גאים בתדמית המולדת בספרות ובאמנות של ימינו

האמן המכובד לה טיין, במהלך חילופי דברים עם שחקני תיאטרון צעירים, נזכר בשיריו הנצחיים של המשורר צ'ה לאן ויין: "הו, מולדתי, אני אוהב אותה כבשר ודם/ כמו הוריי, כמו אשתי ובעלי/ הו, מולדתי, אם נזדקק לה, אמות/ על כל בית, הר ונהר".

האמן המכובד לה טיאן במושב חילופי קריירה שאורגן על ידי מועצת התיאוריה והביקורת של איגוד התיאטרון של הו צ'י מין סיטי

מבחינתה, בכל שנה ביום הלאומי, ה-2 בספטמבר, היא זוכרת בבירור את היום בו הצטרפה למפלגה.

"באותו זמן, הייתי עדיין צעיר מאוד, בגיל אנרגטי מאוד, התנדבתי לכל משימה קשה של להקת האופרה הדרומית. ותמונת הדגל הלאומית נחרטה עמוק בליבי, ובו בזמן, האהבה למולדת הפכה לקדושה וזוהרת יותר ויותר. עבור אלו העוסקים בתחום התרבותי והאמנותי, האהבה למולדת היא החוט האדום העובר דרך דפי הזהב של תולדות המולדת, והופכת לכוח גובר ליצור תפקידים טובים, יצירות תיאטרון המאשרות את הרצון להיות עצמאי, לסמוך על עצמו, ולא להיכנע לשום פולש" - אמר האמן המכובד לה טיאן.

האמן המכובד לה טיאן בצעירותו

היא נזכרה בתקופה בה ייסדה את להקת אופרת הנוער לתקיפה, לימדה והעבירה לשחקנים צעירים סדרה של תפקידים היסטוריים וייטנאמיים, תוך שהיא משבחת גיבורים לאומיים כמו האי בה טרונג, בה טריאו, נגו קווין, לי ת'ונג קיט, טראן הונג דאו, לה לוי, קוואנג טרונג... ותפקידים אלה עד היום חדורים ברוח הפטריוטיות, אהבת השלום ואהבת החופש.

היא מאמינה שהדור הצעיר והיצירתי של התיאטרון המתוקן צריך להתגאות ביצירות המפורסמות של תיאטרון טראן הואו ​​טראנג כגון: "צ'ים וייט קאן נאם", "הון דאו טאן ונוס", "טין יאו וא לוי דו", "ראנג נגוק קון סון", "נאנג שדה", "תאי האו דואנג ואן נגה"... כקו מנחה לכתיבת מחזות היסטוריים וייטנאמיים.

או להרכיב תסריטים בימתיים כמו: "טאנג לונג קי" (נווין קאק פוק), "הוי טה" (נווין קוואנג טאן), "שמונת מלכי שושלת לי" (הואנג קווק האי)... בשנים האחרונות הופיעו "פונג וונג", "נגו וונג" (פונג ואן קאי), "טראן קווק טואן", "טראן חאן דו" (לו סון מין)...

מבחינת ספרות היסטורית, יצירותיו של נגוין שואן חאן ("הו קווי לי", "נשיאת אורז לפגודה") לא רק משחזרות בצורה מצוינת את ההיסטוריה, אלא גם מחיות את חיי התרבות המסורתיים שדור הצעיר של ימינו חייב לשמר. הרומנים: "טונג ריאו נגאן הונג", "נווין דו" (נווין הקוואנג) משקמים דיוקנאות (נווין קונג טרו, נגוין דו) הם מודלים תרבותיים מסורתיים ללמידה וללימוד של הדור של ימינו.

האמן המכובד לה טיאן והאמן המכובד קה טראן

היא העריכה מאוד את תיאטרון הואנג תאי טאן על בחירת יצירות ספרותיות של הסופר נגוין נגוק טו כדי להאיר את במת התיאטרון של הו צ'י מין סיטי, תוך הצגת התרבות והיופי של אזור הנהר הדרומי. לדבריה, יצירות רבות של נגוין נגוק טו כמו: "לעבור את הגשר, לזכור אנשים", "קאי אוי", "דונג נהו" או של נגוין הואנג כמו: "טין טאן טונג וו", "מקלות אכילה מה קון דאו"... עדיין יכולות לשמש לחיבור תסריטים לבמה ולמציאת מאפיינים משלהן לבמה של ימינו.

היא ניתחה: "השראה גדולה על המולדת אינה צריכה להיות גדולה עם אפוסים ארוכים או רעיונות נשגבים, פשוט בחרו פרספקטיבה הומניסטית, שתזכה להערכה רבה על ידי דעת הקהל הודות לפרספקטיבה החדשה על מדינה בלתי מנוצחת, שאינה מפחדת מאף אויב. ברוח הלוחמים, הספרות ביצירת תסריטים בימתיים לא רק משחזרת את חיי היום יום אלא גם מדגישה את הסולידריות, האנושיות, האלטרואיזם והאמונה של העם הווייטנאמי בתהליך בניית המדינה" - היא הביעה.

האמנית המכובדת לה טיאן הדגישה שהיא גאה בתדמית של מולדת משגשגת ומאושרת דרך יצירותיה התיאטרליות של הו צ'י מין סיטי בתקופה האחרונה, אך מקווה שהסופרים יהפכו גישה זו לחיה יותר כדי ליצור משהו שונה, בהתאם לכיוון הכללי של הספרות והאמנות של מדינות האזור בתקופת האינטגרציה והגלובליזציה.

מקור: https://nld.com.vn/van-nghe/nsut-le-thien-tu-hao-hinh-tuong-to-quoc-trong-van-hoc-nghe-thuat-hom-nay-20230902091234847.htm