הכירו את מחבר השיר "גאווה של מאה שנות עיתונות מהפכנית וייטנאמית"

מעריציו של קאי לואונג מכירים היטב את השם דיפ ואם קו דרך שירי ה-vọng cổ וה-Tân Cổ giao duyên כבר למעלה משלושה עשורים. שמו האמיתי הוא בוי ואן דיפ (נולד ב-1958), עיר הולדתו היא קומונה מיי לאק, מחוז תו טואה, מחוז לונג אן. הוא חבר באגודת אמני הבמה של וייטנאם, חבר באגודת העיתונאים של וייטנאם. נלהב מספרות מילדותו, הוא הלחין שירים לעיתון לונג אן לספרות ואמנויות, לאחר מכן עבר לכתיבת שירי vọng cổ ותסריטים של צ'אי לונג. ילדותו הייתה קשורה קשר הדוק לנהר ואם קו, ולכן בחר בשם העט דיפ ואם קו.

הסופר והעיתונאי Diep Vam Co

לרגל 100 שנה ליום העיתונות המהפכני של וייטנאם   (21 ביוני 1925 - 21 ביוני 2025), הלחין המלחין והעיתונאי דיפ ואם קו את השיר "גאה במאה שנות עיתונאות מהפכנית וייטנאמית" כדי להציג את המקצוע כמקור לגאווה. לונג אן, כתב עיתון ורדיו וטלוויזיה, ניהל שיחה עם המלחין והעיתונאי דיפ ואם קו על שיר זה.

- כתב: מתי החל הסופר והעיתונאי דיפ ואם קו את הקריירה העיתונאית שלו, ובאילו פרסים זכה במהלך שנותיו בעיתונות, סופר?

הסופר והעיתונאי דיפ ואם קו: התחלתי לעבוד בתחנת הרדיו והטלוויזיה לונג אן בשנת 1995, כאשר התחנה החלה לשדר ב-23 בספטמבר 1995, ופרשתי בתחילת 2019. בשנת 1995, מגזר האמנויות עדיין לא הוקם, כך שכל הכתבים עסקו בדיווחים וחדשות. בשנת 1996, מגזר האמנויות הוקם, ומונהתי להיות עורך אמנות.

במהלך 25 ​​שנותיי בתחנה, יצרתי מספר כתבות, כולל סרט תיעודי בשם "לחיות עם שיטפונות", שערךתי וצולם על ידי העיתונאי וו הוי, שזכה במדליית הכסף בפסטיבל הטלוויזיה הלאומי בשנת 1996. זו הייתה התחלה יפה כשנכנסתי לראשונה לעיתונות.

בשנים שלאחר מכן, היו לי יצירות שזכו בתעודות הצטיינות בפסטיבל הטלוויזיה הלאומי בשנת 2000 עם היצירה "הדרך לעיר הולדתו של הדוד הו", ובשנת 2005 עם האופרה "Mat Troi Qua Dem". בפסטיבלי הרדיו הלאומיים, היו לי גם יצירות שזכו בפרסים כמו מדליית הכסף בשנת 2010 עם היצירה "דונג סונג טרו לאי", מדליית הארד בשנת 2012 עם היצירה "קאם טא קה" ו"המקדש העתיק" בשנת 2014.

- כתב: כאשר מזכירים את המלחין דיפ ואם קו, הקהל יזכרו שירים כמו Tinh bau muon thoi, Yeu em nhu thoi binh nhi, Ky om hoa dao, Bao gio anh dau do (Hay den voi em), Bang lang tim,... אז האם המלחין השתתף תחילה בהלחנה או עבד תחילה עבור העיתון?

המלחין והעיתונאי דיפ ואם קו: לפני כן, לא ידעתי דבר על עיתונאות אבל אהבתי ספרות ואמנות, אהבתי שירי וונג צ'ו. בהתחלה כתבתי שירה, והשירה והמילים של שירי וונג צ'ו היו כמו צל, קרובות מאוד, כך שכל מי שידע לכתוב שירה היה עובר בקלות לכתיבת וונג צ'ו. בידיעה שהשירה שלי לא טובה משל אחרים, עברתי לכתיבת וונג צ'ו ולמזלי הצלחתי.

בזכות זה, הועברתי לעבודה בתחנת הרדיו והטלוויזיה לונג אן באותה תקופה. לאחר מכן, הסוכנות יצרה עבורי תנאים להשתתפות בקורס הכשרה מקצועי במסגרת תוכנית אוניברסיטאית בעיתונאות, כך שהייתי בטוח יותר בעיתונאות. לפיכך, השתתפתי ביצירה ספרותית ואמנותית לפני שהגעתי לעיתונאות.

בקומפוזיציה ספרותית ואמנותית, בנוסף לשירה ושירי וונג צ'ו, השתתפתי גם בכתיבת תסריטים לצ'י לונג. ביניהם, המחזה "הוי שואן דואוק" היה התסריט הראשון שלי לצ'י לונג, שהועלה על ידי להקות הצ'י לונג של לונג אן וטאי נין , לאחר מכן מחזות כמו "מאט טרוי קאווה דֶם", "מוא בונג דין דין",... ומאוחר יותר כתבתי גם כמה שירי בולרו.

- כתב: לרגל 100 שנה ליום העיתונות המהפכני של וייטנאם, האם סופרים ועיתונאים כתבו עבודות על אירוע מיוחד זה?

המלחין והעיתונאי דיפ ואם קו: לרגל 100 שנה ליום העיתונות המהפכנית של וייטנאם, המרכז המחוזי לתרבות ואמנויות - היחידה האחראית על תוכנית אמנויות הבמה בחגיגות, ביקש ממני לכתוב שיר של vọng cổ לאירוע זה. בזכות ההצעה הזו, אני מרגיש כבוד ובר מזל כי זה משהו שאני מעריך במשך זמן רב. כתבתי את השיר גאווה במאה שנות העיתונות המהפכנית של וייטנאם.

=PV: מאחר שמדובר בנושא אהוב ומוערך, כיצד הלחין את הרגשות שנצברו במשך שנים רבות של עבודה כעיתונאי בשיר הזה?

המלחין והעיתונאי דיפ ואם קו: בשיר הזה, אם רק אעביר את מחשבותיי, זה בהחלט לא מספיק. מכיוון שמסע העיתונות בן 100 השנים עבר דרך קשיים רבים, והיה זה דוד הו שייסד את העיתונות עם עיתון Thanh Nien הראשון ב-21 ביוני 1925, בית ה-vọng co הראשון שכתבתי היה: "... לזכרו של "21 ביוני 1925" בגואנגג'ואו - סין. דוד הו האהוב עדיין לא נרתע. הוא פרסם את הגיליון הראשון של עיתון Thanh Nien, והניח את היסודות להתפתחות מתמשכת של העיתונות המהפכנית הואטנאמית".

אי אפשר לספר הכל בעזרת כמה פסוקים בלבד ב-vọng cổ, אבל עם ההיסטוריה המשמעותית בת 100 השנים של העיתונות המהפכנית הואטנאמית, השיר מתאר בחלקו את דמותם של עיתונאים שהשתתפו בשלבים הראשונים, ובמיוחד הדוד הו - שהיה גם עיתונאי וגם מורה עבור סופרים רבים.

כך שהיסודות של העיתונות המהפכנית הוייטנאמית יתחזקו יותר ויותר, יתורמו למטרה של שחרור לאומי, ויתקעו לעבר בניית מולדת עשירה ויפה. ובפסוקים 5 ו-6 של השיר, כללתי רגעים מיוחדים מאוחר יותר, כלומר, כאשר המדינה הייתה בשלום, עם הטור "דברים לעשות מיד" מאת המזכיר הכללי , העיתונאי נגוין ואן לין בעיתון Nhan Dan Daily, שהפיח חיים חדשים בעיתונות המהפכנית הוייטנאמית, אשר זכתה להערכה רבה אף יותר על ידי כולם. אני מקווה שהשיר יתקבל יפה על ידי נציגים ועיתונאים במלאת 100 שנה ליום העיתונות המהפכנית הוייטנאמית.

לרגל 100 שנה ליום העיתונות המהפכני של וייטנאם, אני מאחל לכל העיתונאים יום נישואין שמח מאוד, שמרו תמיד על התשוקה שלכם למקצוע, והמשיכו לתרום תרומות חיוביות לעיתונות של המחוז שלכם בפרט ובמדינה כולה בכלל.

- כתב: תודה לך, סופר ועיתונאי דיפ ואם קו!./.

דיאם טראנג (בוצע)

מקור: https://baolongan.vn/gap-go-tac-gia-bai-ca-tu-hao-tram-nam-bao-chi-cach-mang-viet-nam-a197349.html