דירוגי אוניברסיטאות: 'מראה' ולא מסלול מרוצים.

אם מבינים ומשתמשים בהם נכון, דירוגי אוניברסיטאות יכולים להפוך ל"מראה" ולא ל"מסלול מרוצים".

מועמדים מחפשים מידע ביריד הייעוץ לקבלה לאוניברסיטאות ולמכללות לשנת 2025 שאורגן על ידי עיתון Tuoi Tre - צילום: THANH HIEP

במהלך השנים, דירוגי אוניברסיטאות בינלאומיים כמו Times Higher Education (THE), QS World University Rankings ו-US News & World Report הפכו לכלים פופולריים להערכת והשוואת איכות החינוך בין אוניברסיטאות ברחבי העולם.

דירוגים גבוהים נתפסים לעתים קרובות כעדות ליוקרה אקדמית, ועוזרים לאוניברסיטאות למשוך סטודנטים מוכשרים, סגל בינלאומי ומימון משמעותי למחקר.

עם זאת, בשנים האחרונות, מספר אוניברסיטאות יוקרתיות הודיעו על פרישתן או הפסקת השתתפותן בדירוגים אלה (ראו עיתון Tuoi Tre, 6 באוקטובר).

אם מבינים ומשתמשים בהם נכון, דירוגי אוניברסיטאות יכולים להפוך ל"מראה" ולא ל"מסלול מרוצים".

תגובה לקריטריונים מוטים להערכה

הסיבה הראשונה טמונה בשיטות המדידה ובקריטריוני ההערכה. אוניברסיטאות רבות טוענות שמערכות הדירוג הנוכחיות מתמקדות יתר על המידה באינדיקטורים כמותיים כגון מספר הפרסומים הבינלאומיים, מדדי ציטוטים או אחוז הסגל הזר, תוך הזנחה של גורמים איכותיים כגון איכות ההוראה, השפעה חברתית או רמת רווחת הסטודנטים ופיתוח בר-קיימא.

סיבה נוספת נובעת מלחץ תחרותי ומהשלכות "מרוץ הדירוג". כאשר דירוג נתפס כמדד ליוקרה, בתי ספר רבים נאלצים לבנות מחדש את פעילותם כדי "להשיג ציונים גבוהים" בהתאם לקריטריונים במקום להתמקד באיכות ההוראה ובחדשנות אקדמית.

לא רק אוניברסיטאות מערביות, אלא גם כמה אוניברסיטאות אסייתיות פרשו באופן יזום מהדירוג מסיבות דומות.

אוניברסיטאות כמו אוניברסיטת רנמין, אוניברסיטת נאנג'ינג ואוניברסיטת לנז'ואו (סין) הודיעו כי לא ישתתפו עוד בדירוגים בינלאומיים על מנת "לפתח חינוך בעל מאפיינים סיניים" ולהימנע מתלות בקריטריונים מערביים.

צעד זה מדגים רוח של אוטונומיה אקדמית ומאשר את הזהות החינוכית הלאומית, תוך הדגשת שפיתוח אוניברסיטאות אינו בהכרח חייב להיות תלוי בסטנדרטים שנקבעו על ידי ארגונים בינלאומיים מסוימים.

בהקשר של גלובליזציה, הגנה על ערכים ייחודיים והימנעות מ"הומוגניזציה" של מודלים חינוכיים חיונית לשמירה על גיוון ויצירתיות בידע.

נושא נוסף שמועלה לעתים קרובות ביקורת הוא האמינות והשקיפות של נתוני הדירוג. רוב הדירוגים מבוססים על נתונים שדווחו על ידי אוניברסיטאות ועל סקרי מוניטין, שהם סובייקטיביים מאוד.

מוניטין אקדמי, למרות ערך רב, מושפע בקלות מסיקור תקשורתי, שפה או היסטוריה ארוכה - גורמים שאינם משקפים במדויק את היכולות הנוכחיות.

ישנם מומחים המציינים כי אוניברסיטאות יכולות בקלות "לייעל" נתונים כדי לשפר את הדירוג שלהן מבלי לבצע שינויים מהותיים, ולהפוך את הדירוגים לכלי שיווקי ולא לכלי אקדמי. לכן, נסיגתן של חלק מהאוניברסיטאות אינה הכחשה של הצורך בביצוע השוואות, אלא הצהרה המגנה על יושרה אקדמית וחופש.

כלי התאמה שימושי

עם זאת, חשוב להכיר בכך שלא לכל האוניברסיטאות יש את אותם המשאבים כמו ל"אוניברסיטאות מובילות" כדי לבסס את מעמדן ללא צורך בדירוגים. עבור אוניברסיטאות מתפתחות רבות, במיוחד באסיה, אפריקה או אמריקה הלטינית, דירוגים בינלאומיים נותרים אמת מידה שימושית.

ידיעת מעמדם בנוף החינוך הגלובלי מסייעת לבתי ספר לזהות את נקודות החוזק והחולשה שלהם, ובכך מאפשרת להם לפתח אסטרטגיות מתאימות.

הדירוגים גם מטפחים תרבות של הערכה מבוססת ראיות, ומעודדים אוניברסיטאות לחשוף בפומבי נתונים על פרסומים מדעיים , שיתופי פעולה בינלאומיים ויעילות הכשרה - גורמים שלעתים קרובות מוגבלים בפיתוח מערכות חינוך.

אם מבינים ומשתמשים בהם נכון, דירוגים יכולים להפוך ל"מראה" ולא ל"מסלול מרוצים".

האוניברסיטה הלאומית של סינגפור (NUS) היא דוגמה מובהקת: לאחר שלא הייתה בין 100 המובילות בעולם בתחילת שנות ה-2000, NUS מינפה את מדדי QS Rankings כדי לפתח אסטרטגיות להשקעה במחקר, בינלאומיות תוכניות ושיתופי פעולה אקדמיים.

בווייטנאם, האוניברסיטה הלאומית של האנוי, אוניברסיטת הו צ'י מין סיטי, אוניברסיטת טון דוק טאנג, אוניברסיטת דוי טאן, אוניברסיטת המדע והטכנולוגיה של האנוי... גם הן דוגמאות מוצלחות.

הם מינפו נתונים מ-QS ומ-THE כדי לשפר את יכולות הפרסום המדעי שלהם, להרחיב שיתופי פעולה בינלאומיים ולתקנן תהליכי ממשל. הדירוגים השתפרו, אך חשוב מכך, איכות החינוך והתחרותיות בפועל של האוניברסיטה גם עלו.

להפוך לכוח מניע של חדשנות.

השתתפות בדירוגים כופה על אוניברסיטאות לחשוף נתונים, להיות אחראיות ולשמור על שקיפות אקדמית.

ברמה הלאומית, נתונים מדירוגים יכולים לתמוך ברשויות בתכנון מדיניות, הקצאת תקציב והשקעות ממוקדות, תוך הימנעות מגישה מפוזרת.

בנוסף, דירוגים יוצרים "שפה משותפת" לחינוך עולמי, מה שמקל על בתי ספר לזהות שותפים תואמים, להרחיב שיתופי פעולה במחקר, להחליף סטודנטים ולהכיר בנקודות זכות מעבר לגבולות.

המפתח הוא לשנות את תפיסת הדירוגים: לראות בהם כלי להשוואה והתפתחות, ולא סמל של יוקרה. כך, הדירוגים יעודדו התקדמות במקום לטפח מנטליות של "אובססיה להישגים".

נדרשת גישה מודעת ואסטרטגית.

עזיבתן של אוניברסיטאות גדולות רבות ברחבי העולם מהדירוגים אינה סימן למשבר, אלא קריאת השכמה: איכות לא ניתנת למדידה לפי מספרים או דירוגים, אלא יש לשפוט אותה לפי השפעתה האמיתית על החברה, המדע והאנושות.

עם זאת, עבור בתי ספר מתפתחים, השתתפות בדירוגים עם הגישה הנכונה - ראייתם ככלי רפלקטיבי, לא כתואר - נותרה גישה הכרחית. בתי הספר צריכים לבנות אסטרטגיות פיתוח המבוססות על נתונים, שקיפות ואחריות, במקום פשוט לרדוף אחר עמדות.

רק אז הדירוגים יהפכו באמת למנוף לאיכות אמיתית, שקיפות ופיתוח בר-קיימא, בהתאם למשימה המרכזית של ההשכלה הגבוהה: לשרת את הידע, את האנשים ואת עתיד החברה.

סאי קונג הונג

מקור: https://tuoitre.vn/xep-hang-dai-hoc-tam-guong-soi-thay-vi-duong-dua-20251009081828186.htm