מחפש כמה מילים "מסתוריות" בווייטנאמית

[מודעה_1]

במהלך הזמן הזה, הילדים האחרים ברחו להסתתר, והסתתרו כמה שיותר. כשהגיעו למספר 100, הילדים פקחו את עיניהם והחלו לחפש את חבריהם. מי שהתגלה ראשון הפסיד. ספירת המספרים כך ארכה זמן רב. כמה ילדים חכמים קיצרו את המספר כך שכאשר פקחו את עיניהם, חבריהם עדיין לא הספיקו להסתתר. המשפט היה כדלקמן: "זוג אחד, שני שמיכות, שלושה שמיכות דקות, תשע שמיכות, אפילו עשרות" .

Tìm về vài từ 'bí hiểm' trong tiếng Việt- Ảnh 1. — משחק עממי של מסירת כדור

כשהייתי ילד, שיחקתי מחבואים, ועכשיו גם ילדיי וילדי השכנים עושים זאת. שנים חלפו, ויותר מ-60 שנה מאוחר יותר, בזכות קריאת יצירתו של פאן קוי שפורסמה לאחר מותו - כתב יד לא שלם (הוצאת טרי ת'וק - 2021) שנאסף על ידי ילדי אביו של טין ג'יה , למדתי את הפרט הזה: "לילדינו יש משחק מחבואים. שימוש במקלות במבוק למשחק זה משחק מחבואים; שימוש בחלוקי נחל למשחק זה משחק מחבואים. זה לא אומר איך לשחק, אלא רק שכאשר המשחק מסתיים, ספירת מקלות הבמבוק או החלוקים שנתפסו כדי לקבוע את המנצח, הילדים במרכז ובצפון סופרים בצורה שונה אך דומים בצורה מוזרה מאוד. ילדים באזור המרכז סופרים: "זוג אחד, שני דינה, שלושה טהורים, תשעה צ'אן, עשרות זוגיות" . ילדים בצפון סופרים: "נכד אחד, שני צ'וי, שלושה צ'וי, תשעה צ'ו, עשרות זוגיות" (עמ' 216-217).

משחק זה נקרא "chắt/đánh chắt" משום ש"chắt/hon chắt" עצמו פירושו "אבן קטנה כמו כדור" ( Dai Nam quoc am tu vi , 1895), "משחק ילדים, להרים, לזרוק ולתפוס ביד אחת" ( מילון וייטנאמי , 1931); כיום השם הפופולרי הוא "chuyen the", במקומות מסוימים הוא נקרא גם "đánh nhe".

ברור שהקיצורים המשמשים במשחק המחבואים קיימים כבר זמן רב, לפחות לפני 1958, השנה בה פאן קוי כתב מאמר זה. כאן, כשאנו בוחנים את משמעות המילים, מה אנו רואים? כדי לראות משהו, עלינו תחילה להבין את משמעותן של מילים אלה.

"זוג" קל להבנה, אין צורך להיכנס לפרטים נוספים. "שתי מחשבות" אז מהי "מחשבה"? למילה עצמה אין משמעות, יש להשתמש בה עם מילה אחרת, לדוגמה, בסיפור קיו יש את המשפט: "שקילת יופי וכישרון/כפיית הציתר לנגן בציתר, בדיקת מניפה של שירה" . גם דרך "קניית אנשים" בעבר הייתה מוזרה, לא רק שהיא הייתה צריכה להיות יפה אלא גם לדעת "מוזיקה, שחמט, שירה, ציור, שירה ודקלום" ואז המחיר היה גבוה יותר.

מה לגבי "שלושה דקים"? "דק" היא מילה וייטנאמית עתיקה שמשמעותה "לתקן, להזהיר, לשמור", על פי דאי נאם קווק אם טו וי (1895), לדוגמה, ב"טיין נאם נגו לוק" יש את המשפט: "דק צובר סגולה ומטפח סגולה/בודהה והשמים כבר יודעים, רוחות ואלים כבר יודעים" . בנוגע לפסיכולוגיה האנושית, לא עכשיו אלא לפני מאות שנים, נגוין טריי ראה:

צליל החליל מהדהד באוזניי,
לב האביב סבלני ויהיה חכם.
האביב לא קל לחזור פעמיים,
כשאני רואה את הסצנה, אני מרחם עוד יותר על הצעיר.

"נהאן" פירושו לבוא, עד. זה כל כך נכון, לפעמים כששומעים את צליל החליל, את צליל הציתר (או הציתר) בחלל, את הנוף שאתם אוהבים, קשה למנוע מהלב שלכם להתרגש, להתרגש, ואז להרגיש חרטה על האביב שחלף. זמן הנעורים חלף. רק תחושת עצב נותרת. פתאום חושבים, "הצליל הקלוש של החליל בלב/ הו עצב! רחוק, עצום הוא העצב" מאת ת'לו הוא גם כששומעים את צליל החליל התאי, ולכן זה משמיע "לב האביב סבלני, בוודאי הוא יהיה איטי".

אז מה המשמעות של "תשע שמיכות"?

נניח ש"זוג" הוא 2, "פעמיים" הוא 4, ואז "שלוש פעמים" הוא 6, אז גם "ניין שמיכות" נכלל בחישוב הזה? לא, "ניין שמיכות" בהקשר הזה הוא זוגי/ניין זוגי, בגלל ההגייה המהירה, הטילדה מושמטת והופכת ל"שמיכה". Even פירושו שלם, מספיק, לא אי-זוגי, לא נוסף, לא חסר, מספיק זוגות, לא מדורגים, יש גם את האמרה even hut, even bon. "ניין שמיכות" נקבע, נקבע בדיוק 9. מסקנה זו סבירה מכיוון שסוף המשפט הזה הוא "even tens" שפירושו 10. לדברי הבלשן לה נגוק טרו, "עשרות" היא מילה וייטנאמית שהומרה מסין-וייטנאמית: "עשר: מספר עשרה פריטים, או יותר (בהתאם לאזור) thốc (איסוף, שיח אחד - מבטא קנטונזי: עשרות )". יש שיר עם:

שבע ועוד שלוש, אתה אומר תריסר
שלוש, ארבע, שש, אני מחשב כפל

שבע ועוד שלוש זה בדיוק 10, שזה תריסר. המונח "עשרות זוגיות" עדיין פופולרי כיום, נקרא גם עשרות חלקות, עשרות זוגיות. למרות שאנחנו יודעים בוודאות את זה, איך נוכל להיות בטוחים שעשרות הן 10?

אנו יכולים לאמת זאת בחיי היומיום וגם ביצירות ספרותיות. לדוגמה, כשכתב את "שבעה ימים בדונג ת'אפ מואי" , אמר הסופר נגוין היי לה שכאשר הגיע ל"טאן אן", עיירה בפאתי דונג ת'אפ", כשהלך לאכול ארוחת בוקר: "מר בין בהחלט בחר חנות ליד השוק כי הוא אהב את הסצנה השוקקת, אהב לראות אנשים הולכים וקונים ומוכרים. הוא קנה אבטיח ותריסר מנדרינות, והופתע כאשר המוכר ספר לו שתים עשרה מנדרינות. הוא החזיק את השתיים והחזיר אותן: "- נתת לי יותר מדי. קניתי רק תריסר". המוכר שמע את קולו המוזר, חייך ודחף את שתי המנדרינות לעברו: "- אם תקנה תריסר, אספור תריסר". מר בין לא הבין כלום, אז הייתי צריך להסביר: "- באזור הזה, פירות כמו מנדרינות ושזיפים הם שנים עשר פירות בתריסר. בחלק מהמחוזות יש ארבעה עשר או שש עשרה בתריסר". "- מוזר! תריסר הוא שש עשרה פירות. אז יש קדוש שמבין".

פרט זה משקף את אופיים הנדיב של אנשי הדרום. מר בין הופתע משום שבא מהצפון ולא גר שם.

בקיצור, עם הניתוח והראיות הנ"ל, איננו מבינים בבירור את משמעות המילים הקשורות לספירה במשחקי ילדים בעבר. לא רק זאת, אנו גם מהססים עם שיר הילדים הזה: "היום הראשון של חודש הירחי, ראש עץ במבוק/היום השני של עלה האורז/היום השלישי של המגל/היום הרביעי של המגל/היום החמישי של חבטה במגל/היום השישי של הירח האמיתי/היום החמישה עשר של הירח הנסתר/היום השישה עשר של הירח התלוי/היום השבעה עשר של המיטה השבורה/היום השמונה עשר של קליפת האורז/היום התשע עשרה של ערימת האורז/היום העשרים של השינה הטובה/היום העשרים ואחד של חצות..." . עם המשפט "היום התשע עשרה של ערימת האורז" , יש גרסה המתעדת את "ערימת האורז". שיר הילדים הזה מתאר את צורת הירח לאורך הימים. באופן כללי, בלילה ה-17, הירח עולה כאשר אנשים "מסדרים את מיטותיהם" ומתכוננים לישון. בלילה ה-18, הירח עולה כאשר האש במטבח "משחימה מוץ"... אז איך נבין את ה"דוּן ìn/דוּן ìn" בלילה ה-19?

דוֹב.

את המילה "לסבול", אנו חוזרים עליה שוב כשאנו שומעים את המילה "למות". בספר "וייטנאמית מדברת וייטנאמית" (הוצאת HCMC TH - 2023), החוקר נגוין קוואנג טו אמר את ההקשר של הופעת המילה: "הסיפור מספר שהייתה אישה מגושמת ביותר. יום אחד, הבעל תפס צב רך, נתן אותו לאשתו לבשל, ואז הלך לעבוד בשדות, וחשב שבצהריים, כשיגיע הביתה, יאכל ארוחה טעימה ויזמין את חבריו לשתות כמה כוסות יין אורז. האישה שמה את הצב הרך בסיר, הוסיפה כמה נבטי תרד מלאבר, ואז הניחה אותו על הכיריים לבישול. בזמן שהייתה עסוקה בשטיפת האורז, הצב הרך ראה שהמים מתחממים, אז הוא זחל מהסיר ונעלם. האישה המגושמת סיימה לשטוף את האורז, פתחה את מכסה סיר המרק כדי להסתכל. היא השתמשה במקלות אכילה כדי לערבב, והבינה שהתרד המלאבר עדיין לא מבושל, אבל הצב הרך לא נראה בשום מקום. היא המשיכה לחשוב בהיסח הדעת במשך זמן רב, ואז הגיעה למסקנה: "המלאבר התרד עדיין לא היה מבושל, אבל התרד המלבר כבר נגמר".

מעז לומר שאף אחד לא יכול להסביר את משמעות המילים שהוזכרו. באשר לאופן שבו מדברים על ספירה במשחק "tre chet", אנו עדיין תוהים מדוע באזור המרכז, מ"3/שלוש דקות" קופץ ל"9/תשע שמיכות", ובצפון, מ"3/שלוש בקתות" קופץ ל"9/תשע בעלים"?

דרך דיבור זו אינה אקראית כלל, אלא שימשה והפכה פופולרית בפתגמים ובשירי עם, לדוגמה: "לת'אנג בום יש מניפת עלה דקל/האיש העשיר ביקש להחליף אותה בשלוש פרות ותשעה תאואים", "שלושה ימים ותשע יבשות", "שלושה ביץ' צ'ין קוואי טט טט קון מאט"... מר פאן קוי הודה: "חשבתי על זה הרבה זמן אבל עדיין לא הצלחתי להבין". לאחר מכן הוא נתן את דעתו: "או שאולי לאמרה שילדים אומרים יש סיבה עמוקה כלשהי על חשבון או מתמטיקה שאנחנו לא יודעים. באשר לאמירה שילדים אומרים את זה באופן אקראי, למה לטרוח לנסות להבין את זה ולהתיש את דעתך, אני לא מעז" (SDD, עמ' 217).

האם גם אתה חושב כך?

כן, גם אני חושב כך. ובהתחשב בכך שביום אביב, חג טט, אנו דנים בכמה מילים "מסתוריות", אין זה חסר תועלת כשאנו מסתכלים אחורה על וייטנאמית.

[מודעה_2]
מקור: https://thanhnien.vn/tim-ve-vai-tu-bi-hiem-trong-tieng-viet-185241231162544575.htm