הוו ת'ין, משורר בעל הרהורים פילוסופיים עמוקים

הואו ת'ין גדל במהלך מלחמת ההתנגדות נגד אמריקה, אך בשירתו לא ביטא נימה הרואית אלא סגנון פואטי שקט ואנושי, עשיר בפילוסופיה ובהרהור עמוק על חיי האדם באותה תקופה.

המשורר הואו ​​ת'ין, ששמו המקורי הוא נגוין הואו ​​ת'ין, נולד בשנת 1942 בטאם דואנג, וין פוק , והוא חבר במפלגה הקומוניסטית של וייטנאם. בשנת 1963 הצטרף לחיל השריון ולחם במשך שנים רבות בשדות הקרב של קה סאן, כביש 9 - דרום לאוס, קוואנג טרי, הרמות המרכזיות ומבצע הו צ'י מין. לאחר 1975 למד באוניברסיטת התרבות (בית הספר לכתיבה נגוין דו, קורס א') ובמחזור ההכשרה המתקדמת של האקדמיה הבינלאומית לספרות גורקי. מאז 1981 הוא משמש כסגן העורך הראשי של מגזין הספרות של הצבא ; לאחר מכן, מאז 1990, הוא משמש כעורך הראשי של שבועון הספרות . המשורר הואו ​​ת'ין השתתף בוועד הפועל של אגודת הסופרים במשך קדנציות רבות, וכיהן כיו"ר איגוד הספרות והאמנויות של וייטנאם ויו"ר אגודת הסופרים של וייטנאם.

המשורר הו ת'ין

תמונה: מסמך

שפת שירתו של הואו ​​ת'ין היא לעתים קרובות פשוטה, לא מלוטשת להפליא, אלא מכילה רגשות עמוקים וסמלי חיים. בשירים רבים, הדימויים האסוציאטיביים הייחודיים והמחשבות ההומניסטיות בשירתו של הואו ​​ת'ין מביאים לעתים קרובות לתגליות מפתיעות מאוד, וגורמים לשיריו לזהור באופן קסום בממדים שונים: " הו אמא, העננים קמלו, אני מתחנן/תן לי לעלות לנחם את הירח העצוב/השוק נגמר, גם הדרך נגמרה כמו השוק/האם תוכל למכור עצב או לקנות עוד עצב/אני לווה צל אך לא מחזיר אותו/השמיים מבינים מדוע הקציר נכשל/עברתי דרך שולחנות מסוכנים/המלכים החכמים תקועים בקש יבש ". והמאפיין החדש הבולט בשירתו של הואו ​​ת'ין הוא הדיאלוגים התוססים והפילוסופיים של המשורר עם הטבע, עם החיים, עם האנשים... כדי לטפח את יופי האמת - הטוב - היופי שהשירה תמיד שאפה אליו.

מהדרך לעיר לבית הספר לים

להו ת'ין קול פואטי רגוע, עמוק ופילוסופי. הוא אינו כותב כדי "לספר סיפורים" על מלחמה או אירועים אקטואליים, אלא כדי להרהר באנשים בתהפוכות ההיסטוריה והזמן. רגשותיו הפואטיים תמיד בוגרים, רגועים ומלאי הרהורים. הו ת'ין מצליח במיוחד בז'אנר של שירים ארוכים, ש"הדרך אל העיר" ו"אפוס הים" הן שתי יצירות יוצאות דופן.

פעם ראיינתי את המשורר הואו ​​ת'ין על שני הפואמות האפיות שהוזכרו לעיל.

- משורר יקר, מהו המבנה והפואטיקה החדשים של הדימויים והטכניקות האמנותיות של הפואמה האפית "הים"? מה השתנה בהשוואה למבנה ולדימויים האמנותיים של הפואמה האפית הקודמת "הדרך אל העיר"?

- הפואמה האפית "הדרך אל העיר" היא פטריוטיזם במלחמה, בעוד שהפואמה האפית "הים" היא פטריוטיזם בזמן שלום. מתוך נושא אידיאולוגי זה, מבנה שני הפואמות האפיות שונה. במבנה הפואמה האפית "הדרך אל העיר" אני עוקב מקרוב אחר התהליך והאירועים של מערכת הו צ'י מין , תוך התייחסות להתפתחות ההיסטוריה כנקודת משען אמנותית של השירה. המבנה האמנותי בפואמה האפית "הים" הוא מבנה אופקי, זמן הווה ברמה הכללית, זהו הקרב המתרחש בו זמנית באי, ביבשת, בסערות בטרואנג סה, ובו זמנית מהווה תמיכה של היבשת כלפי האי. כך, מהציר האנכי במלחמה לציר האופקי בשלום .

הדרך לעיר הנאחזת באירוע השחרור הלאומי, לא משנה כמה קשה, עזה או מפרכת, תסתיים בסופו של דבר, אולי בעוד 10 שנים, 20 שנה, אך היא תסתיים בתפארת כידוע. אך המאבק להגנת המולדת, להגנת שלמותנו הטריטוריאלית בים המזרחי לעולם אינו מסתיים, הוא נמשך מדור לדור, נמשך אלפי שנים, במקביל לקיומה, התפתחותה והגנה על הארץ. זהו ההבדל החשוב ביותר שניצלתי כנושא אידיאולוגי מרכזי באפוס הים.

- אז אפשר לומר שאפוס הים הוא סימפוניה פואטית גדולה עם הפרספקטיבה שלך משנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, אשר ראתה את הסכנות של ריבונות המולדת בים. מדוע גילית את הבעיה הזו כל כך מוקדם?

- למעשה, כתבתי על סוגיות הים והאיים בטרואנג סה מאז 1977. באותה תקופה, סוגיית הים והאיים לא הועלתה בחריפות כמו שהיא עכשיו. אבל חשבתי רק על דבר אחד, אם אומתנו רוצה להתפתח, עלינו לפנות לים המזרחי שלנו, עלינו לפנות לים הגדול של העולם, עלינו שתהיה לנו כלכלה ימית. זוהי ההתפתחות הבלתי נמנעת של מדינות עם ימים. מנקודת מבט אחרת, היבשת והים הם ריבונותנו המלאה, איננו יכולים לשכוח את הים מכיוון שהים תופס יותר ממחצית משטחנו הלאומי כאשר מולדתנו נמצאת על המדף היבשתי, מולדתנו נמצאת על האיים לחופי הים, היא קשורה קשר הדוק ליבשת. והשיר הארוך של הים הוא תוספת חדשה לספרות ולאמנות שלנו. לפני כן, כתיבה על מסורת, תרבות וזהות ביבשת הייתה עשירה מאוד, אך נכתבו מעט מאוד יצירות ספרותיות על הים. אבל לאחרונה, יצירות ספרותיות על הים והאיים פתחו דפים חדשים שהם חיים ועמוקים מאוד, וזהו מקור השראה ארוך טווח, נצחי ובלתי נגמר. ( המשך יבוא )

עבודות שפורסמו: שירה: הדרך אל העיר , מהשוחות אל העיר , שירים ביער , מכתבי חורף , אפוס הים, סיבולת הארץ , משא ומתן עם הזמן , מדבר תחת השמים, רשימות מאחורי העננים, טאן טראו מון ; מאמרים, ביקורת: סיבות לתקווה (2010); רציף הספרות והגלים (2020).

פרסים: הוא זכה בפרסים רבים מטעם עיתון הספרות והאמנויות , איגוד הסופרים של וייטנאם, פרס הספרות של ASEAN, פרס המדינה לספרות ואמנויות, שלב א' (2001), ופרס הו צ'י מין לספרות ואמנויות, שלב ד' (2012).

מקור: https://thanhnien.vn/huu-thinh-nha-tho-cua-suy-tu-tram-lang-giau-triet-ly-185250825225607364.htm