שירתו של טראן נהאן טונג וראשיתה של הספרות הוייטנאמית

זה היה נושא ההרצאה של הדובר, הסופר נאט צ'יו, שהתקיימה לאחרונה בספריית אוניברסיטת קאן טו. סופרים, אמנים, חוקרים וסטודנטים רבים הצטרפו לסופר נאט צ'יו בחיפוש אחר יופייה של שירתו של טראן נאן טונג ויופייה של השפה הוייטנאמית.

הסופר נאט צ'יו מציג בנושא "שירתו של טראן נאן טונג וראשיתה של הספרות הוייטנאמית"
בספריית אוניברסיטת קאן טו .

בתקופת שושלת טראן בארצנו, היו שני אנשים גדולים, טראן הקדוש - הונג דאו דאי וונג טראן קווק טואן ומלך בודהה - טראן נהאן טונג. סיפור זה הוצע כדי לעורר עניין רב בקרב המאזינים. ומשם, הסופר נהאט צ'יו והמאזינים שרטו על מלך בודהה טראן נהאן טונג. הוא היה מלך, גם מורה זן, גם משורר. אחרי הכל, מלך בודהה טראן נהאן טונג "זרק את כס המלכות כמו שזרק סנדלים ישנים" כדי להקדיש את חייו לבודהיזם, כשהוא נושא על עצמו חוכמה עמוקה ופילוסופיה נשגבת: "אם אחשוב על כך השבוע, אסלח לעצמי/ מרוצה בליבי, צוחק מכל הלב בליבי".

יחד עם יצירותיו של הקיסר טראן נהאן טונג, או יצירותיהם של טראן תאי טונג, נגוין דו, נגוין טריי... אמר הסופר נאט צ'יו שככל שהוא קורא ומהרהר יותר, כך הוא מתגאה יותר. לאומתנו לא חסרים הוגים גדולים. לפיכך, בקרב החכמים, הקיסר טראן נהאן טונג הוא כוכב נוצץ בתחומים רבים, כולל שירה.

שתי היצירות "Cu tran lac dao phu" ו-"Dac thu lam tuyền thanh dao ca" הן שתי שירי נום שהופיעו הראשונות בהיסטוריה של ספרות נום בארצנו. לדברי הסופר נאט צ'יו, למרות שישנן השערות נוספות, הוא מאמין שמדובר באגדות בלבד, יצירתו של טראן נאן טונג היא למעשה היצירה הספרותית הראשונה בווייטנאמית. לדוגמה, "Cu tran lac dao phu", שיר שנכתב על ידי טראן נאן טונג על פי חוק השירה, מבטא את נקודת המבט החשובה ביותר של המחשבה הבודהיסטית בשושלת טראן. שיר זה מורכב מ-10 שירים, בנום ולבסוף שיר סיני. הדובר נאט צ'יו אוהב מאוד את סיום "Cu tran lac dao phu", ומתרגם את השיר כך: "בחיים, תהנה מהדרך, המשך לגורלך/ כשאתה רעב, אכול, כשאתה עייף, ישן/ בבית, יש אוצר, הפסק לחפש/ כשאתה מתמודד עם מצב, היה אדיש, ​​אל תשאל על זן". זוהי המחשבה הגדולה של אדם גדול, החבויה בכת טרוק לאם זן שעוברת מדור לדור עד היום.

לא רק שזה מאשר ששירתו של טראן נהן טונג היא תחילתה של הספרות הוייטנאמית, אלא שלפי הסופר נאט צ'יו, הסופר טראן נהן טונג אהב את השפה הוייטנאמית (במיוחד את כתב נום), ואהב להשתמש בוייטנאמית, למרות שהיה בקיא מאוד באותיות סיניות. לדוגמה, לפחות 20 פעמים ביצירותיו, הוא לא השתמש במילה "לב" אלא החליף אותה במילה "לב"; הוא לא השתמש ב"כבדו מורים והעריכו מוסר" אלא בחר להשתמש ב"סגדו למורים ולמדו מוסר"... מעניין לציין שלפני יותר מ-700 שנה, קיסר בודהיסטי של ארצנו הביע מחשבות גדולות על גאווה בשפה הוייטנאמית, וקידם את רוח שימור טוהר השפה הוייטנאמית.

פגודת וין נג'יאם (מחוז בק נין) משמרת כיום 3,050 קוביות עץ יקרות ערך של כת טרוק לאם ין טו זן. ביניהן, קוביית העץ "Cu tran lac dao phu" מאת המלך הבודהיסטי טראן נהאן טונג נחרטה על עץ תאנה, כולל 6 צדדים חרוטים באותיות נום. בשנת 2012, "קוביות העץ של פגודת וין נג'יאם" הוכרה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת דוקומנטרי במסגרת תוכנית זיכרון העולם באזור אסיה- פסיפיק .

כתבה ותמונות: דאנג הויינה

מקור: https://baocantho.com.vn/tho-ca-tran-nhan-tong-va-su-khoi-dau-cua-van-chuong-tieng-viet-a189031.html