סון טונג עדיין לא התגבר על חולשותיו.

"Come My Way" ממשיך את האסטרטגיה של סון טונג לכיבוש השוק הבינלאומי אחרי "There's no one at all" ו-"Making my way". עם זאת, הוא עדיין לא התמודד לחלוטין עם חולשותיו.

סון טונג מחזיק בבירור במעמד המוביל בוויפופ. תוצריו המוזיקליים הגיעו כמעט להישגים הגבוהים ביותר בארץ, כשהם מחזיקים בשיאים חשובים רבים. לכן, כדי להמשיך להרחיב את השוק, את הקהל שלו ולשפר את מעמדו, סון טונג לא יכול להמשיך לפעול אך ורק בשוק המקומי.

משיתוף הפעולה הראשוני שלו עם הראפר האמריקאי סנופ דוג בשיר "Hãy trao cho anh" (תן לי את אהבתך) , סון טונג הדגים את שאיפתו להתרחב מעבר לווייטנאם. שאיפה זו התחזקה עוד יותר בזכות הסינגל השנוי במחלוקת שלו "There's No One at All", עם מילים כולן באנגלית. תוכניותיו התבהרו יותר ויותר. "Making My Way", שיצא בשנת 2023, חיזק עוד יותר את כוונותיו. עם זאת, שני שירים אלה לא זכו להצלחה הצפויה. בעוד שמספרי ההשמעות בסטרימינג עבור "There's No One at All" ו- "Making My Way" לא היו נמוכים במיוחד בשוק המוזיקה הווייטנאמי, הם ייצגו צעד משמעותי אחורה בהשוואה למהדורות האחרות של סון טונג.

הסינגלים האנגליים הקודמים של סון טונג לא השיגו את ההצלחה לה קיווה.

נראה היה שסון טונג יחזור להתמקד בשוק המקומי לאחר הצלחתם של "Our Future" ו- "Don't Break My Heart", שכמעט הגיעו לשיאם, אך נראה שסון טונג לא ויתר על שאיפותיו. עם הסינגל "Come My Way", שנכתב כולו באנגלית ושיתוף פעולה עם הראפר הוייטנאמי-אמריקאי טיגה, סון טונג ממשיך לטפח את מסעו להצלחה בינלאומית.

זה לא משנה.

בשני הסינגלים הוייטנאמיים האחרונים שלו, סון טונג בחר באלמנטים מוכרים שהקדימו אותו לפסגת ה-Vpop: פופ/R&B בשילוב עם נגינת וו ייחודית ומעוצבת בקפידה, יחד עם מילים קליטות שהן בבירור שלו. למרות ששני השירים מעוררים רגשות מנוגדים, שניהם מוכרים לסון טונג, ותורמים להצלחה מבריקה של שנת 2024 עבורו.

עם "Come My Way ", סון טונג עדיין עוקב אחר "נוסחה" קיימת, אך במקום הנוסחה שהביאה לו הצלחה בשיריו בשפה הווייטנאמית, זוהי אותה "נוסחה" עליה חזר גם ב-" There's no one at all" וב- "Making My Way ": נטייה להיפ הופ, מוזיקה אפלה וקודרת, שירה מוסתרת מתחת לנוף הצלילים, לעיתים משלבת אלמנטים בהשראת רוק, אפרו ורגאטון כדי לעבות את הקצב, ובעיקר, הוו כבר לא מודגש בבירור; במקום זאת, הוא מתמקד יותר בפיתוח מלודי ובאחדות השיר.

ההבדל היחיד בין Come My Way לשני קודמיו האנגליים הוא הופעתו של האמן האורח Tyga. אלמנט "בינלאומי" זה עוזר לשיר לקבל יותר תשומת לב, אך במציאות, הוא לא מביא לשינוי רב במוזיקה, שכן הטון הקולי של Tyga אינו שונה באופן משמעותי מזה של Son Tung, והקצב בבית של Tyga אינו משתנה או שונה בהשוואה לשאר השיר. גישה זו גורמת לשיר לזרום בצורה חלקה, בדומה לאופן שבו Making My Way נבנה, במקום להדגיש את הופעתו של האמן האורח כמו ב- Give Me Your Love .

"בואי בדרכי" לא שונה בהרבה מ"עושה את דרכי".

סון טונג גם המשיך לשלב תמונות וייטנאמיות מסורתיות רבות בקליפים שלו. החל מהמסכה בהשראת משחק העם Xuân Phả שגרמה לסנסציה ברשתות החברתיות מרגע פרסום הטיזר, ועד לתמונה המלכותית של ציפור ה-Lạc המיתולוגית המופיעה בתחילת ה-MV, הנוף המרהיב של Tràng An (Ninh Bình), פסטיבל מרוצי השוורים An Giang ועוד, המוצר של סון טונג השיג השפעה ויזואלית גבוהה. עם זאת, לאלמנטים המסורתיים והמודרניים הללו בהיבט הוויזואלי כמעט ואין קשר למוזיקת ​​הרגאטון של " Come My Way" .

החולשות הטבועות עדיין לא התגברו.

צופים רבים הצביעו על ליקויי ההגייה של סון טונג מאז הסינגל שלו "Making My Way ", וציינו שהוא מתקשה לעתים קרובות עם הגיית צלילי סיום והמבטא שלו לא ממש מתאים לסגנון המוזיקלי ה"לטינו-אמריקאי" משהו כמו מומבאטון/רגאטון.

ב "Come My Way " המצב לא השתפר בהרבה. סון טונג ניסה לכתוב את המילים במיומנות כך שלא יהיה צורך לבטא את המילים האחרונות של המשפטים, כמו "near me now", "tie me down" ו-"I'm on tequila", ובכך למזער את חשיפת חולשותיו. עם זאת, קשה לבטל לחלוטין אלמנט זה במילים באנגלית, והוא עדיין חושף את ההגייה הלא מדויקת שלו באמצעות מילים כמו "want" ו-"somersault". גם המילים באנגלית של סון טונג פשטניות מדי, עם משפטים קצרים וחזרה תכופה על מילים בסיסיות. זה מקטין במידה מסוימת את "זהותו" כשהוא מלחין בווייטנאמית: משפטים ארוכים אך בטוחים יותר, תוך שימוש במילים רבות ויפות ומעוטרות.

כאשר כותבים מילים באנגלית, חלק ניכר מסגנונו הייחודי של סון טונג, אותו הפגין בשיריו הווייטנאמיים, נעלם.

בפרט, החלטתו של סון טונג לשמור על אותו סגנון מוזיקלי כמו ב- "Making My Way" תמוהה. מבחינת הישגים, "Making My Way" הוא אחד משיריו החלשים ביותר של סון טונג; הוא לא היה להיט בשוק המקומי, וגם לא זכה להכרה בינלאומית. ביצועי הסטרימינג שלו הם גם הנמוכים ביותר בהשוואה ליציאותיו בשנים האחרונות. לפני שלוש שנים, "Making My Way" היה ייחודי במקצת לקהל המקומי; עם זאת, כיום, עם אמני דור ה-Z המשתמשים רבות ברגאטון, " Making My Way" המשתמש באותם טכניקות סאונד וטכניקות ווקאליות כמו קודם אינו ייחודי עוד.

לומר שזוהי אפשרות בת קיימא להתרחבות בינלאומית בשנת 2026 כבר לא מדויק. השירים שנמצאים כעת בראש מצעדי הפזמונים באירופה ובאמריקה, אם לא של אמנים מאמריקה הלטינית, כבר לא משתמשים בסגנון הזה. במיוחד עבור אמנים שמקורם באסיה, קהל בינלאומי רוצה לשמוע את הצלילים הייחודיים של ז'אנר המוזיקה הזה. לדוגמה, Blackpink ו-BTS, למרות שהם שרים כולו באנגלית, עדיין משלבים סגנונות קיי-פופ טיפוסיים - צלילים בהירים וקליטים והוקסים איכותיים - במקום פשוט להעתיק את מה שהם שומעים מדי יום מאמנים שמכירים את הז'אנר, הרבה יותר מאשר זמר גבר לא מוכר לחלוטין ממזרח אסיה.

גישתו של סון טונג עדיין בסיסית, בדומה לגישה המוטעית של אמנים אסייתים לפני כמעט 20 שנה, כמו BoA, Se7en ו-Utada Hikaru, שנועדה להפוך את המוזיקה שלהם למערבית ככל האפשר, וכמעט ולקלוט את זהותם הייחודית. יתר על כן, סון טונג לוקה בחסר בהיבט מכריע: תדירות ההופעות. בעוד ש-BTS ו-Blackpink מוציאים מוצרים ברציפות, משתתפים באירועים רבים, ואף מעוניינים באופנה כדי לחזק את נוכחותם, סון טונג לקח כמעט שנתיים להוציא את האלבום המוזיקלי הבא שלו, ושלוש שנים להוצאתו ה"בינלאומית" אחרי "Making My Way ". בווייטנאם, כולם מכירים את סון טונג, אבל בלי עקביות להגיע לבמה הבינלאומית, הקהל לא יזכור מי הוא או איך המוזיקה שלו, מלבד התווית "אמן מוביל מווייטנאם".

גישתו של סון טונג לשוק הבינלאומי נותרה מיושנת.

"Come My Way" הוא עדיין מוצר מלוטש ונקי, כמו רבים מהסינגלים האחרים של סון טונג. עם זאת, הוא לא משהו מיוחד מדי; זה לא סוג המוזיקה שהוא להיט בווייטנאם, וגם לא בולט בשוק הבינלאומי. השיר עדיין מצליח מאוד, ומשיג הישגים שאמנים וייטנאמים רק חולמים עליהם, אבל האם הוא יכול לעמוד בשאיפות הגדולות של סון טונג, או אפילו לפתח קריירה ארוכת טווח בארץ כמו הסינגלים הווייטנאמיים האחרים שלו, קשה לומר.

מקור: https://znews.vn/son-tung-van-chua-khac-phuc-duoc-diem-yeu-post1655383.html