שלושה מערביים הם "שגרירי שפה" וייטנאמים

סטיבן טורבן (אמריקאי) מתלהב מסטנד-אפ; קיו יורק מניו יורק (ארה"ב) מתלהב מהמוזיקה של טרין קונג סון; אנדריי נגוין (רוסיה) מוקסם מהמטבח המסורתי. שלושה מערביים הגיעו לווייטנאם ממדינות רחוקות אך חלקו אהבה לתרבות הוייטנאמית. כדי לספק את התשוקה הזו, הם פנו לווייטנאם כגשר, כאמצעי תקשורת. במקרה, הם הפכו ל"שגרירי שפה" כדי לעזור לווייטנאמים לעוף גבוה ורחוק.

"שלום לכולם. הרשו לי להציג את עצמי: שמי סטיבן, שמי הוייטנאמי הוא וו. אני בווייטנאם כבר ארבע שנים." בקול בטוח, הגייה תקנית ועיניים עליזות, סטיבן טורבן, סטודנט לשעבר באוניברסיטת הרווארד (ארה"ב), הציג את עצמו על במת הסטנד-אפ בהו צ'י מין סיטי (HCMC) בשנת 2024.

לפני ארבע שנים, על אותה במה, הצעיר גרם לקהל להתפוצץ מצחוק כשאמר בטעות "וו" במקום "וו". "רק אחרי ההופעה הבנתי שביטאתי את זה לא נכון", אמר. "אבל זו הייתה חוויה בלתי נשכחת".

כעת, סטיבן הפך לפנים מוכרות בסצנת הסטנד-אפ של הו צ'י מין סיטי תחת שם הבמה "סטיבן וו". הוא מופיע בווייטנאמית, ומביא לקהל סיפורים מוכרים ומשעשעים. "לפני כמה ימים, הלכתי לקניות, בירכתי את הצוות 'שלום, אחותי', היא הופתעה ואמרה 'יופי!'", הוא אמר, מה שהצחיק את כל הקהל.

סטיבן וו (חולצה לבנה, משמאל) בהופעה על הבמה בבית התרבות לנוער של הו צ'י מין סיטי.

סטיבן נולד בשנת 1993 בהוואי (ארה"ב), סיים תואר בסטטיסטיקה מאוניברסיטת הרווארד, עבד בחברת ייעוץ אסטרטגי מקינזי, והיה דוקטורנט בבית הספר לעסקים של הרווארד. לסטיבן הייתה קריירה אקדמית מזהירה. בשנת 2017 הוא נסע לווייטנאם כדי ללמוד וייטנאמית רק כדי להבין את התרבות, אך לאחר מכן החליט להישאר לטווח ארוך.

"כשעזבתי את וייטנאם, נסעתי לאמריקה, לסין, אבל המשכתי לחשוב על וייטנאם", הוא אמר. "הו צ'י מין סיטי היא הבית שלי. אני בהחלט אשאר כאן עוד הרבה זמן".

בשנת 2020, הוא היה שותף להקים את Lumiere Education, התומכת בתלמידי תיכון ברחבי העולם לבצע פרויקטים מחקריים בהדרכת מנטורים מנוסים. באמצעות יוזמה זו, לתלמידים וייטנאמים ולתלמידים מחלקים רבים של העולם יש הזדמנות להשתתף במחקר מתקדם בתחומי טכנולוגיית למידת מכונה, מחקר סרטן, כלכלה ועוד. סטיבן אמר שהוא אוהב את האנרגיה והקידמה של העם הווייטנאמי. "יש משהו מאוד מיוחד בווייטנאם. אני לא יודע איך לתאר את זה, אבל יש שיר של צ'ה לאן ויין שאני מאוד אוהב : כשאנחנו כאן, זה פשוט מקום לחיות בו / כשאנחנו עוזבים, האדמה הפכה לנשמה שלנו."

סטיבן וו מבצע מופע סטנד-אפ.

התשוקה של סטיבן לסטנד-אפ הגיעה במקרה. יום אחד, הוא עקב אחר המורה הווייטנאמי שלו כדי לראות את להקת סייגון טאו מופיעה בבית התרבות לנוער (HCMC), והוא מיד נשבה בקסמי האמנות. במשך כמעט שנה, סטיבן עקב בשקט אחר ההופעות, השתתף בפעילויות קבוצתיות, ואף ביקש להצטרף לקבוצת זאלו כדי לקרוא את התסריט, ללמוד איך להטוט ולהתמודד עם מצבים על הבמה.

יום אחד, כשהוא מתגבר על ביישנותו, הוא שלח ללהקה הודעה נועזת: "האם יש לי סיכוי לעמוד על במה?" "באותו זמן, פשוט חשבנו שהוא רוצה ללמוד וייטנאמית טוב יותר, אבל מי היה מאמין שהוא רוצה להופיע בסטנד-אפ בווייטנאמית", סיפר הייאן נגוין, אחד ממייסדי הלהקה.

כשניתנה לו ההזדמנות, סטיבן כתב את התסריט בקפידה, וביקש משני מורים וייטנאמים לתקן כל שורה כדי להפוך אותה לטבעית ומקסימה. עד היום, כל אחת מהופעותיו של סטיבן התקבלה בחום על ידי הקהל. ברשתות החברתיות, מאות תגובות שלחו מחמאות: "מקסים, הקומדיה של וו מצחיקה מאוד", או "סטיבן כל כך מקסים! תודה שאתה מבין וייטנאמית עד כדי ביצוע סטנד-אפ"...

סטיבן וו וחברי להקת הסטנד-אפ סייגון טאו.

וייטנאמית עדיין מהווה אתגר עבור סטיבן. הוא אמר שהוא מבין רק כ-70% מהסיפורים שחבריו בקבוצה מדברים עליהם, "כי הם מדברים לעתים קרובות סלנג, שפת דור ה-Z". כדי להתעדכן, הוא תמיד נושא עמו מחברת קטנה מלאה במילים חדשות שהוא שומע, יחד עם משמעויותיהן ודוגמאות מהחיים האמיתיים.

מחוץ לבמה, סטיבן עדיין מכונה בבדיחות הדעת "מלך דה קאו וורד" על ידי חבריו - כינוי שהוא מאוד אוהב. סטיבן שואף להבין 95% ממה שאומרים הווייטנאמים, להרחיב את העסק שלו ל-100 עובדים ולשפר את כישורי הביצועים שלו. "אני דוגמה חיה ל'מאניה וייטנאמית' - אמריקאי ש'אוהב' את וייטנאם, שגריר לא רשמי", אמר.

בניגוד לסטיבן וו, קיו יורק, צעיר יליד 1985 מניו יורק (ארה"ב), הגיע לווייטנאם בטיול צדקה בשנת 1999. ממישהו שלא ידע וייטנאמית, הוא דיבר בהדרגה שוטף, שר בבהירות והפך לזמר המתמחה במוזיקה וייטנאמית.

קיו יורק אמר ששיריו של טרין קונג סון הם שגרמו לו להתאהב בשפה ובתרבות הוייטנאמית. המוזיקה הפכה לגשר שעזר לו להבין לעומק את העם והנפש הווייטנאמיים. מאותו רגע ואילך, החליט האמריקאי להישאר בווייטנאם, ובחר בקריירת שירה מקצועית כדרך להראות הכרת תודה למקום שטיפח את האהבה הזו.

הזמרת קיו יורק על הבמה בהופעה.

בימים הראשונים, לקח לו כמעט 10 ימים לשנן ולבטא שיר בצורה נכונה. "בהתחלה, מצאתי את המוזיקה הוייטנאמית מאוד קשה, החל ממשמעות המילים ועד להגייה. הקשבתי לדיסקים, למדתי מחברים, ובהדרגה הבנתי מה המילים רצו לומר", הוא אמר. לאחר יותר מ-10 שנים, לקח לקיו רק יומיים לשנן את המילים ולעבד את השיר.

עבורו, שירת מוזיקה וייטנאמית אינה רק ביטוי המנגינה אלא גם סיפור סיפור. "זמר הוא מספר סיפורים דרך מוזיקה. כדי לשיר היטב, צריך להבין מדוע המלחין כתב את השיר ומה הוא רוצה להעביר", שיתף קיו יורק. לפני הביצוע, הוא תמיד חוקר את נסיבות הלחנת השיר, את ההקשר ההיסטורי ואת רגשות הכותב כדי להעביר את הרוח האמיתית של השיר.

אם בעבר הקהל כינה אותו "האיש המערבי ששר את המוזיקה של טרינה", כעת השם "הזמר קיו יורק" הפך מוכר. הוא אהוב בזכות קולו הצלול והמרגש.

למרות שהוא זר, קיו יורק נהנה ממנהגים מסורתיים וייטנאמיים.

קיו יורק לא מסתיר את גאוותו במסעו לכיבוש וייטנאמית: "וייטנאמית היא שפה קשה ביותר, יש בה מבטאים, משמעויות רבות, וכשמלמדים אותה, היא שונה בפועל. למדתי אותה בעצמי, בלי ללכת לבית ספר, ולקח לי יותר משנתיים לדבר אותה שוטפת." עבורו, וייטנאמית היא נס, שעוזרת לו להבין את התרבות, ובעיקר, לשיר בשפה שהוא אוהב.

כשניסה את כוחו בשירי עם, הוא נאלץ להתאמן אפילו יותר קשה: "עבור זרים, לדבר וייטנאמית זה קשה, לשיר שירי עם זה אפילו יותר קשה. המנגינה, ההגייה וסגנון השירה שונים כולם. הייתי צריך להתאמן הרבה", אמר. הודות להדרכת חבריו, קיו יורק ביצע בהדרגה שירי עם צפוניים לדרומיים, והפתיע את הקהל במתיקות ובווייטנאמיות הטהורה של קולו.

עם כמעט 770,000 עוקבים ו-18.1 מיליון לייקים בטיקטוק, "אן טיי אוי" - שמו האמיתי אנדריי נגוין, הידוע גם כאן - הפך לתופעה ברשתות החברתיות בזכות מראהו המערבי אך "מערכת ההפעלה" הוייטנאמית. הוא מבין את התרבות, השפה ובמיוחד את המטבח הוייטנאמי עד כדי הפתעה ושמחה של גולשים ברשת.

אנדריי קונה עוגות ומתמקח באופן מקצועי.

אן, שנולד ברוסיה לאם רוסייה ולאב וייטנאמי, לימד את אביו לדבר וייטנאמית מגיל צעיר. בגיל 6 הוא עקב אחרי אביו להאנוי כדי לגור עם סביו וסבתו. אן גדל מוקף בסיפורים על מולדתו, באהבת סביו וסבתו ובחיים הפשוטים של תושבי האנוי.

בימים הראשונים ללימודים, פניו ה"מערביות" גרמו לחבריו לכיתה להירתע ולא להעז לדבר איתו. רק כשהם שמעו את אן מדבר וייטנאמית, למרות שעדיין שפתה, כל הכיתה התאספה סביבו ולמדה אותו לקרוא שירה, לשחק משיכת חבל, לירות בגולות ולקפוץ בחבל. "התקשורת עם אנשים וייטנאמים מדי יום עזרה לי לבטא בצורה מדויקת יותר ולהסתגל בהדרגה לחיים", אמר אן.

הילד הרוסי-וייטנאמי, שגדל בלב האנוי, היה נלהב מהמטבח המסורתי. הוא שוטט לעתים קרובות בסמטאות הקטנות של העיר העתיקה, נהנה מפו, מרק מתוק, קפה, אורז ירוק מטוגן או לחמניות חזיר מותססות מטוגנות כדי "להקשיב לקצב החיים של תושבי האנוי הוותיקים". סקרנותו ואהבתו לתרבות הוייטנאמית הן שהניעו את אן לפתוח ערוץ טיקטוק, שם שיתף סרטונים של "מערביים מתמקחים בשוק", "שורפים ניירות קודש בצורה נכונה" או "אוכלים באלוט בפעם הראשונה". בשנת 2023 לבדה, סרטונים אלה משכו כמעט 30 מיליון צפיות.

כוכב הטיקטוקר אן טאי אוי משתתף בשידור חי בגן הליצ'י לוק נגן (בק גיאנג), יוני 2025.

הקהל אוהב את אן לא רק בגלל ההומור שלו, אלא גם בגלל שהוא חי כמו וייטנאמי אמיתי. הדימוי של אדם מערבי חובש כובע חרוטי, נושא סל בדרכו לשוק, מדבר בגלוי עם המוכרת הפך למותג מוכר. אן אמר שזה בזכות תורתה של סבתו: "אם אתה לא יודע משהו, פשוט שאל את האנשים, התחיל שיחה כנה ותאהב". הוא יישם את התורה הזו בכל פגישה, בכל סרטון, וגרם לכולם לראות בו קרבה, טבעיות וכבוד לתרבות הוייטנאמית.

סיפוריו היומיומיים של אן תמיד מלאים בהומור. פעם אחת, הוא הזכיר בצחוק לחבר אפרו-אמריקאי "להישאר בנתיב הימני", אך באופן בלתי צפוי, חברו ענה בווייטנאמית מושלמת לא פחות. "הופתעתי מאוד. אחר כך ביקשתי את המספר שלו כדי להיפגש לקפה", אמר אן.

בתחילת 2024, הוא נרשם להשתתף בתחרות "מלך הווייטנאמים" כדי לשפר את אוצר המילים וההבעה שלו. ההקדמה המקסימה שלו גרמה לקהל לצחוק: "כולם, כשהם מסתכלים עליי, תהו: האם האדם הזה מהצפון-מערב או מהרמות המרכזיות? המאפיינים הפיזיים הם וייטנאמיים לחלוטין, רק החזות מעורבבת עם אנשי מערב." לאחר התחרות, הוא דיבר וייטנאמית שוטפת יותר, ואף שילב שירי עם ופתגמים בחיי היומיום שלו.

טיקטוקרית אן טאי אוי מנחה חבר זר לחתוך באן צ'ונג עם רצועות במבוק.

אן לא רק מפיץ את אהבת וייטנאם לקהל, אלא גם עוזר לחברים בינלאומיים להבין יותר על התרבות הוייטנאמית. הוא נהג לקחת חברים לבירה מהחבית, לשבת בדוכנים על המדרכה, לתת להם סלים של מתנות מקומיות כולל ביצים, סוכריות בוטנים, משמשים מיובשים... "אני בר מזל לחיות חיים פשוטים ומאושרים בווייטנאם", הוא שיתף.

שלושה מערביים, לכל אחד מסע וניסיון משלו, אך לכולם דבר אחד במשותף: הם התגברו על מחסום השפה כדי להבין ולספר את סיפורם האישי על וייטנאם. לומדים מספרים, מהחיים, מהדברים הפשוטים ביותר, הם נותנים לווייטנאמית להפוך לקצב שמלווה כל צעד על הבמה, במוזיקה ובחיי היומיום.

מאמר: פאן אנה

גרפיקה: מאי אן

פאן אן

מקור: https://thoidai.com.vn/ba-chang-tay-la-dai-su-ngon-ngu-tieng-viet-217603.html