פרופסור נגוין דוק קואנג: ההיסטוריה הוייטנאמית ממשיכה על ידי הדור בן זמננו

(דן טרי) - לדברי פרופסור נגוין דוק קואנג, מצבה הנוכחי של וייטנאם אינו מקרי והמדינה מוערכת מאוד על ידי העולם בשותפויותיה הגלובליות.

לרגל 80 שנה ליום הלאומי, פרופסור נגוין דוק קואנג שיתף עם דן טרי את נקודות המבט שלו על מסע הפיתוח של המדינה, תפקידם של האינטלקטואלים הווייטנאמים ושלח מסר לדור הצעיר להמשיך לכתוב את ההיסטוריה המפוארת של האומה.

כתב דן טרי ניהל שיחה עם פרופסור נגוין דוק קואנג, והקשיב לדעותיו העמוקות על נתיב הפיתוח של המדינה. הוא הדגיש שפטריוטיות אינה דבר רחוק, אלא מתבטאת בפעולות קונקרטיות, החל מעשייה נכונה של הדברים הקטנים ביותר ועד תרומה לפיתוח המשותף.

סיפוריו לא רק מעוררים השראה, אלא גם שולחים מסרים משמעותיים לדור הצעיר, שימשיך לכתוב דפי היסטוריה מפוארים עבור האומה.

פרופסור נגוין דוק קואנג, לרגל 80 שנה ליום הלאומי, אבן דרך היסטורית חשובה מאוד לאומה, האם תוכל לשתף אתך ברגשותיך הגדולים ביותר כשאתה מביט לאחור על המסע הארוך של המדינה? איזו תמונה עולה בראשך ברגע זה?

- זוהי שאלה משמעותית מאוד ומעוררת בי הרבה רגשות. כשאני חושב על 80 שנות קיומה של המדינה, הרגש הגדול ביותר שלי הוא גאווה. זוהי גאווה משום שווייטנאם התגברה על אתגרים וקשיים רבים מאז ימי העצמאות הראשונים והפכה למדינה מודרנית, ידידותית ואוהבת שלום .

כיום, וייטנאם מוערכת מאוד על ידי העולם בשל שותפויותיה בכל התחומים, החל מפוליטיקה , כלכלה, חברה, ביטחון והגנה.

אני חושב שזו נקודה שצריך להדגיש. הכבוד שאנו רוחשים לו היום אינו מקרי. זוהי תוצאה של מסע ארוך ומפרך.

דמיינו לעצמכם, שמאז ימי העצמאות הראשונים ועד עכשיו, נאלצנו להתמודד עם קשיים רבים, מחסומים רבים, מחסומים רבים בדיפלומטיה , בפוליטיקה ובכלכלה. באותם רגעים, מדינות רבות עדיין לא הבינו את החזון, הפעולות והשאיפות של וייטנאם כמו גם של העם הווייטנאמי.

אבל לאורך כל המסע הזה, תמיד יש לנו שאיפה חזקה. השאיפה להתעלות, השאיפה לעצמאות, חופש ודרך התפתחות לבניית חברה מתורבתת, יציבה ומשגשגת לכולם. זהו האידיאל של האומה.

כל מה שאנחנו רוצים הוא שלום יציב כדי לפתח ולבנות שגשוג. כל אזרח יכול להשתתף ולתרום לשגשוג הזה ולגרום למדינתנו וייטנאם לזכות בכבוד שמגיע לה כיום מצד שותפים בינלאומיים.

כיצד עיצבו זיכרונות הילדות שלך בווייטנאם את אישיותך ואת הרצון שלך לחקור ולתרום בהמשך?

- אפשר לומר שנולדתי בתקופה שבה המדינה השיגה שלום, לאחר שעברה עשרות שנים של התנגדות נגד הצרפתים והאמריקאים. למרות שעברנו גם מלחמת גבולות לאחר מכן, הזיכרונות הראשונים שלי מהמלחמה הגיעו רק דרך סיפוריו של אבי.

אבי היה חייל באותה תקופה, והשתתף ישירות במלחמת הגבולות בשנת 1979 כדי להגן על גבולות המולדת. סיפורים אלה קדושים באמת ואלה הזיכרונות הראשונים של פטריוטיות.

ילדותי עברה עליי במרחב שבו, למרות שהמדינה עדיין הייתה בקשיים, שרר שלום. מלחמת הגבולות נמשכה עד תחילת שנות ה-90 ולא הייתי צריך לחיות בתקופת מלחמה עזה, בלי פצצות, בלי פינוי.

כשאני מסתכל אחורה עכשיו, אני רואה שזו הייתה ילדות מיוחדת מאוד. ילדותי הייתה מלאה בצחוק של ילדים בשדות, עם חבריי שבנו בתי ספר, ניקו את השכונה. זה היה מקסים מאוד, עדין מאוד ומעניינים, כי לא הייתי צריך לדאוג הרבה כשהמדינה הייתה שלווה.

מאוחר יותר, כשלמדתי את לקחי ההיסטוריה, הבנתי בהדרגה שכדי להשיג שלום זה, האומה צריכה לעבור תקופה קשה ביותר. לצד פעילות איגוד הנוער, חשתי את נחישותם של הדורות הקודמים. הם עשו הכל כדי להעניק לדור הצעיר את העצמאות והשלום.

אמרתי לעצמי שיגיע זמן שבו אצטרך להשתתף בעבודה כדי לשרת את פיתוח המדינה, לתרום לפיתוח הכפר, של הארגון.

באותו זמן, לא היו לי הרבה רעיונות ספציפיים לגבי מה אעשה בעתיד, אבל המשאלה הגדולה ביותר שלי הייתה ללכת לאוניברסיטה, לחקור את העולם החיצון ולמצוא דרכים לתרום יותר למדינה שלי.

איזה מקרה הביא אותך לצרפת וגרם לך לבחור לעסוק במימון, תחום בעל השפעה חיונית על שגשוגה של מדינה?

- זה היה באמת צירוף מקרים. אפשר לומר שבאותה תקופה, מעט מאוד צעירים ידעו בבירור מה הם רוצים ומה הם יעשו. בין היתר בגלל חוסר מידע, בין היתר בגלל קשר ושיתוף מוגבלים בין אזורים ועם העולם.

בהתחלה, כשניגשתי לבחינות הכניסה לאוניברסיטה, החלטתי להיות מהנדס נפט ויכולתי ללמוד באוניברסיטת הכרייה והגיאולוגיה. אבל אז, בגיל 17-18, עלתה בי מחשבה שאפשר לומר שהיא די "נאיבית".

חשבתי שאם אצליח בבית הספר לנפט, יהיו לי שתי אפשרויות: האחת היא לעבוד במכוני המחקר המובילים בווייטנאם, השנייה היא לנסוע לוונג טאו כדי להפיק נפט. שתי האפשרויות הללו נראות מעט מוגבלות מבחינת ניידות וגישה לעולם.

במקביל, התכוונתי גם לגשת לבחינת הכניסה לאוניברסיטת המסחר כדי ללמוד על הכלכלה וכיצד עסקים פועלים. ניגשתי לבחינה והייתי בין התלמידים המובילים עם הציונים הגבוהים ביותר. בית הספר הציע לי מלגה מטעם הקהילה דוברת הצרפתית, שאפשרה לי ללמוד בצרפת.

השינוי קרה תוך יומיים בלבד. ביום הראשון לקחתי את המזוודה שלי לתחנת האוטובוס כדי להירשם לאוניברסיטת הכרייה והגיאולוגיה. אבל כשהאוטובוס עמד להגיע, שקלתי מחדש והחלטתי לחזור. למחרת נרשמתי לאוניברסיטת המסחר. החלטה זו הובילה אותי לצרפת ולמדינה הזו במשך 25 שנה מאז סיום לימודיי באוניברסיטה בווייטנאם.

האם, כשהגיע לצרפת, חווה הפרופסור רגעים של "הארה" כביכול, כדי להבין שמשימתו אינה רק התפתחות אישית, אלא גם צריכה להיות קשורה לתרומה לפיתוח וייטנאם?

- כשהגעתי לצרפת, הייתי ממש מבולבל. אני חושב שההלם הגדול ביותר לא היה תרבותי, כי לצרפת ווייטנאם יש מסדרונות תרבותיים די דומים. ההלם הגדול ביותר היה ההבדל ברמת הידע, ניסיון החיים וההבנה של העולם בין סטודנטים וייטנאמים לסטודנטים בינלאומיים.

אני זוכר, אחרי השיעור הראשון של המקצוע הראשון שלי, המורה אמרה שהיא תשלח את שיעורי הבית במייל. באותה תקופה, בווייטנאם, הייתה לי גישה רק למחשבים כדי ללמוד תכנות והיה לי מעט מאוד זמן לתרגל. הייתי צריך לשאול חבר תוניסי מה זה אימייל ואיך להשתמש בו.

אחרי 15 דקות, הוא סידר לי כתובת דוא"ל, שהראתה כמה רחוק הייתי מבחינה טכנולוגית מהעולם המפותח בשנת 2000.

הפער הזה הניע אותי ללמוד ללא לאות. הבנתי שאני צריך לעשות מאמץ גדול כדי לצמצם את הפער ברמה המקצועית ואז להתעלות עליו כדי שאוכל להמשיך ללמוד ברמה גבוהה יותר. אני חושב שמאמץ לצמצם את הפער הזה הוא חשוב ביותר כדי שנוכל להתקדם.

הדבר השני הוא שאני רואה שקהילת הסטודנטים והאינטלקטואלים הווייטנאמים בצרפת גדלה. זהו משאב עצום. אני חושב שהכוח הזה מסוגל לחלוטין להמשיך את מורשתם של קודמיהם הגדולים, הדורות המצליחים מאוד כמו מר טראן דאי נגיה.

זה נתן לי מוטיבציה להצטרף ולבנות את אגודת הסטודנטים הוייטנאמית בפריז, ולאחר מכן את אגודת הסטודנטים הוייטנאמית בצרפת. בנינו רשת עם יותר מ-20 סניפים בכל מחוזות צרפת בשנת 2008.

הדבר החשוב ביותר הוא שיהיה לך קשר הדוק עם אגודת הסטודנטים הווייטנאמית במדינה ועם איגוד הנוער המרכזי. ניתן לראות בכך חלק בלתי נפרד מאגודת הסטודנטים הווייטנאמית במדינה.

ככל שחברי האגודה גדלו והפכו למומחים ואינטלקטואלים, שוב שאלתי את עצמי את השאלה כיצד להתחבר, לעזור זה לזה ולתרום לווייטנאם. זה הוביל להקמתה של אגודת המדענים והמומחים הווייטנאמים העולמית (AVSE Global) בשנת 2011.

הפרופסור אמר פעם שכדי שווייטנאם תתחזק, היא חייבת להתחיל בעשיית דברים קטנים היטב. מאילו חוויות בקריירה שלך שאבו את הפילוסופיה הזו?

פילוסופיה זו היא פילוסופיית החיים שלי. אני מבין שכאשר ניצבים בפני בעיה, אם לא נעשה את הצעדים הראשונים, לעולם לא נעזוב את קו ההתחלה. לאחר שנעשה את הצעדים, נגיע בהדרגה ליעד. במסע הזה יהיו דברים גדולים וקטנים. בדרך כלל, החוויות שנצברו מדברים קטנים יעזרו לנו לעצב כיצד לעשות דברים גדולים.

עבודה גדולה לא יכולה להסתיים בן לילה. עלינו לחלק אותה למשימות קטנות יותר. זוהי גם הדרך להשיג הצלחה. אם נסתכל אחורה על כל ההיסטוריה של וייטנאם, הסיפור הזה כמעט חלחל לדם של העם הווייטנאמי. זה דבר טבעי.

אני גם חושב שהמטרה לעולם אינה הגבול. בכל פעם שאנחנו מגיעים למטרה, היא הופכת לנקודת התחלה למטרה חדשה. ובכל פעם, יש לנו דברים קטנים לעשות. הדברים הקטנים של היום יהיו גדולים בהרבה מהדברים הקטנים של העבר.

כאינטלקטואל החי ועובד בחו"ל, כיצד הפרופסור מבטא את מושג הפטריוטיות באמצעות פעולות ספציפיות?

כשעליתי על המטוס ועזבתי את וייטנאם, הייתה לי תחושה שונה לגבי פטריוטיות. כשאנחנו במדינה, אנחנו מניחים באופן טבעי שהפטריוטיות כבר בנו. אבל כשאנחנו יוצאים לחו"ל, אני מבין שכל אחד מאיתנו הוא כמעט "שגריר".

כשאנשים מסתכלים על אנשים וייטנאמים בחו"ל, הם מסתכלים על פניה של וייטנאם. אנחנו צריכים להקרין את הדימוי של וייטנאם שלווה, חזקה ודינמית, מוכנה לשיתוף פעולה בינלאומי.

הפטריוטיות שלנו מתבטאת גם בדחף המתמיד לעשות משהו ספציפי למען וייטנאם. עבור מדענים, זה יכול להיות עבודה כמרצה אורח באוניברסיטאות וייטנאמיות, שיתוף פעולה עם עסקים ומכוני מחקר לפיתוח פרויקטים. עבורי, זה השתתפות בתרומה לרעיונות ובבניית מדיניות שתהפוך את וייטנאם לשגשגת יותר.

הייתי מעורב בייעוץ עבור מחוז ין באי לשעבר. יחד עם מנהיגים מקומיים, חקרנו ובנינו מודל פיתוח ייחודי המשלב צמיחה ואושר. במקום להתמקד רק בנתונים כלכליים, מודל זה מודד גם את שביעות רצון האנשים בהיבטים רבים כגון שירותים ציבוריים, בריאות, חינוך וסביבה.

בילינו שבועות ביין באי, כולל באזורים הקשים ביותר כמו מו קאנג צ'אי, כדי לחשוב עם האנשים על מודל הפיתוח העתידי. הפרויקט הזה גרם לי להרגיש שמה שאני עושה באמת מועיל ומועיל לפיתוח המדינה.

בהקשר של העולם ההפכפך של ימינו, התחרות הגיאופוליטית, שינויי האקלים וההתפתחות המהירה של הבינה המלאכותית, לדברי הפרופסור, מהו הכוח המניע להמשך התפתחות הדמיון והיצירתיות של העם הווייטנאמי?

- בעבר, אנשים אמרו לעתים קרובות שהאינטליגנציה והיצירתיות הווייטנאמיות יגיעו כשאנחנו נמצאים במצב פסיבי, כלומר, "חכו עד שהמים יגיעו לרגליכם לפני שקופצים". אבל עכשיו, כשההקשר העולמי משתנה תמיד במהירות רבה ובצורה בלתי צפויה, אנחנו לא יכולים יותר לחכות עד שהמים יגיעו לרגליכם לפני שקופצים. אנחנו צריכים לבנות מפת דרכים, חזון ארוך יותר.

הדבר היקר הוא שלכל העם הווייטנאמי יש חזון משותף, שהוא החזון לשנת 2045, כאשר המדינה תחגוג 100 שנות עצמאות ותהפוך למדינה מפותחת. זוהי לא רק שאיפתם של המנהיגים אלא גם שאיפתו של כל אזרח. חזון ארוך טווח זה הוא הכוח המניע עבורנו להיות מוכנים להגיב לכל האתגרים.

לשם כך, עלינו לבנות כוח פנימי חזק מספיק, בשילוב עם אינטגרציה בינלאומית כדי למשוך משאבים. הכוח הפנימי של מדינה, העצמאות של אזרחיה, יכולת ניהול סיכונים... כל אלה ייצרו כוח משולב. אני מאמין שכדי לעמוד על כתפיהם של ענקים, עלינו קודם כל להיות עצמאיים. רק אז נוכל לנצל את הטוב ביותר שיש להם להציע.

פרופסור, האם תוכל לשלוח מסר לדור הצעיר שימשיך לכתוב את סיפור החוזק הלאומי?

- המסר שלי כנראה קצר מאוד ומתמקד ברעיון אחד: ההיסטוריה של וייטנאם ממשיכה על ידי אנשים בני זמננו. בכל פעם, לכל דור יש משימות ואחריות משלו לפיתוח המדינה.

אני חושב שהדור הצעיר פשוט צריך להיות מודע לכך. אנחנו צריכים לשלב את הכוח הפנימי שלנו, את הכוח המסורתי שלנו עם משאב בינלאומי חזק מספיק. לאחר מכן, כולם יעבדו לקראת מטרות משותפות, כך שוייטנאם תהפוך ליעד של מודיעין, יעד של מדע וטכנולוגיה, של חדשנות ויעד של כל התוכניות שיכולות לעזור לעולם להפוך לשלווה ויציבות יותר. זהו המותג של וייטנאם בשלב הבא של הפיתוח.

עלינו לשלב את התפתחותה של וייטנאם בשגשוג משותף של העולם. אז תהיה לנו תמיכה של כל העולם, כמו כל היקומים המתכנסים למען התפתחותה של וייטנאם. אני מאמין שהדור הצעיר, עם נקודות החוזק שלו, יקדם את המאפיין הייחודי הזה של וייטנאם.

תודה פרופסור על שהקדשת מזמנך לשיחה הזו!

תוכן: נאם דואן, באו טרונג

עיצוב: טואן הוי

19 באוגוסט, 2025 - 05:17

מקור: https://dantri.com.vn/cong-nghe/gs-nguyen-duc-khuong-lich-su-viet-nam-duoc-viet-tiep-boi-the-he-duong-dai-20250817100502925.htm