מצודת ג'יה דין לפני הסערה העזה

סיפור המרד וההפיכה של לה ואן קוי בפאן ין (המכונה לעתים קרובות פיאן אן) תמיד עניין מאוד חוקרים ודורות מאוחרים יותר. ועם הפרסומים האחרונים ממקורות רבים וחשובים מאת החוקר טראן הואנג וו, ניתן לשחזר "תמונה" מפורטת של המרד של לה ואן קוי. מכך, "תעלומות" היסטוריות רבות של תקופה זו "מפוענחות" באופן מפתיע גם כן...

מצודת ג'יה דין והעיירה פאן ין במפה של טאברד משנת 1838 של ממלכת אן נאם הגדולה.

בשנת 1802, הנסיך נגוין אן הוביל צבא גדול על פני נהר ג'יאן כדי להתקדם צפונה. שושלת טיי סון קרסה כמו מפולת. הנסיך נגוין אן (הקיסר ג'יה לונג) עמד כעת בפני המשימה החדשה של הקמת מערכת שלטון חדשה בטריטוריה שאוחדה זה עתה לאחר יותר ממאתיים שנה של חלוקה.

בימיו הראשונים בת'אנג לונג, המלך ג'יה לונג נאלץ להסתמך על הידע של נגוין ואן דונג, פקיד לשעבר בטאי סון. דרכו, התייעץ המלך ג'יה לונג עם מערכת המסים שהוקמה על ידי שושלת טאי סון בצפון. המלך גם אימץ ארגון ממשלתי של שושלת טאי סון, דהיינו מערכת בק טאן.

קודמתה של מערכת המצודה הצפונית הייתה קבוצת פקידים שננטשה בת'אנג לונג על ידי נגוין הואה בשנת 1788, לאחר שחיסל את וו ואן נהאם. בתחילת 1789, לאחר ייצוב זמני של המצב בצפון, חזר הקיסר קוואנג טרונג לפו שואן. השם המצודה הצפונית ניתן על ידי שושלת טאי סון. כאשר התכונן לחזור לפו שואן בספטמבר של השנה הראשונה לשלטונו של ג'יה לונג (1802), הקיסר ג'יה לונג החזיר בסתר את מערכת הממשל של טאי סון. הוא אמר: "רק הארץ הצפונית זה עתה נרגעה, האנשים והדברים חדשים, ומצודת ת'אנג לונג היא מקום חשוב בצפון, ולכן היא זקוקה לפקידים חשובים שישמרו עליה" (המכון הלאומי להיסטוריה של שושלת נגוין, דאי נאם ת'וק לוק , כרך 1).

ג'יה לונג הקים אז את תפקיד המושל הכללי של בק טאן כדי לנהל אותה. עם זאת, המלך לא ראה בבק טאן מבנה אדמיניסטרטיבי זמני. להיפך, הוא הרחיב אותה דרומה.

לידתה של ג'יה דין טאנה

בשנה השביעית של ג'יה לונג (1808), הוא החל להקים את מצודת ג'יה דין. טרין הואאי דוק הצהיר: "ג'יה דין אחראי על ענייני הצבא, האזרחים והשירות של חמש המחוזות פאן ין, ביין הואה, וין טאן, דין טונג והא טיין; הוא אחראי גם על מחוז בין תואן . ענייני הצבא [של בין תואן] חייבים לפעול לפי התקנות, בעוד שענייני האזרחים והשירות מנוהלים בנפרד."

חותם מצודת ג'יה דין, חותמו של המושל הכללי.

בראש מצודת ג'יה דין עמדו המושל הכללי (פקיד צבאי) וסגן המושל הכללי (פקיד אזרחי), שמאוחר יותר נוספו לתפקיד סגן המושל הכללי. מתחתם הייתה מערכת של פקידים תומכים. למרות שהיו קטנים משמעותית בהיקפם מבק טאן (המצודה הצפונית), התקנות של 1808 היוו הרחבה בהשוואה למערכת המנהלית של ג'יה דין ארבע שנים קודם לכן. באותה תקופה, בכל מחלקה בג'יה דין היו רק 100 איש, ורק ארבעה משרדים: משק בית, צבא, צדק ועבודות ציבוריות. בסוף השנה ה-12 למלכותו של ג'יה לונג (1813), המלך ג'יה לונג החל להקים את ארבעת המשרדים של משק בית, צבא, צדק ועבודות ציבוריות במצודת ג'יה דין. מצודת ג'יה דין נאלצה לשלוח נציגים לבירה פעמיים בחודש כדי לדווח על העניינים.

בתקופת שלטונו של ג'יה לונג, תפקיד השלטון חולק שווה בשווה בין שני תפקידים: צבאי (מושל כללי) ואזרחי (עוזר מושל כללי), ומאוחר יותר נוסף סגן מושל כללי. התפקידים הבכירים במצודת ג'יה דין עברו רוטציה לאחר תקופה מסוימת. סביר להניח שהדבר נועד למנוע יצירת קשרים הדוקים מדי בין ראש מצודת ג'יה דין לבין קבוצות אינטרס מקומיות. לאחר מותו של ג'יה לונג, נוהג זה נשבר על ידי יורשו. המלך מין מאנג הפקיד את סמכות השלטון לחלוטין בידי המושל הכללי לה ואן דוייט, וביטל בהדרגה את תפקידי סגן המושל הכללי ולאחר מכן סגן המושל הכללי. דבר זה זרע את זרעי הסכסוך בין ממשלת מצודת ג'יה דין לבין חצר הואה . (המשך יבוא)

(קטע מתוך הספר "כרוניקת המרד של פאן ין טאן - סקירה כללית של מרד לה ואן קוי ", בהוצאת הוצאת הספרים הכללית של הו צ'י מין סיטי).

האם זו מצודת פאן ין או מצודת פיין אן?

הפרובינציה 藩安 מתורגמת לעתים קרובות כיום לפין אן. עם זאת, בכתב העת של החברה האסייתית של בנגל משנת 1837 נכתב: "השנייה, פאן יען או סאי גון, שהיא העיר המבוצרת בעלת אותו שם". המילון שפרסם הבישוף טאברד (1838) מכיל גם ערך עבור "עיר", המפרט את שמות הערים ברחבי המדינה, עם תווים סיניים וויאטנאמיים כאחד. במילון זה, 藩安 מתורגם גם כפאן יען.

ב-Đại Nam Quốc Âm Tự Vị (מילון השפה הלאומית של וייטנאם) שנדפס ב-1895, תחת הערך "Yên", רשם Huình Tịnh Của: "Phan (Yên). השם הישן של Gia Đinịnh." השם Phan Yên המשיך לשמש בפרסומים עד תחילת המאה ה-20. בשנת 1910 פרסם Diệp Văn Cương את הרומן Phan Yên Ngoại Sử (היסטוריה לא רשמית של Phan Yên). עקביות זו מאפשרת לנו לקבוע שהשם באותה תקופה היה Phan Yên, לא Phiên An כפי שנהוג בשימוש בתרגומים של מסמכים היסטוריים כיום.

מכיוון שכבר לא היה בשימוש במסמכים משפטיים או בחיי היומיום, השם פאן יען דעך בהדרגה. בסביבות סוף שנות ה-20 של המאה ה-20 הופיעו תעתיקים נוספים. בשנת 1926, בפרסום "Lê Tả quân tiểu sử và linh sám" שפורסם בהאנוי , השתמש המחבר בהגייה פאן אן, שמשמעותה מחוז פאן אן. בתרגום Quốc ngữ של Đại Nam liệt truyện tiền biên, שהופק על ידי חצר הואה וחולק לבתי ספר (1929), הופיעה ההגייה Phiên An. התעתיקים Phan Yên, Phan An ו-Phiên An עדיין נמצאים בשימוש על ידי מתרגמים וסופרים אחרים. ראוי לציין שתרגומי 1972 ו-1998 של Gia Định thành thông chí השתמשו שניהם ב-Phiên An. מכיוון שזהו מקור מוביל למחקר על ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והתרבות של דרום וייטנאם, ההגייה Phiên An הפכה בהדרגה לדומיננטית.

מקור: https://thanhnien.vn/gia-dinh-thanh-truoc-con-bao-du-185241227233449365.htm