התערוכה מציעה לקהל פרספקטיבה ברורה על התפתחות הגופנים הווייטנאמיים. צילום: Thu Ha/VNA
בימים האחרונים של חודש מאי, בספריית אוניברסיטת השפות והציוויליזציות (BULAC) בפריז, תהיה לציבור הצרפתי הזדמנות להתפעל מכמה פרסומים עתיקים בכתב הוייטנאמי קווק נגו.
זוהי הפעם הראשונה שמוצגים פרסומים בגופנים וייטנאמיים עתיקים במסגרת התערוכה "השפה הלאומית, גורם מהותי בחדשנות התרבות הוייטנאמית בין השנים 1860 ל-1945".
הרומנים הווייטנאמיים הראשונים בסגנון מערבי כמו "מר לזארו פין" מאת נגוין טרונג צ'ואן שפורסם בשנת 1887, או "סיפור החיים הישנים" (1866); יצירות ספרותיות מפורסמות שתורגמו מסינית ומצרפתית כמו "רומן שלוש הממלכות" שתורגם על ידי פאן קה בין ונגוין ואן וין ופורסם בשנת 1909, "הממזרים" (שתורגם מאוחר יותר כ"עלובי החיים" - 1926), "שלושת המוסקטרים" (1927); הגיליונות הראשונים של עיתון "ג'יה דין" שפורסמו ביולי 1865, או מגזין "נאם פונג" (1923); מילונים, ספרי לימוד לשפה הווייטנאמית, ואפילו השירים "קים ואן קיו" או "לוק ואן טיין" ... על יותר מ-20 יצירות עתיקות, כולן מודפסות בכתב "קואוק נגו", הוצגו לראשונה בספריית BULAC.
אלו הם פרסומים מייצגים מתוך יותר מ-1,000 פרסומים שנאספו על ידי ספריית BULAC במהלך תקופת הפיתוח הראשונה של כתב הקווק נגו בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20, שנבחרו להיות מוצגים באופן נרחב לקהל הצרפתי בתערוכה שכותרתה "כתב הקווק נגו, גורם מהותי בחידוש התרבות הוייטנאמית בין השנים 1860 ל-1945", הפתוחה עד 31 במאי.
לדברי ד"ר נגוין טי האי, האחראי על תערוכות ותיאום מסמכים מדרום מזרח אסיה בספריית BULAC, הגופן הווייטנאמי של BULAC הוא אחד הגופנים העתיקים ביותר שנאספו ונשמרו בצרפת.
היא אמרה שהשפה הוייטנאמית נלמדת בפריז מאז 1869 בשיעורים חינם באוניברסיטת סורבון. רק בשנים 1871-1872 נלמד נושא זה רשמית בבית הספר לשפות מזרחיות, כיום המכון הלאומי לשפות וציוויליזציות מזרחיות (INALCO).
היצירה Luc Van Tien בכתב Quoc Ngu הודפסה בשנת 1883. צילום: Thu Ha/VNA
באותה תקופה, לבית הספר היו קשרים עם חוקרים רבים בדרום וייטנאם כמו טרונג וין קי, טרונג מין קי וכו', כדי להביא פרסומים, ספרים, סיפורים ועיתונים וייטנאמיים לצרפת.
בתחילת המאה ה-20, ממשלת צרפת תמכה בהפצת כתב הקווק נגו, ולכן פרסומים וייטנאמיים רבים נאספו בספרייה הבין-אוניברסיטאית לשפות מזרחיות (BIULO), בסוכנות להכשרה ומחקר לשפות וציוויליזציות מזרח אסיה (LCAO) ובבית הספר הצרפתי של המזרח הרחוק (EFEO).
אוספים אלה הועברו מאוחר יותר ל-BULAC. כתוצאה מכך, ספרייה זו הפכה לאחד מאוספי הגופנים הווייטנאמיים הגדולים והוותיקים ביותר בצרפת, עם אוסף של עד 13,000 כותרים (16,500 ספרים), ובמיוחד יותר מ-9,000 כותרים בווייטנאמית, וכן כ-100 עיתונים וכתבי עת אקדמיים, מתוכם כ-20 עדיין נמצאים במחזור כיום.
בנוסף, ספריית BULAC קיבלה גם כמעט 100 מסמכים בכתב האן נום, בעיקר יצירות ספרותיות, שנאספו מאוסף ספריית BIULO ואחרים מאוספים אישיים שנתרמו, כולל 2 מהדורות של האפוס המפורסם "טרוין לוק ואן טיין" שפורסם גם בהאן נום וגם בקואוק נגו בשנת 1874 ו"סיפור קים ואן קיו" בשנת 1871.
על פי ספריית BULAC, בהקשר של הטלטלה שנגרמה על ידי המשטר הקולוניאלי, וייטנאם הייתה המדינה האסייתית היחידה שנטשה את השימוש בהירוגליפים של האן נום, ועברה רשמית למערכת כתיבה חדשה המבוססת על תווים לטיניים. כתיבה זו, שנקראה קווק נגו, הייתה תוצאה של שיתוף פעולה מהמאה ה-17 בין מיסיונרים אירופאים לחוקרים נוצרים וייטנאמים מוקדמים, שמטרתו להקל על הפצת הבשורה.
במאה ה-19, הקושי בהדפסת גופן הירוגליפי באמצעות קסילוגרפיה תרם לשינוי מהותי בכתב בווייטנאם.
זמן קצר לאחר כיבוש קוצ'ינצ'ינה, הקמת השלטון הקולוניאלי הצרפתי קידמה את השימוש בווייטנאמית לטינית למטרות אדמיניסטרטיביות ופוליטיות . הוצעה ואושרה החלפתה של האן נום בקואוק נגו, ופיתוח דרך חדשה זו של כתיבה וייטנאמית הוביל לשינויים תרבותיים חשובים.
פרסומים וייטנאמיים בקוווק נגו פרחו לאחר מכן משנת 1870. עדות לכך היא הפרסום ההמוני של תמלולים ותרגומים של יצירות עתיקות, מילונים, מדריכי שפה, סיפורים קצרים ורומנים על ידי הממשלה הקולוניאלית, חוקרים נוצרים, ובאופן רחב יותר, אליטה חדשה שצצה.
כמה פרסומים וייטנאמיים עתיקים מוצגים בספריית BULAC בפריז. צילום: Thu Ha/VNA
ד"ר נגוין טי האי הוסיף כי למרות שפיתוח כתב הקווק נגו קיבל בתחילה עידוד חזק מצד ממשלת צרפת, חוקרים ואינטלקטואלים וייטנאמים באותה תקופה לא ממש תמכו בכך.
עם זאת, בתחילת המאה ה-20, הם הבינו שכתב השפה הלאומית פתח הזדמנויות לגישה לרעיונות ליברליים חדשים ולידע מערבי, אשר יכלו לסייע לווייטנאם למצוא את דרכה לעצמאות ולבנות אומה מודרנית. לכן, הם עשו מאמצים רבים לפתח את כתב השפה הלאומית על ידי כתיבת מאמרים, תרגום ספרים, כתיבת סיפורים, הפצת רעיונות מערביים וכתב השפה הלאומית, ותרמו ליצירת תנועה ספרותית חדשה, וסייעו לכתב השפה הלאומית להפוך לשפה הכתובה, וגם לשפה הרשמית של הספרות והתרבות הוייטנאמית כיום.
שפת הקווק נגו, שקל לקרוא ולכתוב, התקבלה ונעשה בה שימוש גובר והולך בקרב העם הווייטנאמי. התפשטותה בעיתונות ובספרות המודרנית יצרה נקודת מפנה של ממש בהיסטוריה הווייטנאמית.
בשיחה עם כתבים, מר בנג'מין גישאר, מנהל מדעי הספרייה של BULAC, לא הסתיר את גאוותו בספרייה שלו. הוא אמר ש-BULAC נוסדה בשנת 2011, ואספה יותר מ-1.5 מיליון מסמכים ופרסומים ב-350 שפות ו-80 מערכות כתיבה ברחבי העולם.
הוא שיתף: "זוהי הספרייה היחידה בצרפת, אפילו באירופה, שאוספת מסמכים מיותר מ-350 שפות בעולם . כל מערכות הכתב השמורות בספרייה נאספו מאמצע המאה ה-19. השנה הספרייה חוגגת 150 שנה להיווצרותו של אוסף עצום זה של שפות, ספרות, ציוויליזציות וידע."
פינה בחלל לספרים, עיתונים ומסמכי מחקר על וייטנאם בספריית BULAC. צילום: Thu Ha/VNA
מבין המסמכים שבידינו, האוספים הווייטנאמיים הם בין העתיקים ביותר באסיה. הם מתוארכים לאמצע המאה ה-19, והם קשורים קשר הדוק להיסטוריה הקולוניאלית של וייטנאם, להיסטוריה של השלטון הצרפתי, ולחילופי התקשורת בין חוקרים וייטנאמים וצרפתים, המיוצגים על ידי מסמכים נדירים מאוד, בין הטקסטים הווייטנאמיים הראשונים שהודפסו באותיות לטיניות בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
מר בנג'מין גויצ'רד הוסיף כי אוצר גופנים וייטנאמי עשיר זה משך אליו מומחים, מלומדים, חוקרים וסטודנטים רבים לבוא ולמצוא חומרי מחקר על וייטנאם, כמו גם ללמוד מסמכים עתיקים ופרסומים ספרותיים שנכתבו בכתבי האן נום וקואוק נגו.
במשך עשרות שנים, BULAC מתחזקת אוסף של מסמכים בגופנים וייטנאמיים. מדי שנה רוכשת הספרייה כ-200 ספרים בווייטנאמית כדי לעדכן מחקרים חדשים על וייטנאם.
מסמכים אלה, שנאספו בעיקר בווייטנאם, אך גם מסמכים רבים מגיעים מרוסיה, צרפת, ארצות הברית או ממדינות אחרות בעולם. מר בנג'מין גישאר הביע את רצונו לקבל פרסומים וייטנאמיים מקוריים נוספים, בנושאים מגוונים, כדי להעשיר את הרקע הווייטנאמי בספריית BULAC.
VNA
[מודעה_2]
מָקוֹר
תגובה (0)