טט בלב של כולם

רוח מזרחית עדינה נושבת על פני שדות הקציר, ניחוח אורז טרי שנקטף מתפשט באוויר, והכפרים שוקקים התרגשות לקראת טט (ראש השנה הירחי). במשך זמן רב, סצנת הטט הייתה רגע קדוש הטבוע עמוק בתודעתו של כל אדם.

עם התקרבות טט, אנשים הולכים לשוק לקנות ענפי פרחי משמש כדי להציג אותם על מזבח האבות.

צעירים ומבוגרים כאחד שמחים.

נגינת התיפוף התוסס של ריקוד האריות מחוץ לאולם הכפר עודדה את אלה שגרים רחוק מהבית למהר ולחזור לעיר הולדתם כדי לחגוג את טט. לא משנה כמה עמוסה הייתה עבודתם, כולם דחו אותה בצד כדי לחזור הביתה לחג. כשנזכרתי בילדותי, שחייתי בכפר, הרגשתי בקלות את האווירה הנלהבת של הימים שקדמו לטט. לאחר שגדלתי והתבססתי בעיר, ביום ה-29 של החודש הירחי, משפחתי חזרה בהתלהבות לעיר הולדתנו. בכל אחר צהריים, כשעמדנו מאחורי הבית ונשקפו אל הנהר, הכל היה שקט ושליו, מקבל בברכה את הרגע שבו השנה הישנה פינתה את מקומה לחדשה. כשהשמש שקעה מעל הנהר, כל בית הדליק בהתרגשות את אורותיו, והאיר את דרכי הכפר. אנשים ניגנו שירי אביב עליזים, ויצרו אווירה תוססת.

עיר הולדתי שוכנת לצד נהר האו העדין, עם בריזה כל השנה, שדות אורז עצומים, בריכות שופעות דגים ואנשים נדיבים ואופטימיים. הייתה תקופה שבה החיים השתנו, וצעירים רבים עזבו את הבית כדי לחפש חיים טובים יותר בעיר. כתוצאה מכך, כוח העבודה הכפרי היה מאוכלס בדלילות על ידי צעירים, והותיר את הקשישים לשאת בנטל החקלאות וגידול הדגים. אם יבולי האורז והדגים היו טובים והמחירים היו גבוהים, החקלאים שגשגו. אבל אם המחירים היו תנודתיים, החיים הפכו לקשים. בין אם היינו אמידים או שרק היה לנו מספיק מה לאכול, המשפחה נותרה הדלת הפתוחה, שבה סבים וסבתות והורים היו מקבלים אותנו בחזרה בזרועות פתוחות.

אני זוכר, אז, בסביבות טט (ראש השנה הירחי), אנשים רבים מרחוק חזרו לעיירות הולדתם כדי לחגוג. לאחר מכן, פגשתי את מר לה ואן קאן (בן 48), שגם הוא החזיר את אשתו וילדיו למשפחתו. אביו נפטר, ואמו הייתה זקנה ושברירית. בעבר, למשפחתו היו אחים רבים ואדמה קטנה לחקלאות, ולכן מר קאן החליט לעבור להו צ'י מין סיטי כדי להתפרנס, ועשה עבודות שונות, החל מספרות ועד מסחר בקנה מידה קטן. שמחנו מאוד לפגוש את מר קאן בהו צ'י מין סיטי. הוא התרברב שהוא עובד כעת בחריצות וחיי משפחתו יציבים. כשנזכרנו בימי נעורינו, ישבנו ופטפטנו, נזכרנו בזיכרונות היפים מהעבר. מר קאן סיפר שלפני 20 שנה עזב את עיר הולדתו כדי למצוא עבודה, בתקווה לשנות את חייו. בימיו הראשונים בהו צ'י מין סיטי, הוא שכר מקום מגורים. בתחילה, הוא התפרנס כסַפָּר. עם זאת, שכר הדירה היה גבוה מאוד, והוא בקושי הצליח לכסות את ההוצאות, ולכן נאלץ לוותר על המקצוע.

מר קאן עבר למכירת כדורי דגים מטוגנים. לפני יותר מ-10 שנים, מכירת כדורי דגים מטוגנים בהו צ'י מין סיטי הייתה פופולרית מאוד, וכמה משפחות הרוויחו מכך הון. לאחר כ-5 שנים בעסק זה, כשראה את התחרות העזה הגוברת, מר קאן עבר לספק כדורי דגים למסעדות ובתי אוכל, עסק שהוא ממשיך בו עד היום. מר קאן אמר שכל יום הוא מקבל את אספקתו ממחוזות דלתת המקונג, ואז מחלק אותם למסעדות, בתי אוכל ומוכרי כדורי דגים כדי להרוויח. הודות לכך, למר קאן יש הכנסה יציבה והוא הצליח להישאר בעיר התוססת הזו עד עכשיו.

בדרך כלל ב-29 או 30 של ראש השנה הירחי, מר קאן לוקח את אשתו וילדיו חזרה לעיר הולדתו כדי לבקר את משפחותיו מצד אביו ואמו, ונשאר שם חמישה ימים לפני שהוא חוזר להו צ'י מין סיטי כדי להמשיך להתפרנס. עבור מר קאן, טט (ראש השנה הירחי) הוא זמן לאיחוד, זמן לפגוש משפחה וקרובי משפחה. "אחרי שנה של עבודה קשה כדי להרוויח כסף כדי לפרנס את משפחתי, לא משנה כמה אני עסוק, אני חייב לחזור הביתה לטט ולחלוק כבוד לאבותיי. ראשית, זה כדי לזכור את הכרת התודה שאני חב להוריי על שנתנו לי חיים וגידלו אותי, ושנית, כדי לחנך את ילדיי על שורשי המשפחה שלהם", הביע מר קאן.

חקלאים כפריים מגדלים פרחים למכירה במהלך טט (ראש השנה הירחי הווייטנאמי).

איחולים לשנה החדשה

אווירת הטט בכפר שלי לפני למעלה מ-30 שנה הייתה פשוטה מאוד. אז, כשהגיעו שיטפונות, הכבישים בכפר שלי היו מוצפים, מה שהקשה על הנסיעה. כאשר מי השיטפונות נסוגו, הם הותירו אחריהם שכבה של מים רכים ובוציים, אך לאחר מספר ימים של רוח מזרחית, הכבישים היו מתייבשים, ואנשים יכלו לרכוב בשמחה על אופניים וללכת בין בתי הכלונסאות המוצפים. בבוקר היום הראשון של טט, ילדים בבגדיהם החדשים היו מתאספים סביבם, צוחקים ומשוחחים. טט בכפר היה פשוט, אך משמח מאוד! באותה תקופה, האוכל היחיד שהיה זמין בכפר היה דגים ושרימפס שנידוגו מבריכות ואגמים. במהלך שלושת ימי הטט, סיר של חזיר מבושל עם ביצים נחשב למותרות. אבל לא משנה כמה קשה היה המצב, אנשי הכפר נותרו אופטימיים ונדיבים, הכינו באן טט (עוגות אורז מסורתיות) או טגנו חזיר כדי להציע לאבותיהם.

אני זוכר בבירור שבבוקר ה-28 של ראש השנה הירחי, משפחה בכפר החליפה חזיר באורז. כל קילוגרם חזיר הוחלף בבושל אחד של אורז. עם שמעם של הגברים, נושאי מנורות שמן, צעדו לאורך דרך העפר לכפר כדי לחלוק כמה קילוגרמים של חזיר עם נשותיהם כדי לבשל ולהכין סעודה שתציע לאבותיהם לחגיגות ראש השנה. בעבר, אנשים גידלו חזירים בשיטות מסורתיות, בעיקר האכילו אותם בסובין, תרד מים ודגים מעורבים. עם זאת, החזיר והשומן היו מוצקים, נקיים ואיכותיים. כשהוא מבושל לשלמות, ניחוח החזיר התפשט ברחבי הכפר.

בליל ה-30 בט (ערב ראש השנה הירחי), אבי העיר אותנו כדי להדליק מקלות קטורת כמנחה מכבדת לאבותינו. בלילה השקט, עשן הקטורת הלבן ריחף בעדינות באוויר, ויצר אווירה קדושה וחמימה בערב ראש השנה. נראה שמסורת זו מושרשת עמוק בלבבותיהם של כל ילד במשפחתנו. כיום, בליל ה-30 בט (לפעמים ה-29), משפחתי עדיין שומרת על מסורת זו דווקא ברגע המעבר לשנה החדשה.

מר טרונג צ'י הונג, סופר ומרצה באוניברסיטת אן ג'יאנג, אמר כי לשנה הירחי החדשה היסטוריה ארוכה מאוד. כיום, למרות שהחיים התרבותיים והרוחניים של החברה הושפעו באופן משמעותי, ויש לנו גישה לתרבויות העולם , טט (ראש השנה הירחי) אינו יכול להשתנות. החותם התרבותי והרוחני של המשפחה והאהובים הוא נשימת החיים מלידה, דרך גדילה ועד שאנו חוזרים לאבק. אין סיבה שתדמיתו של טט תימחק מחיי הקהילה ומחייו של כל אדם. עם הזמן, חלו שינויים מסוימים בטקסים ובקורבנות לאבות הקדמונים במהלך טט, אך טט נותר בעמידה, ועוקב אחר קצב הזמן.

הסופר טרונג צ'י הונג ציין כי לאחרונה, בסוף השנה, אנשים משתמשים לעתים קרובות בביטויים "איחוד אביב" ו"איחוד טט" כדי לתאר את פעילויות חגיגות הטט. ביטויים אלה משקפים במדויק את מאפייני חגיגות הטט בווייטנאם. כך היה גם בעבר; במהלך טט, אנשים היו מתאספים יחד, נהנים מפרוסות של באן טט (עוגת אורז דביקה), פירות מתוקים מסוכרים ומשוחחים על תה. לאחר מכן, הם היו מחליפים ברכות לשנה החדשה, חולקים סיפורים על מיזמים עסקיים ומזל טוב במהלך השנה, בתקווה לשנה חדשה משגשגת ומוצלחת.

ככל שמתקרב טט, אנשים מוכרים פרחים ופירות בשווקים כפריים.

"כיום, אנו רואים שצעירים כבר לא מתאספים בכפרים או במשפחותיהם; רבים נוסעים רחוק כדי לעבוד ולחפש הזדמנויות לקידום. לכן, ארוחות לאיחוד משפחות הן נדירות מאוד בהקשר הנוכחי. זו הסיבה שהזמן הטוב ביותר עבור משפחות להתכנס יחד הוא במהלך ראש השנה הירחי", הסביר הסופר טרונג צ'י הונג.

טט (ראש השנה הירחית הוייטנאמי) בא והולך, אך הוא תמיד נשאר בליבם של כולם. לא משנה היכן הם נמצאים, כולם ממהרים הביתה לטט כדי ליהנות באופן מלא מהשמחה והרגעים החמים עם משפחתם.

טהאן צ'ין

מקור: https://baoangiangiang.com.vn/tet-trong-long-moi-nguoi-a476715.html