האן קאנג והצמחוני

ניתן לומר שהקריירה הספרותית של האן קאנג פרחה באמת רק לאחר פרסום ספרו בן כמאתיים עמודים: "הצמחוני".

בתוך קצת פחות מעשר שנים, שמו של האן קאנג התפרס מעבר לדרום קוריאה, והפך לזוכה האחרון של פרס נובל לספרות. עם זאת, *הצמחוני* הגיע לקוראים וייטנאמים יותר מ-10 שנים קודם לכן. - צילום: הוצאה לאור

עבודה זו הביאה לה תהילה בינלאומית, בדומה לשם הפרס שהציג אותה לעולם : פרס בוקר הבינלאומי.

מהבית אל העולם

לפני שנדון בצמחונים ובהאן קאנג, יש צורך להזכיר בקצרה את הפרס הזה, שכן הוא מילא תפקיד משמעותי בעיצוב סיפורו של האן קאנג כפי שאנו רואים היום.

כשהוקם לראשונה, פרס בוקר הבינלאומי הוענק לסופרים כדרך לכבד את הקריירה הספרותית שלהם. במבט לאחור על מקבלי פרס בוקר הבינלאומי לפני 2016, ברור שכולם היו דמויות בולטות עם קריירות מבוססות. מאז 2005, הפרס מוענק כל שנתיים, ברציפות לאיסמעיל קאדארה, צ'ינואה אצ'בה, אליס מונרו, פיליפ רות', לידיה דייוויס ולסלו קרשנהורקאי.

אליס מונרו קיבלה את פרס בוקר הבינלאומי בשנת 2009 ואת פרס נובל לספרות בשנת 2013.

מפרס צעיר יחסית, שהתפתח בכיוון שונה מפרס מאן בוקר (המיועד רק לסופרים מחבר העמים, אירלנד וזימבבואה), הפך פרס בוקר הבינלאומי לפרס ספרותי בולט.

בשנת 2016, סימן בוקר אינטרנשיונל שינוי, ועבר מחלוקת פרסים לפרסים על יצירות ספרותיות שתורגמו לאנגלית.

פרס כספי בסך 50,000 ליש"ט חולק שווה בשווה בין הסופר למתרגם. ו*הצמחוני* היה היצירה הראשונה שסימנה את השינוי הזה. במקביל, האן קאנג הפך גם לסופר האסייתי הראשון שקיבל את פרס בוקר הבינלאומי.

לפני שזכתה בפרס זה, האן קאנג הייתה שם יחסית לא מוכר לקוראים ברחבי העולם. לאחר הפרס, הכל השתנה. הצלחתה כנראה הפתיעה אפילו את קוראיה המקומיים. אבל זה משקף בחלקו את המהירות של העידן של ימינו, עם יכולתו להפוך סופר מקומי, הכותב בשפה פחות נפוצה, לכוכב ספרותי בינלאומי.

פרס נובל לספרות שהוענק להאן קאנג משקף גם את תוצאות ההשקעה השיטתית וארוכת הטווח של ממשלת דרום קוריאה בתעשיית התרבות. ניתן לראות אירוע זה גם כשיאו של "הגל הקוריאני" - ממוזיקה וקולנוע ועד ספרות - שכולם זכו להכרה בינלאומית גבוהה.

האן קאנג נולדה בשנת 1970 בגוואנגז'ו. שם העט שלה פירושו "נהר האן". בשנת 2024 היא הפכה לקוריאנית הראשונה שקיבלה את פרס נובל לספרות.

מפגש מחודש לאחר יותר מעשר שנים

בחזרה ל*צמחוני*, התרגום הוייטנאמי החדש שפורסם הוא התרגום השני של היצירה. בשנת 2011, תרגומו של הואנג האי ואן הציג לראשונה את *הצמחוני*, כמו גם את האן קאנג, לקוראים הווייטנאמים.

האן קאנג הוצג אז כסופר עכשווי בולט בדרום קוריאה. עם זאת, קוראים וייטנאמים הקדישו תשומת לב מועטה ליצירה זו. הוכחה לכך היא שלאחר ש"הצמחוני" זכה בפרס בוקר הבינלאומי, לא היה קשה למצוא עותקים מכמה שנים קודמות שעדיין זמינים בחנויות ספרים.

העניין בשם האן קאנג חזר לארצנו רק כאשר זכתה בפרס. לאחר מכן, פורסמו בווייטנאם הרומנים שלה *טבע האדם* ו-*לבן*, והרחיבו היבטים רבים אחרים של הקריירה של הסופרת הזו.

בתרגום של *הצמחונית* משנת 2025, המתרגמת קים נגן כללה "הערה של המחבר". האן קאנג שיתפה עוד כי שני הסיפורים *הצמחונית* ו*כתם הלידה הכחול* בספר נכתבו בכתב ידה מכיוון שסבלה מדלקת פרקים באותה תקופה ולא יכלה להקליד, ולכן נזקקה לעזרה וזה לקח הרבה זמן. לאחר כמעט שנתיים, היא ניסתה להחזיק את העט הפוך כדי להקליד על המקלדת והשלימה את *להבת הצמחים* - הסיפור השלישי ב*הצמחונית*.

במהדורה הקודמת, *הצמחוני* הוצג על הכריכה כ"סדרת סיפורים". שלושת הסיפורים, שנראים בלתי קשורים זה לזה, למעשה יוצרים נרטיב שהאן קאנג באמת רצה לספר.

הספר מעורר אווירה של אי נוחות בחברה דרום קוריאנית מתפתחת ואת ההשפעה המתמשכת שיש לה על יחידים במהלך תהליך זה.

עם הזמן, הסוגיות שהעלה האן קאנג לא רק הופכות ברורות יותר, אלא גם ניתנות להזדהות יותר. מסיפור קוריאני, זה קיבל מימד עולמי.

אמנם קשה לכנותו יצירת מופת, אך בדרכו שלו, הוא הפך במהרה לאופנתי, והופיע לעתים קרובות ברשימות של ספרות חובה כשדנים בספרות קוריאנית.

לרומן הצמחוני היה תפקיד משמעותי בזכייתו של האן קאנג בפרס נובל. בהכרזה על פרס נובל, אנדרס אולסון, יו"ר ועדת נובל, שיבח את האן קאנג כחדשן של פרוזה עכשווית.

חזרה לנושא

הויניה טרונג קאנג

מקור: https://tuoitre.vn/han-kang-va-nguoi-an-chay-20250706085305936.htm