בין דין משכה פרויקט נוסף בשווי 20 מיליון דולר; היי פונג מתחילה בניית מפעל פלדה בשווי 45 מיליון דולר

בין דין משכה פרויקט נוסף בשווי 20 מיליון דולר; היי פונג מתחילה בניית מפעל פלדה בשווי 45 מיליון דולר

בין דין מושך אליו עוד פרויקטים של השקעות זרות עם הון השקעה כולל של 20 מיליון דולר; טקס הנחת אבן הפינה לפרויקט Logicross Hai Phong בשווי 55 מיליון דולר בפארק התעשייה Nam Dinh Vu...

אלו היו שתיים מחדשות ההשקעות הבולטות של השבוע האחרון.

האי פונג: טקס הנחת אבן הפינה למפעל הפלדה של וייט פאפ בשווי 45 מיליון דולר

בבוקר ה-12 בנובמבר, נערך טקס הנחת אבן הפינה לבניית מפעל הפלדה והברזל מספר 2 של וייטנאם-צרפת, בהשקעה כוללת של 45 מיליון דולר, בפארק התעשייה נאם דין וו, בעיר האי פונג.

המפעל משתרע על פני שטח כולל של 75,000 מ"ר, עם השקעה כוללת של כמעט 45 מיליון דולר עבור שלב 1; עם כושר ייצור של עד 350,000 טון מוצרי פלדה בשנה. הפרויקט מושקע על ידי חברת Viet Phap Steel Joint Stock Company וחברת Hai Long Construction Joint Stock Company כקבלן ראשי.

לפארק התעשייה נאם דין וו יתרונות תעבורה יוצאי דופן, הממוקם ליד נמל ימי גדול, המסייעים לקיצור זמן ההובלה, לייעל את עלויות הלוגיסטיקה ולהגביר את התחרותיות של מוצרים וייטנאמיים בהגעה לשותפים בינלאומיים. צילום: ת'אן סון

גב' מאי מין נגויט, יו"ר ומנכ"לית חברת Viet Phap Steel Joint Stock, אמרה כי המפעל ישתמש בטכנולוגיית הייצור המודרנית ביותר משותפים בינלאומיים, תוך הבטחת סטנדרטים גבוהים של איכות, יעילות וידידותיות לסביבה. לאחר השלמתו, המפעל יתרום לא רק לאספקת מוצרים איכותיים, אלא גם לקידום פיתוח כלכלי מקומי, וייצור הזדמנויות תעסוקה חדשות רבות.

המפעל ממוקם בפארק התעשייה נאם דין וו, עם יתרונות תחבורתיים יוצאי דופן, בסמוך לנמלי ים מרכזיים ודרכי חיבור לאומיות. זה מסייע בקיצור זמן ההובלה, לייעל את עלויות הלוגיסטיקה ולהגביר את התחרותיות של מוצרים וייטנאמיים בהגעה לשותפים בינלאומיים.

בטקס הנחת אבן הפינה, מר לה טרונג קיין, ראש מועצת הניהול של אזור הכלכלי של האי פונג, בירך על התוצאות שהשיגה חברת הפלדה וייט פאפ לאחרונה. חברת הפלדה וייט פאפ בחרה בפארק התעשייה נאם דין וו של קבוצת סאו דו, שהוא פארק תעשייה עם תשתית טובה, חשמל טוב ומתקנים אחרים, וקרוב לנמל. עיריית האי פונג, כמו גם מועצת הניהול, מחויבים תמיד לתמוך וליצור את התנאים הטובים ביותר עבור עסקים לפעול ולפתח ייצור ועסקים עם התוצאות הטובות ביותר ובשביעות רצון.

ראש מועצת הניהול של אזור הכלכלי האי פונג ביקש מהמשקיע והקבלן למקד משאבים אנושיים וחומריים כדי להכניס את הפרויקט לפעילות במהירות וביעילות האפשרית, תוך הבטחת בטיחות במהלך תהליך הבנייה. מועצת הניהול של אזור הכלכלי האי פונג תתמוך ותסיר קשיים במהלך תהליך היישום כך שהפרויקט יוכל להיכנס לפעילות בקרוב.

מר לה טרונג קיין סיפק מידע נוסף בטקס הנחת אבן הפינה הזה ואמר: "האי פונג מתכננת להקים אזור כלכלי חופי נוסף בדרום האי פונג בשטח של כ-20,000 דונם - אזור אקולוגי-כלכלי בן דור שלישי, רב-תעשייתי, המתמקד בתעשיית היי-טק, נמלי ים, לוגיסטיקה מודרנית ואזורים עירוניים חכמים, כמרכז של העיר להשתתפות בשרשרת הערך והאספקה ​​האזורית והעולמית . בפרט, האי פונג הציעה להקים אזור סחר חופשי עם מנגנונים ומדיניות ספציפיים רבים, תוך הבטחה ליצור מרחב פיתוח גדול, דינמי, אטרקטיבי ובעל פוטנציאל לעיר."

מצד הקבלן הראשי, מר פאם אן טיין, יו"ר חברת המניות המשותפת לבנייה האי לונג, אמר: "בעזרת היכולת והניסיון שלנו, נבצע בהצלחה את הפרויקט הזה בהתאם לאיכות ולהתקדמות כפי שהתחייבנו למשקיע, חברת המניות המשותפת לפלדה וייט פאפ."

בין דין מושכת יותר פרויקטים של השקעות זרות עם הון השקעה כולל של 20 מיליון דולר

נציג מועצת הניהול של אזור הכלכלי בין דין אמר כי היחידה העניקה זה עתה תעודת השקעה לחברת HGQ Asia Pte (שבסיסה בסינגפור) ליישום פרויקט מפעל מוצרי האופנה של TnB Vietnam.

מנהיגי מחוז בין דין מבקרים במפעל למזון לבעלי חיים בפארק התעשייה הואה הוי (תמונה להמחשה). צילום: טראנג לה.

הפרויקט מיושם במגרש A2, פארק התעשייה הואה הוי, קהילת קאט האן, מחוז פו קאט. הפרויקט מחולק לשני שלבים, מתוכם, שלב 1 משתרע על פני 3.2 דונם, היקף ייצור של 1.5 מיליון מוצרים בשנה, הון השקעה של מעל 198 מיליארד וונד; שלב 2 משתרע על פני 4.7 דונם, היקף ייצור של 5.5 מיליון מוצרים בשנה, הון השקעה של מעל 297 מיליארד וונד.

הצפי הוא ששלב 1 ייכנס רשמית לתהליך הייצור וההפעלה באוקטובר 2026; הפרויקט כולו ייכנס לפעילות בנובמבר 2027.

על פי מחלקת התכנון וההשקעות של מחוז בין דין, בתחילת נובמבר 2024, בנוסף לפרויקט של חברת HGQ Asia Pte, משכה היישוב שני פרויקטים של השקעה מקומית למחוז פו מיי, כולל פרויקט מפעל עיבוד הבגדים GA Apparel של חברת GA Apparel עם הון השקעה כולל של 3.2 מיליארד וונד; פרויקט של מפעל לייצור שולחנות וכיסאות ראטן מפלסטיק, שולחנות וכיסאות עץ וכדורי עץ של חברת Nam Viet General Production and Trade Company Limited באשכול התעשייה דאי טאן עם הון השקעה כולל של יותר מ-38.6 מיליארד וונד.

מתחילת השנה, בין דין משכה 57 פרויקטים של השקעה עם הון רשום כולל של 10,926.4 מיליארד דונג וייטנאמי; כולל 54 פרויקטים מקומיים ו-3 פרויקטים של השקעה זרים. מתוכם, המגזר התעשייתי מהווה את הרוב עם 46 פרויקטים.

הצעה לתמוך ב-1,870 מיליארד דונג וייטנאמי לבניית מסלול המחבר את גשר דאי נגאי עם כביש לאומי 60

הוועדה העממית של מחוז סוק טראנג שלחה זה עתה הודעה רשמית לראש הממשלה בנוגע להשקעה בבניית הקטע מגשר דאי נגאי המתחבר לכביש לאומי 60 במחוז סוק טראנג.

באופן ספציפי, הוועדה העממית של מחוז סוק טראנג הציעה שראש הממשלה יתמוך בקרוב ביישוב בהשקעה בכביש מגשר דאי נגאי המתחבר לכביש הלאומי 60 הקיים. מסלול זה אורכו כ-14 ק"מ, עם 2 נתיבים, כביש רגיל ברמה III (בדומה לפרויקט גשר דאי נגאי).

בניית גשר Dai Ngai 2 (צילום: Xuan Luong).

עלות ההשקעה בבניית הכביש מגשר דאי נגאי לכביש לאומי 60 מוערכת בכ-1,870 מיליארד דונג וייטנאמי (VND) מעודף פרויקט ההשקעה בבניית גשר דאי נגאי בכביש לאומי 60 במחוזות טרה וין וסוק טראנג.

לדברי מר טראן ואן לאו, יו"ר הוועדה העממית של מחוז סוק טראנג, ההשקעה במסלול תתרום לקידום יעילות ההשקעה בבניית גשר דאי נגאי בכביש לאומי 60; פרויקט ההשקעה לבניית הכביש המהיר צ'או דוק - קאן טו - סוק טראנג (שלב 1); פרויקט שיפוץ ושדרוג כביש לאומי 91B (כביש נאם סונג האו).

הפרויקט גם משפר את הקישוריות באזור הדרום-מזרחי של מחוז סוק טראנג ומחבר עם מחוזות בק ליו וטרה וין, אשר יושקעו בתקופה הקרובה, וייצרו מרחב פיתוח חדש, ויקדמו את הפוטנציאל והחוזקות של מחוז סוק טראנג בפרט וחצי האי קא מאו בכלל.

פרויקט גשר דאי נגאי על כביש לאומי 60, המחבר את טרה וין וסוק טראנג, אושר על ידי ראש הממשלה להשקעה עם תקופת ביצוע משנת 2022 ועד סוף 2026.

הפרויקט אורכו כ-15.14 ק"מ והוא מחולק לשני עבודות עיקריות: גשר כבל דאי נגאי 1 וגשר דאי נגאי 2, בהשקעה כוללת של יותר מ-7,962 מיליארד דונג וייטנאמי מתקציב המדינה.

נכון לעכשיו, קטע הגשר דאי נגאי 2, המסלול והעבודות על המסלול הושלמו עבודות התכנון הטכני, נבחר הקבלן ומבצעות בו זמנית את הבנייה באתר; צפוי להסתיים בשנת 2028.

XGIMI מתחילה בבנייה של פרויקט ייצור מקרנים בשווי 13 מיליון דולר בנאם דין

XGIMI היא חברת היי-טק מסין, המתמחה בתכנון וייצור של מקרנים חכמים וטלוויזיות לייזר בעלות ביצועים גבוהים.

מוצרי החברה נפוצים ביותר מ-100 מדינות, פופולריים במיוחד בשווקים גדולים כמו ארה"ב ואירופה. נכון לעכשיו, XGIMI מחזיקה ברשת של יותר מ-5,000 חנויות קמעונאיות ברחבי העולם, מה שמאשר את מעמדה המוביל בתעשיית טכנולוגיית ההקרנה.

נציגי המשקיע והקבלן ביצעו את טקס הנחת אבן הפינה לפרויקט ההשקעה בייצור מקרנים של XGIMI Vietnam Technology Co., Ltd. - שלב א'.

הפרויקט בנאם דין הוא חלק מאסטרטגיית הרחבת הייצור של XGIMI.

על פי התוכנית, עד הרבעון השני של 2025, הפרויקט יושלם את הליכי הנחת היסוד. שלב הבנייה הבסיסי צפוי להימשך מהרבעון השני של 2025 עד הרבעון השני של 2026. לאחר מכן, החברה תתקין מכונות ותבצע פעולות ניסיון ברבעון השני של 2026 - הרבעון השלישי של 2026, לפני תחילת ההפעלה הרשמית ברבעון השלישי של 2026. עם השלמתו, המפעל יגיע לקיבולת של 400,000 מוצרים בשנה.

על פי מידע ממועצת ניהול פארקי התעשייה של מחוז נאם דין, הפרויקט כולל הון השקעה של 13 מיליון דולר והוא משתרע על פני שטח של 56,694.5 מ"ר בפארק התעשייה מיי תואן. מדובר בהשקעה זרה של 100%, תקופת הפעילות של הפרויקט נמשכת 47 שנים, המחושבת ממועד הנפקת תעודת רישום ההשקעה. המשקיעים נהנים ממדיניות תמריצים אטרקטיביות רבות כגון פטור והפחתה ממס הכנסה של חברות, מס יבוא ויצוא, ומדיניות תמיכה כגון פטור והפחתה מדמי שכירות קרקע ודמי שימוש.

בנוסף, הפרויקט מיישם גם מדיניות של פחת מואץ ומגדיל את ההוצאות המוכרות בעת חישוב ההכנסה החייבת במס, ובכך יוצר תנאים נוחים למשקיעים ליישם ביעילות.

בניית מפעל XGIMI בנאם דין תורמת לקידום פיתוח כלכלי מקומי וצפוי להיות פרויקט בעל השפעות חיוביות, מה שהופך את נאם דין לנקודת אור המושכת השקעות היי-טק בווייטנאם.

LG עולה במיליארד דולר, הון ההשקעות הזרות בהאי פונג מזנק ל-3.5 מיליארד דולר

העיר האי פונג העניקה זה עתה אישורי השקעה חדשים והגדילה את ההון לפרויקטים עם הון כולל של יותר מ-1.8 מיליארד דולר, מה שהעלה את סך הון ההשקעות הזרות עד סוף נובמבר 2024 ל-3.5 מיליארד דולר, השווה ל-140% מהתוכנית השנתית.

בין הפרויקטים עם הון מוגדל שקיבלו זה עתה אישורי השקעה מהאי פונג, נמצא פרויקט השקעות הרחבה של קבוצת LG (קוריאה) בפארק התעשייה טראנג דואה, שעבר התאמה לעלייה של מיליארד דולר, מה שהביא את סך הון ההשקעה ל-5.65 מיליארד דולר. כמו כן, בפארק התעשייה טראנג דואה, הפרויקט של המשקיעה Heesung (קוריאה) הגדיל גם הוא את הונו הפעם, עם הון נוסף של 125 מיליון דולר, מה שהביא את סך ההון ל-279 מיליון דולר.

במתחם פארק התעשייה DEEP C, פרויקט עסקי התשתיות של פארק התעשייה הגדיל את הונו ב-169 מיליון דולר, מה שהביא את ההון הכולל ל-286 מיליון דולר; פרויקט קבוצת USI (טייוואן) הגדיל את הונו מ-215 מיליון דולר ל-290 מיליון דולר (עלייה של 75 מיליון דולר).

בנוסף לכך, הפרויקט של המשקיעה הסינית Moons' Industries בפארק התעשייה VSIP גדל ב-69 מיליון דולר; הפרויקט של Vietnam Advance Film Material (סין) בפארק התעשייה DEEP C 2A גדל ב-60 מיליון דולר, מה שהביא את סך הון ההשקעה ל-158 מיליון דולר; הפרויקט של Jeil Logistics 1 של המשקיעה הקוריאנית בפארק התעשייה Nam Dinh Vu הגדיל את ההון ב-21 מיליון דולר.

בנוגע לפרויקטים שקיבלו רישיון חדש, לפרויקט המיזם המשותף בין חברת Hai Phong Port Joint Stock Company ו-Terminal Investment Limited (TIL) וקבוצת MSC (שוויץ) יש הון השקעה כולל של 156 מיליון דולר. החברות הקימו מיזם משותף לניצול שני טרמינלים בינלאומיים של מכולות מספר 3 ו-4 של פרויקט Hai Phong International Gateway Port בלאך הוין, עם תפוקת מטען שנתית של 1.1 מיליון TEU.

בנוסף, הפרויקט של Sembcorp Integrated Hub Hai Phong IV (סינגפור) בפארק התעשייה DEEP C כולל השקעה כוללת של 56 מיליון דולר. הפרויקט של Smart Logistics Service Co., Ltd. בפארק התעשייה Hai Phong International Gateway Port כולל השקעה של 20 מיליון דולר. הפרויקט של Hoda Strategic Holdings Private (סין) כולל השקעה כוללת של 10 מיליון דולר בפארק התעשייה DEEP C. הפרויקט של DAP - Vinachem Joint Stock Company, עם השקעה של 626 מיליארד וונד, שואף להשקיע לעומק, לשפר את איכות החומצה הזרחתית ולייצר דשן MAP בקנה מידה של 60,000 טון/שנה.

הפרויקטים המיושמים בהאי פונג יתרום להבאת יישומים טכנולוגיים חדשים, מודרניים ומובילים עולמיים לייצור התעשייתי, יתרום לשיפור כישורי העובדים, הקמת מרכזי מחקר ופיתוח ויצירת הכנסות תקציביות.

לדברי מר לה טרונג קיין, ראש מועצת הניהול של אזור הכלכלי של האי פונג, העיר מחויבת לספק את התמריצים הטובים ביותר למשקיעים ומוכנה להכין את כל התנאים הנוחים בסביבת ההשקעה. בתקופה הקרובה, האי פונג תפתח את אזור הכלכלי החופי הדרומי בשטח של יותר מ-20,000 דונם, המיועד לאזור כלכלי אקולוגי רב-תעשייתי מדור 3, תוך התמקדות בתעשיית היי-טק, נמלי ים, לוגיסטיקה מודרנית וערים חכמות.

בפרט, הציע האי פונג להקים אזור סחר חופשי עם מנגנונים ומדיניות ספציפיים רבים, תוך הבטחה ליצור מרחב פיתוח גדול, דינמי, אטרקטיבי ובעל פוטנציאל לעיר. מכאן, האי פונג ויישובים אחרים ייצרו שרשרת של אזורי כלכלה חופיים, כוח מניע חשוב בפיתוח הכלכלי והחברתי של כל אזור דלתת הנהר האדום.

על פי מועצת הניהול של אזור הכלכלי האי פונג, מינואר 2021 ועד היום, משיכת ההשקעות של העיר האי פונג הגיעה ל-14.5 מיליארד דולר, השווה ל-97% מתוכנית משיכת ההשקעות לתקופה 2021-2025, השווה ל-74% מתקופה 1993-2020 (19.6 מיליארד דולר), ומשכה בממוצע 3.6 מיליארד דולר לשנה. הצפי הוא שעד סוף 2024 העיר תמשוך למעלה מ-4.5 מיליארד דולר בהון השקעות זר (שווה ערך ל-180% מהתוכנית השנתית).

עד כה, האי פונג משכה אליה 1,000 פרויקטים של השקעות זרות מ-40 מדינות וטריטוריות, עם הון כולל של 32.2 מיליארד דולר, המתמקדים בעיקר בתעשיית הייצור והעיבוד בפארקים תעשייתיים ובאזור הכלכלי דין וו - קאט האי. האי פונג הפכה למעוז של משקיעים גדולים רבים, בעלי תפקיד עמוק בשרשרת הערך העולמית, בעיקר קבוצת LG, קבוצת SK...

השקעה של 12,728 מיליארד דונג וייטנאמי לשדרוג והרחבת קטע הכביש מק'ה מאו סיטי לדאט מוי

כביש הו צ'י מין מהעיר קא מאו לקא מאו קייפ (שבו הקטע מהעיר קא מאו לעיירה נאם קאן חופף לכביש לאומי 1) כלול בתכנון לפיתוח רשת הכבישים המהירים, כאשר התוכנית תיושם לפני 2030.

משרד התחבורה שלח זה עתה הודעה רשמית לראש הממשלה ובו הצעה להשקיע בשדרוג והרחבת כביש לאומי 1 וכביש הו צ'י מין סיטי, מהעיר קא מאו לדאט מוי, במחוז קא מאו.

הכביש מק'ה מאו סיטי לדאט מוי יקבל בקרוב השקעה משמעותית לפיתוח הכלכלה המקומית והתיירות.

על פי משרד התחבורה, פרויקטי ההשקעה לשדרוג והרחבת כביש לאומי 1 וכביש הו צ'י מין מהעיר קא מאו לדאט מוי, מחוז קא מאו, טרם נכללו ברשימת תוכניות ההשקעה הציבוריות לטווח בינוני לתקופה 2021 - 2025, טרם נכללו ברשימת הפרויקטים, כך שמקור הון ההשקעה טרם נקבע, ואין בסיס מספיק להגיש לראש הממשלה לאישור מדיניות ההשקעה.

נכון לעכשיו, משרד התחבורה השלים למעשה את דוח בדיקת ההיתכנות המקדימה של הפרויקטים. על מנת שניתן יהיה לפרוס בקרוב פרויקטים של השקעה, לענות על צרכי התנועה והרצונות של היישוב, לתרום לקידום פיתוח חברתי-כלכלי, להבטיח ביטחון - הגנה, להבטיח בטיחות בדרכים, משרד התחבורה מציע שראש הממשלה ימנה את משרד התכנון וההשקעות לנהל, שמשרדים וענפים רלוונטיים יתאמו כדי ליישם את ההליכים הנדרשים לאיזון וארגון הון לפרויקטים מקרן הרזרבה של תוכנית ההשקעות הציבוריות לטווח בינוני לתקופה 2021-2025 או מקורות הון חוקיים אחרים, ידווחו לרשויות המוסמכות לצורך שיקול דעת והחלטה.

כדי להקל על תהליך הערכת דוח בדיקת ההיתכנות המקדימה של הפרויקטים, בעתיד הקרוב, משרד התחבורה ימשיך לנהל את הביצוע, הוועדה העממית של מחוז קה מאו תתאם את השלמת דוח בדיקת ההיתכנות המקדימה, ותגיש אותו לרשות המוסמכת להערכה ואישור מיד לאחר קביעת מקור ההון.

סוכנות ניהול הפרויקטים תיבחן ותיקבע על ידי ראש הממשלה בעת אישור מדיניות השקעה לפרויקטים.

ידוע כי קטע הכביש בהו צ'י מין סיטי, מהעיר קא מאו לכף קא מאו, במחוז קא מאו (שבו הקטע מהעיר קא מאו לעיירה נאם קאן חופף לכביש לאומי 1), כלול בתכנון לפיתוח רשת הכבישים המהירים, כאשר התוכנית תיושם לפני 2030.

הסטטוס הנוכחי של הקטע מק'ה מאו סיטי לנאם קאן מנוצל בקנה מידה שווה ערך לכביש דרגה IV - דלתא (רוחב בסיס, רוחב פני הכביש 9/8 מ'), משטח חצץ סלול באספלט; כ-12 ק"מ מהקטע דרך העיר נאם קאן מנוצל בקנה מידה שווה ערך לכביש דרגה III - דלתא (רוחב בסיס, רוחב פני הכביש 25/21 מ' ו-12/11 מ').

הקטע הנותר מאחורי העיירה נאם קאן ועד דאט מוי מנוצל בקנה מידה השווה ערך לכביש מסוג V - דלתא (רוחב מצע הכביש, פני השטח 7.5/6 מ'), משטח דרך חצץ סלול באספלט, וקטעים רבים מוצפים לעתים קרובות במהלך גאות ושפל.

ביישום החלטה מס' 102/NQ-CP מיום 9 באוגוסט 2022 של הממשלה, בישיבת הממשלה המקוונת הרגילה ביולי 2022 עם רשויות מקומיות, משרד התחבורה הטיל על מועצת ניהול פרויקט כביש הו צ'י מין לארגן את הכנת דוח מחקר היתכנות מקדים לפרויקט ההשקעה לשדרוג והרחבת כביש לאומי 1 מק'ה מאו סיטי לנאם קאן וכביש הו צ'י מין מנאם קאן לדאט מוי.

על פי תוצאות המחקר, פרויקט ההשקעה בהרחבת כביש לאומי 1, קטע קה מאו סיטי - נאם קאן, משתרע על פני כ-47.5 ק"מ, עם היקף השקעה העומד בסטנדרטים של כביש דלתא דרגה III; רוחב חתך של 20.5/19.5 מטר (הקטע דרך קה מאו סיטי ונאם קאן טאון הוא 23/19 מטר) הכולל 4 נתיבי רכב מנועי ו-2 נתיבי רכב מעורבים.

הפרויקט גם מרחיב גשרים קיימים כדי שיתאימו לרוחב בסיס הכביש, כאשר גשר טאן דוק נבנה לאחרונה.

בהתבסס על היקף ההשקעות הנ"ל, ההשקעה הכוללת הראשונית של הפרויקט היא 7,142.1 מיליארד דונג וייטנאמי, מתוכם עלות פינוי האתר היא 1,048 מיליארד דונג וייטנאמי (פינוי האתר יושם למעשה מהשלב הקודם). צורת ומקור הון ההשקעה צפויים להיות השקעות ציבוריות והון מתקציב המדינה.

הפרויקט לשדרוג והרחבת כביש הו צ'י מין, בקטע נאם קאן - דאט מוי, משתרע על פני מחקר של כ-58.5 ק"מ, וצפוי להיות מושקע בהתאם לתוכנית של כל המסלול העומד בסטנדרטים של כביש דרגה III - דלתא, ברוחב חתך של 12/11 מ'. חלק מהקטעים העוברים דרך אזורים עירוניים יושקעו בהתאם לקנה מידה המתאים למצב ולתכנון הנוכחיים של היישוב; משטח כביש אספלט מבטון עבור קטעים Km0 - Km12, הקטע הנותר ייסלל באספלט. הגשר מתוכנן להיות עשוי באופן קבוע מבטון מזוין, גודל הגשר מתאים לגודל בסיס הכביש.

ההשקעה הכוללת הראשונית של הפרויקט היא כ-5,586.7 מיליארד דונג וייטנאמי, מתוכם עלות פינוי האתר היא 842.7 מיליארד דונג וייטנאמי (פינוי האתר יושם למעשה מהשלב הקודם); צורה ומקור הון ההשקעה: השקעה ציבורית, הון מתקציב המדינה.

אם יזוהה מקור הון ההשקעה בנובמבר 2024, משרד התחבורה יגיש את הפרויקט באופן מיידי להערכת שווי ואישור.

בהנחה שראש הממשלה יאשר את מדיניות ההשקעות בפברואר - מרץ 2025, משרד התחבורה צופה שיוכל להשלים ולהפעיל את הפרויקטים עד סוף 2028.

טקס הנחת אבן הפינה לפרויקט Logicross Hai Phong בשווי 55 מיליון דולר בפארק התעשייה Nam Dinh Vu

אחר הצהריים של ה-19 בנובמבר, התקיים טקס הנחת אבן הפינה של פרויקט Logicross Hai Phong בפארק התעשייה Nam Dinh Vu בעיר Hai Phong. זהו הפרויקט השני של קבוצת Mitsubishi Estate (יפן) - המשקיעה בפרויקט בווייטנאם.

לוג'יקרוס האי פונג ממוקם אסטרטגית ליד אזור הנמל של העיר האי פונג, שער המסחר הגדול ביותר באזור הצפוני של וייטנאם. לפרויקט קשרי תנועה נוחים, המחוברים בנוחות לרשתות תנועה מרכזיות במרכז הלוגיסטי המוביל בצפון וייטנאם.

נקודת מבט של פרויקט Logicross Hai Phong. צילום: Logicross Hai Phong

עם שטח של 150,968 מ"ר, Logicross Hai Phong מספק כ-85,768 מ"ר של מחסנים מודרניים מוכנים מראש, כולל 2 בלוקי מחסנים עצמאיים. הפרויקט כולל הון השקעה כולל של 55 מיליון דולר שהושקעו על ידי קבוצת Mitsubishi Estate, הצפוי לפעול ברבעון השלישי של 2025. הפרויקט נבנה על פי סטנדרטים בינלאומיים, עונה על צרכי השוכרים, עומד בדרישות הסמכת EDGE Advanced, משלב מאפיינים בני-קיימא כדי לייעל את עלויות התפעול של השוכרים ולמזער את ההשפעה הסביבתית.

בטקס הנחת אבן הפינה, אמר מר לה טרונג קיין, ראש מועצת הניהול של אזור הכלכלי של האי פונג: "זהו פרויקט מפתח, חלק מאסטרטגיית הפיתוח הכלכלי של העיר. פרויקט זה מבטיח לתרום תרומה חשובה לפיתוח תשתיות לוגיסטיות, שירותי אחסון ואחסון סחורות, ויענה על הצרכים הגדלים של עסקים באזור ובעולם. במקביל, הפרויקט ייצור גם הזדמנויות תעסוקה רבות, שיתרום באופן חיובי לפיתוח החברתי-כלכלי של היישוב. נוכחותו של Logicross Hai Phong מאשררת שוב את האטרקטיביות של האי פונג להשקעה, כמו גם את אמון המשקיעים בסביבה העסקית כאן."

בנוסף, מועצת הניהול של אזור הכלכלי האי פונג מתחייבת ללוות את המשקיע, ליצור את התנאים הנוחים ביותר ליישום הפרויקט בזמן, תוך הבטחת איכות ויעילות.

לוג'יקרוס האי פונג צפוי להפוך למרכז לוגיסטי חשוב באזור השער הצפוני, המשרת מגוון סחורות בתחומים רבים. הדיירים בלוג'יקרוס האי פונג ייהנו מהמיקום הנוח ומהגמישות לבחור את שטח הרצפה בהתאם לצורכי העסק שלהם, מה שיעזור לייעל את היעילות התפעולית. הפרויקט מספק קיבולת חשמל מספקת למערכות אוטומציה ומרחב מרווח לאחסון גמיש.

לוגיקרוס היי פונג מצויד ב-96 קומות הרמה אוטומטיות, עם גובה פנוי של 10.5 מטר ועומס רצפה של 3 טון/מ"ר. המחסן מותקן במערכת מתזים ESFR בהתאם לתקני TCVN, 3 נקודות טעינה למלגזות בכל יחידת השכרה (2 נקודות במחסן, נקודה אחת באזור הטעינה והפריקה), מערכת תאורת LED של 150 ליטר וקיבולת חשמל של 25 VA/מ"ר. מערכת אבטחה 24/7 עם תכונות ניטור מתקדמות מסייעת גם היא להבטיח ששרשרת האספקה ​​פועלת בצורה בטוחה ורציפה.

בטקס הנחת אבן הפינה, הדגיש מר טקאשי קגמוטו, מנכ"ל Mitsubishi Estate Vietnam Co., Ltd: "הודות ליתרון הגיאוגרפי ולמדיניות המועדפת מצד הממשלה, השקעות ה-FDI בהאי פונג גדלו מאוד לאחרונה. דבר זה יצר עלייה מהירה בביקוש הלוגיסטי מצד תעשיות ייצור מקומיות ובינלאומיות. דבר זה הוביל לעלייה משמעותית בביקוש לתשתיות לוגיסטיות איכותיות כדי לענות על דרישות הפיתוח של הכלכלה. לאחר שהחלה בפרויקט Logicross Nam Thuan במחוז לונג אן, Mitsubishi Estate שואפת להרחיב את נוכחותה בצפון עם פרויקט Logicross Hai Phong. זהו חלק מהאסטרטגיה ארוכת הטווח של הקבוצה לענות על הביקוש הגובר לתשתיות לוגיסטיות בווייטנאם."

בפרט, בהאי פונג, בחרה חברת מיצובישי אסטייט בפארק התעשייה נאם דין וו של קבוצת סאו דו - פארק תעשייה עם תשתית טובה, חשמל טוב ומתקנים אחרים וקרוב לנמל האי פונג. יחד עם ההתרחבות המתמשכת של קבוצת סאו דו, צפוי כי הוא ימשוך תעשיות ייצור חדשות, מה שיוביל לעלייה בביקוש ללוגיסטיקה באזור הסובב את הפרויקט.

קודם לכן, ב-18 באוקטובר, קיימה חברת Mitsubishi Estate גם את טקס הנחת אבן הפינה לפרויקט Logicross Nam Thuan במחוז לונג אן. הפרויקט בלונג אן סימן רשמית את כניסתה של קבוצת Mitsubishi Estate לשוק התשתיות הלוגיסטיות בווייטנאם.

הגדל את ההשקעה של 189 מיליארד VND בכביש Bim Son - Nga Son - Hoang Hoa Industrial Park

הוועדה העממית של מחוז ת'אן הואה אישרה זה עתה את התאמת פרויקט הכביש מפארק התעשייה בים סון לקטע כביש החוף נגה סון - הואנג הואה מ-900 מיליארד ליותר מ-1,089 מיליארד וונד.

על פי ועדת העם של מחוז ת'אן הואה, התאמת הפרויקט הכרחית משום שבמהלך תהליך הביצוע, שינויים במדיניות המדינה העלו את עלות פינוי האתר ותנודות במחירי הדלק, החומרים, העבודה ומכונות הבנייה העלו את עלות הבנייה, מה שהוביל לחריגה מההשקעה הכוללת שאושרה על ידי ועדת העם המחוזית.

סך ההשקעה הראשונית של הפרויקט שאושרה על ידי יו"ר ועדת העם המחוזית בהחלטה מס' 490/QD-UBND מיום 5 בפברואר 2021 היה 900 מיליארד דונג וייטנאמי. לאחר התאמה, סך ההשקעה היה יותר מ-1,089 מיליארד דונג וייטנאמי.

בנוסף, ועדת העם של מחוז ת'אן הואה התאימה גם את מקור ההון ומבנה ההון, הון השקעות ציבורי המנוהל על ידי המחוז מעלויות הפרויקט ועלויות פיצוי עבור פינוי אתרים במחוז הא טרונג הוסכם בסך 718.6 מיליארד וינדי דונג, מתוכם הון התקציב המרכזי הוא 716.6 מיליארד וינדי דונג, והון התקציב המחוזי הוא 2 מיליארד וינדי דונג.

הון ההשקעה לפינוי אתרים במחוז נגה סון כולל: 120 מיליארד דונג וייטנאמי מתקציב המחוז; 80 מיליארד דונג וייטנאמי מהגדלת הכנסות וחיסכון בתקציב; תקציב מחוז נגה סון ידאג לשאר.

הון התקציב של עיריית בים סון אחראי על החלק הנותר לתשלום פיצויים ועלויות פינוי האתר עבור הפרויקט בעיר בים סון.

הזמן להסדרת הון לביצוע פרויקט הכביש מפארק התעשייה בים סון ועד קטע כביש החוף נגה סון - הואנג הואה מותאם בהתאם ללוח הזמנים של ביצוע הפרויקט.

פרויקט כביש התנועה מפארק התעשייה בים סון ועד לקטע כביש החוף נגה סון - הואנג הואה ייכנס לפעילות בשנת 2025.

השקעה של יותר מ-2,975 מיליארד דונג וייטנאמי בבניית תשתית בפארק התעשייה דונג ואן השישי, במחוז הא נאם

סגן ראש הממשלה טראן הונג הא חתם על החלטה מס' 1426/QD-TTg מיום 19 בנובמבר 2024 בנוגע למדיניות ההשקעה בפרויקט להשקעה בבנייה ועסקי תשתיות של פארק התעשייה דונג ואן VI, במחוז הא נאם.

צילום איור. (מקור: אינטרנט)

אישור מדיניות השקעה לפרויקט להשקעה בבנייה ועסקי תשתיות של פארק התעשייה דונג ואן VI

על פי אישורו של סגן ראש הממשלה טראן הונג הא, חברת המניות המשותפת לנמל הבינלאומי הא נאם היא המשקיעה בפרויקט.

הפרויקט מיושם בקומונה טיין נגואי, קומונה ין נאם וקומונה טיין סון, העיירה דוי טיין, מחוז הא נאם בשטח של 250 דונם, הון השקעה כולל של 2,975,581 מיליארד VND.

סגן ראש הממשלה ביקש ממשרד התכנון וההשקעות לקחת אחריות על התוכן שהוקצה להערכת מדיניות השקעות בפרויקטים ולבצע ניהול ממלכתי של פארקי תעשייה בהתאם להוראות חוק ההשקעות והחוקים הרלוונטיים.

המשרדים הרלוונטיים אחראים על תוכן הערכת מדיניות השקעות הפרויקטים במסגרת תפקידיהם ותפקידיהם בהתאם להוראות חוק ההשקעות והחוקים הרלוונטיים.

הוועדה העממית של מחוז הא נאם אחראית על אמיתות ודיוק המידע, הנתונים המדווחים ותוכן ההערכה בהתאם להוראות החוק; קבלת חוות דעת מהמשרדים; ארגון הפיתוח והיישום של תוכניות להשבת קרקעות, פיצוי, תמיכה, יישוב מחדש, המרת ייעודי קרקע וחכירת קרקעות ליישום הפרויקט בהתאם למסמכים שאושרו על ידי הרשויות המוסמכות בנוגע להיקף, שטח, מיקום והתקדמות יישום הפרויקט; הבטחה כי אין מחלוקות או תלונות על הזכות להשתמש באתר הפרויקט; השלמת שטח הקרקע שאבד לגידול אורז או הגברת יעילות השימוש בקרקע אורז בהתאם להוראות סעיף 182, סעיף 4, סעיף ב' לחוק הקרקעות.

במקרה שיש נכסים ציבוריים באזור ביצוע הפרויקט, מומלץ לציית להוראות החוק בנוגע לניהול ושימוש בנכסים ציבוריים, תוך הבטחת אי אובדן של נכסי מדינה. הקצאת קרקעות וחכירה עבור חלקות אדמה קטנות וצרות המנוהלות על ידי המדינה (אם יש כאלה) חייבת להבטיח שהן עומדות בקריטריונים שנקבעו בסעיף 47 לצו הממשלה מס' 102/2024/ND-CP מיום 30 ביולי 2024, המפרט את יישום מספר סעיפים בחוק הקרקעות.

Thực hiện nghiêm túc trách nhiệm giám sát, đánh giá dự án đầu tư của cơ quan quản lý nhà nước về đầu tư theo quy định tại điểm a khoản 2 và điểm b khoản 3 Điều 70 Luật Đầu tư, Điều 72 và Điều 93 Nghị định số 29/2021/NĐ-CP ngày 26/3/2021 của Chính phủ quy định về trình tự, thủ tục thẩm định dự án quan trọng quốc gia và giám sát, đánh giá đầu tư.

Ủy ban nhân dân tỉnh Hà Nam chỉ đạo Ban Quản lý các khu công nghiệp tỉnh Hà Nam và các cơ quan có liên quan theo dõi, giám sát quá trình triển khai thực hiện dự án, đảm bảo phù hợp với yêu cầu bảo vệ, phát huy giá trị của di sản văn hóa và các điều kiện theo quy định của pháp luật về di sản văn hóa.

Đồng thời, thực hiện trách nhiệm giám sát, đánh giá dự án đầu tư của cơ quan đăng ký đầu tư đối với dự án thuộc thẩm quyền cấp Giấy chứng nhận đăng ký đầu tư theo quy định tại điểm b khoản 2 và điểm c khoản 3 Điều 70 Luật Đầu tư, Điều 71 và Điều 94 Nghị định số 29/2021/NĐ-CP; hướng dẫn, kiểm tra, giám sát nhà đầu tư thực hiện theo quy hoạch phân khu xây dựng khu công nghiệp Đồng Văn VI được cấp có thẩm quyền phê duyệt, hoàn thành thủ tục xây dựng theo quy định của pháp luật về xây dựng.

Công ty cổ phần Cảng Quốc tế Hà Nam (nhà đầu tư) chịu trách nhiệm trước pháp luật về tính hợp pháp, chính xác, trung thực của nội dung hồ sơ dự án và văn bản gửi cơ quan nhà nước có thẩm quyền; tuân thủ quy định của pháp luật trong việc thực hiện dự án theo Quyết định này; thực hiện đầu tư xây dựng hệ thống kết cấu hạ tầng theo quy hoạch xây dựng khu công nghiệp Đồng Văn VI đã được cấp có thẩm quyền phê duyệt; chịu mọi rủi ro, chi phí và chịu hoàn toàn trách nhiệm theo quy định tại Điều 47 và Điều 48 Luật Đầu tư trong trường hợp vi phạm quy định của pháp luật về đầu tư và pháp luật về đất đai…

Đầu tư Trung tâm thương mại Aeon Mall Cần Thơ, vốn 5.400 tỷ đồng

Phó chủ tịch UBND TP. Cần Thơ Dương Tấn Hiển vừa ký ban hành Quyết định chấp thuận chủ trương đầu tư, đồng thời chấp thuận nhà đầu tư đối với Công ty cổ phần Đầu tư phát triển Hoa Lâm Cần Thơ thực hiện Dự án Trung tâm thương mại, dịch vụ để hoạt động du lịch, kinh doanh văn phòng Aeon Mall Cần Thơ (tên rút gọn: Trung tâm thương mại Aeon Mall Cần Thơ).

Trung tâm thương mại Aeon Mall Cần Thơ dự kiến đi vào hoạt động vào cuối năm 2027. Ảnh minh họa

Mục tiêu dự án là đầu tư, xây dựng, quản lý, kinh doanh và phát triển trung tâm thương mại tổng hợp và cung cấp các dịch vụ có liên quan, bao gồm: dịch vụ ăn uống, giải khát, khu vui chơi cho trẻ em (không bao gồm trò chơi điện tử có thưởng) và cho thuê các quầy, kệ bán hàng, không gian bán hàng đã được đầu tư hoàn thiện, xây dựng, lắp đặt, trang trí.

Thuê và cho thuê lại mặt bằng, nhà kho, hội trường và các hạng mục khác trong trung tâm thương mại.

Dịch vụ tư vấn bất động sản; dịch vụ quản lý bất động sản; dịch vụ lắp đặt; dịch vụ hoàn thiện và kết thúc công trình xây dựng; xây dựng các công trình xây dựng; thực hiện quyền nhập khẩu, quyền xuất khẩu, quyền phân phối bán buôn (không lập cơ sở bán buôn) và quyền phân phối bán lẻ (không lập cơ sở bán lẻ) các hàng hóa theo quy định của pháp luật Việt Nam…

Về quy mô sử dụng đất, dự án có tổng diện tích đất dự kiến nhận chuyển nhượng khoảng 84.998,5 m2 và phần đất nhà nước quản lý nằm xen kẽ trong dự án không đảm bảo điều kiện, tiêu chí để tách thành dự án độc lập theo Quyết định số 19/2024/QĐ-UBND ngày 11/10/2024 của UBND thành phố có diện tích khoảng 3.871,57 m2 (số liệu thực tế thực hiện theo kết quả đo đạc và quyết định của cơ quan có thẩm quyền giao, cho thuê đất đảm bảo đúng quy định).

Tổng diện tích sàn xây dựng toàn dự án khoảng 195.073 m2 (không bao gồm tầng hầm), trong đó: Giai đoạn 1 (trung tâm thương mại 1) có diện tích sàn xây dựng khoảng 113.921 m2; Giai đoạn 2 (trung tâm thương mại 2 và toà nhà đỗ xe) có diện tích sàn xây dựng khoảng 81.152 m2.

Dự án vốn đầu tư 5.400 tỷ đồng; trong đó, vốn góp của nhà đầu tư 1.080 tỷ đồng, vốn huy động 4.320 tỷ đồng.

Thời hạn hoạt động của dự án là 50 năm kể từ ngày được cấp Quyết định chấp thuận chủ trương đầu tư đồng thời chấp thuận nhà đầu tư.

Địa điểm thực hiện dự án tại Khu vực Bình Nhựt, phường Long Hòa, quận Bình Thủy, TP. Cần Thơ.

Về tiến độ thực hiện dự án, Giai đoạn 1 (Trung tâm Thương mại 1): Dự kiến hoàn thành các thủ tục hành chính có liên quan, khởi công, hoàn thành xây dựng và đưa công trình vào hoạt động trong thời hạn 36 tháng kể từ ngày được cấp Quyết định chấp thuận chủ trương đầu tư đồng thời chấp thuận nhà đầu tư.

Giai đoạn 2 (Trung tâm Thương mại 2 và tòa nhà đỗ xe): Trong thời hạn 10 năm sau khi giai đoạn 1 khai trương và tùy vào tình hình kinh tế của địa phương và khu vực.

Thủ tướng duyệt tăng vốn Nhà nước xây cao tốc Đồng Đăng – Trà Lĩnh lên 9.800 tỷ đồng

Thủ tướng Chính phủ vừa ký Quyết định số 1436/QĐ – TTg điều chỉnh chủ trương đầu tư Dự án đầu tư xây dựng tuyến cao tốc Đồng Đăng (tỉnh Lạng Sơn) – Trà Lĩnh (tỉnh Cao Bằng) theo hình thức PPP đã được phê duyệt tại Quyết định số 20/QĐ – TTg ngày 16/1/2023.

Thi công hầm số 2 trên cao tốc Đồng Đăng – Trà Lĩnh.

Theo đó, sơ bộ tổng mức đầu tư điều chỉnh giai đoạn 1 của Dự án là 14.114,781 tỷ đồng; tổng mức đầu tư giai đoạn 2 sẽ được tính toán chính xác khi xác định được thời điểm bắt đầu thực hiện.

Thủ tướng cũng quyết định điều chỉnh cơ cấu nguồn vốn đầu tư Dự án giai đoạn 1. Theo đó, vốn do nhà đầu tư huy động (vốn chủ sở hữu, vốn vay và các nguồn vốn hợp pháp khác) là 4.314,781 tỷ đồng; vốn ngân sách nhà nước tham gia là 9.800 tỷ đồng (trước đó là 6.580 tỷ đồng).

Nguồn vốn Nhà nước sẽ gồm vốn hỗ trợ xây dựng công trình, hệ thống cơ sở hạ tầng thuộc dự án và chi trả kinh phí bồi thường, giải phóng mặt bằng, hỗ trợ tái định cư, hỗ trợ xây dựng công trình tạm cho toàn bộ Dự án).

Trong đó, vốn ngân sách trung ương là 5.720 tỷ đồng (gồm 2.500 tỷ đồng giao trong kế hoạch đầu tư công trung hạn vốn ngân sách nhà nước giai đoạn 2021 – 2025 và 3.220 tỷ đồng thuộc giai đoạn 2026 – 2030); vốn ngân sách địa phương là 4.080 tỷ đồng.

Bên cạnh đó, Dự án cũng được điều chỉnh điều chỉnh thời gian thực hiện, trong đó giai đoạn 1 là từ 2020 đến năm 2026; thời gian vận hành, thu phí hoàn vốn khoảng 22 năm 4 tháng. Giai đoạn 2 sẽ được thực hiện sau năm 2026.

Nhà đầu tư được sử dụng vốn chủ sở hữu và vốn huy động từ các nguồn vốn hợp pháp khác để đầu tư dự án; được hoàn vốn bằng thu phí kín trên toàn tuyến cao tốc.

Mức phí của Dự án sẽ thu theo các quy định của pháp luật và đảm bảo hài hòa lợi ích giữa nhà nước, người sử dụng, nhà đầu tư. Phần vốn ngân sách nhà nước tham gia dự án thực hiện theo Điều 69, Điều 70 Luật PPP.

Dự kiến giá vé trên tuyến cao tốc Đồng Đăng – Trà Lĩnh với hình thức thu phí kín, mức giá vé 5 nhóm phương tiện lần lượt là: 2.000 – 2.860 – 3.520 – 5.710 – 7.710 (đồng/km), định kỳ sau 3 năm, cơ quan nhà nước có thẩm quyền chủ trì, phối hợp với các cơ quan liên quan có đánh giá để xem xét điều chỉnh giá vé sử dụng đường bộ của Dự án.

Thủ tướng cho phép Dự án được áp dụng cơ chế đặc thù theo phụ lục III (dự án đường bộ qua các địa phương giao một địa phương làm cơ quan chủ quản) và phụ lục IV (dự án áp dụng chính sách khai thác khoáng sản làm vật liệu xây dựng thông thường) của Nghị quyết số 106/2023/QH15 ngày 28/11/2023 của Quốc Hội.

Các nội dung khác giữ nguyên theo Quyết định số 1212/QĐ-TTg ngày 10/8/2020 và Quyết định số 20/QĐ-TTg ngày 16/1/2023 của Thủ tướng Chính phủ.

Thủ tướng giao UBND tỉnh Cao Bằng chịu trách nhiệm toàn diện về các thông tin, số liệu trong hồ sơ báo cáo đề xuất điều chỉnh chủ trương đầu tư Dự án; tổ chức lập Báo cáo nghiên cứu khả thi điều chỉnh theo quy định và tiếp thu ý kiến thẩm định của Hội đồng thẩm định liên ngành; đồng thời chịu trách nhiệm toàn diện về việc lựa chọn nhà đầu tư theo thẩm quyền và rà soát việc lựa chọn nhà đầu tư khi Dự án có điều chỉnh chủ trương đầu tư, bảo đảm chặt chẽ theo đúng quy định của pháp luật.

UBND tỉnh Cao Bằng có trách nhiệm phối hợp với Bộ Kế hoạch và đầu tư rà soát các nội dung đã đàm phán ký kết Hợp đồng giữa các Bên, điều chỉnh hợp đồng Dự án BOT theo đúng quy định của Luật PPP và các Nghị định hướng dẫn, đảm bảo hài hòa lợi ích của Nhà nước – Nhà đầu tư – Người dân.

Theo ông Hồ Minh Hoàng, Chủ tịch Tập đoàn Đèo Cả (doanh nghiệp đứng đầu liên danh nhà đầu tư), tính đến giữa tháng 11/2024, tại Dự án đầu tư xây dựng tuyến cao tốc Đồng Đăng – Trà Lĩnh, công tác giải phóng mặt bằng toàn dự án đạt 87,4 km/93,35 km (tương đương 93,6%) trong đó tỉnh Cao Bằng đạt 41,1/41,55 km (tương đương 99%), tỉnh Lạng Sơn đạt 46,3/51,8 km (tương đương 90%).

Với tinh thần “vượt nắng, thắng mưa”, “ăn tranh thủ, ngủ khẩn trương” thi công “3 ca 4 kíp”, các nhà đầu tư, doanh nghiệp dự án, nhà thầu thi công đã huy động 1.020 nhân sự, 357 máy móc thiết bị, triển khai 36 mũi đồng loạt tiếp cận, tổ chức thi công ngày đêm khi các phân đoạn mặt bằng được bàn giao.

Hiện Dự án đã giải ngân được 1.429 tỷ đồng các nguồn vốn bao gồm vốn Ngân sách Nhà nước, vốn nhà đầu tư huy động và 120 tỷ đồng vốn tín dụng.

Dự kiến tổng sản lượng hoàn thành trong năm 2024 là 1.010 tỷ đồng, tổng giải ngân các nguồn vốn đạt 2.000 tỷ đồng làm nền tảng cho việc quyết tâm thông tuyến trong năm 2025.

Làm rõ suất đầu tư Dự án cao tốc Quy Nhơn – Pleiku vốn 35.940 tỷ đồng

Bộ GTVT được đề nghị phối hợp với các địa phương đánh giá, làm rõ về sơ bộ tổng mức đầu tư, sự chênh lệch trong suất đầu tư Dự án cao tốc Quy Nhơn – Pleiku giữa hai đoạn tuyến trên địa bàn 2 tỉnh Bình Định, Gia Lai.

Đây là một trong những nội dung trong công văn số 9505/BKHĐT – PTHTĐT vừa được Bộ Kế hoạch và Đầu tư gửi Bộ GTVT tham gia ý kiến về phương án đầu tư Dự án đường bộ cao tốc Quy Nhơn – Pleiku qua địa bàn 2 tỉnh Gia Lai và Bình Định.

צילום אילוסטרציה.

Theo Bộ Kế hoạch và Đầu tư, tại Quy hoạch mạng lưới đường bộ thời kỳ 2021 – 2030, tầm nhìn đến năm 2050, Dự án đường bộ cao tốc Quy Nhơn – Pleiku có chiều dài dự kiến 180 km, điểm đầu tại cảng Nhơn Hội, tỉnh Bình Định và điểm cuối tại TP. Pleiku, tỉnh Gia Lai, quy mô 4 làn xe, tiến trình đầu tư sau năm 2030.

Nay, Bộ GTVT và các địa phương đề xuất đầu tư Dự án đường bộ cao tốc Quy Nhơn – Pleiku có chiều dài 123 km, điểm đầu tại thị xã An Nhơn và tiến trình đầu tư trước năm 2030 là chưa phù hợp với Quy hoạch được Thủ tướng Chính phủ phê duyệt tại Quyết định số 1454/QĐ – TTg ngày 1/9/2021.

Vì vậy, Bộ Kế hoạch và Đầu tư đề nghị Bộ GTVT làm rõ cơ sở, sự cần thiết và báo cáo Thủ tướng về những nội dung khác nhau giữa quy mô đầu tư Dự án với quy hoạch đã được phê duyệt; đồng thời làm rõ cơ quan chủ quản Dự án sẽ là Bộ GTVT hay UBND 2 tỉnh Gia Lai, Bình Định làm cơ sở xác định trách nhiệm hoàn thiện Báo cáo nghiên cứu tiền khả thi Dự án.

Theo rà soát, cập nhật tại thời điểm hiện tại, sơ bộ tổng mức đầu tư Dự án đường bộ cao tốc Quy Nhơn – Pleiku 35.940 tỷ đồng với chiều dài tuyến khoảng 123 km, quy mô 4 làn xe theo quy hoạch; suất đầu tư Dự án khoảng 292 tỷ đồng/km.

Suất đầu tư này, theo Bộ Kế hoạch và Đầu tư, là khá lớn so với một số tuyến cao tốc trục Đông – Tây tại khu vực kết nối vùng Duyên hải Trung bộ với vùng Tây Nguyên như: tuyến cao tốc Khánh Hòa – Buôn Ma Thuột với chiều dài khoảng 117,5 km, quy mô 4 làn xe phân kỳ có tổng mức đầu tư là 21.935 tỷ đồng, suất đầu tư khoảng 187 tỷ đồng/km; tuyến cao tốc Gia Nghĩa – Chơn Thành với chiều dài khoảng khoảng 128,8 km, quy mô 4 làn xe hoàn chỉnh có tổng mức đầu tư là 25.540 tỷ đồng, suất đầu tư khoảng 198 tỷ đồng/km và tuyến cao tốc Nha Trang – Đà Lạt với chiều dài khoảng khoảng 99 km, quy mô 4 làn xe hoàn chỉnh có tổng mức đầu tư là 25.058 tỷ đồng, suất đầu tư khoảng 253 tỷ đồng/km.

Theo báo cáo của UBND liên tỉnh Gia Lai và Bình Định gửi Bộ Kế hoạch và Đầu tư vào tháng 5/2024, đoạn qua địa phận tỉnh Bình Định có chiều dài tuyến 57,6 km, tổng mức đầu tư dự kiến khoảng 18.200 tỷ đồng có suất đầu tư trung bình khoảng 317 tỷ đồng/km; đoạn qua địa phận tỉnh Gia Lai có chiều dài tuyến 85,6 km, tổng mức đầu tư dự kiến khoảng 19.373 tỷ đồng có suất đầu tư trung bình khoảng 226 tỷ đồng/km.

Vì vậy, Bộ Kế hoạch và Đầu tư đề nghị Bộ GTVT phối hợp với các địa phương cần đánh giá, làm rõ hơn nữa về sơ bộ tổng mức đầu tư, sự chênh lệch trong suất đầu tư của Dự án giữa hai đoạn tuyến trên địa bàn 2 tỉnh và các tuyến khác, làm cơ sở báo cáo Thủ tướng trình Quốc hội chấp thuận chủ trương đầu tư theo quy định khi đủ điều kiện thực hiện.

Bên cạnh đó, UBND liên tỉnh Gia Lai và Bình Định đã báo cáo “với kịch bản mức hỗ trợ vốn của nhà nước tối đa 50% tổng mức đầu tư theo quy định của Luật PPP, Dự án không đảm bảo hiệu quả về tài chính theo quy định.

Trường hợp để Dự án hiệu quả về tài chính và thời gian thu hồi vốn với các kịch bản khoảng 25 năm, 18 năm, 10 năm, mức vốn của nhà nước cần tham gia hỗ trợ Dự án chiếm tỷ lệ từ 76% đến 88% tổng mức đầu tư, vì vậy việc đầu tư theo phương thức PPP không hiệu quả, khó khả thi”.

Theo Bộ Kế hoạch và Đầu tư, trong phân tích nêu trên, UBND liên tỉnh Gia Lai và Bình Định mới báo cáo sơ bộ, chưa có báo cáo đánh giá, phân tích kỹ về những số liệu, thông số đầu vào, đầu ra của Dự án theo phương thức PPP để có căn cứ, cơ sở báo cáo Thủ tướng.

Do vậy, Bộ Kế hoạch và Đầu tư đề nghị Bộ GTVT phối hợp với hai tỉnh Gia Lai và Bình Định phân tích, làm rõ, đưa ra các thông tin, số liệu tính toán cụ thể để chứng minh nhận định nêu trên; đồng thời thống nhất về thông tin, số liệu giữa báo cáo của Bộ và báo cáo của 2 địa phương (tỷ lệ vốn nhà nước tham gia để Dự án có hiệu quả về mặt tài chính) để chứng minh sự phù hợp và sự cần thiết phải chuyển đổi hình thức đầu tư từ đầu tư theo phương thức PPP sang đầu tư công.

Bộ GTVT cũng được lưu ý chỉ đề xuất đầu tư bằng nguồn vốn đầu tự công khi không thể huy động nguồn vốn đầu tư Dự án bằng các phương thức đầu tư khác và có khả năng cân đối nguồn vốn từ nguồn vốn ngân sách nhà nước để đầu tư Dự án, đảm bảo tính khả thi, trong đó có tính đến phương án phân cấp cho từng địa phương chủ động sử dụng nguồn vốn ngân sách nhà nước do địa phương quản lý để đầu tư các đoạn tuyến đi qua địa bàn quản lý nhằm giảm áp lực cho nguồn vốn ngân sách trung ương trong giai đoạn 2026 – 2030.

TP.HCM đề xuất chi 1.850 tỷ đồng vốn ngân sách đầu tư nhà thi đấu Phan Đình Phùng

Sở Văn hóa và Thể thao TP.HCM vừa có báo cáo số 5955/BC –SVHTT gửi UBND Thành phố, HĐND Thành phố và Sở Kế hoạch và Đầu tư về Báo cáo nghiên cứu tiền khá thi Dự án xây dựng Trung tâm Thể dục thể thao Phan Đình Phùng, Quận 3 (gọi tắt là Dự án nhà thi đấu Phan Đình Phùng).

Khu đất xây dựng nhà thi đấu Phan Đình Phùng để lãng phí nhiều năm nay giữa trung tâm TP.HCM – Ảnh: Lê Toàn

Theo báo cáo, Dự án được đầu tư trong khuôn viên khu đất rộng 14.417 m2 của nhà thi đấu Phan Đình Phùng cũ, tại Quận 3, TP.HCM.

Dự án dự kiến xây dựng 3 tầng nổi và 3,5 tầng hầm, tổng diện tích sàn xây dựng tối đa (tính cả phần ngầm) là 59.679 m2, chiều cao công trình là 28 m.

Nhà thi đấu Phan Đình Phùng sẽ đáp ứng cho nhu cầu tập luyện và thi đấu 13 môn thể thao như bóng chuyền, bóng rổ, đấu kiếm, cầu lông… Khán đài được thiết kế từ 4000-5000 ghế ngồi.

Dự án có tổng mức đầu tư dự kiến là 1.850 tỷ đồng, được đầu tư bằng vốn ngân sách Thành phố.

Thời gian thực hiện Dự án từ năm 2024-2029. Trong đó, năm 2024, sẽ lập, trình phê duyệt báo cáo nghiên cứu tiền khả thi. Năm 2025 thi tuyển phương án kiến trúc (nếu có); lập, trình phê duyệt báo cáo nghiên cứu khả thi.

Năm 2026 sẽ lập, thẩm định phê duyệt thiết kế bản vẽ thi công và dự toán; tổ chức lựa chọn nhà thầu thi công; khởi công xây dựng công trình. Năm 2027, tiếp tục thi công; năm 2028, hoàn thiện công trình, nghiệm thu đưa vào sử dụng. Năm 2029, sẽ quyết toán Dự án.

Với tiến độ như Sở Văn hóa và Thể thao TP.HCM đề xuất, dự án rất khó để khởi công trước ngày 30/4/2025 như chỉ đạo của Chủ tịch UBND Thành phố.

Trước đó, cuối tháng 4/2024, UBND TP.HCM quyết định dừng thực hiện Dự án nhà thi đấu Phan Đình Phùng theo hình thức BT để chuyển sang đầu tư bằng vốn ngân sách Thành phố.

Tuy nhiên, đến thời điểm này, việc thỏa thuận chấm dứt với nhà đầu tư vẫn chưa thực hiện xong do hai bên chưa thống nhất được phương án đền bù cho doanh nghiệp.

Dự án Nhà thi đấu Phan Đình Phùng tọa lạc tại khu đất “vàng” trên diện tích 1,44 ha tại khu vực trung tâm Quận 3, TP.HCM, được chấp thuận chủ trương đầu tư theo hình thức BT năm 2010 và được phê duyệt dự án vào năm 2016.

Tháng 6/2018, UBND TP.HCM ký bản thoả thuận đầu tư với Liên danh Tổng Công ty cổ phần đền bù giải tỏa – Công ty cổ phần bất động sản Phát Đạt để thực hiện Dự án.

Tuy nhiên, Dự án chưa kịp khởi công thì hình thức đầu tư BT bị “khai tử”, theo Luật Đầu tư theo phương thức đối tác công – tư (Luật PPP), có hiệu lực từ đầu năm 2021. Từ đó đến nay, Dự án bị tắc không thể triển khai.

Do chậm tiến độ, tổng mức đầu tư Dự án tăng từ 988 tỷ đồng lên thành 2.215 tỷ đồng. Cuối tháng 4/2024, UBND TP.HCM ra quyết định dừng thực hiện Dự án theo hình thức BT để chuyển sang đầu tư bằng vốn ngân sách.

יותר מ-2,300 מיליארד וונד הושקעו בתעשייה של בין תואן

Ban Quản lý các Khu công nghiệp (KCN) Bình Thuận vừa trao Giấy chứng nhận đăng ký đầu tư cho dự án Nhà máy công nghiệp Neotek Việt Nam tại KCN Hàm Kiệm II – Bita's và dự án Nhà máy sản xuất ván sàn, các sản phẩm nội thất gỗ tự nhiên tại KCN Tân Đức.

Bình Thuận trao giấy chứng nhận đầu tư cho hai Dự án quy mô 2.300 tỷ đồng (Hình minh họa KCN Tân Đức)

Dự án Nhà máy công nghiệp Neotek Việt Nam của Công ty NeoSCM Limited có vốn đăng ký đầu tư hơn 2.200 tỷ đồng (tương đương 88 triệu USD), triển khai trên diện tích 13,238 ha tại KCN Hàm Kiệm II thuộc địa bàn huyện Hàm Thuận Nam.

Ông Phùng Hữu Cư, Trưởng Ban Quản lý các KCN Bình Thuận cho biết, Neotek Việt Nam là nhà máy sản xuất đĩa phanh xe cơ giới các loại với quy mô công suất khoảng 120.000 tấn sản phẩm/năm. Dự án sẽ được triển khai đầu tư trong quý IV năm 2024 và hoàn thành đi vào sản xuất, kinh doanh trong năm 2027.

Trong khi đó, Dự án Nhà máy sản xuất ván sàn và các sản phẩm nội thất gỗ tự nhiên của Công ty TNHH Aurawood Bình Thuận có vốn đăng ký đầu tư hơn 100 tỷ đồng, được triển khai trên diện tích 1,5 ha tại KCN Tân Đức, huyện Hàm Tân. Nhà máy này có quy mô công suất đạt 50.000 m2 gỗ ván sàn và 6.000 m3 gỗ các loại/năm. Dự án sẽ được triển khai đầu tư từ quý IV năm 2024 và hoàn thành đi vào sản xuất, kinh doanh trong năm 2026.

Đánh giá về các dự án này, ông Cư khẳng định, đây là những dự án có quy mô, công suất khá lớn thuộc những lĩnh vực mà tỉnh đang khuyến khích đầu tư; đồng thời, các dự án này cũng nằm trong chiến lược phát triển, kêu gọi đầu tư vào thời gian tới và phù hợp với Quy hoạch tỉnh Bình Thuận thời kỳ 2021 – 2030, tầm nhìn đến năm 2050.

דא נאנג מעניקה 60 פרויקטים חדשים של השקעות זרות ישירות

Sở Kế hoạch và Đầu tư Đà Nẵng cho biết, tính đến cuối tháng 10/2024, Thành phố đã thu hút được 210,055 triệu USD vốn FDI. Trong đó, cấp mới 60 Dự án với vốn đăng ký là 203,684 triệu USD.

Những dự án mới này đưa tổng số dự án FDI trên địa bàn TP.Đà Nẵng lên con số 1.012 dự án, tổng vốn đầu tư gần 4,55 tỷ USD. Ngoài ra, hiện có 40.984 doanh nghiệp và chi nhánh, văn phòng đại diện đang hoạt động tại Đà Nẵng với tổng số vốn đăng ký đạt 255.4623 tỷ đồng.

Thành phố Đà Nẵng đã đón dòng vốn đầu tư lớn của doanh nghiệp FDI trong năm 2024.

Thành phố Đà Nẵng cũng thu hút được 34.694,60 tỷ đồng vốn đầu tư trong nước. Trong đó, cấp mới Quyết định chủ trương đầu tư, Giấy chứng nhận đăng ký đầu tư cho 8 dự án với tổng vốn đầu tư đạt 26.945 tỷ đồng; cấp điều chỉnh Quyết định chấp thuận chủ trương đầu tư/Giấy chứng nhận đầu tư cho 6 dự án với tổng vốn tăng thêm là 7.749 tỷ đồng.

Lũy kế đến này, TP.Đà Nẵng có 380 dự án đầu tư trong nước ngoài khu công nghiệp, khu công nghệ cao và khu công nghệ thông tin với tổng vốn đầu tư là 224.044 tỷ đồng.

Đồng thời, có 399 dự án trong nước nằm khu công nghiệp, khu công nghệ cao và khu công nghệ thông tin với vốn đầu tư 34.780 tỷ đồng.

Theo Sở Kế hoạch và Đầu tư Đà Nẵng, Thành phố đã triển khai đồng bộ, quyết liệt Nghị quyết số 02/NQ-CP của Chính phủ về những nhiệm vụ, giải pháp chủ yếu cải thiện môi trường kinh doanh, nâng cao năng lực cạnh tranh quốc gia.

Trong đó, Đà Nẵng chú trọng triển khai thực hiện Quy hoạch thành phố Đà Nẵng giai đoạn 2021-2030, tầm nhìn đến năm 2050 đã được Thủ tướng Chính phủ phê duyệt.

Tập trung tháo gỡ các khó khăn, vướng mắc, đẩy nhanh trình tự thủ tục, triển khai các dự án động lực, trọng điểm, quy mô lớn; triển khai thủ tục tháo gỡ các dự án để khơi thông nguồn lực theo Đề án “Phương án tháo gỡ khó khăn, vướng mắc liên quan đến các dự án.

Thành phố Đà Nẵng cũng đã tích cực triển khai các hoạt động của Tổ công tác liên ngành về Xúc tiến và Hỗ trợ đầu tư, thực hiện rà soát và tổng hợp các khó khăn, vướng mắc của các dự án đang xúc tiến và hỗ trợ đầu tư trên địa bàn thành phố.

Bên cạnh đó, Đà Nẵng cũng đồng thời nhiều nhóm chính sách hỗ trợ doanh nghiệp, bao gồm chính sách hỗ trợ doanh nghiệp do Trung ương ban hành và chính sách hỗ trợ riêng của thành. Đến nay, trên địa bàn Thành phố có 15 chính sách hỗ trợ doanh nghiệp.

Thành phố Đà Nẵng đã đẩy mạnh các hoạt động xúc tiến thu hút đầu tư; ưu tiên thu hút công nghiệp công nghệ cao, trọng tâm là công nghệ thiết kế vi mạch bán dẫn, công nghệ trí tuệ nhân tạo, công nghệ dữ liệu lớn, công nghệ số…, đón đầu dòng vốn đầu tư trực tiếp nước ngoài đang dịch chuyển sang Việt Nam…

תשלום מקדמה של יותר מ-410 מיליארד וונד עבור פרויקט שדרוג כביש לאומי 91, קאן טו סיטי

Chủ tịch UBND TP. Cần Thơ Trần Việt Trường vừa ký ban hành Quyết định về việc ứng trước kế hoạch vốn cho Dự án nâng cấp, mở rộng Quốc lộ 91 (đoạn từ Km0 – Km7), TP. Cần Thơ từ các nguồn vốn thuộc ngân sách địa phương.

Theo đó, UBND TP. Cần Thơ giao 410,161 tỷ đồng kế hoạch vốn ứng trước cho Dự án nâng cấp, mở rộng Quốc lộ 91 (đoạn từ Km0 – Km7) do Ban Quản lý dự án đầu tư xây dựng thành phố làm chủ đầu tư từ các nguồn vốn ngân sách địa phương.

Dự án có điểm đầu tại nút giao đường Cách Mạng Tháng 8 – Hùng Vương – Trần Phú – Nguyễn Trãi, thuộc địa phận quận Ninh Kiều

Trong đó, nguồn thu vượt sử dụng đất năm 2023 là 196,573 tỷ đồng; nguồn thu vượt xổ số kiến thiết năm 2023 là 213,588 tỷ đồng.

UBND TP. Cần Thơ giao Giám đốc Sở Kế hoạch và Đầu tư, Giám đốc Sở tài chính, Giám đốc Kho bạc Nhà nước Cần Thơ, Giám đốc Ban Quản lý dự án đầu tư xây dựng thành phố và Thủ trưởng các cơ quan, đơn vị có liên quan triển khai thực hiện, đảm bảo chặt chẽ và giải ngân hết kế hoạch vốn được giao theo đúng quy định.

Dự án nâng cấp, mở rộng Quốc lộ 91 (đoạn từ Km0 – Km7), TP. Cần Thơ được UBND TP. Cần Thơ phê duyệt tại Quyết định số 1644/QĐ-UBND ngày 23/7/2024.

Dự án có điểm đầu Km0+000 tại nút giao đường Cách Mạng Tháng 8 – Hùng Vương – Trần Phú – Nguyễn Trãi, thuộc địa phận quận Ninh Kiều. Điểm cuối tại cột Km7 Quốc lộ 91, kết nối với đoạn Km7+00 – Km14+000 (do Bộ Giao thông vận tải thực hiện) đang khai thác, thuộc địa phận quận Bình Thủy.

Về quy mô dự án, phần tuyến chính là đường đô thị, tốc độ thiết kế Vtk = 60 km/h. Tổng chiều dài tuyến khoảng 7.040m, bao gồm phần cầu Bình Thủy có chiều dài khoảng 145m (chiều dài cầu chính).

Về trắc ngang tuyến đường, các đoạn từ Km0+000 (đầu tuyến) đến khoảng Km3+772,06 (vuốt nối mở rộng vào đường đầu cầu Bình Thủy) và từ khoảng Km4+496,15 (vuốt nối mở rộng đường đầu cầu Bình Thủy) đến Km7+045,81 (cuối tuyến, cột Km7 Quốc lộ 91), mặt cắt ngang đường rộng Bnền = 37,0m.

Đoạn cầu Bình Thủy, từ Km3+832,06 (đường đầu cầu phía quận Ninh Kiều) đến Km4+435,83 (đường đầu cầu phía quận Bình Thủy), mặt cắt ngang cầu rộng Bcầu = 28,0m.

Các đoạn vuốt nối mở rộng từ khoảng Km3+772,06 đến Km3+832,06 và từ Km4+435,83 đến khoảng Km4+496,15, mặt cắt ngang mở rộng từ Bnền = 37,0m – 48,0m.

Trên tuyến có 11 vị trí nút giao đồng mức, kết nối với các đường hiện hữu. Thiết kế vuốt nối vào đường hiện hữu và bố trí làn chờ cho xe rẽ trái đặt trên tuyến chính. Riêng nút giao đầu tuyến điều chỉnh dạng thức nút từ vòng xuyến thành phân làn bằng đảo giao thông và bố trí đèn tín hiệu.

Dự án có tổng mức đầu tư xây dựng gần 7.238 tỷ đồng, từ nguồn vốn ngân sách Trung ương và ngân sách địa phương. Trong đó, chi phí bồi thường, hỗ trợ, tái định cư hơn 5.556 tỷ đồng; chi phí xây dựng hơn 1.302 tỷ đồng; còn lại là chi phí thiết bị, chi phí quản lý dự án, chi phí tư vấn đầu tư xây dựng, chi phí khác, chi phí dự phòng.

Dự kiến, dự án hoàn thành vào năm 2027. Khi đó sẽ nâng cao hiệu quả khai thác Quốc lộ 91 đoạn qua địa bàn TP. Cần Thơ, đặc biệt là kết nối Khu cảng – Khu công nghiệp Trà Nóc, Sân bay Cần Thơ với các địa bàn lân cận; giảm ùn tắc giao thông thường xuyên xảy ra và tiềm ẩn tai nạn giao thông trên đoạn tuyến Km0 – Km7.

Nguồn: https://baodautu.vn/binh-dinh-thu-hut-them-du-an-20-trieu-usd-hai-phong-dong-tho-nha-may-ton-thep-45-trieu-usd-d230743.html