פרחים סגולים של העבר - שיר שמרגש מאזיני מוזיקה מאת המוזיקאי הו שואן

השיר "פרחים סגולים של העבר" הולחן על ידי המוזיקאי הואו ​​שואן מתוך שיר מאת המשורר צאו וו הוי מיין.

שמו האמיתי של העיתונאי והמשורר קאו וו הוי מיין הוא דין דואן הונג. הוא נולד ב-31 בדצמבר 1955 בקהילת שויין טרה, במחוז דוי שויין, במחוז קוואנג נאם .

"פרחים סגולים של העבר" - לאם טרונג

המשורר דו טרונג קוואן אמר: "קאו וו הוי מיין השתייך לדור מתנדבי הנוער של הו צ'י מין סיטי (TNXP) לאחר 1975. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה הפדגוגית, מכוח זה הוא הופיע בצוות המשוררים והסופרים של TNXP כמו נגוין נאט אן, נגוין דונג ת'וק, טראן נגוק צ'או, נאם ת'יאן... לאחר מבצע הגבול הדרום-מערבי ב-1978, צעירים הכירו אותו דרך שירים ושירים שנכתבו על פעילות כוח TNXP, דרך להקת האמנות המפורסמת של TNXP, שאשתו - הזמרת אן הונג - הייתה גם חברה בה. שירים עם תרומותיו הפכו למסורות כמו "הירח תלוי מעל הראש" (שהלחין לה דוק דו) שעדיין מהדהדים מדי שנה ביום השנה לכוח: "הירח המלא והבהיר מסתובב/עוקב אחריך בנתיב התחמושת/הירח הוא עכשיו חברך תלוי מנצנץ מעל ראשך... הירח עוקב אחריך מעבר לגשר/המים זורמים, הירח עוצר/אבל אתה ממשיך/כי הכדור עדיין על שלך כתף".

צאו וו הוי מיין ומספר סופרים ומשוררים מ-TNXP פרסמו בתורם את עיתון טויאן דאו, שהיה אהוב מאוד על צעירי העיר במשך תקופה ארוכה, בין השנים 1978 ל-1995. לאחר מכן, הוא שוחרר מהצבא ועבד בעיתון סייגון ג'אי פונג במשך יותר מ-20 שנה.

בין יצירותיו שפורסמו של קאו וו הוי מיין נמנות: "זמן הזיכרונות", "פרחים סגולים של העבר"... בפרט, שירים המולחנים לשיריו אהובים על ידי אנשים רבים כגון: "פרחים סגולים של העבר" (המוזיקאי הוא שואן), "לפעמים" (המוזיקאי לה ואן קואנג), ו-"סאי גון בי" (המוזיקאי דה הואן). השיר "סאי גון בי" זכה במקום השלישי בתחרות הלחנה בנושא "שירה על עיר האהבה" שאורגן על ידי עיתון SGGP.

לגבי השיר "פרחים סגולים של העבר", למדתי שזהו שיר שקשור לזיכרון של בית עם סבכה של בוגנוויליה ​​סגולה כהה ועץ סחלב עתיק שתמיד הפיץ ניחוח... בתקופתו בתיכון בדה נאנג מאת המשורר קאו וו הוי מיין. באותו לילה, כשחזר למקום הישן, מצא מחסה לפתע מהגשם בסבכת הבוגנוויליה ​​הישנה, ​​הרגשות שטפו אליו, באותו לילה ממש נולד השיר בן שש המילים: "הדרך שבה חזרת הביתה בצהריים/פרחים סגולים נטו וחיכית/היית רק בן שבע עשרה/שיערך הגיע רק לכתפיך...". השיר פורסם בעיתון טואי טרה בשנת 1985 והולחן על ידי מספר מוזיקאים אך לא עורר סערה. רק בשנת 1998, עם המוזיקה של המוזיקאי הואו ​​שואן וקולו של הזמר לאם טרונג, השיר "פרחים סגולים של העבר" הפך למוכר ואהוב על ידי אנשים רבים.

אם כבר מדברים על המוזיקאי הוא שואן, שמו המלא הוא נגוין הוא שואן, נולד ב-23 בפברואר 1941 בהאן נאם . צ'לן שסיים את לימודיו בבית הספר למוזיקה של וייטנאם (כיום האקדמיה הלאומית למוזיקה של וייטנאם) בשנת 1963, שאף להפוך לחבר של שירים רבים והרכבים של מוזיקה עממית. בשנת 1989, המוזיקאי הוא שואן עבר לעבוד בחברת התיירות של רכבת סייגון. יצירותיו מוכרות לאנשים רבים כגון: "שר על מולדתי"; "סירה וים" מאת שואן קווין; "האנוי בעונת העלים הנושרים"; "סתיו שנכתב עבורך"; השיר "פרחים סגולים של העבר" מאת קאו וו הוי מיין פופולרי מאוד בקרב הקהל.

בנוסף להלחנת שירים, המוזיקאי הואו ​​שואן כותב גם מוזיקת ​​ריקודים, מוזיקת ​​סרטים, מוזיקת ​​תזמורת, מוזיקת ​​סולו לכלי עם מסורתיים... כולל "Spring Comes" שנכתב עבור קלונג פוט ותזמורת; "Fruit Picking Season" שנכתב עבור ט'רונג ותזמורת; "Rong House on the New Village"; "Ho Re Dance"; "Spring in the Central Highlands"...

עכשיו כשהוא זקן, המוזיקאי עדיין כותב באופן קבוע למדי. הוא התוודה, "רק על ידי נסיעות רבות, חווית רוח, גשם ושמש אני יכול לצבור את הניסיון המעשי ליצור מוזיקה טובה. ישיבה במקום אחד גורמת לי להרגיש לחץ." תרומותיו למוזיקה הוכרו עם מדליית ההתנגדות מדרגה שלישית במלחמת אמריקה למען הישועה הלאומית; מדליה למטרה תרבותית ומדליות זהב רבות, מדליות כסף, תעודות הצטיינות ותעודות הצטיינות בפסטיבלי מוזיקה ומחול מקצועיים לאומיים, כמו גם בתחומי פעילות אחרים.

בנוגע לשיר "פרחים סגולים של העבר" - המלחין הואו ​​שואן הלחין את השיר מאת המשורר צאו וו הוי מיין, בשנת 2003, לאי טי לין בכפר 5, הא ואן, הא טרונג, כתבה את רגשותיה לגבי השיר ושלחה אותו למדור "You Love Music Commentary" בתוכנית המוזיקה של YCTG: "אחר צהריים קיץ חם אחד, ספרתי בשקט את צעדיי בדרך לבית הספר בעבר, עצרתי במקום מוצל והרגשתי את נשמתי מרחפת... כאשר מאיפשהו עלתה המנגינה המתוקה של "פרחים סגולים של העבר". ברגע אחד עלו זיכרונות מוכרים רבים. מוכרים כמו צבע הפרחים הסגולים הפראיים לאורך צד הדרך שאהבתי: הדרך שחזרת בצהריים/פרחים סגולים נטו וחיכינו/היית רק בת שבע עשרה/שיערך הגיע רק לכתפיך...

יותר מכל אחד אחר, הוא שואן הוא זה שמבין שזיכרונות מימי הסטודנט הם עדינים, חולפים במהירות אך גורמים לנו לזכור אותם לנצח. זיכרונות מגיל 17 מופיעים עם המנגינה האיטית של השיר, לא רועשים... זהו נער המאוהב בסתר בנערה עם שיער באורך הכתפיים... זהו הצבע הסגול של ימי הסטודנט... זהו ריח פרחי המגנוליה הלילית המאוחרת, צליל הפסנתר איפשהו... הכל יפה אך רחוק. בחזרה למציאות, המציאות של גיל 17 היא רק זיכרון. כעת הפרחים הסגולים כבר לא מחכים, ו"רק אני נשאר עומד בגשם". עבור כל אלה שעברו את גיל 17, הם מרגישים נרגשים משירו של הוא שואן. מול הגשם לבד ומקשיבים שוב לשיר הזה, אנו מודים בשקט למוזיקאי הוא שואן ולמשורר קאו וו הוי מיין על שדיברו בשמנו - זיכרונות העבר הם עדינים אך עמוקים, זו הסיבה".

מקור: https://vov.vn/van-hoa/am-nhac/hoa-tim-ngay-xua-cua-nhac-si-huu-xuan-ca-khuc-lam-xon-xang-nguoi-nghe-post1129786.vov