מולדת היא שפת אם (*)

עיתון תאי נגוין מציג בכבוד לקוראים את הגיליון המיוחד של Poetry Page לציון 80 שנה למהפכת אוגוסט וליום הלאומי (2 בספטמבר) - אבן דרך היסטורית שעיצבה את מעמדה של וייטנאם כיום.

נגוין וייט צ'יאן

מולדת היא שפת האם

מולדת היא שפת אם

טלטל אותי מהעריסה

דרך קשיי השנים

גדלו אותנו להיות בני אדם

המולדת היא עננים לבנים

על רכס הרי טרונג סון

כמה ילדים נפלו

כדי שהמולדת תישאר לנצח

המולדת היא אורז

תשע עונות זהב של שירי עם

כמו נערת כפר

נשען אל עונת החלומות

המולדת היא הרוח

על פסגת יער וי שוין

עולה בדם אדום

כמה גיבורים אנונימיים

המולדת היא גלים מלוחים

על ים המזרחי הסוער

הואנג סה חול זוכר שנאה

סלע טרונג סה חקוק בלב

המולדת היא קולם של הנוער

איות על ההרים הגבוהים

דרך גשמים עזים ושיטפונות פתאומיים

שיר ילדים של עיניים אדומות

מולדת היא שיר

זורמים דרך נהרות רבים של המולדת

סכר קוואן הו וסכר וי

ההרים והנהרות העתיקים מהדהדים בחזרה

מולדת היא שפת אם

דרך עונות סוערות רבות

הדליקו אלף מדורות חמות

על ההרים והנהרות.

לה טי טונג

לך עם הזמן

עיר הולדתי נמצאת לאורך הנהר.

על ארץ השחר המתעורר

כל טיפת סחף מעשירה את האדמה

בניית היסודות של אבותינו מאז ימי קדם

הכפר הולך לעבר האופק

היכן שגבעות התה משתרעות ללא סוף

היכן ששדות האורז מלאים תבואה

העננים הזהובים פורשים את כנפיהם ועפים

צל הפיל הוא סגול עמוק ומלכותי.

הכפר עובר קיץ וחורף

דרך עונות סוערות רבות

עוברים את סתיו הדגלים האדומים

וייט בק סטאר ג'יון נגאן

הכפר הולך עם הזמן

מאגדות ממאות אגדות

לנצח מלא נעורים

מבית הכלונסאות ועד לקומות הגבוהות האינסופיות

כפר דרך אגדה

צליל הקצב של אז מזמזם

נהר קאו קריר וצלול בפני עצמו.

אזור טאן קואנג עם ניחוח תה עצום

הכפר מתחיל בלחיצת הרגליים על הקרקע

הדרך נפתחת אל האופק.

וו סה הא

אבן דרך 108

זה לא המקום שבו גיבורים מכל רחבי העולם מתאספים בביצת ליאנגשאן.

אפילו לא כתובת הקשר של וינאפון.

נתוני זמן

סימן המאה ה-20

1941

אָבִיב

קהילת טרונג הא, מחוז הא קוואנג, מחוז קאו באנג

אנחנו חייבים לזכור שם של מקום.

לפני 30 שנה

1911.

חיבור שתי הנקודות הללו הוא קצת יותר מאלפיים קילומטרים.

ובכל זאת לקח לו 30 שנה

אבן דרך 108!

אני שקוע בנשמת האבן

הרי מולדתי מעולם לא רעדו מפני הרוח הקרה של הגבול.

השמיים בהירים בעיני ילדים

איזו פיסת אדמה קיבלה בברכה את דמעותיו של דוד הו?

חלום על פריחת אפרסק קסם ורוד בוהק ילדותי

הייתי שקועה במחשבות עליו.

108

מי יכול לספור כמה צעדים הוא צעד כדי להגיע לכאן?

מי יכול לספור כמה צעדים הוא צעד מהמקום הזה ועד ליום הכרזת העצמאות?

פאק בו הקדוש

ערפל מסתורי

היסטוריה של צעדים הנושאים את נשמת הגזע.

הצעדים שלי

קטן וצולע…

108

כאשר נגעו שפתיו בארץ אבותינו, כל האומה זזה.

היער נשאר ירוק מאז.

רוח ההיסטוריה הופכת את העולם על פיו

הבטתי למעלה אל ההר

הרכנתי את ראשי והבטתי בעצמי.

הו ארצי!

מהדהד את שירו:

בנו מדינה בשתי ידיים ^(*) !

(*) פסוק בשיר "פק בו המלכותי" מאת הנשיא הו צ'י מין

LU MAI

נוף גבעה

פתח את דלת הערפל

רואים את העננים שכבר לא עפים

כי שפתיו שכחו לחייך

בכל צעד ההר רוכן למטה כדי להדליק אש

אצבעות רכות תולשות את רעפי הגג הירוקים של טחב

שירי העם של מונג עדיין מהדהדים על הצוקים

על פני הגרסה הישנה

במבוק קשור לזמן

לפגוש את הזרם כדי לרקום את החולצה

עיניים נוספות ביער הגשם הדומם

עגורים עפים דרך כוויות שמש

גונג מתפרק בשנתם של זרים

אבן קרה קודם כל יודעת לזכור

דשא סביב כל טביעת רגל

עשן מטבח חריף, ארוחה רעבה, רגיעה

הרוח פותחת את הדלת, פרחי הבר ביישנים

אפור ישן בספינת קיטור מעץ

אוכל ריחני מהדהד על צלע הגבעה.

פונג טי הואנג לי

פיה ביואק

                      

השתחוו לפני העץ העתיק

אנא הישארו ביער היום

עץ אחר עץ

לחבק את העצב

מקשיבים לקצב היער הקדוש

ממלחש העלים

ניצני הסו-סו ריחניים עד לראש השמש.

הציפור הכחולה שרה

לשיר כדי לשכוח שכרות

תן לקולך לשיר אל תוך העננים

עננים מרחפים בעצלתיים

על הבקרים המוקדמים והלילות המאוחרים של הכפר

אורגי ברוקדה בשדות

היום אני נשאר ביער

בגשם שוטף

למרות שאני לא יכול לחבק את ההר

אבל ליבי מלא בפיה ביואק...

הואנג וו ת'ואט

לוטוס על אי הדשא

פינת רחוב קטנה

כמו עץ ​​באניאן מרובע בראש האי

יצאתי מלב פרי הכוכבים

כנפיים לבנות מוטות בגלים

צליל הציתר באור ירח זהוב

חצי מים

קון קו עצום שקוע למחצה

בנים על מגדל השמירה של הענן

מולדת בנשימה

ארגז חול

שנים עשר פאתום של מים מתנשאים

צבע העץ מבשיל את לחיי הבוקר

לוטוס האגם המערבי

שתי כתפי חייל ריחניות פורחות.

מקור: https://baothainguyen.vn/van-hoa/202508/to-quoc-la-tieng-me-1bf1a06/