המוזיקאי הנודע של טאי דו (קאן טו) - לו הוו פואוק

במשך שניים או שלושה דורות, העם הוייטנאמי שר את שיריו של המלחין הנודע לו הוו פואוק. אין חיים, אין נשמה בווייטנאם האהובה שלנו במהלך מאה הרואית זו של הגנה לאומית שלא קיבלה השראה מלו הוו פואוק.

חברים בקבוצת Hoang Mai Luu. משמאל לימין: Huynh Van Tieng, Luu Huu Phuoc, Mai Van Bo. תמונה ארכיונית.

רק בסוף 1974 הגעתי להאנוי מהדרום. שמעתי שדוד טואו – המוזיקאי לואו הו פואוק – התקשר לבאו דון ג'יאנג והזמין אותי לביתו. באותו יום הוא הקדיש לי יום באזור הדרום-מערבי של וייטנאם.

הגעתי בבוקר, ודוד טו היה בבית כדי לקבל את פניי. אכלנו ממתקים, שתינו תה, וענינו על כמה שאלות על המצב הנוכחי בדרום. עניתי בשמחה גם על שאלותיו של דוד טו. למעשה, לא הייתי מכיר היטב את משפחתו של דוד טו בקאן טו ; הם היו בני המעמד הגבוה, כך שהוא, מר טיאנג ומר בו התקשו ללמוד יותר מאחרים. דוד טו אמר, "הבית הזה היה פעם אחוזה של הצרפתים, אבל עכשיו הממשלה הקצתה לי אותו כמשרד קבלה עבור הוועדה הלאומית לשחרור של דרום וייטנאם עם חברים זרים." הבית היה גדול ומפואר, אבל מעט מאוד אנשים גרו בו. במסדרון האחורי ישב מוזיקאי חסר כל בשם הואן טו. כשראה אותי עם דוד טו, הואן טו רץ החוצה כדי לקבל את פניי והציג את עצמו כדרומי, שנשאר במסדרון האחורי של הבניין.

רק מאוחר יותר נודע לי: כאן מר טו לו הוו פואוק בילה חודשים בשקיקה מתי להוציא את השיר הנפלא של המלחין טראן קיט טונג - "הו צ'י מין, השם היפה ביותר" - והאם דוד הו יהיה מרוצה. מר טו הפעיל את מכשיר ההקלטה כדי שהמנהיגים יוכלו להקשיב היטב. הכוונה הייתה לבקש את רשותו של דוד הו להפיץ את השיר, אך לפני שהספיקו להתכונן, הזמר קווק הואנג שר אותו בחוסר סבלנות תחילה לדוד הו. דוד הו שתק אך קיבל בשמחה, לשמחת כל קהילת המוזיקה במדינה. השיר גמל חלק מטוב ליבו של דוד הו, ובמיוחד ביטא את חיבתם של אנשי הדרום כלפיו. מר טו התרברב בפניי על הצלחתו של מר טראן קיט טונג.

אמרתי, "אנחנו באזור דרום-מערב וייטנאם עיבדנו את השירים שלך לסצנות מוזיקליות. כמו 'Dien Hong Conference' ו-'Bach Dang Giang'. אבל את השיר שלך 'Southeast Asia', כמעט שכחתם ממנו, לא כללתם אותו באנתולוגיה. הייתי צריך לשיר אותו שוב בשבילכם."

"השמיים מרימים את צעיףם, מאירים את כל פינות אסיה: עבדים משתחררים מבתי כלאיהם. דגל החירות מתנוסס בגאווה מעל האוקיינוס ​​השקט, מכסה את הגבעות וההרים, ומעל האוקיינוס ​​ההודי..."

דוד טו התרגש. הוא לא ציפה שאדע כמעט את כל השירים. הוא הודה לי והתחנן שאכתוב את השירים שכתבתי במקום כמזכרת. רשמתי לו את "יערות וימים של מולדתי" ו"הדרך לעיר" כמתנות.

עבורי ועבור חבריי, זיכרונותיו של חבר לו הואו ​​פואוק חמים ולבביים אף יותר. בזמני סכנה וקושי, שיריו עלו לפתע כעידוד קדוש: "מתוך השוחות שמענו את קולו של דוד הו, ליבנו זרחו בבהירות כמו פרחים פורחים..." - מתוך שירו ​​של לו הואו ​​פואוק "אהבתו של דוד הו מאירה את חיינו". וההמנון הניצחון עודד אותנו להמשיך כשכולנו שרנו את שיר הצעידה: "משחררים את הדרום, אנו נחושים לצעוד קדימה, להשמיד את האימפריאליסטים האמריקאים, למחוץ את הבוגדים..." - מתוך שירו ​​"משחררים את הדרום".

נגוין בה

מקור: https://baocantho.com.vn/nhac-si-tai-danh-dat-tay-do-luu-huu-phuoc-a188149.html