תוכנית לשליחת כוחות שמירת שלום אירופיים לאוקראינה, חישובים והיתכנות

בעוד שהסכם הפסקת האש בין רוסיה לאוקראינה מתדרדר צעד אחר צעד, מנהיגי כמה מדינות אירופאיות הכינו בקוצר רוח תוכניות לשלוח כוחות שמירת שלום כדי לפקח עליו.

צרפת ובריטניה... מתלהבות מהתוכנית לשלוח כוחות שמירת שלום אירופיים לאוקראינה. (מקור: AFP)

חצים מכוונים למטרות רבות

ב-20 במרץ, ראשי כוחות הגנה מ-31 מדינות אירופאיות ואחרות התאספו בבסיס בריטי בנורת'ווד כדי לדון בתוכניות להקמת כוח שמירת שלום באוקראינה בצורת "קואליציה של בעלי רצון". לדברי ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, אחד משני היוזמים, "...הסכם ללא ערבויות מעשיות הוא משהו שרוסיה מוכנה להפר". זו הייתה הסיבה הציבורית, אך מאחוריה עמדו מטרות אחרות.

ראשית , לצבאות אירופה, כולל מדינות החברות בנאט"ו, יש סיבה להיות נוכחים באוקראינה, לצד רוסיה. צורת "הברית מרצון" נועדה למנוע סיבוכים ועימות מתוח עם רוסיה אם היא נוכחת תחת שם נאט"ו, ולהתגבר על התנגדויותיהן של חלק ממדינות האיחוד האירופי.

שנית, כוח שמירת השלום יהיה כוח ביטחון עבור אוקראינה. הם יוכלו לאמן, לייעץ, לספק נשק, לתמוך בביסוס בסיס התעשייה הביטחונית ולשקם את הכלכלה באמצעות שיקום, במטרה לחזק את קייב ולהפוך את אוקראינה לאזור חיץ ביטחוני לטווח ארוך בין רוסיה לאירופה.

שלישית, זוהי דרך עבור האיחוד האירופי להדגים את תפקידו ולהעלות את עמדתו הבינלאומית בנושא אוקראינה וביטחונה האירופי, לאחר שארה"ב, אשר הזניחה את יחסיה עם בעלות בריתה ושיפרה את היחסים עם רוסיה, "עקפה" אותו. לונדון ופריז מובילות בהתלהבות את "הברית הוולונטרית" גם כדי לחזק את תפקידן המנהיגותי באירופה ולהסיח את תשומת הלב הציבורית מבעיות פנים.

רביעית, זוהי סוג של "פיקדון" של האיחוד האירופי לשיקום וניצול משאבי אוקראינה לאחר המלחמה. ארה"ב דנה בהסכם לשיתוף פעולה כלכלי וניצול מינרלים עם אוקראינה ורוסיה. אם האיחוד האירופי לא ימהר, הוא ייקלע למצב של "תאו איטי ששותה מים בוציים".

עם מטרות כה גדולות, אין זה מפתיע שאנגליה וצרפת מתלהבות ומדינות רבות מגיבות.

"אנחנו מקווים שתהיה עסקה, אבל מה שאני יודע הוא שאם תהיה עסקה, הזמן לתכנן הוא עכשיו." (ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר)

"צווארי הבקבוק"

ישנן סיבות רבות להטיל ספק בהיתכנות התוכנית לשלוח כוחות שמירת שלום אירופיים לאוקראינה.

הראשון הוא לגיטימציה וחוקיות. כוח שמירת השלום יכול להיות נוכח תחת שם האומות המאוחדות או בהסכם ישיר בין הצדדים המעורבים בסכסוך (רוסיה ואוקראינה). המקרה הראשון יכול להיות מוטל על ידי הצבעה שלילית של חבר קבוע במועצת הביטחון. המקרה השני גם הוא אינו טוב משום שרוסיה, צד לסכסוך, לעולם לא תקבל זאת.

למעשה, כפי שארה"ב מודה, הסכסוך באוקראינה הוא מלחמת שליחים בין ארה"ב למערב ולרוסיה, כך שגם בצורה של "ברית מרצון", כוח שמירת השלום האירופי עדיין מהווה צד המעורב בסכסוך, ואינו אובייקטיבי מספיק כדי למלא תפקיד פיקוח.

הצהרתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון לפיה לרוסיה אין זכות להתנגד לכוח שמירת השלום האירופי באוקראינה אינה הולמת ומשמשת רק כדי להפגין נחישות. בכל מקרה, הלגיטימיות של כוח שמירת השלום האירופי אינה ברורה ואינה עומדת בעקרונות המשפטיים.

שנית , רוסיה בהחלט מתנגדת לכך. האיחוד האירופי תמיד זיהה את רוסיה כאיום ביטחוני וסיפק בגלוי סיוע צבאי לאוקראינה, בין אם יש הסכם הפסקת אש ובין אם לאו. ב-5 במרץ, הנשיא עמנואל מקרון אישר שוב כי רוסיה מהווה איום על כל אירופה, כולל צרפת, ואינו רואה סיבה להאמין שרוסיה תעצור באוקראינה. ראש ארמון האליזה גם הצהיר על נכונותו להרחיב את המגן הגרעיני עם אירופה. לבריטניה יש דעה דומה.

רוסיה רואה בנוכחות כוחות של מדינות נאט"ו באוקראינה מעורבות צבאית ישירה. לכן, רוסיה בוודאי תתנגד לנוכחות כוחות שמירת שלום אירופיים בראשות בריטניה וצרפת באוקראינה בכל צורה שהיא, והיא מוכנה לנקוט באמצעי נגד. אז עלולים להיווצר מצבים מורכבים.

אתגרים צבאיים ופוליטיים והתנגדות מצד רוסיה מקשים על אירופה ליישם תוכנית שמירת שלום באוקראינה בטווח הקצר. (מקור: AA)

שלישית, יכולות מוגבלות לפיקוח על הפסקת אש והסיכון לעימותים בין כוחות זרים המשתתפים בכוחות שמירת שלום לא מורשים לבין כוחות רוסים.

עם קו חזית של כמעט 1,500 ק"מ וציוד צבאי מודרני באוויר, בים וביבשה מרוסיה ומאוקראינה כאחד, כוח שמירת השלום חייב לשמור על כוח גדול עם מכשירים מתקדמים רבים כדי שיוכל לנטר. 10,000 החיילים המוערכים הם כנראה כמו טיפה בים. שלא לדבר על ההטיה לטובת צד אחד בתהליך הניטור.

אם תתרחש עימות בין כוחות שמירת השלום של מדינות נאט"ו לצבא רוסיה, הברית הצבאית של צפון האוקיינוס ​​האטלנטי תתקשה להתמודד עם עקרון ההגנה הקולקטיבית. האם היא מוכנה לעימות צבאי ישיר עם רוסיה? זוהי שאלה שקשה לענות עליה.

רביעית , יכולותיה של אירופה מוגבלות. ראשית, יש את הקושי של כוח אדם, כיצד נוכל לגייס עשרות אלפי חיילים? בנוסף, ממשלות של מדינות עם צבאות המשתתפים בשמירת שלום יתמודדו עם תגובות חזקות מצד העם אם עשרות מילדיהן ייהרגו. מדינות רבות אינן מתלהבות מתוכנית זו. את מספר המדינות שמתנדבות לשלוח חיילים להשתתף ניתן לספור על אצבעות, רובן חומרים, ציוד ותמיכה טכנית.

תמיכה כספית מסתבכת גם בשל העובדה שמדינות רבות מתמודדות עם קשיי תקציב, האטה כלכלית וחוסר פופולריות בקרב עמן, שלא לדבר על התוכנית של 800 מיליארד אירו לשיקום הכוחות המזוינים האירופיים. לכן, קל לומר, אבל אירופה מגייסת עשרות אלפי חיילים למשימה זו אינה דבר פשוט.

***

במובנים רבים, התוכנית לשלוח כוח שמירת שלום אירופי לאוקראינה עדיין פתוחה. מנהיגי האיחוד האירופי והמדינות היוזמות עצמן מודים שכל תוכנית תהיה קשה ללא השתתפות ארה"ב. הנשיא דונלד טראמפ הצהיר יותר מפעם אחת שזה עניין של האיחוד האירופי ושוושינגטון לא תשתתף.

ב-23 במרץ, אמר שליחו המיוחד של נשיא ארה"ב סטיב ויטקוף כי התוכנית של מדינות אירופה לשלוח כוחות שמירת שלום לאוקראינה היא רק "מאמץ לראווה". אירופה אינה נטולת היתכנות, אך הן עדיין נתנו הצהרות חזקות כדי להדגים את תפקידן, נחישותן ומאמציהן להיות עצמאיות בפתרון בעיות ביטחון אזוריות. האם ניתן ליישם זאת או לא, זו שאלה אחרת.

מקור: https://baoquocte.vn/ke-hoach-dua-luc-luong-gin-giu-hoa-binh-chau-au-den-ukraine-toan-tinh-va-tinh-kha-thi-308642.html