מאפיינים ייחודיים של מילים וניב דרומיים

הדרום (1), ארץ חדשה שהתגלתה הרבה יותר מאוחר מאזורים אחרים, מתגורר באוכלוסייה ממוצא רב, המגיעה מאזורים רבים, מקבוצות אתניות רבות, מדתות רבות, ומחולקת תרבויות רבות... כך שמבחינת השפה, יש לו גם מאפיינים משלו, מלבד השפה המשותפת של כל המדינה.

מילון דרום וייטנאמי בהוצאת מדעי החברה.

כיום, הדרום הוא אזור עם פיתוח כלכלי , מדעי וטכנולוגי דינמי, עם חילופי תרבות והטמעה מהירים, אך השפה הדרומית אינה דועכת. לכן, מתן תשומת לב להוראה וללימוד אוצר מילים דרומי הוא דבר הכרחי, זוהי דרך לשמר ולקדם את ההון התרבותי הייחודי של הדרום בהקשר של אינטגרציה.

על פי החוקר הוין קונג טין בעבודתו "מילון המילים הדרום-וייטנאמיות", שפורסם על ידי הוצאת מדעי החברה בשנת 2007, מילים בדרום-וייטנאמיות הן בעיקרון מילים של האזור הדרומי השייכות לקבוצות הבאות: קבוצת המילים המקורית של דרום-וייטנאמיות (מילים ייחודיות לניב הדרומי, שאינן נמצאות בניבים אחרים; מילים המשקפות את חייהם של אנשי האזור הדרומי שיובאו לאוצר המילים הלאומי או שהן מילים לאומיות במקור אך משקפות את חייהם הפרטיים של אנשי הדרום; מילים המדוברות על ידי אנשי הדרום מתוך הרגל...); קבוצת המילים הדרום-וייטנאמיות שמקורן בניב המרכזי; קבוצת המילים הדרום-וייטנאמיות שמקורן במילים לאומיות...

כאזור המשתרע על פני שטח של למעלה מ-64 אלף קמ"ר (המהווים 19.4% משטח המדינה), עם אוכלוסייה של למעלה מ-35 מיליון איש (המהווים למעלה מ-36.7% מאוכלוסיית המדינה), לדרום יש תרבות ושפה ייחודיות ומיוחדות משלו שלא ניתן להתעלם מהן. כלומר, לימוד והוראת מילים ושפות דרומיות לתלמידים באזור הדרום היא דרישה מעשית מאוד לא רק בחינוך אלא גם בתרבות ובחברה.

למעשה, למילים וביטויים דרומיים יש מאפיינים ייחודיים משלהם, המשקפים את המאפיינים הגיאוגרפיים ואת אורח החיים של האנשים כאן. בארץ הנהרות, אנשים נוסעים בסירות, כך שזה "חל" על השפה באופן ייחודי למדי. לדוגמה, כשמדברים על מפלסי מים, לאנשים בעיר הולדתי יש מילים מיוחדות מאוד. המים נמוכים, אחר כך המים דוממים, אחר כך הם גדלים, ואחרי זמן מה הם מתמלאים (סמן, סמן מים כאשר המים גבוהים, ממלא את התעלה). אחר כך המים נעצרים ומתחילים לרדת, לפעמים (בעונת השפל) המים רדודים, כלומר עדיין יש מים, סירות וסירות לא יכולות לחתור אבל יכולות להשתמש במוטות כדי לנוע; אבל לפעמים המים קרובים, כלומר "קרוב לתחתית", או המים רדודים מאוד, כלומר נותרה רק כמות קטנה של מים באמצע הנחל. מפלס המים רדוד עוד יותר, כלומר כמעט יבש. בעונה זו, כאשר המים גבוהים, מדובר רק במים עומדים, כלומר המים עולים לאט ולא מתמלאים, רק כשני שלישים מהתעלה, התעלה, ואז נעצרים (עומדים במקום), לא זורמים יותר פנימה אבל גם לא זורמים החוצה! כמובן, אנחנו מדברים רק על המים בתעלה, התעלה, אבל בנהר, נדיר לראות את כל התופעות הללו, למרות שגם מים גבוהים ושפלים עדיין נראים בבירור. כשמגיעה עונת השיטפונות, הכל הפוך. כמעט כמו מים מאיפשהו שמתאספים וזורמים חזרה, ויוצרים את תופעת המים הנשפכים, אבל יותר מדי מים נשפכים, ויוצרים הצפות, מים עולים ועוד גורמים להצפות. לפעמים, המים נשפכים כל כך מהר שזה נקרא מים קופצים, אפילו מים קופצים וזוחלים, כי המים מחלחלים במעלה הגדות, במעלה יסודות הבתים, במעלה התלוליות, במעלה הכבישים... לוקח כמה ימים למים לסגת, ואז עד השיטפון הבא (ירח מלא או 30) המחזור חוזר על עצמו. מפלסי מים כאלה לעתים קרובות "זוכים לשבחים" כמים זורמים, משום שאנשים מניחים מלכודות, פותחים סכרים, פורשים רשתות... וכולם מצליחים (לזרום).

כדי לשוט בתעלות ובנחלים, אפילו בנהרות, מחוץ לשפכי הנהרות, אנשים במערב משתמשים בקאנו, סמפנים, סירות סירה, ולפעמים אפילו מעבורות... ישנם סמפנים וקאנו בעלי שלושה עלים; גדולים יותר כוללים קאנו בעלי עשר קורות, קטנים מעט יותר כוללים קאנו בעלי תשע קורות, ואף קטנים יותר כוללים קאנו בעלי שמונה קורות, המכונים בדרך כלל קאנו בונג; סירות כוללות קאנו באו (סרט עגול), קאנו be (סרט עגול), קאנו דיג (זחלן), קאנו קוי (סרט עגול), קאנו דלת (סרט עגול), קאנו גנטרי (סרט עגול), קאנו ארוך (סרט עגול) וקאנו נגו (סרט עגול)...

חוץ מזה, ישנן מילים ודרכי שימוש שאם לא נלמדות בקפידה, עלולות להיות מובנות לא נכון, שימוש לרעה או כתיבה שגויה. לדוגמה, במשפט הבא, אנשים רבים יבינו לא נכון אם לא ילמדו על המנהגים והשפה של אנשי הדרום: "כשהגיע, ראה את ואן יושב ובוחר אורז, הוא שאל: 'למה עדיין לא בישלת אורז?'". "בחירת אורז" בדרום מובנת לעתים קרובות כבחירת גרגירי אורז שלא קלפו לחלוטין או שהקליפות עדיין מעורבבות באורז. ו"אורז" אינו אורז כמו בעולם החיצון. באופן דומה, שירת "מוי" עם אנשי הדרום תובן בצורה שונה ממילונים מסוימים שהסבירו, ומכאן, זה גם ייפתח להבנה נוספת על סוג ייחודי של מוזיקה ותיאטרון של אנשי הדרום, שהוא דון קא טאי טו וקאי לואונג.

הדרום הוא ארץ חדשה, מקום בו מצטלבות תרבויות רבות כמו: וייטנאמית, חמר, סינית, מאוחר יותר גם צרפתית, מלאית, הודית... כך שהתרבות באופן כללי והשפה עוברות הרבה הסתגלות, מיזוג, שזירה, ויוצרות מאפיינים ייחודיים ומעניינים מאוד. לימוד המילים והשפה של הדרום בוודאי יעזור לכם להבין יותר על האנשים כאן, משם תאהבו את הארץ הזו יותר, מה שגם יגרום לאהוב את המדינה.
עוד וייטנאם!

(1): במאמר זה, נאם בו משמש להתייחסות לאזור הכולל את אזור דרום מזרח (כולל הו צ'י מין סיטי של ימינו) ואת דרום מערב; מבחינה חברתית, נאם בו מתייחס בערך לאזור מדונג נאי (החדש) דרומה עד קא מאו.

נגוין מין האי

מקור: https://baodongnai.com.vn/dong-nai-cuoi-tuan/202511/net-doc-dao-cua-tu-va-ngu-nam-bo-b61014f/