המסע המרגש של הכתב הוייטנאמי

בעת כתיבת הספר על תולדות היווצרות השפה הלאומית, ד"ר פאם טי קיאו לי והאמן טה הוי לונג רצו להעביר לקוראים, ובמיוחד לילדים, את האהבה לווייטנאמית - השפה היפה שברשותנו.

על פי הספר, מסע יצירת כתב הקווק נגו הוא סיפור התפתחותו ופופולריותו של הכתב הלטיני של השפה הוייטנאמית. בתחילה, כתב זה שימש כלי להקל על התקשורת עם העם הווייטנאמי, ובכך הקל על ביצוע עבודת מיסיונרית; בהמשך, הוא שימש כקוד בין מיסיונרים לארבע הדתות ונלמד רק בסמינרים.

לאחר טלטלות פוליטיות וחינוכיות, קוק נגו החליף בהדרגה את האותיות הסיניות במסמכים המנהליים של המדינה, מילא את תפקיד ההארה של העם והפך לכתב הרשמי.

המיוחד הוא שהספר כתוב בשפה קומית למחצה בדיונית, באמצעות סיפורו של אלכסנדר דה רודס - כומר, חבר הוותיקן, שהגיע לווייטנאם במאה ה-17 והיה לו יתרון גדול בהדפסת המילון הוייטנאמי הראשון (מילון וייטנאמי-פורטוגזי-לטיני) בשנת 1651.

הסיבה שד"ר פאם טי קיו לי בחר באלכסנדר דה רודס כמספר היא משום שכומר זה חי גם בדאנג טרונג וגם בדאנג נגואי, והבין את המנהגים וההרגלים של שני האזורים. הוא הותיר אחריו יצירות רבות, שבזכותן היו נתונים לבניית העלילה לספר זה. בנוסף להוספת דיאלוגים עם רגשותיה של הדמות הראשית, המחבר כיבד את אבני הדרך והאירועים ההיסטוריים העיקריים שיצרו את כתב הקואוק נגו.

ד"ר פאם טי קיאו לי אמרה שתוכן הספר מבוסס על עבודת הדוקטורט שלה על תולדות הדקדוק והכתב הלטיני של השפה הווייטנאמית, כמו גם על מסמכים בארכיונים אירופיים וספרים על מסעות המיסיונרים. מתוך עבודת הדוקטורט של עד 640 עמודים, המחברת קיצרה אותה לספר קצר ותמציתי עם איורים עזים של 126 עמודים.

בהתייחסו לספר, אישר המחבר: "אלכסנדר דה רודס לא היה הראשון שכתב וייטנאמית באותיות לטיניות. לפני אלכסנדר דה רודס, היה גם פרנסיסקו דה פינה - פורטוגלי - שחיבר מילון קטן, אך הוא אבד. הכומר אנטוניו דה פונטס היה הראשון שהשתמש בשתי האותיות "ơ" ו-"ư", ומצא את הצלילים לכתיבה בדוח בשנת 1631. הוא גם חיבר מילון וייטנאמי-פורטוגזי עבור עצמו ועבור כמרים אחרים כדי ללמוד וייטנאמית".

עם זאת, בתהליך יצירתי זה, אלכסנדר דה רודס היה זה שאסף את עבודותיהם של קודמיו, בשילוב עם ידיעותיו על אנאם, כדי להדפיס את המילון הוייטנאמי-פורטוגזי-לטיני ברומא בשנת 1651.

לפיכך, "מסע יצירת השפה הלאומית" משלב ידע היסטורי ומדעי עם דמיונו של המחבר כדי להסביר את לידתה של מערכת הכתב הוייטנאמית הנוכחית. קבוצת המחברים יצרה גם ראיון מיוחד עם שלוש דמויות בולטות בתהליך יצירת מערכת השפה הלאומית, אלכסנדר דה רודס, פרנסיסקו דה פינה וגספר דו אמרל, ודן בתהליך יצירת הכתב הלטיני של השפה הוייטנאמית.

הספר משלב פרטים הומוריסטיים רבים, כמו למשל כאשר אלכסנדר דה רודס הגיע לראשונה לווייטנאם, עקב טעות בטון, הוא קנה בטעות קה (דג) כקה (ca); מכיוון שלא ידע וייטנאמית חד-הברתית, הכמרים כתבו לעתים קרובות את המילים מחוברות זו לזו...

בנוסף לתיאור מסעו של אלכסנדר דה רודס במחקר ויצירת כתב השפה הלאומית, הוסיף המחבר פרק בשם "כרוניקות השפה הלאומית", המתעד אבני דרך חשובות בהתפתחות כתב השפה הלאומית מהמאה ה-17, ותרומתם של כמרים וייטנאמים כמו פיליפה בין, מר פאו, מר נגאן, מר ליאן וכו'.

מסע זה המשיך עם תרומתם של אנשים רבים אחרים שסייעו להפיץ את השפה הלאומית בדרום, שאז התפשטה ברחבי המדינה.

באמצעות הספר, הקוראים יבינו יותר על האופן שבו כתב הקווק נגו שונה, הפך לפופולרי והתקבל במהלך השנים, כיצד הוא תרם למיגור האנאלפביתיות בקרב עמנו בתקופה הקולוניאלית הצרפתית, וכיצד הוא הוכר על ידי הנשיא הו צ'י מין ככתב הרשמי של וייטנאם מאז 1945.

[מודעה_2]
מקור: https://baoquocte.vn/hanh-trinh-ly-ky-cua-chu-quoc-ngu-290513.html