מחפש כמה מילים "מסתוריות" בווייטנאמית

[מודעה_1]

במהלך הזמן הזה, הילדים האחרים ברחו להסתתר, והסתתרו כמה שיותר. כשהגיעו למספר 100, הילדים פקחו את עיניהם והחלו לחפש את חבריהם. מי שהתגלה ראשון הפסיד. ספירת המספרים כך ארכה זמן רב. כמה ילדים חכמים קיצרו את המספר כך שכאשר פקחו את עיניהם, חבריהם עדיין לא הספיקו להסתתר. המשפט היה כדלקמן: "זוג אחד, פעמיים, שלוש פעמים, תשע פעמים, אפילו עשר פעמים" .

Tìm về vài từ 'bí hiểm' trong tiếng Việt- Ảnh 1. — משחק עממי של מסירת כדור

כשהייתי ילד, שיחקתי מחבואים, וכך גם ילדיי וילדי השכנים. שנים חלפו, ויותר מ-60 שנה מאוחר יותר, בזכות קריאת יצירתו של פאן קוי שפורסמה לאחר מותו - כתב יד לא שלם (הוצאת טרי ת'וק - 2021) שנאסף על ידי ילדי אביו של טין ג'יה , למדתי את הפרט הזה: "לילדינו יש משחק מחבואים. שימוש במקלות במבוק למשחק מחבואים הוא משחק מחבואים; שימוש בחלוקי נחל למשחק מחבואים הוא משחק מחבואים. זה לא אומר איך לשחק, אלא רק שכאשר המשחק מסתיים, ספירת מקלות הבמבוק או החלוקים שנתפסו כדי לקבוע את המנצח או המפסיד, ילדים במרכז ובצפון סופרים בצורה שונה אך דומים בצורה מוזרה מאוד. ילדים באזור המרכז סופרים: "זוג אחד, פעמיים, שלוש פעמים, תשע שמיכות, אפילו עשרות" . ילדים בצפון סופרים: "ילד אחד, פעמיים, שלוש פעמים, תשע בקתות, אפילו עשרות" (עמ' 216-217).

משחק זה נקרא "chắt/đánh chắt" משום ש"chắt/hon chắt" עצמו פירושו "אבן קטנה כמו כדור" ( Dai Nam Quoc Am Tu Vi , 1895), "משחק ילדים, להרים, לזרוק ולתפוס ביד אחת" ( מילון וייטנאמי , 1931); כיום השם הפופולרי הוא "העברת הקלף", במקומות מסוימים הוא נקרא גם "đánh nhe".

ברור שהקיצורים המשמשים במשחק המחבואים קיימים כבר זמן רב, לפחות לפני 1958, השנה בה פאן קוי כתב מאמר זה. כאן, כשחושבים על משמעות המילים, מה אנחנו רואים? כדי לראות משהו, עלינו תחילה להבין את משמעותן של מילים אלה.

"זוג" קל להבנה, אין צורך להיכנס לפרטים נוספים. "שתי מחשבות" אז מהי "מחשבה"? למילה עצמה אין משמעות, יש להשתמש בה עם מילה אחרת, לדוגמה, בסיפור קיו יש את המשפט: "לחשוב ולשקול יופי וכישרון/לאלץ את הציתר לנגן על הירח, לבחון את המניפה והשירה". גם דרך "קניית אנשים" בעבר הייתה מוזרה, לא רק שהיא הייתה צריכה להיות יפה אלא גם לדעת "איך לנגן בציתר, לשחק שחמט, לכתוב שירה, ולשיר ולדקלם שירים" ואז המחיר היה גבוה יותר.

מה לגבי "שלושה דקים"? "דק" היא מילה וייטנאמית עתיקה שמשמעותה "לתקן, להזהיר, לשמור", על פי דאי נאם קווק אם טו וי (1895), לדוגמה, ב"טיין נאם נגו לוק" יש את המשפט: "דק צובר סגולה ומטפח סגולה/בודהה והשמים כבר יודעים, רוחות ואלים כבר יודעים" . בנוגע לפסיכולוגיה האנושית, לא רק עכשיו אלא לפני מאות שנים, נגוין טריי ראה:

צליל החליל מהדהד באוזניי,
לב האביב סבלני ובוודאי יהיה חכם.
האביב לא קל לחזור פעמיים,
כשאני רואה את הסצנה, אני מרחם עוד יותר על הצעיר.

"נהאן" פירושו לבוא, עד שיבוא. זה כל כך נכון, לפעמים כששומעים את צליל החליל, את צליל הציתר (גואן הויאן) בחלל, את הנוף שאתה אוהב, קשה לעצור את ליבך מלהתרגש, להתרגש, ואז להרגיש חרטה על האביב שחלף. זמן הנעורים חלף. רק תחושת עצב נותרת. פתאום המחשבה, "צליל החליל חלש בלב / הו עצב! רחוק, עצום הוא עצב" מאת ת'לו הייתה גם כששמעו את צליל חליל הטיין התאילנדי, אז "לב האביב סבלני, בוודאי יהיה איטי" זה ככה.

אז מה המשמעות של "תשע שמיכות"?

נניח ש"זוג" הוא 2, "פעמיים" הוא 4, ואז "שלוש פעמים" הוא 6, אז גם "ניין שמיכות" נכלל בחישוב הזה? לא, "ניין שמיכות" בהקשר זה הוא זוגי/ניין זוגי, בגלל ההגייה המהירה, הטילדה מושמטת והופכת ל"שמיכה". "אחיד" פירושו שלם, מספיק, לא אי-זוגי, לא יותר מדי, לא מעט מדי, מספיק זוגות, לא מדורגים, יש גם את האמרה "אחיד" (even hut), "אחיד" (even bon). "ניין שמיכות" נקבע, נקבע בדיוק כ-9. מסקנה זו סבירה מכיוון שסוף המשפט הזה הוא "עשרות זוגיות" שפירושו 10. לדברי הבלשן לה נגוק טרו, "עשרות" היא מילה וייטנאמית שהומרה מסין-וייטנאמית: "עשר: מספר עשרה עצמים, או יותר (בהתאם לאזור) thốc (איסוף, שיח אחד - מבטא קנטונזי: עשרות )". לשיר העם יש אמרה:

שבע ועוד שלוש, הוא אמר עשר
שלוש, ארבע, שש, אני מחשב כפל

שבע ועוד שלוש זה בדיוק 10, שזה תריסר. המונח "תריסר זוגי" עדיין פופולרי כיום, נקרא גם עשרות חלקות, עשרות זוגיות. למרות שאנחנו יודעים בוודאות, עד כמה בטוחים שעשרות הן 10?

אנו יכולים לאמת זאת בחיי היומיום וגם ביצירות ספרותיות. לדוגמה, כשכתב את "שבעה ימים בדונג טאפ מואי" , סיפר הסופר נגוין היי לה שכאשר הגיע ל"טאן אן", עיירה בפאתי דונג טאפ", כשעמד לאכול ארוחת בוקר: "מר בין בהחלט בחר חנות ליד השוק כי אהב את הסצנה השוקקת, אהב לראות אנשים הולכים וקונים ומוכרים. הוא קנה אבטיח ותריסר מנדרינות, והופתע כאשר המוכר ספר לו שתים עשרה. הוא החזיק את השתיים והחזיר אותן: "- נתת לי יותר מדי. קניתי רק תריסר." המוכר שמע את קולו המוזר, חייך ודחף את שתי המנדרינות לעברו: "- אם תקנה תריסר, אספור תריסר." מר בין לא הבין כלום, אז הייתי צריך להסביר: "- באזור הזה, פירות כמו מנדרינות ושזיפים הם שתים עשרה פירות בתריסר. בחלק מהמחוזות יש ארבעה עשר או שש עשרה." "- מוזר! תריסר זה שש עשרה פירות. אז רק קדוש יבין."

פרט זה משקף את אופיים הפתוח והנדיב של אנשי הדרום. מר בין הופתע משום שבא מהצפון ולא גר שם.

בקיצור, עם הניתוח והראיות הנ"ל, עדיין איננו מבינים בבירור את משמעות המילים הקשורות לספירה במשחקי הילדים של העבר. לא רק זאת, אנו גם מהססים עם שיר הילדים הזה: "היום הראשון של החודש הוא להב כובע/היום השני הוא עלה אורז/היום השלישי הוא מגל/היום הרביעי הוא מגל/היום החמישי הוא מגל/היום השישי הוא ירח אמיתי/היום החמישה עשר הוא ירח נסתר/היום השישה עשר הוא ירח תלוי/היום השבעה עשר הוא מיטה ומזרן/היום השמונה עשר הוא קליפת אורז/היום התשע עשרה הוא ערימת אורז/היום העשרים הוא שנת לילה טובה/היום העשרים ואחד הוא חצות..." . עם המשפט "היום התשע עשרה הוא ערימת אורז" , יש עותק של "ערימת האורז". שיר הילדים הזה מתאר את צורת הירח לאורך הימים. באופן כללי, בלילה ה-17, הירח עולה כאשר אנשים "מסדרים את מיטותיהם" ומתכוננים לישון. בלילה ה-18, הירח עולה כאשר האש במטבח "משחימה מוץ"... אז איך נבין את ה"דון ìn/דון ìn" בלילה ה-19?

דוֹב.

את המילה "לסבול", אנו חוזרים שוב כשאנו שומעים את המילה "די דין". בספר "אנשים וייטנאמים מדברים וייטנאמית" (הוצאת הו צ'י מין סיטי TH - 2023), החוקר נגוין קוואנג טו אמר את ההקשר של הופעת המילה הזו: "הסיפור מספר שהייתה אישה מגושמת ביותר. יום אחד, הבעל תפס צב רך, נתן אותו לאשתו לבשל, ואז הלך לעבוד בשדות, וחשב שבצהריים, כשיגיע הביתה, יאכל ארוחה טעימה ויזמין את חבריו לשתות כמה כוסות יין אורז. האישה שמה את הצב הרך בסיר, הוסיפה כמה עלי תרד מלאבר, ואז הניחה אותו על תנור עצי הסקה לבישול. בזמן שהייתה עסוקה בשטיפת האורז, הצב הרך ראה שהמים מתחממים, אז הוא זחל מהסיר ונעלם. האישה המגושמת סיימה לשטוף את האורז, פתחה את מכסה סיר המרק כדי לבדוק. היא השתמשה במקלות אכילה כדי לערבב, והבינה שהתרד המלאבר עדיין לא מבושל, אבל הצב הרך לא נראה בשום מקום. היא המשיכה לחשוב בהיסח הדעת במשך זמן רב, ואז הגיעה אל..." מסקנה: "התרד המלבר עדיין לא היה מבושל, אבל התרד המלבר כבר נגמר."

מעז לומר שאף אחד לא יכול להסביר את משמעות המילים שהוזכרו זה עתה. באשר לאופן הדיבור על מספרים במשחק קלפים, אנו עדיין תוהים מדוע באזור המרכז, מ"3/שלוש דקים" קופץ ל"9/תשע שמיכות", כמו גם בצפון מ"3/שלוש בקתות" קופץ ל"9/תשע בעלים"?

דרך דיבור זו אינה אקראית כלל, אלא יושמה והפכה פופולרית בפתגמים ובשירי עם, לדוגמה: "לת'אנג בום יש מניפת עלה דקל/האיש העשיר ביקש להחליף אותה בשלוש פרות ותשעה תאואים" , "שלושה ימים ותשע יבשות", "שלושה ביץ' תשע קוואי שתים עשרה קון מאט"... מר פאן קוי הודה: "חשבתי על זה הרבה זמן אבל עדיין לא הבנתי". לאחר מכן הוא הביע את דעתו: "או שאולי לאמירה שילדים אומרים יש סיבה עמוקה כלשהי על מספרים או מתמטיקה שאנחנו לא יודעים. באשר לאמירה שילדים אומרים את זה באופן אקראי, למה לטרוח ללמוד את זה ולהתיש את דעתך, אני לא מעז" (SDD, עמ' 217).

האם גם אתה חושב כך?

כן, גם אני חושב כך. ובהתחשב בכך שביום אביב זה, אין זה חסר תועלת עבורנו לדון בכמה מילים "מסתוריות" כשאנחנו חוזרים לשפה הוייטנאמית.

[מודעה_2]
מקור: https://thanhnien.vn/tim-ve-vai-tu-bi-hiem-trong-tieng-viet-185241231162544575.htm