דירוגי אוניברסיטאות: 'מראה' במקום מסלול מרוצים

אם מבינים ומשתמשים בהם נכון, דירוגי אוניברסיטאות יכולים להפוך ל"מראה" במקום ל"מסלול מרוצים".

מועמדים לומדים מידע ביום הייעוץ לקבלה לאוניברסיטאות-מכללות 2025 שאורגן על ידי עיתון טואי טרה - צילום: טאנה היפ

במהלך השנים, דירוגי אוניברסיטאות בינלאומיים כמו Times Higher Education (THE), QS World University Rankings או US News & World Report הפכו לכלים פופולריים להערכת והשוואת איכות החינוך בין אוניברסיטאות ברחבי העולם.

דירוגים גבוהים נתפסים לעתים קרובות כעדות ליוקרה אקדמית, ועוזרים לבתי ספר למשוך סטודנטים טובים, סגל בינלאומי ומקורות מימון גדולים למחקר.

עם זאת, בשנים האחרונות, סדרה של אוניברסיטאות יוקרתיות הודיעו על פרישתן או שאינן משתתפות עוד בדירוגים אלה (ראו Tuoi Tre ב-6 באוקטובר).

אם מבינים ומשתמשים בהם נכון, דירוגי אוניברסיטאות יכולים להפוך ל"מראה" במקום ל"מסלול מרוצים".

תגובה לקריטריונים מוטים להערכה

הסיבה הראשונה טמונה בשיטת המדידה ובמערכת קריטריוני ההערכה. בתי ספר רבים סבורים שמערכות הדירוג הנוכחיות מוטות מדי לכיוון מדדים כמותיים כגון מספר מאמרים בינלאומיים, מדד ציטוטים או שיעור המרצים הזרים, תוך התעלמות מגורמים איכותיים כגון איכות ההוראה, השפעה חברתית או רמת האושר והפיתוח בר-קיימא של התלמידים.

סיבה נוספת נובעת מהלחץ התחרותי ומההשלכות של "מרוץ הדירוג". כאשר המיקום בדירוג נחשב למדד למוניטין, בתי ספר רבים נאלצים לארגן מחדש את פעילותם כדי "להשיג ציונים גבוהים" על פי קריטריונים במקום להתמקד באיכות ההוראה ובחדשנות אקדמית.

לא רק אוניברסיטאות מערביות, גם כמה אוניברסיטאות אסייתיות ירדו באופן יזום מהדירוג מסיבות דומות.

אוניברסיטאות כמו אוניברסיטת רנמין, אוניברסיטת נאנג'ינג ואוניברסיטת לנז'ואו (סין) הודיעו כי לא ישתתפו עוד בדירוגים בינלאומיים על מנת "לפתח חינוך בעל מאפיינים סיניים" ולהימנע מתלות בקריטריונים מערביים.

צעד זה מדגים את רוח האוטונומיה האקדמית ומאשר את הזהות החינוכית הלאומית, תוך הדגשת שפיתוח אוניברסיטאות אינו תלוי בהכרח בסטנדרטים שנקבעו על ידי ארגונים בינלאומיים מסוימים.

בהקשר של גלובליזציה, הגנה על ערכים אינדיבידואליים והימנעות מ"הומוגניזציה" של מודלים חינוכיים היא הכרחית כדי לשמור על גיוון ויצירתיות בידע.

נושא נוסף שמועלה לעתים קרובות ביקורת הוא האמינות והשקיפות של נתוני הדירוג. רוב הדירוגים מבוססים על נתונים שדווחו על ידי בתי ספר וסקרי מוניטין, שהם סובייקטיביים מאוד.

מוניטין אקדמי, למרות ערך רב, מושפע בקלות מסיקור תקשורתי, שפה או היסטוריה ארוכה - גורמים שאינם משקפים במדויק את הכשירות הנוכחית.

ישנם מומחים המציינים כי בתי ספר יכולים "לייעל" נתונים כדי לשפר את הדירוגים מבלי לשנות בפועל את תוכן הדירוג, מה שהופך את הדירוגים לכלי שיווקי יותר מאשר כלי אקדמי. לכן, נסיגתם של כמה בתי ספר אינה דחייה של הצורך בביצוע השוואות, אלא הצהרה על הגנה על היושרה האקדמית והחופש.

כלי התאמה שימושיים

עם זאת, חשוב להכיר בכך שלא לכל המוסדות יש את אותם תנאים כמו ל"אוניברסיטאות המובילות" לבסס את מעמדם ללא דירוגים. עבור אוניברסיטאות מתפתחות רבות, במיוחד באסיה, אפריקה או אמריקה הלטינית, דירוגים בינלאומיים נותרים כלי השוואה שימושי.

ידיעת מיקומכם בנוף החינוך הגלובלי עוזרת לבתי ספר לזהות את נקודות החוזק והחולשה שלהם ולתכנן אסטרטגיות פיתוח מתאימות.

דירוגים מקדמים גם תרבות של הערכה מבוססת ראיות, ומעודדים מוסדות לחשוף בפומבי נתונים על פרסומים מדעיים , שיתופי פעולה בינלאומיים ויעילות הכשרה, גורמים שלעתים קרובות מוגבלים בפיתוח מערכות חינוך.

אם מבינים ומשתמשים בהם נכון, דירוגים יכולים להפוך ל"מראה" במקום ל"מסלול מרוצים".

האוניברסיטה הלאומית של סינגפור (NUS) היא דוגמה מצוינת: לאחר שלא הייתה בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחילת שנות ה-2000, NUS מינפה את מדדי QS Rankings כדי לבנות אסטרטגיה להשקעה במחקר, בינלאומיות תוכניות ושיתופי פעולה אקדמיים.

בווייטנאם, האוניברסיטה הלאומית של האנוי, הו צ'י מין סיטי, אוניברסיטת טון דוק טאנג, אוניברסיטת דוי טאן, אוניברסיטת המדע והטכנולוגיה של האנוי... גם הן דוגמאות מוצלחות.

הם משתמשים בנתונים מ-QS ומ-THE כדי לשפר את יכולת הפרסום המדעי שלהם, להרחיב את שיתופי הפעולה הבינלאומיים ולתקנן תהליכי ניהול. הדירוגים משתפרים, אך חשוב מכך, איכות ההכשרה והתחרותיות בפועל של בית הספר גם הן עולות.

להפוך למניע של חדשנות

השתתפות בדירוגים מאלצת בתי ספר לפרסם נתונים, להיות אחראים ולשמור על שקיפות אקדמית.

ברמה הלאומית, נתונים מדירוגים יכולים לסייע לרגולטורים בגיבוש מדיניות, הקצאת תקציב וכיוון השקעות ממוקד, תוך הימנעות מפיזור יתר.

בנוסף, הדירוגים יוצרים גם "שפה משותפת" של חינוך עולמי, המסייעת לבתי ספר לזהות בקלות שותפים תואמים, להרחיב את שיתוף הפעולה המחקרי, חילופי סטודנטים והכרה חוצת גבולות בנקודות זכות.

המפתח הוא לשנות את האופן שבו אנו חושבים על דירוגים: לראות בהם כלים להשוואה ופיתוח, ולא כאותות יוקרה. אז דירוגים יעודדו התקדמות במקום לטפח "מחלת הישגים".

נדרשת גישה מודעת ואסטרטגית

העובדה שרבות מהאוניברסיטאות הגדולות בעולם עוזבות את הדירוג אינה סימן למשבר אלא אזהרה: איכות לא ניתנת למדידה במספרים או במיקומים, אלא יש לראותה דרך השפעה ממשית על החברה, המדע והאנשים.

עם זאת, עבור פיתוח בתי ספר, התמודדות עם דירוגים עם הגישה הנכונה, תוך ראייתם ככלי רפלקציה, ולא כתואר, עדיין היא כיוון הכרחי. בתי הספר צריכים לבנות אסטרטגיית פיתוח המבוססת על נתונים, שקיפות ואחריות במקום רק לרדוף אחר עמדות.

רק אז הדירוגים יהפכו באמת למנוף לאיכות אמיתית, שקיפות אמיתית ופיתוח בר-קיימא, נאמנים למשימה המרכזית של ההשכלה הגבוהה: לשרת את הידע, את האנשים ואת עתיד החברה.

סאי קונג הונג

מקור: https://tuoitre.vn/xep-hang-dai-hoc-tam-guong-soi-thay-vi-duong-dua-20251009081828186.htm