קיסר השמחה של אושן וונג: איך אוכל לעזור לך?

ניתן לומר שאושן וונג הוא המשורר והסופר הווייטנאמי שזוכה לתשומת הלב הרבה ביותר בעולם הספרות האמריקאי כיום.

הסופר אושן וונג וכלבו טופו בביתו במסצ'וסטס, ארה"ב - צילום: ארם בוגהוסיאן / עבור הטיימס

לאחר הצלחת אוסף השירה "שמי לילה עם פצעי יציאה" , אושן וונג החל לצבור תהילה כמשורר.

בשנת 2019, וונג הוציאה לאור בארה"ב את הרומן "על פני האדמה אנחנו יפהפיים לרגע". עם רומן הביכורים הזה בלבד, אושן וונג הוכרה כסופרת מבריקה של ספרות אמריקאית עכשווית.

אז כאשר וונג הכריז על ספרו הבא, " קיסר השמחה" , הציבור האמריקאי ראה בו אחד הרומנים המצופים ביותר של 2025.

איפשהו, ממש עכשיו, אנשים עומדים בתור כדי לקבל אוכל. והמלצרים שלהם, אדונים של לא יותר מדלפק נירוסטה וטריטוריה משובצת פירורים, עומדים בחזית התור, שואלים שוב ושוב, איך אני יכול לעזור לך?

קיסר השמחה, עמ' 551

הרומן השאפתני

התרגום הווייטנאמי של "קיסר השמחה" יצא לאור רשמית בארה"ב במאי 2025, לאחר יותר משלושה חודשים, בווייטנאם, במהירות פרסום מהירה, שעניינה את ענייני הקוראים, במיוחד עבור כוכב עולה כמו אושן וונג.

התרגום הוייטנאמי של המתרגם טראן חאן נגוין שומר על ה"טון" של אושן וונג שהופיע ב"מבט על זוהר בעולם האנושי".

קיסר השמחה יורש את הנושאים שהופיעו ברומנים הקודמים שלו, אך זוהי ירושה שפותחה. וונג אמר פעם בראיון לעיתונות המערבית שאם קיסר השמחה היה הרומן הראשון שלו, היה לו קשה להשלים את היצירה. זו לא הגזמה.

"קיסר השמחה" הוא הרבה יותר עבה מ"מבט על תהילה בעולם האנושי". מערכת הדמויות גם היא רבה יותר, עם דמויות משנה רבות המשתתפות בבמה האמריקאית המודרנית, שבה "החלום האמריקאי" התנפץ לאלפי רסיסים המתפזרים כמו גשם סתיו על חייהם של אנשים.

הם היו אנשים מכל רחבי העולם שהגיעו לאמריקה בזמנים שונים, מתוך סיבות שונות, ועכשיו יחד הם היו עדים ל"ניצוץ האור" האחרון של מה שהיה לא רק חלום אלא מגדלור שקרא לאנשים אל "הארץ המובטחת".

כמו האור הכחול, אמיתי ולא מציאותי כאחד, מעבר למפרץ, אשר פעם החזיק באמונתו של גטסבי בגטסבי הגדול. או כמו הדמות ברומן "אמריקה" של פרנץ קפקא, שראתה לראשונה את פסל החירות בנמל ניו יורק כש"זרועה האוחזת בחרבה כאילו הורמה ​​זה עתה והאוויר החופשי נושב סביב גופה" (בתרגום לה צ'ו קאו).

למרות שפסל האלה מחזיק למעשה לפיד, לא חרב, ההילה המנצנצת של החלום עדיין זורחת, אם כי לא מספיק כדי להפוך את האור הזה לנצחי מספיק כדי להאיר את איסט גלאדנס, קונטיקט במאה ה-21.

באמצע אותה מאה, פגש צעיר ממוצא וייטנאמי אישה ליטאית שהייתה קרובה למוות. אחד מבוגר ואחד צעיר, הם הפכו לתמיכה זה של זה, חיממו זה את זה, הדליקו שמחה קטנה במקום חסר שמחה למרות שהיו בארץ השמחה (גלאדנס באנגלית פירושה שמחה).

צחוק ודמעות

שמחה, או ליתר דיוק הומור, זה מה שאושן וונג רצה להביא לרומן השני שלו.

במידה מסוימת, וונג מצליח ליצור צחוק, במיוחד באינטראקציות בין הדמויות בסיפור. ההתייחסויות לתרבות הפופולרית האמריקאית מחיות את החלל עם דופק הזמן, גם אם הדופק איטי במקצת.

המחבר מביא את אבק העיר אל תוך כתיבתו, מאזן בין החספוס והאבק של החיים העירוניים לבין הרגישות העדינה של נשמה מלאת געגועים אך שקועה במצב רוח קודר.

ב"קיסר השמחה" , עייפות הנעורים מתנגשת בעייפות הזקנה, עייפותה של אמריקה המודרנית, כאשר אנשיה נמצאים בתחתית, נאבקים לשמור על רמת חיים בסיסית. איך אוכל לעזור לך?

איך נוכל לעזור אחד לשני? כמו הדרך שבה האישה הליטאית הזקנה עם דמנציה הצילה את חייו של הצעיר הווייטנאמי. והדרך שבה הצעיר עזר לה, הפכה למקל ההליכה שלה, הפכה למוחו.

לסיפור אין סוף באופק

ב"קיסר השמחה", אנו יכולים למצוא אלמנטים אוטוביוגרפיים רבים הדומים ל"מבט חטוף על זוהרתי בעולם".

יש סופרים כאלה בעולם, הם מספרים ללא לאות את אותו הסיפור שוב ושוב. במקרה של אושן וונג, זהו סיפור על מוצא, על אמונה, על המלנכוליה הבודדה של הנעורים.

הצצה בי זורחת בעולם הפרטי יותר. קיסר השמחה הוא סיפור אוניברסלי, סיפור "אמריקאי" יותר.

אמריקה שאנו פוגשים בסיפוריו הקצרים של ריימונד קארבר מלאה בדמויות רגילות, אפילו יומיומיות, ואפילו בחיים היומיומיים האלה, החיים לא באמת קלים.

הדמות הראשית ב"קיסר השמחה" היא האי, התייחסות ישירה לאושן וונג.

זוהי עדיין מערכת יחסים סותרת עם האם. מערכת יחסים של אנשים שאוהבים ופוגעים זה בזה. לפי מה שאושן וונג שיתף, הוא אדם שלומד בודהיזם. מפרט זה, יש לנו נקודת מבט נוספת להרהר על קיסר השמחה .

חי הוא גם אוקיינוס ​​וגם לא אוקיינוס, כמובן. אבל חי יכול להיות ים החיים, ים הסבל, שבו אנשים מתגלגלים בתהום כדי לחפש משהו בלתי נתפס, חסר שם, משהו שישאיר אותם לנצח בעולם הזה, כדי שימשיכו לחפש, שימשיכו ללכת למרות פחדיהם הרבים.

הפחד שחאי נושא בתוכו והוא מגלה לאמו בסצנה סוריאליסטית, כמו דליריום. "אני כל כך מפחד, אמא!", ממה הוא מפחד? הוא מפחד מהעתיד כי "הוא כל כך גדול".

הרומן "קיסר השמחה" מלא אפוא בעצב אך לא בייאוש. כפי שאמרה לו אמו של חי בשנתו: "זה בגלל שאתה עדיין צעיר מדי. לאט לאט, זה יצטמק. אבל אל תפחד מהחיים. החיים יפים כשאנחנו עושים דברים טובים אחד לשני."

דברים טובים כמו שעשתה הגברת הזקנה הליטאית עבור חי, כמו שעשתה חי עבורה. כי אנחנו פשוט "אנשים פשוטים ועדינים, שחיים רק פעם אחת" ב"רגע של הזוהר שלנו בעולם הזה".

אושן וונג נולד בשנת 1988. בשנת 1990 היגר לקונטיקט עם משפחתו. בשנת 2017 זכה בפרס השירה ע"ש טי.אס. אליוט.

בשנת 2019 זכה במלגת מקארתור מטעם קרן מקארתור. הוא כותב גם שירה וגם פרוזה. הרומן "קיסר השמחה" הוא יצירתו האחרונה.

הויניה טרונג קאנג

מקור: https://tuoitre.vn/hoang-de-xu-gladness-cua-ocean-vuong-toi-co-the-giup-gi-cho-ban-20250904094155389.htm