שמו האמיתי של המוזיקאי לו קאו הוא נגוין הואן קאו, מהעיירה סוק טראנג , במחוז האו ג'יאנג. הוא נולד ב-30 בנובמבר 1930. הוא הצטרף למהפכה מוקדם מאוד. בשנת 1948, המוזיקאי לו קאו הועבר לתחנת הרדיו "קול הדרום", ששכנה אז ביער או מין. הוא הותיר רושם על הציבור עם נשמה צעירה, פשוטה ורגשית באמצעות שירים כמו: "יער מזרחי", "סיפור הרמות המרכזיות", "אתה ואני"...
בסוף 1954, כאשר חזר לצפון, המוזיקאי לואו קאו למד בבית הספר למוזיקה של וייטנאם (כיום האקדמיה הלאומית למוזיקה של וייטנאם) ולאחר מכן עבד במחלקת המוזיקה של קול וייטנאם . שיריו הבולטים בתקופה זו היו: "עיר הולדתי", "הדרום זוכר לנצח את הוד מעלתך"... והשיר "בואי לכאן עם דרך הרכבת" שנכתב על מתנדבי הנוער. המוזיקה של המוזיקאי לואו קאו נוטה לליריות עמוקה עם השפעות פולקלור ויש לה סגנון משלה.
כאחד המוזיקאים הווייטנאמים הראשונים שקיבלו הכשרה מקצועית בקונסרבטוריון למוזיקה של וייטנאם, המוזיקאי לואו קאו ניסה את כוחו בז'אנרים מוזיקליים רבים כגון: שירים; מקהלה ותזמורת; יצירות שנכתבו לכלי סולו; הלחנת מוזיקה למחול ולקולנוע. דרך כל יצירה בכל ז'אנר, המאזינים יכולים לראות חקירה כגון: מבנה המנגינה, דימוי מוזיקלי... בנוסף להלחנת מוזיקה, המוזיקאי לואו קאו עובד גם כעורך, האחראי על מועצת המערכת המוזיקלית. המוזיקאי תרם להבאת עשרות אלפי שירים וקטעי מוזיקה לגלי הרדיו כדי לשקף באופן מיידי את חיי המוזיקה ולשרת את המשימות הפוליטיות של המפלגה, תוך שיפור האסתטיקה המוזיקלית של המאזינים.
בשנת 2001, זכה המוזיקאי לואו קאו בפרס המדינה לספרות ואמנויות על יצירותיו: "הו דרום, אנחנו מוכנים", "חזרו לכאן עם הרכבת", "הדרום יזכור לנצח את חסדכם", "שיר הארץ ההרואית" והיצירה המקהלתית "קואו לונג ג'יאנג".
בקריירת ההלחנה שלו, המוזיקאי לואו קאו הגיע לשיאו עם השיר "Mien Nam nho mai than nguoi" (מילים משירו של טראן נאט לאם), אחת היצירות המוזיקליות המצליחות ביותר על דוד הו. השיר "Mien Nam nho mai than nguoi" יצא כשבוע לאחר מותו של דוד הו (בשנת 1969), והיה השיר הראשון על דוד הו לאחר מותו, שהוקלט ושודר על ידי קול וייטנאם. מיד לאחר מכן, "Mien Nam nho mai than nguoi" הפך לשיר המושר ביותר באותם ימים.
לדברי המוזיקאי טרונג קוואנג לוק: "בוקר סתיו אחד בשנת 1969, לו קאו עקב אחר משלחת רדיו קול וייטנאם לכיכר בה דין כדי להיפרד מדוד הו. בצערו האינסופי, לו קאו כאילו שמע איפשהו את דבריו הכנים של דוד הו: "הדרום הוא דם הדם הווייטנאמי, בשר הבשר הווייטנאמי. נהרות עשויים להתייבש, הרים עשויים להישחק, אך האמת הזו לעולם לא תשתנה". אמרה נוגעת ללב נגעה זה מכבר לליבותיהם הבוערות של אנשי הדרום שהתאספו, וכעת נותנת ללו קאו את הרגש לכתוב את השיר הזה: "למרות שההרים עשויים להישחק, והנהר עשוי להתייבש/הו דרום, דרום, זכרו לנצח את הכרת התודה העמוקה שלכם? שתי המילים 'דרום' תמיד בליבכם/אני מתגעגע אליכם יום ולילה בלי רגע של מנוחה...".
בשנת 2001, בהשתתפות במדור "תגובות חובבי מוזיקה על מוזיקה" של תוכנית המוזיקה לבקשת המאזינים (YCTG), חברים רבים כתבו מאמרים על השיר "הדרום זוכר לנצח את חסד האל". חברו צאו לאן הואנג בצוות 5, פו צ'או, דונג הונג ותאי בין פתח את מאמרו כך: "דוד הו הוא התגבשות היופי הוייטנאמי - הוא הלוטוס של האנושות" - כך כתבה המשוררת צ'ה לאן ויין על דוד הו. כן, איש אינו יודע, מאז מתי דמותו של דוד הו הפכה לאנדרטת נצח בלבבות העם הוייטנאמי, והשיר "הדרום זוכר לנצח את חסד האל" הוא מחשבה, הכרת תודה עמוקה של אנשי הדרום לאבי האומה האהוב.
לדברי קאו לאן הואנג, מיד בתחילת השיר, אישר המוזיקאי לו קאו: "גם אם הרים עשויים להישחק ונהרות עשויים להתייבש", "הדרום תמיד יזכור אותך בהכרת תודה".
גם על השיר "הדרום זוכר לנצח את חסדו של דוד הו", הואה הונג ליין באן דוק, קווין פו, כתבה תאי בין: "שיר של נוסטלגיה עמוקה שבו אנשים ונוף שזורים ומשתלבים יחד בתחושה של דוד הו האהוב. הכל כאילו נאחז בדמותו של דוד הו לנצח. למרות שדוד הו כבר לא כאן, מילאנו את משאלותיו והצענו לו בלב שלם את הפרחים היפים ביותר".
קאו לאן הואנג, שחולקת את אותן מחשבות כמו הואה הונג ליין, אך בעלת רגשות משלה כלפי המלחין, כתבה: "אין לי מושג היכן נולד וגדל המוזיקאי לו קאו, אבל דבר אחד שאני מרגישה כלפי המוזיקאי הוא חיבתו הכנה והלבבית לדוד הו האהוב".
לפני שסיימה את סקירתה, אמרה קאו לאן הואנג: "ברצוני להזכיר את שמו של שיר טוב מאוד מאת פליקס פיטה רודריגז, משורר קובני: 'הו צ'י מין, שמו הוא שיר שלם'. כן, הוא סמל של העם הווייטנאמי. הו צ'י מין הפך לשפה הנפוצה של עמנו כפי שכתב המשורר נגוין דין טי: עמנו קורא לו דוד/ כל חייו שייכים למדינה".
[מודעה_2]
מקור: https://vov.vn/van-hoa/am-nhac/mien-nam-nho-mai-on-nguoi-tieng-long-cua-dong-bao-mien-nam-voi-bac-post1098172.vov
תגובה (0)