המנהיג Nguyen Ai Quoc - ה"נשמה" של העיתון Nguoi Cung Duong

במהלך המאה האחרונה, העיתון "לה פאריה - העניים מוכי העוני" התקיים במשך 4 שנים, פרסם 38 גיליונות, והמנהיג נגוין איי קוק היה "נשמת" העיתון, השפיע רבות על דעת הקהל הצרפתית והעיר תנועות פטריוטיות במדינות הקולוניאליות. העיתון היה "עדות" חיה לרוח "הפרולטרים של כל המדינות והעמים המדוכאים, התאחדו".

בשנת 1921, בבירה פריז, המנהיג נגוין איי קוק וחברים ממושבות צרפתיות כמו אלג'יריה, תוניסיה, מרוקו... ייסדו את איחוד העמים הקולוניאליים. מטרת האגודה הייתה לאסוף כוחות ולאחד את פעולותיהם של אנשי המושבות נגד האימפריאליזם ולמען שחרור לאומי. כדי לבנות פורום וליצור צורת מאבק חדשה למען העם, בתחילת פברואר 1922, המנהיג נגוין איי קוק וחבריו החליטו להקים את העיתון לה פאריה - שופר איחוד העמים הקולוניאליים. המנהיג נגוין איי קוק היה אחד ממייסדי העיתון, שימש כעורך ראשי, ניהל את האוצר, פרסם ומכר את העיתון... בנוגע לשם העיתון, הסביר המנהיג נגוין איי קוק: "פאריה היא במקור מילה הודית המשמשת להתייחסות לאנשים שאיבדו את כל הזכויות הדתיות והחברתיות. במובן רחב יותר, הצרפתים משתמשים בה להתייחסות לעניים".

מטה העיתון שכן ברחוב ז'אק קאלוט 16, ולאחר מכן עבר לרחוב מרשה דה פטריארך, ברובע השישי של פריז, שהיה גם המטה של ​​איחוד העמים הקולוניאליים. המוטו של לה פאריה היה "נשק מלחמה שמטרתו לשחרר את העם". בגיליון הראשון (1 באפריל 1922), בו פנה העיתון לקוראיו, כתב: "בתולדות המוני הילידים של המושבות הצרפתיות, מעולם לא הוקם עיתון שזעק את סבלם ועונים, ללא קשר למדינה ולגזע". העיתון הודפס על נייר בגודל 36x50 ס"מ, כאשר שם העיתון משתרע על פני כל העמוד, תוך שימוש בשלוש שפות. באמצע, הבולטת ביותר נכתבה בצרפתית, ערבית משמאל וסינית מימין, שמתורגמת כ"עיתון עבודה". מתחת לשם העיתון הופיעה הכותרת הצרפתית "פורום העמים הקולוניאליים", שונתה מאוחר יותר ל"פורום הפרולטריון הקולוניאלי", "אורגניזם העמים המדוכאים במושבות" ולבסוף "אורגניזם איחוד העמים הקולוניאליים".

העיתון יצא לאור מדי חודש, כל גיליון הודפס בין 2 ל-4 עמודים. היו גיליונות שפורסמו פעם בשבועיים, 3 פעמים גיליונות כפולים. מספר העותקים נע בין 1,000 ל-5,000. עקב תקציב מוגבל, המשימות העיקריות היו תשלום משכורות למנהלים בעלי אזרחות צרפתית, הדפסת העיתון, השכרת המטה, כל השאר טופל על ידי נגוין איי קוק וחבריו. למרות שהעיתון קיים במשך 4 שנים (אפריל 1922 - אפריל 1926) עם 38 גיליונות, הייתה לו השפעה רבה על דעת הקהל הצרפתית ועל התנועה הפטריוטית במושבות. ראוי לציין כי העיתון שפורסם בבירה פריז היווה מכה לקולוניאליזם הצרפתי, והממשלה נאסרה עליו להביא את העיתון למושבות. באותה תקופה, בהודו-סין, כל מי שקרא את "לה פאריה - האומלל" נעצר. כדי להעביר את העיתון למושבות, נגוין איי קוק ועמיתיו שלחו אותו בדואר ציבורי, או באמצעות מלחים וילידים.

למרות האיסור של הרשויות הצרפתיות, לעיתון היה מקום מגורים כדי לבצע את מטרתו ועקרונותיו. ב"לה פאריה", נגוין איי קווק כתב את מירב המאמרים בז'אנרים רבים, כגון: חדשות, פרשנויות, מאמרי מערכת, סיפורים קצרים, תרגומים, מערכונים, ציורים, סקיצות... מאמריו לא רק חשפו את מדיניות הדיכוי והניצול עד מוח העצם של הקולוניאליזם הצרפתי נגד עמי וייטנאם והודו-סין, אלא גם הצביעו על פניו המכוערות והמגוחכות של הקולוניאליזם נגד עמי המושבות. ניתן לומר שהעיתונות הפכה לנשק חד עבורו לשימוש ולקידום יעילותו הרבה, בשילוב עם פעילותו האחרת נגד כל אויבי האומה והמעמד, תוך התעוררות וגיוס ההמונים לעמוד ולתרום למאבק השחרור.

בנוסף לעיתון Nguoi cung kho, נגוין איי קווק כתב גם מאמרים לעיתונים צרפתיים רבים. באופן ספציפי, בעיתון Nhan Dao, פורסמו מאמרים כמו "הסוגיה הילידית", "קינתה של גברת Trung Trac", "האדם שמכיר את ריח העישון", "Vi hanh"... במיוחד במאמר "Vi hanh" שפורסם ב-19 בפברואר 1923, כתב המחבר שזהו קטע ממכתבים לבן דודו שתרגם המחבר לאנמזית (וייטנאמית), אך "בן הדודו" היה רק ​​דמות בדיונית שהובילה את הסיפור, ומאמר זה נכתב בצרפתית מלכתחילה. בתקופה זו, דרך ניצול ודיכוי הקולוניאליסטים, כתב נגוין איי קווק את "פסק דינו של המשטר הקולוניאלי הצרפתי", תוך שהוא מציין אירועים אמיתיים ואנשים אמיתיים, תוך שימוש בטכניקה של "הכאת המקל בגב הבעלים" - תוך ציטוט מילים שנכתבו על ידי צרפתים כראיה. דרך הסיפור הקצר, הוא הפך לכתבת תחקיר שפתחה ספרות חדשה, ובו בזמן היה למסמך היסטורי חשוב.

לדברי עורך הדין מקס קליינוויל בלונקורט, יליד גוואדלופ (מחוז צרפתי מעבר לים), עורך דין בבית המשפט לערעורים של פריז, פעיל בליגת זכויות האדם וחבר בוועדת המחקר הקולוניאלי: "נוין איי קוק תרם רבות לעיתון לה פאריה... לכל המאמרים והציורים עליהם חתם נוין איי קוק בעיתון יש צבע מיוחד. זוהי רוח המאבק המהפכני הרדיקלי והנחישות להילחם בקולוניאליזם חסר פשרות. במבט ובקריאת המאמרים והציורים הללו, ניתן לראות בבירור שלמחבר יש רוח פרואקטיבית מאוד ורוח התקפית אינטליגנטית מאוד"...

חוקרי עיתונאות רבים מאשרים כי לידתו של לה פאריה תרמה תרומה משמעותית להפצת המרקסיזם-לניניזם באינדוצ'ינה ובמושבות, העירה את העמים המדוכאים והמנוצלים והייתה אבן דרך חשובה בתנועת השחרור הלאומית בארצנו ובמושבות. באמצעות "הכלי החד" של העיתונות, שירת המנהיג נגוין איי קווק את המאבק המהפכני של האומה, ובמקביל עודד את רוח הפטריוטיות והמאבק של המושבות. באמצעות רוח העיתונאות עם הערכים ההומניסטיים ואתיקה עיתונאית של הו צ'י מין , דורות של עיתונאים כיום ומחר שואפים ללמוד.

נגוין האו

מקור: https://baoangiang.com.vn/lanh-tu-nguyen-ai-quoc-linh-hon-bao-nguoi-cung-kho-a422825.html