מכובד או הגון?

בווייטנאמית, "đường hoàng" ו-"đàng hoàng" הן שתי מילים אשר, למרות שאיותן שונה, נחשבות מילים נרדפות. הבנת המשמעויות של שתי מילים אלו חיונית לפירוש מדויק של טקסטים עתיקים ומודרניים כאחד.

Báo Thanh niên•31/10/2025

הסימן "堂" (טאנג) הופיע לראשונה בכתב ברונזה בתקופת שושלת ג'ואו המערבית. בתחילה, הוא התייחס למשטח מרובע שנבנה על ידי בני אדם או ליסודות של בית ( שאנגשו, דה גאו ). "堂" התייחס גם לאולם הקדמי של ארמון, בו שלט הקיסר ( שינג'ינג, טאנגפנג, ביסו ), או לבניין ששימש לפעילויות קולקטיביות; או למקום בו החצר קיימה טקסים, עבדה או שפטה בתיקים ( לואנשינג, וושי של וואנג צ'ונג בתקופת שושלת האן).

בנוסף, מילה זו משמשת גם ככינוי כבוד לאמו של מישהו, לדוגמה, "lệnh đường" (אמו של מר), "tôn đường" (אמו של מר), או כדי להתייחס לחנות או כדי לציין קרבה בתוך אותה משפחה, לאו דווקא קרובי משפחה ישירים, כגון "đồng đường huynh đệ" או "đường huynh đệ" (אחים מאותו דוד מצד האב), "tụng đường" (אחים מאותו סבא)...

הסימן "הואנג " (皇) הופיע לראשונה בכתב עצמות האורקל בתקופת שושלת שאנג. צורתו העתיקה דמתה ללהבת לפיד. אולי משום שאנשים קדמונים סגדו לאש, "הואנג" החל לסמל אצילות, רצינות וגדולה. בטקסטים עתיקים, "הואנג" התייחס גם לאלים, אבות קדמונים, ובמיוחד לקיסרים של העבר.

חוץ מזה, "הואנג " פירושו גם גדול, מפואר ( ספר שירה, אודות גדולות, הואנג שי ); מבריק, מרהיב ( ספר שירה, אודות קטנות, טאי שי ); יפה ( ספר שירה, ג'ואו סונג, שן גונג ) ועוד משמעויות רבות.

האות Đường Hoàng (堂皇), הנכתבת גם כ-Đàng Hoàng, נובעת משמה מהעובדה שלאות Đường (堂) יש שתי תעתיקים פונטיים: "đồng lang" ( מילון קאנגשי ) ו-"đồ lang" ( Shuowen Jiezi ). שני התעתיקים הללו מובילים להגייה הסינית-וייטנאמית "đàng". עם זאת, מכיוון שמילון קאנגשי מציין את "đồng lang" כ-"đường", ישנם כיום שני איותים כפי שהוזכר לעיל.

ייתכן שמקור המונח "טאנגהואנג " (堂皇) היה בתקופת שושלת האן. בתחילה, הוא התייחס לארמון גדול ( Xi Jing Za Ji , כרך 3), משמעות שנשארה בתקופת שושלת טאנג. בתקופת שושלת סונג, "טאנגהואנג" שימש לתיאור הוד והדר של האדריכלות ( Gangdu Ye מאת איי צ'ינג) או בכתיבה אלגנטית, למשל, "fu li tanghuang", שמשמעותו מפואר ומרהיב - ביטוי שמקורו ב- *Nü Ying Xiong Zhuan* מאת וון קאנג בתקופת שושלת צ'ינג, או "tanghuang er yi" - ביטוי המתאר הוד והדר.

במהלך שושלות מינג וצ'ינג, המונח " גדול" שימש גם כדי לשבח את יופיה של האדריכלות, את האלגנטיות של חפצים, או את מקומות העבודה של פקידים ( האן שו, ביוגרפיה של הו ג'יאן ). מונח זה תיאר גם יהירות ( ין צ'י שו דאן צ'י מאת קה הונג בתקופת שושלת צ'ינג) או מילים ומעשים מכובדים כלפי חוץ שהיו למעשה רמאים ( קואן צ'אנג שינג ג'י בתקופת שושלת צ'ינג).

באופן כללי, בימי קדם, וייטנאם השתמשה במילה "đường hoàng" (堂皇) בהתאם למשמעויות בסינית שהוזכרו לעיל. עם זאת, לכל המאוחר מהמאה ה-19, משמעויות שתי המילים "đường hoàng" ו- "đàng hoàng" השתנו בהתאם להבנה הווייטנאמית. "Đường hoàng" מובנת כ"ישר, לא סודי", למשל, "אדם בעל יושרה", "מחווה מכובדת" ( מילון וייטנאמי (1970) , כרך 1, עמ' 507). זוהי גם המשמעות במילון הווייטנאמי (1988) בעריכת הואנג פה; בנוסף, בעמוד 305, מילון זה מסביר גם "đàng hoàng" כבעל רכוש חומרי מספיק ( בתים הגונים) או זכאי שִׁוּוּי מכובד ( מדבר בנימוס )...