בחינת סיום תיכון 2025: הצעות לפתרון שאלות בבחינת ספרות

תשובות מוצעות לספרות

חלק א': הבנת הנקרא (4 נקודות).

שאלה 1. זהו את הקול הנרטיבי בו נעשה שימוש בטקסט.

הטקסט משתמש בגוף שלישי כסיפור.

שאלה 2. בטקסט, עיר הולדתו של לה ועיר הולדתו של הבן קשורות לאילו שני נהרות?

עיר הולדתו של לה קשורה לנהר לאם (מוזכר בפירוט "עמדות הארטילריה שם בנויות מאדמת הסחף של נהר לאם, צהובה בוהקת ככורכום").

עיר הולדתו של סון קשורה לנהר האדום (מוזכר בפירוט "אדמת הסחף של נהר האדום נותנת לאנשי לה תחושה קרירה" כאשר לה נמצא בהאנוי ).

משפט 3. נתח את השפעת האמצעי הרטורי של ההשוואה במשפט הבא: פלוגת הארטילריה שלהם הייתה כמו עץ גדול, שורשיו מלאים ומתפשטים לשני ענפים.

האמצעי הרטורי של ההשוואה "פלוגת הארטילריה שלהם הייתה כמו עץ גדול, שרף מלא בשרף מתפשט לשני ענפים" משפיע כך:

- מדגיש סולידריות ואחדות: שורשי העץ הגדולים והמוהל המלא מסמלים את הבגרות, האיתנות והחיוניות החזקה של פלוגת הארטילריה.

- הם מראים את ההפרדה הבלתי נמנעת אך עדיין מחוברים לאותה משימה של לחימה למען עצמאות וחופש לאומי, הם עדיין נושאים בתוכם את הרוח, הכוח והקשר שנוצרו בעקבות החיילים.

- העלאת תמונות ספציפיות וחיות, הגברת כוח ההבעה עבור הקוראים לדמיין בקלות את ההתפתחות ולאחר מכן את הפרדת החברה, ויצירת רושם עמוק יותר של חברות ועבודת צוות.

שאלה 4. ציין את תפקידו של הפרט "הם חלקו מזרן שינה, כמה חולצות שהדיפו ריח של אבק שריפה, וחלקו את שמי המולדת מעל ראשיהם" בביטוי תוכן הטקסט.

- אישור חברות עמוקה: "לחלוק מזרן שינה וכמה חולצות עם ריח אבק שריפה" מראה את הסולידריות והשיתוף בכל הקשיים והקשיים בחייהם ובקרבותיהם של החיילים. אלו פריטים מוכרים, הקשורים קשר הדוק לחיי הצבא, שיתוף שלהם מראה קרבה והתייחסות הדדית כקרובי משפחה. "לחלוק את שמי המולדת שמעל" יש משמעות סמלית עמוקה. לא רק שיתוף דברים חומריים, אלא גם שיתוף האחריות והחובה להגן על המולדת בשדות קרב שונים. זה מדגיש שלמרות שכל אדם נמצא במקום שונה, הוא עדיין חולק את אותה מטרה נעלה, נושא על כתפיו את משימת ההגנה על המדינה.

- מעורר רגשות של הקרבה שקטה: שיתוף פריטים הקשורים למלחמה ושיתוף "שמי המולדת" מעוררים את דימוי החיילים המוכנים להקריב חלק מגופם, חלק מחייהם כדי להגן על המדינה, ויוצרים רגש אצל הקורא.

משפט 5. לשני הטקסטים יש דמיון במשמעות בכך ששניהם מתארים את הקשר העמוק והקדוש בין אנשים לאדמה בה חיו, לחמו וחוו. מרחבים פיזיים אלה אינם רק מקומות דוממים אלא "הפכו לנשמות", "למחצית שמאלית של הנשמה", והפכו לחלק בלתי נפרד מתודעתם של אנשים. זה מראה על אהבה עמוקה למולדת ועל כבוד לזיכרונות ולסימני החיים הקשורים למקום זה.

חלק ב': כתיבה (6 נקודות = 2 נקודות + 4 נקודות).

משפט 1. זהו פסקה שבה התלמידים יכולים לבחור לבטא את עצמם באמצעות שיטות כגון: ניכוי אינדוקטיבי, מקבילות, שרשור וכו'.

אהבת החברות "מרחוק" (צ'ין הואו), בקרב הקשה, החיילים התחברו זה לזה לקשר חזק, עם זיכרונות יקרים רבים. בקטע "שמיים שונים" מאת נגוין מין צ'או, לה רחש חיבה כנה, עמוקה ומיוחדת לסון, במיוחד הבנה ואמון. למרות שלפני כן, לה לא רחש אהדה רבה לסון - האדון הצעיר של האנוי. רגשותיו של לה לסון היו רגשות של אדם בקרב קשה, קשור קשר הדוק בדם ובשר (כלומר המיטה, החולצה, שמי המולדת מעל הראש, ...). דרכיהם נפרדו, זהו גם מהלך המלחמה הרגיל, פשוט "אני באמת מאמין... אני באמת מאמין בך", "בוא נלך". זה מראה על האמון המוחלט של "החברים". לה חזר להאנוי, סון נשאר בנגה אן . לה תמיד זכר את סון אפילו בחלומותיו. אדמות הסחף של האנוי הן שנתנו ללה את התחושה של פגישה חוזרת עם סון כאן, הבירה שסון אהב פעם "כל עץ, כל פינת רחוב" שהזכירה לנו לפתע את צ'ה לאן וין בשיר הספינה "כשאנחנו כאן, זה רק מקום לחיות, כשאנחנו עוזבים, האדמה הפכה לנשמה". אהבת החברים והחברים קשורה לנצח בלבבות החיילים. הפרידה והאיחוד בחייו של חייל הם חוק בלתי נמנע של מלחמה, זהו גם מצב ניגודי שבו אדם אחד צריך להילחם כדי להגן על מולדתו של השני, ההתפתחות הפסיכולוגית מזרים למכרים. לה עצמו נלחם כדי להגן על שמי האנוי, וגם מגן על אהבתו של סון למולדתו. המחבר בונה במיומנות מצב ניגודי שבו שני חיילים נלחמים כדי להגן על מולדתו של זה, כלומר, אהבת החברים שלובה קשר הדוק באהבה למדינה. ההתפתחות הפסיכולוגית מתאימה מזרים למכרים; מאי-אהבת התרבות האזורית לאהבת שמי המולדת. ההצלחה בבניית הפסיכולוגיה והרגשות של הדמויות תורמת לביטוי עמוק של נושא היצירה. רגשותיו של לה כלפי סון אופייניים גם לאהבת המולדת בקרב הדור הצעיר בתקופת המלחמה האנטי-אמריקאית. "אהבו את העם, אהבו את המדינה, רצינו להשתרע ולשאת בכל הקשיים" - (טראן לונג אן)

משפט 2.

"שמי כל מולדת הם שמי המולדת" - אמרה פשוטה לכאורה אך מכילה את עומק הפטריוטיות, את ההבנה וההערכה לערכים מגוונים על פני רצועת הארץ בצורת S. בהקשר של התפתחותה ואינטגרציהה הגוברת של המדינה, הבנה ברורה של טענה זו לא רק עוזרת לדור הצעיר לזהות נכון את תפקידו, אלא גם מטפחת אהבה עמוקה למולדתו.

ראשית, לכל אזור כפרי, בין אם שפלה או רמה, עירוני או כפרי, יש מאפיינים ייחודיים משלו, התורמים לתמונה הכוללת של המולדת. מהצהוב הבוהק של שדות האורז בדרום מערב ועד לירוק העצום של ההרים והיערות בצפון מערב, מהדינמיות של הו צ'י מין סיטי ועד לעומק התרבותי של הבירה העתיקה הואה - כולם "שמיים" שאין להם תחליף. כל מקום נושא שפה, תרבות ומנהגים שונים, אך כולם משתלבים בזהות הוייטנאמית.

הנוער הוייטנאמי הוא מקור יקר של חיוניות עבור המולדת, והוא ממלא תפקיד מפתח בשימור הזהות הלאומית, בהגנה על שלום המדינה ועצמאותה, וביצירת העתיד, תוך הובלת המדינה רחוק. קביעת "שמי המולדת" בצורה נכונה ומספקת היא בעלת משמעות חשובה ומעשית, במיוחד כאשר הנוער שלנו עומד בפני עידן חדש עם הזדמנויות ואתגרים רבים כגון אינטגרציה בינלאומית, טרנספורמציה דיגיטלית, גלים תרבותיים רב-גוניים ורב-ממדיים...

שנית, בכל מולדת, העם הווייטנאמי תמיד נושא בתוכו פטריוטיות ותחושת אחריות כלפי המולדת. ההיסטוריה הוכיחה כי מחיילי ההגנה הלאומית הצפוניים ועד ילדי הדרום - כולם למען מולדת משותפת. כיום, רופאים מהאנוי יכולים להתנדב להגיע למרכז המגפות בקאן טו, שומרי גבול מטרואונג סון ועד טרואונג סה... לא משנה היכן נולדו וגדלו, בליבם תמיד קיימת הקריאה הקדושה של המדינה. זה מראה שהמולדת היא רק נקודת ההתחלה, והמולדת היא היעד של כל אדם וייטנאמי.

לבסוף, הסולידריות והאחדות בין אזורים הם הגורמים היוצרים את הכוח המתמשך והשלמות הטריטוריאלית של המולדת. מדינה לא יכולה להיות חזקה אם אנשיה לא מבינים ומזדהים זה עם זה. רוח "העלה כולו מכסה את העלה הקרוע", "סוס אחד בכאב גורם לכל האורווה לוותר על עשב" היא חוט בלתי נראה המחבר את כל האזורים. במהלך מגפת הקורונה, כאשר הדרום סבל ממחסור במזון, שיירות "צדקה" מהצפון לאזור המרכז נסעו אלפי קילומטרים כדי לספק אספקה. כאשר אזור המרכז הוצף, עשרות אלפי תרומות זרמו מכל עבר. זו לא הייתה רק מעשה תמיכה אלא גם הצהרה חסרת מילים: "לא משנה באיזה שמיים אנחנו נמצאים, אנחנו עדיין חולקים את אותם שמיים - שמי המולדת".

למעשה, צעירים וייטנאמים כיום הפגינו בבירור את רוח "כל העם, כל היישוב הוא המולדת". ה'הן ני - נערה מאדה מהרמות המרכזיות המושטת אל העולם, היא לא רק מלכת יופי יפהפייה אלא גם מפיצה את הרצון להתגבר על הגורל. היא תמיד אהבת את מולדתה, מפתחת פרויקטים קהילתיים רבים מבית התרבות, ספריית ספרים, נטיעת יערות... לא רק מקדמת את יופיה של מולדתה אלא גם תורמת באופן פעיל לקידום פיתוח בכל אזורי המדינה. דן וו - ראפרית מאזור הכרייה, מעובדת תברואה ועד לאמנית שמביאה מוזיקה פשוטה אך עמוקה לכל מחוז ועיר, במיוחד עם הפרויקטים "בישול בשבילך" ו"מוזיקת יער", העבירה מסר עמוק וחזק על חמלה, טיפוח ידע ושימור ירוק ותרבות לדורות הבאים. ויש אלפי צעירים שהתנדבו לנסוע לטרואנג סה כדי להפוך לחיילים באי, מהנדסים, רופאים - "אזורי שמיים" רחוקים מהיבשת אך קרובים מאוד לאידיאל הלאומי. הדוגמאות הללו לא נולדו באותו מקום, לא גדלו באותו אזור כפרי, אלא חלקו את אותו לב – לב המולדת.

חוץ מזה, עלינו גם להכיר בכך שהלוקליות עדיין קיימת איפשהו - וגורמת לניתוק הקשר. ישנם גם תחומים שנשכחים בפיתוח המשותף. לכן, פטריוטיות כיום אינה רק רגש, אלא חייבת להיות פעולה ליצירת הוגנות עבור כל המולדות. מדינה חזקה היא מדינה שבה כל אזור מובן, אהוב ומושקע למען פיתוח תקין.

הלקח הגדול ביותר לצעירים הוא: לאהוב את המקום בו נולדתם, אך אל תגבילו את האהבה הזו לגבולות הצרים של "עיר הולדתי". לדעת כיצד לפתוח את ליבכם לארצות אחרות - להבין, להזדהות ולהתפתח יחד, זו דרך מעשית ובוגרת לאהוב את המדינה. לימוד התרבות העשירה של 54 קבוצות אתניות; הערכה ואהבה לנופים הטבעיים היפים, העשירים והמגוונים ברחבי המדינה; משיכת השקעות וניצול פוטנציאל הפיתוח של יישובים על בסיס כיבוד התרבות הילידית; חיבור ופיתוח מקיף של שטחה של וייטנאם, זוהי משימת הזמן, משימת האומה לצעירים.

כי, אם המולדת היא שמיים עצומים, כל מולדת היא כוכב. האמרה "שמי כל מולדת הם שמי המולדת" אינה רק תזכורת לפטריוטיות אלא גם קריאה לחיות בסובלנות, באחריות ובסולידריות. כאשר כל אדם יודע כיצד לאהוב את מולדתו, להבין את מולדתם של אנשים אחרים וידע כיצד לפעול למען טובת הכלל, אז המדינה תהיה באמת יציבה תחת שמיים משותפים - שמיים של שלום, פיתוח וגאווה.

שאלה 2 (לעיון)

"כשאנחנו חיים, זה פשוט מקום לחיות בו,

כשאנחנו הולכים, האדמה הופכת פתאום לנשמה שלנו.

אהבה הופכת ארץ זרה למולדת"

כל שמיים בווייטנאם הם שמי המולדת. אהבה למולדת היא תחושה קדושה, חוט בלתי נראה המחבר כל אדם למדינה. שמי המולדת קשורים לכולנו מאז ילדותנו. כשמשאירים מאחור את זיכרונות הילדות, נכנסים למלחמה כדי להגן על המולדת, עם חברים קרובים, על הגבול שבין חיים למוות, אנשים ירגישו את כל העומק של שתי המילים מולדת.

איננו צריכים ללכת לכל פינה במדינה, אלא רק להיות קשורים ל"שמי מולדת" מוכרים וספציפיים. הטקסט "שמיים שונים" מאת נגוין מין צ'או הציע קשר הדוק בין החיבה למולדת הספציפית לאהבה למולדת העצומה, ומאשר כי: "כל שמי מולדת הם שמי מולדת".

המולדת, שם נולדנו וגדלנו, היא מקור אהבתנו למדינה. בהקשר של שינוי ארצנו, מחוז בין דין הפך למחוז ג'יה לאי, מחוז נין תואן הפך למחוז חאן הואה, מחוז לונג הפך למחוז טאי נין, מחוז בן טרה הפך למחוז וין לונג, אך נשמות הילדים שם, שמות הכפרים ובירות המחוז מילדות לעולם לא יישכחו. יתר על כן, כל שמיים בווייטנאם הם שמי המולדת, ובאופן רחב יותר, שמי האנושות.

הקשר של לה ובנו למולדתם הוא הוכחה מוחשית. מחיילי הארטילריה שנלחמו במלחמה נגד אמריקה, הם חוו עליות ומורדות רבות, הרחק ממקום הולדתם, אך אהבתם למולדתם תמיד נוכחת. לה, למרות שגויס להאנוי, עדיין נושא עמו את הנוסטלגיה לארץ הישנה. סון, לאחר קרבות עזים, עדיין שומר בתוכו את האמונה שמולדת תהיה מוגנת. דבריו של לה לבן: "נגן על הסכר ועל שמי מולדתך בכל מחיר...". למעשה, ליתר דיוק, היא שלנו, לא רק שלך או שלי. כל גבעה, כל נהר, כל פינת רחוב, כל גדת במבוק ושורשי אורז ספוגים בזיעה ובדם של אבותינו. אהבה והכרת תודה לדור הקודם הן הלבנים שבונות אהבה למולדת. זהו מקור הרגשות, החומר שמטפח פטריוטיות, המוטיבציה של כל אדם להיות מוכן לתרום ולהקריב.

פו דוק פואנג כתב: "בלי מולדת, לאן נוכל ללכת?". משפחה ומולדת הן המקורות הקדושים עבור אנשים לחיות, להילחם, להקריב, להיות מאושרים ולהרגיש שקיומם משמעותי.

מושג ה"מולדת" התרחב בהדרגה והפך ל"מולדת". צעדות ארוכות, המסעות דרך קאו בונג, קאו הו, האם רונג, נאם דין, פו לי... עזרו לנו להבין שכל מקום בו אנו דורכים, בין אם זר ובין אם מוכר, הוא חלק מהמדינה. "מאה חיילים בעלי חיים ומולדות שונים" - אמרה זו לא רק מראה את גיוון המקורות אלא גם מרמזת שכל "מולדת", לא משנה כמה שונה, חולקת את אותם "שמי מולדת". המולדת אינה מוגבלת עוד למרחב גיאוגרפי צר אלא הועלתה לחלק בלתי נפרד ממולדת הקדושה. אלו הזיכרונות, החוויות, הקורבנות שהפכו כל סנטימטר של אדמה לחלק מבשר ודם של הנשמה, של המולדת.

אפילו בימי שלום, כאשר המדינה עצמאית ומפותחת, "שמי המולדת" עדיין ממלאים תפקיד חשוב ביותר בטיפוח אהבת המולדת. ישנם וייטנאמים שאינם חיים בווייטנאם, אך בכל פעם שהם חוזרים למולדתם, רובם אינם יכולים לעצור את דמעותיהם.

מכתביו החיים והמרגשים של נגוין מין צ'או, אנו יכולים לראות ש"שמי המולדת" הם נקודת המשען, המקור והחלק הכרחי מ"שמי המולדת". אהבה למולדת ניזונה מרגשות פשוטים וכנים כלפי חברים ואדמות ספציפיות, מורחבת ומעודנת באמצעות חוויות ומסירות. "שמי המולדת" מזכיר לנו שהמולדת קיימת כבר אלפי שנים. דורות רבים הקריבו, הגנו ובנו. אהבה למולדת תהיה לנצח נלהבת בדם העם הווייטנאמי היום ומחר.

שאלות לבחינת ספרות לבחינת סיום תיכון 2025, כדלקמן

הבנת הנקרא (4.0 נקודות)

קרא את הטקסט:

מרחבי שמיים שונים

תקציר הסצנה: לה וסון היו תותחנים במהלך מלחמת ההתנגדות האנטי-אמריקאית. כשנפגשו לראשונה, לה לא עשה רושם טוב על סון - פועל לבן עור מהאנוי. לאחר שלוש שנים, הרשמים הראשונים שלו על סון השתנו. לה וסון הפכו לחברים קרובים. הם גם חזרו לנגה אן והוצבו ליד כפרו של לה. במהלך קרב, סון נפצע קשה ונאלץ לפנות לבית החולים הצבאי. כאשר סון חזר ליחידתו, הוא הוצב להמשיך לשהות בנגה אן, בעוד לה הועבר להאנוי. הטקסט הבא מספר את סיפורם של שני החברים שנפרדים כדי להילחם באזורים שונים.

לילה אחד, לה ובן עמדו יחד זמן רב על תלולית אדמה מוקפים בקולות רעמים וקולות שיטפונות. מול שני המפקדים, נפגשו תותחני פלוגת הארטילריה הישנה בארץ המערבית של קואנג בין ונפרדו זה מזה. פלוגת הארטילריה שלהם הייתה כמו גזע עץ גדול, ענפיהם מתפשטים לשני ענפים. פלוגת לה סידרה את כלי הרכב הארטילריים מוכנים על הסוללה במבנה צועד. לה עצר להביט בפעם האחרונה בשמי מולדתו ואמר לבן:

הם שלחו מטוסי סיור כל יום בימים האחרונים...

אל תדאג. אנחנו נגן על הסכר ועל המרחב האווירי של מולדתך בכל מחיר...

אני באמת מאמין... אני באמת מאמין לך!

לאחר שלוש שנים של מגורים משותפים, כאשר שניהם ישבו על שני כיסאות ברזל של מטוס ישן מסוג 37, הפעם קיבלו לה ובן משימה כל אחד. הם חלקו מזרן שינה, כמה חולצות עם ריח אבק שריפה וחלקו את שמי המולדת מעל ראשיהם. במחשבותיו העמוקות ביותר, הוא ראה בבן את החבר האינטימי ביותר בחייו של החייל, "לך הביתה!". הם לחצו ידיים ונפרדו בשתי מילים אלה בלבד.

לה החל בצעידה ארוכה. המשאיות היו עמוסות בציוד. לצד התותחים המוטות לשמיים, הוצגו לנגד עיני העולם חייהם הרגילים של ילדי החיילים. התבוננו בחיילי הנ"מ שישבו בגאווה משני צידי המשאיות; היו שם מאה חיילים, מאה חיים שונים וערים שונות. הם עברו דרך גשר בונג, גשר הו, האם רונג ונאם דין, פו לי, והותירו אחריהם הרחק את מעבר נגאנג, קוואן האו, באי הא... האדמות שבהן השאירו חצי מנשמתם.

[...] אז היום עמד לה תחת שמי האנוי, לצד חבריו החדשים והוותיקים. היה כמעט שחר. מאחורי לה, הבירה התמלאה רעש כמו כוורת דבורים שזה עתה מתעוררת. לה נשען על קיר עמדת הארטילריה ונזכר בחלום שזה עתה חלם: זה נכון, סון לא היה כאן, סון נלחם במולדתו של לה. ביום בו שניהם נפרדו זה מזה בשדה הקרב של פלוגתו של סון, עמדות הארטילריה שם היו עשויות מסחף נהר לאם, צהוב בוהק ככורכום, באמצע גדת נהר נטועה בבוטנים.

אדמת הסחף של נהר האדום העניקה ללה תחושה קרירה. "זה היה כאילו עמדתי כאן - חשב לה פתאום במבט מעניין - ליד האנוי, עיר הבירה שסון הכיר כל עץ, כל קיר וכל צבע של ענן על גג הרחוב."

(נוין מין צ'או, אוסף הסיפורים הקצרים הטובים ביותר מאת נוין מין צ'או, הוצאת הספרות, 2022, עמ' 33-35).

לבצע את הבקשות

שאלה 1. זהו את הקול הנרטיבי בו נעשה שימוש בטקסט.

שאלה 2. בטקסט, עיר הולדתו של לה ועיר הולדתו של הבן קשורות לאילו שני נהרות? שאלה 3. נתחו את השפעת אמצעי ההשוואה הרטורי במשפט הבא: פלוגת הארטילריה שלהם דומה לעץ גדול, מלא מוהל המתפשט לשני ענפים.

שאלה 4. ציין את תפקידו של הפרט "הם חלקו מיטה, כמה חולצות מוכתמות באבק שריפה, וחלקו את שמי המולדת מעל ראשיהם" בביטוי תוכן הטקסט.

שאלה 5. אילו קווי דמיון במשמעות יש בין שני הטקסטים הבאים?

- הם עברו את גשר בונג, גשר הו, האם רונג ונאם דין, פו לי, משאירים מאחור הרחק מאחור את מעבר נגאנג, קואן האו, באי הא...

השמיים שבהם השאירו חצי מנשמותיהם (שמיים שונים - נגוין מין צ'או)

כשאנחנו כאן, זה פשוט מקום לחיות בו. כשאנחנו עוזבים, האדמה הופכת לנשמתנו!

(שיר הספינה - צ'ה לאן וין)

II. כתיבה (6.0 נקודות)

שאלה 1 (2.0 נקודות): כתבו פסקת טיעון (כ-200 מילים) המנתחת את רגשותיו של לה כלפי סון בטקסט שבחלק הבנת הנקרא.

שאלה 2 (4.0 נקודות): מתוך תוצאות הבנת הנקרא של הטקסט "שמיים שונים" והבנת ההקשר של המדינה לשינויים גדולים, כתבו חיבור טיעוני (כ-600 מילים) בנושא: כל שמי מולדת הם שמי המולדת.

מקור: https://nld.com.vn/thi-tot-nghiep-tp-thpt-nam-2025-goi-y-giai-de-thi-mon-ngu-van-196250626103221392.htm