על מורדות ההרים הירוקים והעצומים של קומונה צ'או קה, נשמע צליל שאינו שייך לרוח, אינו שייך לזרם, אלא צליל חליל ה"cúc kè" - כלי נגינה מוזר שמנגן רק כאשר האמן נושם דרך הנחיריים, במקום לנשוף בו בפיו כמו חליל רגיל. צליל זה הוא גם עמוק, גבוה וגם מלא נשמה כמו קריאת היער הגדול, הנושא את נשמתם התרבותית של אנשי קסה פו, חולפת בשקט בזמן, עוברת מדור לדור.
הדרך שהובילה אותנו לכפר נגוי נהיי, בקומונה צ'או קה, הייתה כמו רצועת משי המתפתלת דרך היער העצום. משני צידי הדרך, גבעות הקינמון נמשכו שכבה על גבי שכבה, והפיצו ארומה חזקה, מעט חריפה, ברוח. ניחוח הקינמון חלחל לנשימה, לבגדים ואפילו להתרגשותם של אלו המחפשים את עקבות התרבות העתיקות של הקבוצה האתנית קסה פו.
בבית קטן באמצע הכפר, אומן המכובד דאנג טי טהאן מחזיק בחליל במבוק ומנחה בעדינות כמה צעירים לנגן בו. כשהאורחים מגיעים, האמן בן כמעט ה-70 מקבל את פניהם בהתלהבות. גב' טהאן מצביעה על הצעירים הלומדים לנגן בחליל ואמרה: "היום סוף שבוע, יש לנו יום חופש מהעבודה ומבית הספר, אז כמה ילדים באו לביתי לנגן וללמוד לנגן בחליל אף. אני שמחה מאוד שהילדים עדיין אוהבים ללמוד ככה. אם כל הצעירים של היום אוהבים את זה ככה, צליל החליל של אנשי שא פו לעולם לא יאבד."
אחר כך היא הובילה אותנו קרוב יותר לקבוצת הצעירים המתאמנים בחליל. כל נשימה, כל תנועת ידה הייתה איטית אך מדויקת ועדינה. היא חייכה, הטתה מדי פעם את ראשה כדי להקשיב לקצב, ואז התאימה בעדינות לכל אדם: "כדי לגרום לחליל להישמע בקצב הנכון, עליך לדעת כיצד לווסת את הנשימה שלך, להתמקד בנחיריים שלך, לא בפה שלך. היה סבלני, צליל החליל יעקוב אחר הנשימה שלך, יעקוב אחר נשמתך כדי להדהד."
בהתאם להוראותיה המסורות של הסבתא, האומנית המצוינת, כל צעיר זמזם את הקצב, הניח את ידיו על החליל, וצפה בכל מחווה בתשומת לב. צלילי החליל הראשונים עדיין רעדו, צייצו כמו גוזל הקורא לבן זוגו, אך בהדרכתה של הסבתא, הם הדהדו בהדרגה בבהירות, בבהירות, זרמו כמו נחל הזורם על צלע ההר. כשהצליחו לנשוף בקצב, קבוצת הצעירים צחקה בקול רם, עיניהם נוצצות מהתרגשות.
בעבר, אנשי ה-Xa Pho נהגו ללכת לשדות כל היום, ולעתים קרובות נאלצו לישון לילה באמצע היער. בלילות שקטים וחשוכים לחלוטין, נשמע רק קול הרוח הנושבת דרך חורים בעצי במבוק יבשים, צליל זה מעורבב עם צליל העלים וצליל הנחל הזורם כמו קטע מוזיקלי. משם, אנשי ה-Xa Pho הגיעו לרעיון לייצר את חליל הבמבוק "קוק קה". לחליל הבמבוק "קוק קה" של אנשי ה-Xa Pho יש רק חור אחד, וחייבים להשתמש בנשימה דרך הנחיריים כדי ליצור קצב ייחודי, כך שקשה מאוד לנשוף בו, אך כאשר נושפים בו, הוא רך ואוורירי מאוד.
גב' טאנה הסבירה עוד: "כדי שיהיה לך חליל סטנדרטי, עליך לדעת כיצד לבחור במבוק. אנשי קסה פו אוספים במבוק רק מספטמבר עד דצמבר, בהחלט לא בחודשים הראשונים של השנה, כי בתקופה זו הבמבוק לרוב צעיר ורגיש לטרמיטים. לאחר הבחירה, יש לייבש את הבמבוק היטב לפני שמנקבים חור אחד בקצהו כדי לנשוף בו. הצליל תלוי לחלוטין באופן שבו הוא עשוי, ביובש הבמבוק ובנשימתו של האדם הנושף בו. אם לא תיזהרו מההתחלה, הצליל לא יהדהד כרצוי."
כשהיא מתבססת על סיפורים ישנים, החליל שבידה של גברת טאנה צלצל לפתע, עדין ונוגע ללב, מתפשט ברחבי הבית הקטן שבלב יער ההרים של בוקר מוקדם. הצליל חדר לכל פינה בבית, מתמזג עם רשרוש העלים בחצר, ציוץ הציפורים ורחש הנחל במרחק. כשהחליל הפסיק לנגן, היא עדיין שמרה על מבטה הנלהב, עיניה נוצצות מגאווה ואהבה עמוקה לאמנות המסורתית של עמה.
באותו רגע, דאנג ואן טרונג מכפר נגוי נהאי - אחד הצעירים שלומדים לנגן בחליל, חייך קלות ושיתף: "אני אוהב לנגן בחליל אף כי זו הזהות התרבותית של עמי. בימים רגילים בעבודה, בסופי שבוע או בזמני הפנוי, אני מזמין את חבריי ללמוד לנגן איתי בחליל. בהתחלה זה היה מאוד קשה, הייתי צריך להתאמן בנשימות עמוקות, לעצור את נשימתי ולבצע ויסות קצבי של הנשימה שלי. אבל כשהחליל נשמע, הרגשתי כאילו אני אבוד בהרים וביערות, שומע את קול הרוח והעלים. זה היה באמת קסום."
לצידו, החבר טריאו דין חאי - ראש מחלקת התרבות והחברה של קהילת צ'או קווה - הקשיב בשקט, ואז שיתף באיטיות: "כיום, בקומונה ישנם 268 משקי בית של שבט קסה פו עם 1,007 נפשות; בעיקר מרוכזים בכפר נגוי נהאי עם 156 משקי בית. מדי שנה, כדי לשמר ולקדם את התרבות המסורתית של קבוצות אתניות בכלל ואת קבוצת הקסה פו בפרט, הקומונה מארגנת באופן קבוע תעמולה להעלאת המודעות של האנשים. במיוחד עבור אמנות ניפוח חליל האף של אנשי קסה פו, הקומונה ארגנה כיתה ללמד יותר מ-20 איש בהדרכתו של האומן המכובד דאנג טי טאנה."
כשיוצאים מכפר נגוי נהאי בשעות אחר הצהריים המאוחרות, צלילו העדין אך המהדהד של החליל מהדהד לאורך מורדות ההרים הירוקים העצומים כאילו מעביר את לבם של האומנים, של הדור הצעיר הממשיך את המסורת. באהבתם ומסירותם של אנשים כמו האומן המכובד דאנג טי טאן והדור הצעיר של אנשי שא פו בקומונה של צ'או קווה, בוודאי שהצליל הזה יישמר, יתפשט ויתאים לקצב חיי הקהילה ולרוח הזמן.
מוגש על ידי: טאנה בה
מקור: https://baolaocai.vn/tieng-sao-mui-cua-nguoi-xa-pho-post887468.html
תגובה (0)