 |
| בעיצומם של החיים המודרניים, אנשי הרד דאו בפינג לאם (קומונה ין תין) עדיין משמרים מנהגים לחגיגת טט (ראש השנה הירחי) העשירים בזהות אתנית. |
מקורות קדושים
בעקבות דרך בטון מתפתלת, הגענו לפיינג לאם ופגשנו את מר טריאו טאי לונג. מר לונג, כמעט בן 70, עדיין זוכר בבירור את הסיפורים והמנהגים העתיקים של עמו. ליד האש המפצפצת, דיבר מר לונג בקול מרוחק: "טט (ראש השנה הירחי) הוא זמן עבורנו להביע את תודתנו לאבותינו. זה גם עוזר לחזק את קשרי הקהילה ואת הכפר. זהו זמן לנוח אחרי שנה של עבודה קשה."
במשך דורות, אנשי הדאו האדום ראו בפולחן האבות את החלק הקדוש ביותר של טט (ראש השנה הירחי). החל מה-25 לחודש הירחי ה-12, משפחות יחפשו שאמאן שיבצע טקס במטרה להזמין את אבותיהם לחגוג את טט עם צאצאיהם, לדווח על סוף השנה הישנה ולהתחיל שנה חדשה. הם מתפללים לברכת אבותיהם לרווחתם, שגשוגם והצלחתם בכל המאמצים. הטקס מהווה קשר חזק עם אבותיהם ומבטא את אמונתם העמוקה במקורותיהם.
כדי להתכונן לשנה הירחי החדשה, מסוף החודש הירחי השנים עשר, גברים ונערות צעירים ממהרים ליער לאסוף עצי הסקה ולשפץ את בתיהם. אמהות וסבתות מתחילות לחפש עלי בננה כדי לעטוף עוגות אורז דביקות (bánh chưng). נשים צעירות וחינניות שואפות להשלים את תפרי הרקמה האחרונים על שמלותיהן המסורתיות כדי שיוכלו להשוויץ ביופיין בימי השוק ובפסטיבל האביב בתחילת השנה החדשה.
ביום האחרון של ראש השנה הירחי, אווירת אביב מילאה כל בית בכפר. כולם היו עסוקים בהכנות לחגיגות. הקשישים גזרו נייר בקפידה, מסורת תרבותית ייחודית של אנשי הדאו האדום. מלבד הציורים והצמדים שהוכנו מראש, הדאו האדום גם גזרו נייר אדום לצורות שמש עם הילות קורנות, והדביקו אותן על המזבח כדי לסמל חיים, חום ותקווה לשנה החדשה.
יתר על כן, ארבע פיסות נייר נגזרות ומודבקות על כל פתח, כל אחת בצבע שונה, המסמלות את ארבע העונות: אביב, קיץ, סתיו וחורף. כיום, עם חיים נוחים יותר, משפחות רבות מקשטות בצבעים עזים ומושכי עין יותר. גם על חפצים אחרים כמו ארונות, שידות, לולים ודירים של חזירים, גזורות ומודבקות פיסות נייר קטנות יותר. זקני הכפר עדיין אומרים שאפילו את החפצים הקטנים ביותר צריכים להיות מקושטים כדי לקבל את פני טט.
הנשים עוטפות במיומנות את עוגות האורז הדביקות (bánh chưng), הגברים החזקים דוחפים את עוגות האורז הדביקות (bánh giầy), והילדים תולים בהתרגשות בלונים על ענפי פריחת האפרסק. עוגות האורז הדביקות של אנשי הרד דאו ייחודיות במיוחד. למרות שהם עוקבים אחר שלבים מוכרים כמו אורז, שעועית ושומן חזיר, הם מכינים רק עוגות ארוכות, קשורות בשלושה חוטים, לא מרובעים. עוגות האורז הדביקות הן גם פינוק הכרחי; הנשים כאן דוחפות אותן ביד, וכתוצאה מכך מרקם חלק, טעים ורך מאוד.
בשעות אחר הצהריים המאוחרות, התאואים והפרות מוחזרים למכלאותיהם וקושרים אותם לקראת ליל ראש השנה. לאחר שהעוגות האורז מבושלות, אנשי הדאו האדום יבחרו 12 עוגות אורז דביקות ו-12 עוגות אורז דביקות, המסמלות את 12 חודשי השנה ואת 12 חיות המזלות. לאחר סידור חמשת הפירות והממתקים על המזבח, וקשירת שני גבעולי קנה סוכר לשתי רגלי המזבח, בעל הבית יתרחץ, יתלבש בצורה מסודרת, ולאחר מכן ידליק קטורת כדי להתפלל לאבותיו.
שגשוג בכל ארבעת הכיוונים
 |
| מר לונג חותך בקפידה נייר אדום כדי לקשט את המזבח, ומתכונן לקבל את פני טט לפי המנהגים המסורתיים. |
בערב ראש השנה, ליד מדורות חמימות וניחוח קלוש של בשר מעושן, משפחות מתאספות יחד. הן לא חוגגות את השנה החדשה בזיקוקים או במוזיקה, אלא מחכות לשמוע צליל מוכר: קריאת התרנגול הראשון, המסמן את בוא השנה החדשה.
במשך דורות, אנשי הדאו האדום האמינו שקריאת התרנגול הראשונה היא סימן טוב, המבשר על שנה שלווה, בעוד שנביחת הכלב או מיללת החתול הראשונה מבשרים על חוסר מזל. אמונה זו מושרשת עמוק בחייהם הרוחניים, כדרך להקשיב לטבע כדי להתחיל את השנה החדשה.
ביום הראשון של ראש השנה הירחי, בהתאם לזמן ולכיוון המבורכים שנבחרו מראש, כל המשפחה תיסע בכיוון זה. לפני היציאה, הם מביאים כסף נייר וקטורת למקום נבחר, קוראים לאלים "לקנות" את הדברים שהם רוצים, לאחר מכן שורפים את הקטורת ומניחים אותה שם. בדרכם חזרה, הם יישאו אבן, המסמלת יציבות וקביעות.
במיוחד במהלך טט (ראש השנה הירחי), אסור לאף אחד לומר שום דבר רע. במהלך האווירה החגיגית של קבלת פנים לאביב החדש, מתקיימים פסטיבלים שונים המושכים קהל רב של אנשים. משחקי עמים מסורתיים כמו זריקת כדור, משיכת חבל, סביבונים ומשחקים אחרים זוכים להנאה נלהבת. בנות בחצאיות גולשות, כיסויי ראש ופונפונים אדומים רוקדות ומשוחחות בביישנות עם הבנים.
חג הטט הרשמי מסתיים ביום ה-6 או ה-7 של החודש הירחי הראשון. בשלב זה, כל משפחה מכינה עוף מבושל ובאן צ'ונג (עוגת אורז וייטנאמית מסורתית) כדי להגיש לאבותיה, ומודיעה להם שטט הסתיים, ושצאצאיהם ימשיכו לעבוד בשדות ובמשימות אחרות, ומבטיחים לחזור הביתה לטט בשנה הבאה.
כשקשבנו לזיכרונותיו של מר טריאו טאי לונג, היינו מרותקים אך גם מהרהר בסוגיה רחבה יותר: כיצד יכולות קהילות מיעוט אתניות כמו אנשי הרד דאו להשתלב בחברה תוך שמירה על זהותן התרבותית המסורתית?
למרבה המזל, בפינג לאם, האנשים מצאו איזון. הם זנחו מנהגים מיושנים ולא הולמים, תוך שמירה על ערכים מרכזיים: יראת כבוד לאבותיהם, לכידות קהילתית, תמיכה הדדית וגאווה בזהותם האתנית. זוהי חוויה חשובה לשימור וקידום המורשת התרבותית של מיעוטים אתניים כיום.
עם בוא האביב על גג כל משפחה, ברצוננו לשלוח את ברכות השנה החדשה שלנו בשפת הדאו, שאנו מוצאים מרשימה להפליא: Phấy xào hèng vẳng! (מי ייתן ושגשוג ישרור בכל הכיוונים).
מקור: https://baothainguyen.vn/van-hoa/202602/ve-phieng-lam-nghe-chuyen-tet-eff2a2d/
תגובה (0)