כאשר הסופר נכנס לז'אנר קשה

בטוח בסיפורים היסטוריים ובזיכרונות

מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת, השם פאם הואו הואנג היה מוכר לחובבי ספרות בארץ נאו, בזכות סיפוריו הקצרים הראשונים שחקרו מגוון צבעי חיים וביססו בהדרגה את מעמדו בלב הקוראים כאשר עבר לכתיבה על נושאים היסטוריים, כיוון שלא כל סופר מוכן להתחייב להתנסות בו. עד כה, הוא פרסם 4 קובצי סיפורים קצרים, ביניהם: וונג פאפ, דם אאו הויאן, נגויט קאם, בונג הואה .

הסופרת פאם הואו הואנג מאמינה שסיפורים קצרים היסטוריים מציבים אתגרים רבים הדורשים מהכותבים להשקיע זמן ומאמץ, במיוחד במציאה ובחקירה של כל פרט קטן הקשור להיסטוריה.

מיי טיין, טראן קווק טואן, ת'וי טראנג (משמאל לימין) הם סופרים צעירים ופוריים בז'אנרים רבים ושונים. **צילום: פי נגוין**

מאירועים היסטוריים, דמויות, חיי תרבות, מנהגים ועד תלבושות, שפה, התנהגות... חייבים להיות מתאימים להקשר של השושלת המשוחזרת בסיפור. "כתיבת סיפור היסטורי קצר טוב היא גם חיבור בין העבר להווה, ועוזרת לקוראים להשיג הבנה טובה יותר ואהבה עמוקה להיסטוריה של האומה", שיתפה הסופרת פאם הואו הואנג.

באופן דומה, הסופר ואן פי, לאחר שפרסם שני קובצי שירה ("יום תקוע", "קדרות נדודים"), חידש את עצמו גם עם... זיכרונות. כיום הוא משלים את כתב היד של ספר הזיכרונות "Men Tram" . לדברי ואן פי, כתיבת זיכרונות הייתה בתחילה דרישת עבודה, אך ככל שהוא כותב יותר, כך הוא מתחבר יותר לז'אנר זה. זה מאפשר לסופר גם להתבונן ולתעד את החיים, ולבטא את רגשותיו ומחשבותיו. "Men Tram" לא רק משמר זיכרונות מקצועיים, אלא גם מהווה מאמץ לשמר עקבות זמן, סיפורים על זהות, היסטוריה ותרבות בהקשר של חברה המשתנה במהירות.

"אני חושב שהיציאה לז'אנר חדש היא אתגר, אבל גם מוטיבציה, במיוחד עבור סופרים צעירים. כשבוחרים תחום קשה יותר, סופרים נאלצים לקרוא יותר, להתבונן ביתר קפידה, להרגיש לעומק רב יותר ולהעשיר את הרפרטואר הביטויי שלהם. זוהי גם דרך להשתפר ולחדש את עצמם ולמנוע ממסע הכתיבה להפוך למונוטוני", הוא התוודה.

לדברי הסופר ואן פי, בשנים האחרונות, סופרים רבים הרחיבו את היקף היצירה שלהם. לדוגמה, הסופר לה הואי לואונג, שבעבר התפרסם בזכות סיפוריו הקצרים, משלים כעת כתב יד לרומן. סופרים כמו דוין אן, טראן קווק טואן, טרונג קונג טואנג, טוי טראנג, מיי טיין... כולם כותבים בז'אנרים רבים ושונים.

"להתאהב" בשירים ורומנים אפיים

המשוררת דאו אן דוין אמרה שהיא מתכננת לכתוב שיר ארוך מזה זמן רב. בנוסף לניסיון המעשי שלה, היא גם קראה ספרים ומסמכים רבים על תרבות הרמות המרכזיות, בנתה מתווה... וההזדמנות שדחפה אותה להתחיל ליישם את תוכניתה הייתה כאשר השתתפה במחנה הכתיבה של הוצאת הספרים של צבא העם בנה טראנג באוגוסט 2025.

המשורר דאו אן דוין מקווה לטפח רגשות ולשמור על זרימה בכתיבה כדי להשלים את הפואמה האפית. **צילום: TH**

לדבריה, אם שירה היא פרוסת רגש שמבריקה לפתע ברגע, אז שיר ארוך הוא שלוחה של רגש, שזור באלמנטים נרטיביים ליצירת סיפור. לספר סיפור, ועדיין לשמר את הרגש, קשה הרבה יותר מחברת שירה.

"השם "עונת הערפל הבשלה" כנראה מעורר אזור ערפילי ברמות המרכזיות, התפאורה העיקרית של הפואמה האפית. "סוד" קטן הוא שהמרחב התרבותי של הרמות המרכזיות יתפוס את רוב תוכן היצירה. הדמות הראשית היא ילד שנולד באדמת הבזלת. מעקב אחר הדמות הראשית יפתח בפניי את המרחב העצום של הארץ עם מאפיינים תרבותיים ייחודיים ביותר. אני מקווה שאטפח את רגשותיי ואשמור על זרימה של הטקסט כדי להשלים את היצירה", הביע המשורר דאו אן דוין.

ספרות תמיד דורשת מסופרים רעיונות חדשים, במיוחד עבור ז'אנרים קשים כמו רומנים. ידוע שכיום, סופרים צעירים רבים אינם מהססים להעז לעסוק בז'אנר זה. לדוגמה, המשורר לה וי טוי מתכנן להשלים את כתב היד של הרומן השנה. בפרט, הסופר הצעיר וו דין דוי פרסם זה עתה את יצירתו הראשונה, הרומן הר על אדמה שטוחה .

לדברי המשורר פאם דוק לונג, ל"הר על הארץ השטוחה" סגנון כתיבה רענן וצעיר; הוא אינו בונה את העלילה בצורה מורכבת, אינו כולל סיטואציות דרמטיות ואינו כולל פרטים מרתקים. בהתבסס על מספר דימויים דמיוניים, מחשבותיו של הסופר זורמות עם כל מילה. בכך, הוא מבטא את דאגותיו של הסופר לגבי החיים והסביבה...

"העובדה שמשוררים כמו וו דין דוי ולה וי תוי עברו לכתיבת רומנים, שדאו אן דוין כותב שירים ארוכים... היא דבר טוב, המאשר דור חדש של סופרים צעירים בארץ ג'יה לאי ", הדגיש המשורר פאם דוק לונג.

מקור: https://baogialai.com.vn/khi-nguoi-viet-dan-than-vao-the-loai-kho-post563209.html