הגשר "המסתורי" מעל תעלת ניהיו לוק.

[מודעה_1]

על פי מפת טראן ואן הוק משנת 1815, בהשוואה לאתר הנוכחי, הגשר ממוקם בערך באמצע הדרך בין שני עיקולים של 90 מעלות במקורות תעלת ניהו לוק - טי נגה (הו צ'י מין סיטי), ובפרט העיקול מתעלת בונג בין (כיום כביש ראץ' בונג בין) ועד לעיקולי גשרים מספר 4 ו-5 כיום.

ליתר דיוק, נראה כי גשר זה ממוקם בין גשרים מספר 6 ו-7; ביניהם נמצא גשר הרכבת המוביל לתחנת הרכבת סייגון (הואה הונג). פסי הרכבת הם כעת חלק מסמטה 115 המובילה לרחוב לה ואן סי, שהוא שער הרכבת מספר 6.

Cây cầu 'bí ẩn' trên rạch Nhiêu Lộc - Thị Nghè: Cây cầu 'lạ'- Ảnh 1. — מפת ג'יה דין משנת 1815, שצוירה על ידי טראן ואן הוק ועם הערות של נגוין דין דאו, מציגה את כל ארבעת הגשרים מעל תעלת ניהיו לוק - טי נגה.

זה די "מוזר" כי רישומים היסטוריים ומפות ישנות לא מתעדים שום גשר במיקום הזה, למרות שהגנרל הצבאי ומושל העיר טראן ואן הוק צייר את המפה הזו בשיטות המדעיות של המערב באותה תקופה, והיא הייתה די מדויקת. באותה תקופה, כלי המדידה היו מוגבלים מאוד, וסייגון עדיין הייתה אזור יחסית לא מפותח.

השם לאו הוא גם שם "יוצא דופן" של גשר, שגורם לבלבול בקרב אנשים רבים שמתעניינים בו, כולל החוקר המלומד נגוין דין דאו. בספרו * היסטוריה קצרה של סייגון מהמאה ה-17 ועד הפלישה הצרפתית* (1859) (הוצאת הנוער - 2023), עמוד 65, הוא כתב: "על המפה שצייר טראן ואן הוק בשנת 1815, יש סימן המציין את הסוללה הישנה , המכונה גם 'סוללת באן ביץ' העתיקה', הפרטים הם בדיוק כפי שתוארו על ידי טראן הואי דאו, ההבדל היחיד הוא שהגשר לאו הוא רשום כגשר לאו הואה ." והוא גם תהה: "אני לא יודע איזה צד נכון, או שאולי היה שינוי שם."

בשנת 1882, פרסם החוקר טרונג וין קי את "נוף מפרץ ג'יה דין העתיק ", שציין ארבעה גשרים: "בה נגה (תעלת בה נגה, גשר בה נגה) הוא הצומת המוביל לגשר בונג, גשר קיאו וגשר ניהיו לוק" ( נוף מפרץ ג'יה דין - הוצאת טרה 2023, עמוד 19). האם גשר לאו הואה/לאו הואה/(הואה) נקרא מאוחר יותר גשר ניהיו לוק?

Cây cầu 'bí ẩn' trên rạch Nhiêu Lộc - Thị Nghè: Cây cầu 'lạ'- Ảnh 2. — מיקומו של גשר לאו הואה על מפת ג'יה דין משנת 1815 שצוירה על ידי טראן ואן הוק, עם הערות של נגוין דין דאו.

השם גשר ניהיו לוק תועד בתחילת התקופה הקולוניאלית הצרפתית. מפה של "חלוקות קרקע" שפורסמה עם הודעה בעיתון קורייר דה סייגון ב-10 במאי 1864, הצביעה על גשר שחוצה דרך עפר (כיום רחוב דאנג ואן נגו) מחוץ לתעלת באו נגאן המתוכננת. מיקום זה מספרו 34 וצוין בבירור (מילה במילה): "גשר ניהיו לוק (ליד מבצר צ'י הואה): גשר ניהיו לוק (ליד מבצר צ'י הואה)". מבצר זה שכן באחת משתי הפינות המחודדות של אזור השער הראשי של צ'י הואה המוכר לכולנו.

כמו כן, במפה משנת 1815, ישנו כביש העובר על פני הגשר, לכיוון צפון-מזרח (פו נואן) לדרום-מערב (דרך ת'יאן לי, כיום דרך קאצ' מאנג טאנג טאם). כביש זה מתואר בבירור במפות הטופוגרפיות של המחוז ה-20 והאזורים הסובבים אותו (Plan Topographicque 20 eme Arrondissement et ses environs) משנת 1882 ו-1885: הוא עובר לצד תעלה מסועפת הזורמת לתעלת ניהו לוק; עם ההערה "chemin vicinal" (דרך הכפר). בתחילה, כביש זה כלל גם קטע של שביל הליכה (מצויר לסירוגין על המפה) שעובר דרך מה שהוא כיום רחוב הואנג ואן טו באזור הכפר טאן סון נהאט עד להאן טונג טיי. עשור לאחר מכן, כאשר הוקמו מספר חוות פרטיות באזור הכפר טאן סון נהאט, הכביש סומן למעשה בצומת הרחובות דאנג ואן נגו ונגוין טרונג טויאן כפי שהוא כיום.

בנוגע לגשר לאו הואה, טקסטים עתיקים מספקים תיאורים עקביים למדי:

לה קוואנג דין כתב בשנת 1806, עם הקטע הבא: "(מגשר דיאם) 347 פאתום (פאתום אחד הוא כ-1,825 מטר), שני צידי הדרך מרופדים בגנים, בפיצול הכביש, הענף הדרומי עובר 1,663 פאתום כדי להגיע לגשר לאו הואה" (Hoang Viet Nhat Thong Dia Du Chi - תרגום: פאן דאנג - הוצאת Thuan Hoa 2005, עמוד 293).

טרין הואי דוק כתב בסביבות שנת 1820: "נהר בין טרי (...) זורם דרומה כ-4 מיילים עד לגשר פו נואן, 6 וחצי מיילים עד גשר הואה, זהו המקור, בכל מקום יש בריכות ובריכות פזורות" (ג'יה דין טאנה טונג צ'י , כרך עליון - תרגום: טו טריי נגוין טאו - מחלקת התרבות, משרד שר התרבות - סייגון 1972, עמוד 40).

המכון הלאומי להיסטוריה של שושלת נגוין, בתקופת שלטונו של הקיסר טו דוק, במחצית השנייה של המאה ה-19, בפרק על "מחוז ג'יה דין", תחת הכותרת "הרים ונהרות", כתב על נהר בין טרי (בין טרי ג'יאנג - כיום תעלת ניהיו לוק - ת'י נג'ה), וציין חמישה גשרים, ספציפית (שימו לב לטקסט המקורי, כולל מוסכמות איות):

"בצפון מחוז בין דונג, 9.6 ק"מ מנהר בן נגה (כלומר, נהר סייגון), עובר דרך גשר נגאנג (גשר טי נגה?), ואז זורם במעלה הזרם 6.4 ק"מ עד גשר קאו מן (גשר בונג), זורם צפון-מערבה 3.2 ק"מ עד גשר צ'ו צ'יו (?), זורם מזרחה 6.6 ק"מ עד גשר פו נואן (גשר קיאו), 9.6 ק"מ עד גשר הואה קיאו, זוהי הנקודה המקורית, בכל מקום יש בריכות ובריכות פזורות, המכונות בפי העם האו ג'יאנג" (דאי נאם נאט טונג צ'י , כרך עליון - תרגום: טו טראי נגוין טאו - מחלקת התרבות, משרד החינוך הלאומי 1959).

הערה: המונח הווייטנאמי למייל ששימש בעבר משתנה; מקורות מסוימים אומרים 444.44 מטרים, בעוד שאחרים אומרים 576 מטרים. גם המונח "tường" (יחידת מידה) אינו עקבי; מקורות מסוימים מציינים 1.825 מטרים, אחרים אומרים כ-2.12 מטרים, וחלק מהמחברים משתמשים בחישוב של 2.48 מטרים. לכן, מדידות אלה הן רק הערכות ולא בהכרח מדויקות ב-100%. יתר על כן, מחוז בין דונג הישן לא היה מחוז בין דונג הנוכחי, אלא מחוז השייך למחוז טאן בין, מחוז ג'יה דין לפני התקופה הקולוניאלית הצרפתית. (המשך יבוא)

[מודעה_2]
מקור: https://thanhnien.vn/cay-cau-bi-an-tren-rach-nhieu-loc-thi-nghe-cay-cau-la-185250220214643569.htm