חולשות הקולנוע הוייטנאמי

סדרת סרטים שיצאו בבתי הקולנוע הכניסה מאות מיליארדי דונג תוך זמן קצר, ויצרה חום מתחילת 2025 ועד עכשיו, והביאה לעלייה יוצאת דופן בקולנוע הווייטנאמי.

על פי הסטטיסטיקה, בששת החודשים הראשונים של 2025, הכנסות הסרטים הווייטנאמיים עברו את ה-1,500 מיליארד דונג וייטנאמי, מספר מרשים המציג צמיחה חזקה.

מבקר הקולנוע נגוין לה, כתב של עיתון VTC News Electronic News, אמר כי להתפרצות ההכנסות של הקולנוע הווייטנאמי יש גורמים רבים, אך עדיין ישנן חולשות רבות שיש להתגבר עליהן.

"מנהרה" זכתה למחמאות רבות ממומחים.

- במחצית הראשונה של 2025, הקולנוע הוייטנאמי ראה סרטים רבים שהגיעו להכנסות של מאות מיליארדי דולרים. לדעתך, מהם הגורמים החשובים המניעים צמיחה זו?

לדעתי, הסיבה הראשונה היא הרעיון. הסרטים מראים נכונות להתעמק בתרבות הוייטנאמית, בין אם מודרנית או עתיקה, אבל ככל שהיא עתיקה יותר, כך היא מושכת יותר.

הסיבה השנייה היא שגם יוצרי קולנוע וגם צופי קולנוע מבינים שהעולם מקדיש תשומת לב רבה יותר לקולנוע הווייטנאמי מבעבר. זוהי מוטיבציה חזקה יותר ליצור מוצרים מוגמרים שעוזרים לקופות המקומיות להפוך לפוריות יותר.

בנוסף, הקהל מחפש משהו חדש, והמחצית הראשונה של השנה הציגה דברים חדשים רבים שעניינו את הקהל (פחות רימייקים, יותר וייטנאמים). מקרים מסוימים מומלצים להילקח כסטנדרט. דוגמה אופיינית היא "המנהרות: השמש בחושך" - סרט מלחמה, המקדם רוח לאומית ומושקע באופן פרטי.

למרות הכנסות גבוהות מקופות הקולנוע, סרטים רבים עדיין זוכים לדירוג נמוך בזכות התסריטים שלהם. האם לדעתך יוצרי קולנוע כיום מבינים טוב יותר את טעם הקהל, או שהם פשוט ברי מזל שהם בדרך הנכונה?

אני חושב שזה גם וגם. עד עכשיו, מאחר ותסריטים רבים עדיין משתמשים בנושאים פופולריים (בעיקר באינטרנט ומצעירים) כבסיס, הקרבה של הסרט לקהל ברורה מאליה.

האם קרבה זו יוצרת רצון טוב להצלחה או לא תלויה בצוות שישאל את עצמו. לדוגמה, "האם אנחנו באמת מבינים את המגמה הזו?", "כאשר המגמה הזו תדעך, האם לסרט יהיו חיים משלו, האם הוא ימשיך לחיות?".

יש אנשים שאומרים שרבים מהסרטים הנוכחיים, שמגלגלים מאה מיליארד דולר, הם פשוט "מזל", ואינם משקפים פיתוח בר-קיימא של תעשיית הקולנוע. מה דעתך?

לתעשיית הקולנוע שלנו יש יתרון בכך שהיא מזהה את "עונת הסרטים הגדולה" הכוללת את טט, הקיץ או ה-2 בספטמבר. זה מראה שליוצרי קולנוע יש שלבים ברורים לשאוף אליהם במסגרת המשאבים המורשים.

עם זאת, אם ניקח בחשבון את נושא הקיימות ברמה כללית יותר, אני חושב שעדיין יש לנו תחומים רבים שניתן לחזק ולשפר כדי ליצור משיכה. לגרום לקהל לקנות כרטיסים על סמך איכות הסרט ולא על סמך גורמים חיצוניים כמו שחקנים מפורסמים, דרמה... עדיין לא מושג לחלוטין.

חולשות הקולנוע הוייטנאמי - 2

חולשות הקולנוע הוייטנאמי - 3

סרטם של טראן טאנה ולי האי נחשב לצעד אחורה לעומת השנה שעברה.

- אז לדעתך, מהן החולשות של הקולנוע הוייטנאמי?

לדעתי, החולשה הגדולה ביותר היא שרוב הסרטים הווייטנאמים עדיין אין להם חשיבה בינלאומית.

סיפור הסיפורים בסרטים וייטנאמיים הוא עדיין אזורי מאוד, ודורש מהקהל הבנה מוקדמת של התרבות הוייטנאמית לפני שיוכל לגשת אליה. זה יוצר לחץ בלתי נראה, שמקשה על צופים בינלאומיים להבין אותה או מאבד עניין.

העיתונאי ומבקר הקולנוע נגוין לה.

חוץ מזה, סרטים וייטנאמיים רבים מסתמכים יותר מדי על דיאלוגים כדי להעביר תוכן ומסרים, מה שהופך את היצירה לשמיעתית יותר במקום לאזן תמונות וצלילים, בעוד שקולנוע הוא מטבעו שילוב של שני האלמנטים הללו.

בעיה נוספת היא שלא ניתנה תשומת לב רבה לכתיבה באנגלית של סרטים. יש אף הרואים בכך משימה "מטרידה". עבור השוק הבינלאומי, כתיבה באנגלית היא הדרך הראשונה, או אפילו היחידה, עבורם להבין את הסרט.

בנוסף, כאשר סרטים וייטנאמיים יוצאים לאקרנים בחו"ל, הקידום מכוון לעתים קרובות לקהילה הוייטנאמית. בינתיים, אנשי מקצוע בינלאומיים כמו מבקרי קולנוע ועיתונאים מתקשים למצוא צוותי צילום או מתורגמנים. זה גורם להם לחסר מוטיבציה לכתוב מאמרים או לקדם סרטים וייטנאמיים.

לכן, סרטים וייטנאמיים מופיעים באירועים בינלאומיים רבים, אך עדיין משאירים מעט מאוד רושם. הסרטים מוקרנים, ואז מוחזרים בשקט לפלטפורמות דיגיטליות מבלי ליצור באמת באזז.

מתי יוכל הקולנוע הוייטנאמי גם להשיג הכנסות גבוהות וגם ליצור חותם אמנותי מתמשך בעל מעמד בינלאומי?

לדעתי, חשוב לשדרג את האיכות הקולנועית של סיפור הסיפורים. כיצד לגרום לקהל להבין ולהרגיש את התוכן רק דרך תמונות, ולא להיות תלוי לחלוטין בדיאלוגים. ההצלחה של "פרזיט" (דרום קוריאה) היא הדגמה ברורה של סיפור קוריאני מאוד, אך סיפור הסיפורים אוניברסלי מספיק כדי שקהל בינלאומי יוכל לגשת אליו, לנתח אותו ולהזדהות איתו.

אני גם מקווה שבעתיד הקרוב, סרטים וייטנאמיים יקבלו תמיכה כספית ורוחנית אם בכוונתם להיות מוצגים בחו"ל.

בנוסף, יש צורך בהקרנות חוזרות של יצירות קלאסיות ואירועים רבים יותר כדי לסקור את זרימת הקולנוע הוייטנאמי בבתי הקולנוע המודרניים. לסרטים אלה יש גם כתוביות באנגלית כדי לשרת את מטרת חילופי התרבות ולקרב את הקולנוע הוייטנאמי לקהל הבינלאומי.

"הבלש קיין" הוא גולת הכותרת של המחצית הראשונה של 2025.

פעם אחת הלכתי למכון הלאומי לקולנוע של יפן בסוף שבוע וראיתי הרבה אנשים צופים בסרטים ישנים. לכל סרט היו כתוביות באנגלית. למרות שלא ידעתי יפנית, עדיין יכולתי להבין את התוכן ולהרגיש את הרוח בכל פריים וצליל. זוהי פעילות שימושית לכל מי שאוהב קולנוע, בין אם בתוך התעשייה או מחוצה לה, מקומי או בינלאומי.

תודה על השיתוף!

נגוין לה הוא עיתונאי ומבקר קולנוע. הוא עבד ככתב ומבקר קולנוע בארה"ב במשך 10 שנים ושיתף פעולה עם עיתונים בינלאומיים ואתרי ביקורות סרטים כמו SlashFilm, Rotten Tomatoes ו-Fangoria.
הוא גם חבר באיגודי קולנוע כמו Critics Choice Association (CCA), International Cinephile Society (ICS), וכיום הוא נציג וייטנאם בפדרציה הבינלאומית של עיתונאי קולנוע (FIPRESCI).

נגוק טאן - Vtcnews.vn

מקור: https://vtcnews.vn/diem-yeu-cua-dien-anh-viet-ar950867.html