הציור "נהר הבושם" (1902) מאת האמן באושו

בזיכרון האמנותי, התמונות הראשונות של נהר הבושם מגיעות כנראה מציירים צרפתים שביקרו בהודו-סין בסוף המאה ה-19. הצייר הצרפתי הנחשב כמי שהגיע להואה המוקדם ביותר לצייר הוא גסטון רולה. בסוף 1885 ותחילת 1886, רולה הגיע להואה במהלך ראש השנה הירחי של שנת הכלב וצייר לא מעט תמונות, כולל כמה המתארות את נהר הבושם. בשנת 1902, היה ציור של הצייר הצרפתי באושו המתאר נשים החוזרות מהשוק, מתאספות על גדות נהר הבושם, מתכוננות לעלות על סירות.

בשנת 1907, הגיע הצייר צ'ארלס אולמן להואה וצייר את "נהר הבושם בהואה", המתאר את נהר הבושם השליו עם עצים ירוקים ועשירים המשתקפים במים. למעלה, השמיים כחולים עם עננים לבנים, והרים רחוקים נראים. כשמסתכלים על ציור זה, אפשר לדמיין את הסירות על נהר הבושם בימים עברו, סירות מכוסות וגם לא מכוסות, לא שונות בהרבה מהיום, למרות שחלפו יותר מ-100 שנה. בשנת 1914, צייר הצייר גוסטב מרטיניאן סאלגה ציור שמן על בד של סירות נהר הבושם. בשנת 1924, הגיע הצייר ויקטור טרדייה להואה והשאיר אחריו את ציור השמן "שוק על גדת הנהר". הציור מתאר אלפי סירות על נהר הבושם, עוגנות בצפיפות זו לזו.

האמנים הווייטנאמים הראשונים שציירו את נהר הבושם היו אלה שלמדו בבית הספר לאמנויות יפות של הודו-סין. באותה תקופה, הציור הווייטנאמי רק החל לחוות טכניקות ציור שמן, צבעים אימפרסיוניסטיים ופרספקטיבות מערביות, אך עדיין שמר על היופי הקלאסי של ציורי עממיות ומשי. וכך, נהר הבושם חדר לציורים כמו עלמה ביישנית, ושימש כרקע לסיפורה של הואה.

בשנת 1932, מאי טרונג טו, אמנית בולטת מבית הספר לאמנויות יפות של הודו-סין, הגיעה להואה כדי ללמד וציירה את היצירה המפורסמת "אישה חובשת כובע חרוטי ליד הנהר". ליצירה זו יש גם יופי ריאליסטי וגם רוח רומנטית עמוקה. בציור זה, נהר הבושם משמש כרקע לירי. מאחורי האישה נמצאים המים השקטים והרחבים, המשקפים את צל הסירה. חלל זה שטוח ושליו, ומעורר במדויק את מהות נהר הבושם עם זרימתו הנינוחה והעדינה בלב הואה. מאי טרונג טו השתמשה בצבעים רכים כמו ירוק, אפור-כחול וחום עמוק כדי לשחזר את הרקע השליו והרחוק של הנהר. זה לא רק משמש כרקע לדמות האישה, אלא גם מעניק לציור כולו איכות פואטית. ועל נהר זה, הסירה נראית כהשתקפות של החיים על הנהר. לסירה גג מעוגל, ולצידו דמות של אישה חובשת כובע חרוטי עומדת, ונראית כפרוסת חיים על נתיבי המים של הואה העתיקה. אלו הן המעבורות, סירות הנוסעים או הסירות המסורתיות שנסחפות לאורך הנהר מדי יום. פרט זה מציב את הדמות הנשית בהקשר התרבותי הנכון של הואה, לאורך נהר הבושם, והופך אותה לסמל של הואה.

לאחר המלחמה, כאשר ציור הואה נכנס לשלב חדש, נהר הבושם הופיע שוב בגווניו הנוסטלגיים של הצייר דין קואנג. ביצירתו, נהר הבושם כבר לא הציג את מלוא צורתו, אלא רק נרמז בעדינות מבעד לשכבות של צבעים מעורפלים ומעורפלים. ייתכן שלא ניתן לראות את הנהר באופן קונקרטי, אך לזהות אותו מהעצב המתמשך, מצבעי הואה הזורמים כמו דיו בחלום.

דין קואנג צייר נהר בושם בזיכרון, שבו המים לא בהכרח זורמים מהמציאות, אלא מנוסטלגיה. בציור "מעבר לנהר", הגגות ורכסי ההרים הרחוקים נראים כזיכרונות רחוקים, הגוונים האפורים הכסופים מרמזים על קיומם רק בזיכרון, לא במציאות. ניתן לומר שהצבעים כאן אינם ריאליסטיים אלא סמליים. נהר הבושם הופך לגבול של זיכרון; מצד אחד אישה צעירה היושבת בהווה, מצד שני ממלכה רחוקה של זיכרון. בציור "בעקבותיך להואה", נהר הבושם אינו רק נוף, אלא גם הנשמה, עורק החיים של הואה. השילוב של גוונים כחולים, ירוקים וסגולים מעורר שירה ומוזיקה, ויוצר "נהר לירי" שמשוררים רבים השוו למאהב, לאם או לאישה צעירה ישנה בחולמנות.

בשנים שלאחר 1990, אמנים רבים מהואה החלו לשלב את נהר הבושם בציוריהם כדרך לשמר את מהות מולדתם. האמן נגוין ואן טויין צייר תמונות רבות של סירות ונהר הבושם. בעיניו, נהר הבושם הוא נשימת החיים היומיומית, שם מתוארות סירות בודדות וסבלניות, ופרחים פורחים מסמלים חיים תוססים; עולם מנצנץ בערפל ועשן בציוריו של אמן שקט זה. בשנת 2025, מוזיאון האמנויות היפות של הואה רכש את האוסף שלו "נהר הבושם והמצודה העתיקה".

מאז שנת 2001, האמן הצרפתי ג'רלד גורידג' חזר להואה לפחות 17 פעמים. הוא "הוקסם בצורה שאי אפשר לתאר" מנהר הבושם, ו"אוסף הציורים של נהר הבושם" נולד. זוהי תוצאה של השראתו ומאמציו היצירתיים הבלתי נלאים.

אנשי הואה נוטים לומר, "נהר הבושם הוא אמנו". אם עדינה, סבלנית ושקטה, העדה לכל השמחות והצער. הציור הוא מראה המשקפת את פניה של אם זו דרך דורות של אמנים. וכשאנו עומדים מול הציורים הללו, לפעמים איננו רואים עוד את הצבעים, אלא רואים את עצמנו טובלים במים. כי נהר הבושם, יותר מסתם נושא אמנותי, הוא הזיכרון הקולקטיבי של עיר, הנוסטלגיה המשותפת של אינספור אנשים. נהר שיכול להפוך את עצמו לאמנות - זוהי נשמתה של הואה.

יואן תחתון

מקור: https://huengaynay.vn/van-hoa-nghe-thuat/my-thuat-dieu-khac/song-huong-trong-hoi-hoa-158483.html