לזכור את האנוי, השיר שנוגע בליבותיהם של מיליוני אוהבי מוזיקה

המוזיקאי הואנג הייפ, שמו האמיתי לו טראן נג'ייפ. הוא נולד ב-1 באוקטובר 1931 בקומונה מיי הייפ, מחוז צ'ו מוי, מחוז אן ג'יאנג. המוזיקאי הצטרף למהפכה בשנת 1945 והחל להלחין בשנת 1948. הוא התגורר בצפון במשך 20 שנה (1955-1975) ולאחר מכן עבד בהוצאת המוזיקה של הו צ'י מין סיטי, באגודת המוזיקה של הו צ'י מין סיטי וכיהן כמזכיר הכללי של האיגוד. בשנת 2000, המוזיקאי הואנג הייפ זכה בפרס הו צ'י מין לספרות ואמנויות מטעם המדינה. הוא אחד המוזיקאים המייצגים ביותר של ז'אנר המוזיקה המהפכנית הואטנאמית, עם יצירות רבות המשקפות את השלבים המשתנים של העם הווייטנאמי במאה ה-20 כגון: "קאו הו בן בו הייאן לואונג", "לה דו", "טרואנג סון דונג, טרונג סון טיי", "קו גאי ווט טרון" (שיר מאת מולי קלאוו), "אם ואן צ'ו אן ו"...

"זוכרים את האנוי " - הזמר הונג נהונג

אם נחזור אחורה בזמן, אל שנות חיו של המוזיקאי בצפון, במשך 20 שנה הוא הפיק כ-100 שירים, הן בהלחנה והן בהלחנה של שירה, עם שירים המשקפים את חיי הלחימה בתקופת המלחמה כגון: "שומר המנורה" (שיר מאת צ'ין הואו), "עוברים את גשר טוי קוק", "טרואנג סון מזרחי, טראנג סון מערבי", "יחידת המכוניות ללא זכוכית" (שיר מאת פאם טיין דואט), "אני עדיין מחכה שתשוב" (שיר מאת לה ג'יאנג), "עלים אדומים" (שיר מאת נגוין דין טי)... שירי אהבה, אשר מאוחר יותר זכו לאהבה בקרב חובבי מוזיקה כגון "הדרך עם עלי התמרינדי המעופפים", "ורד", "היכן שפגשתי אותך"...

השיר "Remembering Hanoi" הולחן על ידי המוזיקאי בשנת 1983. המוזיקאי אמר פעם: "אחרי 1975, החזרתי את משפחתי לדרום כדי לחיות שם. רק 8-9 שנים מאוחר יותר, כשנזכרתי בשנים בהאנוי, התעורר בי רגש טבעי שגרם לי לכתוב "גם אם אלך לארבע קצוות תבל. ליבי עדיין זוכר את האנוי...". עד עכשיו, כשאני מקשיב לשיר הזה, הרגשות שלי לגבי האנוי עדיין שלמים."

צילום: לה וייט חאן.

מילים רבות בשיר "זוכרים את האנוי" הן סיפורים כנים ופשוטים על האנוי בתקופת הפצצות והכדורים שהיו קרובים למשפחתו ולאשתו האהובה: "זוכר את הגשמים הארוכים בסוף החורף, כשהשמיכות והבגדים עדיין לא היו חמים מספיק/ וזוכר את הזמן שבו פצצות נפלו במהלך המלחמה, האדמה רעדה ואריחים התנפצו/ עדיין רכבת על אופנייך לרחובות, עדיין חיפשתי צלילים חדשים/ השיר שלנו הוא המנון צבאי, חלום רחוק המושך אל בא דין, מלא אמונה...".

הוא שיתף פעם: "זה היה הצליל המוכר שבכל בוקר יום ראשון, היא נשאה את ילדה בחשמלית לרחוב טוי קואה, לרחוב קו נגו. בתוך רעש הכדורים והפצצות, 'עדיין רכבתי על אופניים לרחוב'... זו הייתה אהבתי אליה."

במכתב שנכתב ב-27 באוגוסט 2002, שנשלח לטור "אתם אוהבים מוזיקה ומגיבים על מוזיקה" של תוכנית המוזיקה על פי YCTG, על השיר "זוכרים את האנוי" מאת המוזיקאי הואנג הייפ, וו דין ת'וי מצוות 6, הופ טאן, טריאו סון, כתב טאן הואה : "אני לא יודע מאז מתי המנגינות הליריות המתוקות של השיר "זוכרים את האנוי" נגעו בלבבותיהם של מיליוני אוהבי מוזיקה. נראה שכל אחד יכול למצוא בשיר הזה זיכרונות יקרים מהאנוי, מבירתו האהובה. תוך התגברות על הזמן והמרחב, השיר הותיר משהו קדוש בלבבותיהם של אנשים."

" גם אם אלך לארבע קצוות תבל"

עדיין זוכרים את האנוי

האנוי שלנו

בירה אהובה

זמן של פצצות וכדורים, זמן של שלום .

צילום: לה וייט חאן.

לזכור את האנוי זה לא רק לזכור שקיעה על אגם ווסט בבוקר ערפילי, אלא גם לזכור זמן מלחמה שהיה גם יפהפה וגם הרואי. ובזיכרונות האלה, שהם הזיכרונות שלנו...

" זוכרים את רחוב טאם נגיאם המוקף בעצים

קול הציקדות אחר הצהריים של קיץ

וזכרו את הפארקים שנבנו לאחרונה

צעדיי עדיין לא שחקו את השביל .

הו, כמה יקר לכל אלה שחיו והיו קשורים להאנוי... פינות הרחוב מהדהדות בקול הציקדות בכל קיץ, או הכבישים המוקפים בעצי תמרינדי, או הריח החזק של פרחי חלב בכל סתיו... כל אלה הפכו למקור השראה עבור המוזיקאי המוכשר. אולי השירה והמוזיקה התערבבו יחד כדי להביא מנגינות מתוקות למאזינים.

"לזכרו של האנוי" מאת המוזיקאי הואנג הייפ הוא כמו מסר בין העבר להווה, בין מלחמה לשלום, נוגע בלבבותיהם של דורות רבים... מלחמה יכולה להרוס אריחים ולבנים אך לא יכולה להרוס אמונה ואופטימיות - אמונתו של המנצח.

" ... זוכרים את הרגעים שבהם נפלו פצצות באש המלחמה "

האדמה רעדה, אריחים ולבנים נשברו.

אני עדיין רוכב על האופניים שלי ברחוב

אני עדיין מחפש צלילים חדשים

השיר שלנו הוא שיר צבאי

חלום רחוק לעבר בה דין

מלא אמונה ".

צעירי האנוי וצעירי המדינה כולה כיום שומרים תמיד על אמונה איתנה ושלמה בהאנוי האהובה בעבר ובעתיד.

" גם אם אלך לארבע קצוות תבל"

עדיין זוכרים את האנוי

האנוי שלנו

בירה אהובה

זמן של פצצות וכדורים, זמן של שלום .

מבקרת המוזיקה נגוין טי מין צ'או ציינה בספרה "מוזיקה וייטנאמית: מחברים - יצירות" כי אף שיר מקומי שהלחין המוזיקאי הואנג הייפ (כולל עיר הולדתו בדרום) לא היה פופולרי כמו "לזכרו של האנוי".

בשנת 2000, המוזיקאי Hoang Hiep קיבל את פרס הו צ'י מין לספרות ואמנויות על יצירותיו "Cau ho ben bo Hien Luong", "Co gai vot troi", "Ngon den den lang", "Truong Son Dong, Truong Son Tay", "Visiting Uncle Ho's Mausoleum" ו-"Nho ve Ha Noi".

מקור: https://vov.vn/van-hoa/am-nhac/nho-ve-ha-noi-ca-khuc-lam-rung-dong-trieu-trai-tim-nguoi-yeu-nhac-post1127176.vov