איש העסקים פאן הונג מין: שוזר שירה מנוסטלגיה

QTO - "אני רואה בשירה חבר קרוב להפקיד בי את אהבתי ואת געגועיי האינסופיים למולדתי. לא משנה היכן אני נמצא, תמונת מולדתי היא תמיד תמיכה איתנה, מקור השראה חזק עבורי לכתוב שירים נוגעים ללב. לאורך רבים משיריי מופיעים דימויים פשוטים ומוכרים כמו נהרות, סכרים, גדר חיה ירוקה, גבעות אורנים סוערות ואפילו שירי הערש של אמי... כולם חדרו לשירי באופן טבעי, כמו מקור שלעולם לא מפסיק לזרום...". זוהי הרגשתו של הסופר פאן הונג מין, משורר חובב אך בעל שירים טובים רבים על מולדתו וארצו.

פאן הונג מין הוא מכפר קאו לאו הא, בקומונה הא טרך, במחוז בו טרך, במחוז קוואנג בין (ישן), כיום בקומונה בק טרך, במחוז קוואנג טרי. הוא חי ועבד במזרח אירופה במשך זמן רב, בעיקר ברוסיה, בלארוס ואוקראינה. כיום, הוא מנכ"ל חברת Asia Master Travel Investment and Tourism בהאנוי.

לא משנה לאן הוא הולך, בנו של "הכפר" תמיד מתגעגע למולדתו ומראה את האהבה הזו באמצעות פעולות מעשיות רבות. הוא תמיד מקדיש את אהבתו, מאמציו וכספו כדי לעזור ולחלוק עם תלמידים במצבים קשים, עניים ונכים בעיר הולדתו, יחד עם פעילויות צדקה רבות אחרות, המלוות בפרויקטים התנדבותיים רבים בעיר הולדתו.

למרות היותו איש עסקים, לפאן הונג מין יש אהבה גדולה לשירה וספרות - צילום: NV

למרות שיש לו דוקטורט בבלשנות, לפאן הונג מין יש אהבה גדולה לשירה ולספרות. מאז שנות לימודיו, הוא הלחין שירים, כשהוא רואה בשירה חבר קרוב כדי לחלוק את רגשותיו. פאן הונג מין שיתף שלמרות שהוא רחוק מהבית, זיכרונות ילדותו תמיד נוכחים במוחו. הוא זוכר בבירור את אחר הצהריים של הקיץ עם חבריו, כשהוא מתרחץ ודוג בנהר גיאן או את אחר הצהריים כשהוא שוטף לאורך הסוללה הסוערת.

בפרט, רגע השקיעה בכפר עם תמונת העשן הכחול והחם העולה מגגות הקש, מעורבב בניחוח האורז ובצליל המרוחק של פעמוני המקדש, הפך לזיכרון בלתי נשכח, והביא לו תחושה שלווה ועמוקה. אלו הזיכרונות המתוקים והעמוקים שהפכו למקור רגשות, חומר יקר עבורו להוקיר ולהלחין פסוקים ומנגינות על מולדתו, בדרך כלל השיר "כפר קיץ בסתיו".

בעזרת פסוקים פשוטים וטון לירי, השיר לוקח את הקוראים למרחב סתיו שליו, חדור בנשמת הכפר. הסתיו בשירתו אינו מגיע רק מהבריזה הקרירה או מהעלים הצהובים המוכרים, אלא מורגש דרך דימויים ייחודיים ומוכרים מאוד, כמו עץ ​​הבניאן, המעבורת, חצר הבית המשותף ונהר הג'יאן העדין "הנוצץ" תחת "אור השמש הזהוב".

אם "לאנג הא בסתיו" מעניק לקוראים תחושת שלווה, כאילו טובלים במרחב הירוק והקריר של כפר פיוטי, הרי שליצירה "מציאת ילדות" יש משקל בשל כנותה. השיר הוא קולו של ילד שתמיד פונה אל מולדתו, אל מולדתו, בכל הכבוד והאהבה.

בלי להשתמש במילים פרחוניות, כל בית הוא כמו זרם עדין של סודות, המעורר זיכרונות של ילדות טהורה. אלו הם אחר הצהריים הקיצי של "ניקוז מים, דיג", הלילות המאוחרים בשכיבה והאזנה ל"קול הסירה" העולה ויורדת, קריאת "איש המעבורת..." מהדהדת משני גדות הגלים. כל צליל ותמונה חדורים בנשמת הכפר. המשורר חש חוב למולדתו, לחלומותיו הלא ממומשים, לימים הטהורים שחלפו.

פאן הונג מין צייר גם תמונה של נהר יפהפה כמו רצועת משי ירוקה רכה על פני ארץ "רוח לאו וחול לבן", כלומר נהר ג'יאן עם "ארבע עונות של מים כחולים צלולים/רכים כרצועת משי המחברת אותו ואותה" (נהר ג'יאן). מאותו רגע שקט, "ארץ זיכרונות" שלמה חזרה. זו הייתה דמותו של מישהו "שעומד במבט ערמומי" בכל אחר צהריים, אלה היו הגלים "הזמזומים" כאילו "לוחשים לספר סיפורי אהבה אינספור". היפים ביותר הם כנראה לילות הירח, כאשר הסוללה הופכת למרחב היכרויות, שבו "גברים ונשים מחליפים בחופשיות את אהבתם"...

"במהלך מסע ההתבגרות שלי, וטיולים למקומות רבים בתוך ומחוץ למדינה, הבנתי שעיר הולדתי היא המקום שמביא לי את השלווה הרבה ביותר. כעובד בתעשיית התיירות , אני מוקיר את החלום לבנות את כפר הא לכפר תיירות אקולוגי ירוק. מבחינת קומפוזיציה, היה לי ערב שירה ומוזיקה מרשים, בשילוב עם תוכניות הומניטריות וצדקה שהתקיימו בעיר הואה (בשנת 2023) ואני מקווה שיתקיימו פעילויות דומות ממש בעיר הולדתי", שיתף מר פאן הונג מין.

בשיר "אני חוזר לים המולדת", המחבר שוב "זורע" בלב הקורא רגשות רבים בקול פיוטי עדין, במילים פואטיות עזות ורומנטיות. השיר כולו הוא מסע למציאת זיכרונות, שבו אהבה ונוסטלגיה נטווים מהטעם המלוח של הגלים והרוח. הים הוא כמו מאהב נאמן, תמיד מחכה ואיחוד הדמות "הוא" עם הים הוא כדי למלא את החסר לאחר ימים רבים של פרידה.

לא רק שהוא קשור עמוקות למקום הולדתו, לפאן הונג מין יש גם אהבה עמוקה להאנוי , שם הוא מתגורר וקשור אליו. באמצעות הפואמה "רשימות סתיו", הוא השתמש ברגשותיו הכנים ביותר כדי לצייר תמונה פואטית של הסתיו בהאנוי. ישנם צלילי פעמוני המקדש, הדים של קא טרו, הארומה הנלהבת של פרחי חלב, אורז ירוק טרי, בריזה סתווית קרירה והסגול המתמשך של ענני אחר הצהריים.

כל פינת רחוב מכוסה טחב, אגם הואן קיאם, מגדל פן, שורות עצים מחליפים עלים... וכל הדברים המוכרים ביותר של האנוי נוכחים באופן טבעי, קרובים זה לזה בשיר. ואז כל הרגשות שוקעים בשתי השורות האחרונות: "למרות שאני הולך לארבע קצוות תבל/אני עדיין מתגעגע לסתיו של האנוי". זוהי לא רק תחושתו של המחבר עצמו, אלא גם קולם המשותף של ילדים רבים בהאנוי, או אלה שהתאהבו בסתיו כאן.

לפאן הונג מין הלחין שירים רבים, כולל שירים רבים שהלחין בעצמו, כגון: "Moi anh ve xu Quang", "Ha Noi to nhac mua thu", "Quang Binh in spring", "Tim me", "Ve lai truong xua"... המציגים את ההרמוניה בין שירה למוזיקה, ומקרבים את היצירה לקהל הרחב.

יַפָּנִית

מקור: https://baoquangtri.vn/van-hoa/202510/doanh-nhan-phan-hong-minh-det-tho-tu-noi-nho-que-95a7763/