אמן העם טרונג דוק התחזה פעם לפרופסור טראן ואן קה כדי "לערום" את מועצת האמנויות.

באוצר המוזיקה הוייטנאמי, "Going to Huong Pagoda" הוא שיר עם חיים עמוסים מאוד אך מקורו מסתורי ביותר. היה זמן בו אנשים רבים ניסו למצוא את המחבר שהלחין את השיר המפורסם ממילותיו של נגוין נואוק פאפ אך לא הצליחו למצוא אותו. והאמת הסופית גרמה לכולם... "ליפול אחורה".

שיר מפורסם אבל לא מצליח למצוא מוזיקה מקורית

השיר המקורי "הולך לפגודת הואנג" חתום על ידי הסופר טראן ואן קה. צילום: עיתון ואן נגה

ראשית, שירו ​​של נגוין נואוק פאפ נקרא "פגודת הבושם" ובו 34 בתים, בצורה ארוכה בת חמש מילים (כל שורה מכילה 5 מילים, 4 שורות/בית). לדברי הסופר נגוין ג'יאנג, באותה תקופה, נגוין נואוק פאפ "אהב בסתר" גברת צעירה ממשפחת אצולה, שנחשבה אז ל"יפהפייה של האנוי" (מיס דו טי בין, המתגוררת ב-67 נגוין תאי הוק, האנוי ), ולכן חיבר את השיר הזה כדי לתת אותו ל"מוזה" שלו. בכל יום, נגוין נואוק פאפ עבר בשקט ליד 67 נגוין תאי הוק בתקווה לפגוש את נערת חלומותיו. לרוע המזל, הגורל האכזר גרם לו למות מוקדם בגיל צעיר מאוד, כישרונו היה בשיאו, כך שכאשר מת, הוא לא פגש את מיס דו טי בין אפילו פעם אחת.

ד"ר דה הונג, מומחה לאסתטיקה, שיתף את דבריו עם דן וייט ואמר שבשנת 1991, כאשר הוטל עליו להפיק את הגיליון המיוחד של פסטיבל פגודת הואנג עבור העיתון השבועי ואן נגה, הוא באמת היה זקוק למוזיקה המקורית של השיר "די צ'וי צ'ואה הואנג" מאת הסופר טראן ואן קה, המבוסס על שירו ​​של נגוין נואוק פאפ, כדי להשוות אותו בקלות לשיר הנוכחי. הוא לקח על עצמו משימה זו ודפק על דלתה של אגודת המוזיקאים של וייטנאם וביקש את המוזיקה הזו. עם זאת, כל המוזיקאים האחראים הניד בראשם ל"לא".

ד"ר לאסתטיקה, דה האנג בנעוריו. צילום: NVCC

"אני עדיין זוכר, המוזיקאי הואנג ואן משך בכתפיו וגלגל את עיניו: 'מעולם לא ראיתי את תו התווים הזה למרות ששמעתי את השיר הזה הרבה.' חבר שהביע הזדהות עם הקשיים שלי הצביע על הקומה השנייה של אגודת המוזיקאים ואמר: 'חפשו את הזמר קווק דונג, בהחלט יהיה אחד כזה, אבל אם לא, תקשיבו שוב לקלטת התווים.' אלוהים אדירים! שיר שיודפס על שער עיתון הספרות והאמנויות אבל מוזיקה מוקלטת, קיים סיכון גבוה להיתבע על ידי המחבר."

ניסיתי למצוא שוב את הזמר קווק דונג וקיבלתי את התשובה הקשה הבאה: "לעולם לא. הסיבה היא שכל הזמרים אומרים אחד לשני להופיע. אם תלך למוזיקאי נגוין נגוק אואן, אולי יש לך סיכוי."

שיר אהוב על העם, מרגש מאוד להאזנה, בוצע בקפידה על ידי הטלוויזיה ורדיו קול וייטנאם לצפייה והאזנה של מיליוני מאזינים וצופים; ביצוע שכל להקה שרוצה להיות פופולרית חייבת לכלול בתוכנית ההופעות שלה, אבל אין תווים. סיפור מוזר אך אמיתי!

אז החלטתי לפנות למוזיקאי נגוין נגוק אואן. לאחר שהקשבתי להצגתי את רעיון המאמר, הוא הבטיח לעזור לי תוך 24 שעות אם ימצא אותו ב"חנות" המוזיקה שלו... ואם ימצא, הוא יביע כמה מהדעות שלו כדי להוכיח שהשיר כבר לא זהה לשיר הנוכחי, למרות ששמו של המחבר עדיין היה... טראן ואן קה.

כמתוכנן, דפקתי על הדלת, מר אואן צעק להכריז על החדשות הטובות שמצא אותה. לנגד עיניי הייתה פרטיטורת שירו ​​של נגוין נואוק פאפ מאת המוזיקאי טראן ואן קה. בתחתית תווים התווים הייתה השורה: "הגרסה של "הולך לפגודת הואנג" שפורסמה על ידי הוצאת הספרים טין הואה בפעם השנייה. בנוסף לגרסאות הרגילות, היו גם עותקי מוזיקה מיוחדים המסומנים מ-1 עד XX TH. I עד X כולם נשאו את חתימת המחבר ואת חותם TH בצבע ורד כמתנה."

אמן העם טרונג דוק בשיאו. צילום: TL

מסתבר שהשיר המקורי "די צ'וי צ'ואה הואנג" אמיתי. אבל בהשוואה לשיר הפופולרי כיום, מדובר ב"העתקה והדבקה". השיר יצא לפני כמעט חצי מאה, כשפרופסור - דוקטור טראן ואן קה היה עדיין סטודנט, סופר חובב, ואנחנו יכולים להזדהות עם הטכניקה המגושמת בעת הלחנת מוזיקה לשירו הארוך של נגוין נואוק פאפ.

מבחינה מוזיקלית, גם תחילת השיר וגם גוף השיר כתובים בסולם פה מז'ור. לאחר מכן הוא משתנה לסולם מינורי (רה מינור) ומסתיים בשתי משפטי מדבר. המקור הוא בסולם מז'ור עם חתימת זמן 3/4. בינתיים, הזמרים ששרים אותו כיום יוצרים את הסולם המינורי בקצב הרומבה בולרו (בדרך כלל כתוב במשקל 4/4).

המוזיקאי נגוין נגוק אואן הופתע על הבמה כשליווה זמר ששר את השיר הזה. הוא תהה וחיפש את מחברו החדש של השיר וגילה שמדובר בזמר טרונג דוק.

הוא שאל מדוע היצירה לא נקראת על שמו אלא על שם טראן ואן קה, טרונג דוק ענה: "כי רציתי שהיצירה תהיה מקומה בקרב ההמונים, לכן עשיתי זאת כך בהתחלה. רק כשהיא זכתה לפופולריות חשבתי על זכויות יוצרים."

אז אחרי 49 שנים, השיר "Going to Huong Pagoda" הולחן שוב. למרבה המזל, מערכת ואן נה קיבלה את היצירה המקורית מהמוזיקאי נגוין נגוק אואן, אחרת, היכן היינו מוצאים את הסופר טראן ואן קה באמצע פסטיבל פגודת הואנג הזה?

ד"ר האסתטיקה דה הונג הוסיף כי לאחר שנודע לו על הסיפור, המשורר טראן דאנג חואה התקשר אליו בסקרנות ורצה לדעת את השיר שהלחין טראן ואן קה. והוא היה צריך להשמיע את השיר "די צ'וי צ'ואה הואנג" מאת הסופר טראן ואן קה - שהוא אמן העם טרונג דוק "סונפה" - כדי שאחיו הצעיר יוכל להאזין לו.

אמן העם טרונג דוק "חייב" לפרופסור טראן ואן קה התנצלות

אמן העם טרונג דוק שיתף עם דן וייט שבשנת 1980, כשעבד בתיאטרון הלאומי למוזיקה ולמחול של וייטנאם, הוא קרא בטעות את השיר "פגודת הבושם" מאת המשורר נגוין נואוק פאפ. הוא אהב את השיר הזה כל כך עד שהחל לחבר מוזיקה. לאחר שסיים את כתיבת השיר, הוא שלח אותו למועצת האמנות של התיאטרון לאישור, אך מכיוון שבאותה תקופה הוא היה רק ​​זמר ולא מוזיקאי, איש לא שם לב לשיר הזה.

אמן העם טרונג דוק ביצע את השיר "Going to Huong Pagoda" פעמים רבות. צילום: TL

מכיוון שלא קיבל את העובדה שהשיר זכה להתעלמות, הוא לקח סיכון וחתם על שם המלחין כטראן ואן קה (כלומר פרופסור טראן ואן קה) ושלח אותו שוב. הוא שיתף: "חשבתי שאנשים לא יאמינו שזמר יכול להלחין, אז השתמשתי בשם של אדם מפורסם בתעשיית המוזיקה, וזה היה יותר אפשרי." ואכן, כשראה את השם טראן ואן קה, מועצת האמנויות אישרה ואפשרה את הביצוע ברגע שטרונג דוק ביקש לבצע את השיר.

"תכננתי להיפגש ולהתנצל בפני פרופסור טראן ואן קה על היוהרה הזו. אבל מאז לא הייתה לי הזדמנות לפגוש אותו ועכשיו גם הוא נפטר בנחת", אמר אמן העם טרונג דוק.

במהלך חייו, פרופסור טראן ואן קה לא "תבע" את אמן העם טרונג דוק. ואף אחד לא אמר שיש לו דעה כלשהי על יצירה זו. נראה שהוא לא קיבל את הסיפור הנ"ל ונתן ליצירה להיות מוחזרת ליוצרה. עם זאת, כיום, ישנם כמה אתרים שכאשר הם מפרסמים את השיר עדיין מייחסים בטעות את המחבר לטראן ואן קה.

לדברי ד"ר דה הונג, לאחר שסיים לכתוב את השיר "למצוא את ילד הרוח" עבור אמן העם טרונג דוק, הוא ואמן העם טרונג דוק נפגשו והפכו לאחים קרובים. למרות שאמן העם טרונג דוק היה צעיר ממנו ב-5 שנים, לכל מקום אליו הלך, הוא תמיד ראה בו חבר קרוב. מדי פעם, כשהייתה להם הזדמנות, הם היו נפגשים ונזכרים בזמנים עברו.

מקור: https://danviet.vn/nghe-si-nhan-dan-trung-duc-tung-mao-danh-giao-su-tran-van-khe-de-qua-mat-hoi-dong-nghe-thuat-20240919102859554.htm