ספרות וייטנאמית: מאמצים הראויים ל"יסוד התרבותי התעשייתי"

50 שנה הן זמן רב להסתכל אחורה, להסתכל ישירות על ההישגים ועל המצב הנוכחי; משם, למצוא פתרונות יעילים לספרות הוייטנאמית. לכן, ארגון כנס איגוד הסופרים של וייטנאם, המסכם את הספרות הוייטנאמית לאחר 1975, בהו צ'י מין סיטי, ובקרוב גם בדאנאנג ובהאנוי , תרם ליצירת מומנטום לשלב הבא של הפיתוח בצורה חלקה, יציבה, מקצועית ואיכותית יותר.

CN3 tieu diem.jpg — חילופי ספרות בין וייטנאם לקוריאה, פעילות שנתית של אגודת הסופרים של הו צ'י מין סיטי מזה שנים רבות.

ספרות הולכת יד ביד עם החיים

לדברי הסופרת נגוין קוואנג ת'יו, יו"ר אגודת הסופרים של וייטנאם , מאז 1975 ועד היום, המצב הכללי של המדינה פתח בפני הסופרים מציאויות עשירות ומגוונות ביותר: לאחר המלחמה, איחוד לאומי, שיקום, פיוס לאומי, מאבק בשחיתות... מציאויות אלו מספיקות לסופרים כדי ליצור יצירות גדולות. עם זאת, המפה הנוכחית של הספרות הוייטנאמית עדיין אינה ברורה במיוחד.

מבקר הספרות, פרופסור חבר, ד"ר נגוין דאנג דיפ, יו"ר מועצת התיאוריה הספרותית של אגודת הסופרים של וייטנאם, ציין כי במהלך 50 השנים האחרונות, הספרות הוייטנאמית השיגה הצלחות רבות. הבולטת שבהן היא שהיא עדיין נאחזת בחיים, במציאות הגדולה של המדינה וקשורה קשר הדוק למסורת האומה. אמנים רבים גילו פטריוטיות, קשר הדוק עם העם, ובכך עשו פריצות דרך בחשיבה האמנותית, חיפשו גוונים חדשים, דרכי ביטוי חדשות ועדכנו בהדרגה את האמנות המודרנית בעולם .

סימן בולט של הספרות הוייטנאמית ב-50 השנים האחרונות הוא תקופת שנות השיפוץ הראשונות, התקופה 1986-1995, עם התפתחויות חזקות, שיצרו ויכוחים מתמשכים וסוערים בדעת הקהל. בתקופה זו, היו פנים שהסעירו את עולם הספרות כמו נגוין הוי ת'ייפ, או עונת 1991 של אגודת הסופרים של וייטנאם עם באו נין, דונג הואנג, נגוין קאק טרונג. עם זאת, בהמשך, עולם הספרות הוייטנאמי השתתק, ללא תופעות שהסעירו את דעת הקהל. המקרה הבולט האחרון היה נגוין נגוק טו עם "שדה אינסופי", שהיה כמעט לפני 20 שנה. בנוגע לנושא זה, אמר פרופסור חבר, ד"ר נגוין דאנג דיפ: "נכון שבתקופה האחרונה, הספרות שלנו נראית שקטה יותר. עם זאת, לדעתי, הספרות עדיין בתנועה, אלא שהשיא וההתרגשות שראינו בשנים הראשונות של השיפוץ נעים כעת עמוק ובשקט יותר."

מבט אל העולם

פרופסור חבר, ד"ר טראן לה הואה טראן, מאוניברסיטת מדעי החברה והרוח, האוניברסיטה הלאומית הו צ'י מין, העריך כי מאז 1975, הספרות הוייטנאמית עשתה התקדמות רבה, והשתנתה בכיוון מגוון ועשיר. בפרט, חילופי התרבות והטמעת תרבויות זרות היו תוססים מאוד מאז תקופת השיפוץ של 1986, וזהו סימן מובהק של הספרות הוייטנאמית. הדבר ניכר בתהליך הלמידה, בתרגום יצירות ספרותיות זרות, בבתי ספר תיאורטיים, בתיאוריות מחקר וכו' שהוצגו באופן נרחב. הודות ללמידה זו, גם יצירותיהם של סופרים השתנו בכיוון של גישה לספרות העולם. בכיוון ההפוך, במיוחד בהקשר של גלובליזציה, אנו זקוקים לאסטרטגיה להבאת הספרות הוייטנאמית לעולם. באופן ספציפי יותר, חייבת להיות אסטרטגיה לתרגום ספרות וייטנאמית לשפות זרות חזקות כמו אנגלית, צרפתית, סינית..., כאשר המקרה של האן קאנג (קוריאה) הוא דוגמה חיה ומעוררת השראה לספרות הוייטנאמית. פרופסור חבר, ד"ר טראן לה הואה טראן, הדגיש: הספרות הוייטנאמית העכשווית חייבת לקחת על עצמה את האחריות להיות שגרירה להבאת התרבות הוייטנאמית לעולם.

בהקשר של כניסת המדינה לעידן חדש, התמקדות בתעשיית התרבות, ויש צורך בראייה אובייקטיבית של המצב הנוכחי ותפקידה של הספרות. המשורר לה תיו נון, ראש ועדת הסופרים הצעירים - אגודת הסופרים של הו צ'י מין סיטי, העלה את הסוגיה: מדינות אסייתיות רבות כמו יפן, סין וקוריאה הקימו קרנות לתמיכה בפיתוח ספרותי, שבמסגרתן חלק ניכר מהתקציב מוקצה למחקר, ביקורת ותרגום שירה. לא יכול להיות מבנה תעשייתי תרבותי ללא תשומת לב ראויה לצורת האמנות הבסיסית של הספרות.

* פרופסור חבר, ד"ר נגוין דאנג דיפ

יו"ר מועצת התיאוריה הספרותית - אגודת הסופרים של וייטנאם:

הבה ניצור תנאים עבור סופרים כדי שיוכלו לשחרר את האנרגיה היצירתית שלהם, לחפש בחופשיות דרכים חדשות לביטוי, כדי שיוכלו למקסם את כישרונותיהם. מצד שני, זה גם דורש מסופרים עוצמה תרבותית עמוקה, הבנה עמוקה באמת של העולם כדי שייצרו יצירות החורגות מגבולות לאומיים. בנוסף, עלינו לגבש אסטרטגיה לקידום הספרות הוייטנאמית בעולם כפי שעשו קוריאה וסין. אני חושב שאלו ניסיון שצריך להתייעץ איתו כדי להביא במהירות את הספרות הוייטנאמית עמוק לתוך מפת הספרות העולמית.

הו סון

מקור: https://www.sggp.org.vn/van-hoc-viet-nam-no-luc-xung-tam-nen-tang-cong-nghiep-van-hoa-post813973.html