"אתה מגרד לי את הגב" ו"אתה מגרד לי את הגב"

אז אנא הודיעו לטור "שיחות על מילים" האם שתי הגרסאות לעיל הן נרדפות או שונות במשמעותן, ואם הן שונות במשמעותן, במה הן שונות?

תודה רבה.

תשובה: "אתה מגרד לי את הגב" ו"אתה מגרד לי את הגב" הם שני משפטים עצמאיים בעלי משמעויות שונות.

1. "מידה תחת מידה"

"מידה תחת מידה" פירושה מערכת יחסים המבוססת על עקרון התועלת ההדדית; שני הצדדים חייבים להגיב ולדאוג לאינטרסים זה של זה, בדומה ל"הוא נותן את החזיר, היא נותנת את בקבוק היין", "תן את עוגת האורז, הדודה מחזירה את עוגת האורז", "תן את עוגת האורז הדביקה, הדודה מחזירה את עוגת האורז", "תן את עוגת האורז, הדודה מחזירה את עוגת האורז".

מערכת יחסים של "תן וקח" היא מערכת יחסים הוגנת ועסקתית, והיא לא יכולה להיווצר או להתקיים אם אחד משני הצדדים אינו עומד בעקרון זה או מפר אותו.

לא במקרה יש בידינו שבעה מילונים שיש להם מדור נפרד ל"מידה תחת מידה". הנה כמה דוגמאות:

- מילון וייטנאמי (עורך הואנג פה - Vietlex): "תן וקח - התייחס יפה לאדם שהתייחס אליך יפה."

- מילון וייטנאמי (Nguyen Nhu Y): "לתת ולקחת - להחליף, להתייחס באופן שווה, על בסיס תועלת הדדית".

- מילון וייטנאמי (Le Van Duc): "לתת ולקחת - כלומר, לתת ולקחת זה עם זה, כפי שצריך להיות, לחייב טובות יש להחזיר".

- מילון של ניבים ופתגמים וייטנאמיים (קבוצת Vu Dung): "נתינה וקבלה: ישנה גמול כשנהנים ממשהו ממישהו במערכת יחסים; חיים מלאים, עם עבר והווה".

כאן נרצה לצטט כמה טקסטים להמחשה של "מידה תחת מידה":

- במאמר שכותרתו "מידה תחת מידה!", קבע עיתון נהאן דן: "במסיבת עיתונאים שנערכה מוקדם יותר השבוע בטהרן, הצהיר הנשיא פז'שקיאן: "אם ארה"ב וכמה מדינות אירופאיות יעמדו בהתחייבויותיהן, גם אנחנו נעמוד בהסכם. אם הן לא יעשו זאת, גם אנחנו לא נעשה זאת." (עיתון נהאן דן - 2024).

בהתאם לכך, אם א' לא "נותן", אז מיד ב' לא "יחזיר".

- "מר טראמפ ותומכיו מעלים טיעון פשוט מאוד לגבי מכסים הדדיים: אם חברות אמריקאיות כפופות למכסים ולמחסומי סחר אחרים בעת מכירת סחורותיהן למדינה אחרת, סחורות מאותה מדינה הנכנסות לארה"ב חייבות להיות כפופות גם הן למכסים תואמים." (המכסים ה"הדדיים" של מר טראמפ מאיימים על הכלכלה העולמית - veconomy.vn - 2025).

כפי שנכתב לעיל, המשפט "תחזיר לי את בעלי, אני מחזיר לך את בקבוק היין שלי", או "תחזיר לי את עוגת האורז, אני מחזיר לך את העוגה של דודתי", "תחזיר לי את עוגת האורז הדביקה, אני מחזיר לך את העוגה של דודתי", "תחזיר לי את עוגת האורז, אני מחזיר לך את העוגה של דודתי", "תחזיר לי את עוגת האורז, אני מחזיר לך את עוגת האורז שלי", "תחזיר לי את המשמש, אני מחזיר לך את השזיף",...

הטקסט הבא ידגים זאת:

"לדברי מר צ'יאם, אם אנחנו רוצים שספונסרים יתמכו בקבוצות כדורגל, על היישוב גם להיות בעל מדיניות ליצירת תנאים ותמריצים נוחים עבורם, כי עשיית עסקים דורשת רווח! תחת המוטו 'יש לך את רגלי החזיר, לה יש את בקבוק היין', יישובים רבים כמו טאנה הואה, קוואנג נין, האי פונג ... ביקשו לקרוא למשקיעים להשקיע במועדוני כדורגל במקום להשתמש בתקציב המחוזי כדי לתמוך בקבוצה". (עיתון נגה אן - 2017).

כמו כן, יש לציין כי "תן וקח" משמש גם כביטוי, המתייחס למערכת יחסים שמטרתה אך ורק לטובת שני הצדדים, ואינה נובעת מחיבה או טוב לב זה כלפי זה. לדוגמה: "הם פשוט מתאחדים כדי לתת ולקחת. ברגע שהם כבר לא מביאים תועלת זה לזה, אתה הולך בדרכך, אני הולך בדרכי".

2. "אתה מגרד לי את הגב, אני אגרד את שלך"

אם "הדדיות" מתייחסת למערכת יחסים המבוססת על עקרון התועלת ההדדית (ללא רצון טוב ואחריות מצד אחד משני הצדדים, שיתוף הפעולה או מערכת היחסים ייפסקו מיד או לא יוכלו להתקיים), אז "הדדיות היא המפתח לסיפוק הדדי" נותנת עצה וניסיון בהתנהגות: אם מישהו עושה משהו טוב בשבילך, עליך גם להגיב בצורה הולמת ומתחשבת כדי שמערכת יחסים זו תהיה טובה ומתמשכת. לפיכך, אם נחליף את המשפט "הדדיות היא המפתח לסיפוק הדדי" בהקשר של חלק מהמסמכים שציטטנו מהעיתונות בסעיף "1 - הדדיות", זה יהיה לא סביר.

לפיכך, "תן וקח כדי לרצות זה את זה" אינו עיקרון, תנאי שנקבע מראש וכפוי, הדורש משני הצדדים להגיב באופן מיידי כמו האמרה "תן וקח", אלא ברוח של התנדבות, הבנה בהתנהגות ויחס ארוך טווח זה כלפי זה. ההבדל המהותי כאן הוא הביטוי "תן וקח כדי לרצות זה את זה". משמעות הדבר היא שצד אחד יכול "לתת ולקחת" אך הצד השני לא, או לעתים רחוקות "לתת בחזרה", אז הקשר עדיין מבוסס. אבל אם זה ימשיך לקרות, עם הזמן הקשר בין שני הצדדים ידוהה, או שאחד משני הצדדים ירגיש חוסר שביעות רצון, לא עד כדי סיום מיידי כמו קשר המבוסס על עקרון ה"תן וקח".

מאן נונג (תורם)

מקור: https://baothanhhoa.vn/co-di-co-lai-va-co-di-co-lai-moi-toai-long-nhau-243388.htm