השקעה בכביש המהיר צ'ו מוי - בק קאן עם היקף של 4 נתיבים, הון של 5,751 מיליארד וונד; הצעה לתמוך ב-5,600 מיליארד וונד עבור כביש המהיר בק ג'יאנג

השקעה בכביש המהיר צ'ו מוי - בק קאן בעל 4 נתיבים עם הון של 5,751 מיליארד וונד; הצעה לתמוך ב-5,600 מיליארד וונד עבור הכביש המהיר בק ג'יאנג - לאנג סון

אישור התאמת מדיניות השקעות לפרויקט השקעות בבניית מסלול צ'ו מוי - בק קאן , מחוז בק קאן; הצעה לממשלה המרכזית לתמוך ב-5,600 מיליארד דונג וייטנאמי עבור הכביש המהיר בק ג'יאנג - לאנג סון... אלו הן שתיים מתוך חדשות השקעה רבות בולטות בשבוע האחרון.

קבוצת WHA מציעה להשקיע בפארק תעשייה של 1,200 דונם בבה ריה ​​- וונג טאו

קבוצת WHA של תאילנד קיימה לאחרונה ישיבת עבודה עם הוועדה העממית של מחוז בה ריה ​​- וונג טאו כדי לבחון הזדמנויות השקעה בפארקים תעשייתיים במחוז.

אזור התעשייה 1 של WHA בנגה אן מושקע על ידי קבוצת WHA

בפגישה, קבוצת WHA מסרה כי בשנת 2017 השקיעה הקבוצה בפארק התעשייה הראשון במחוז נגי לוק, במחוז נגה אן. נכון לעכשיו, הקבוצה ממשיכה להגיש מסמכים בבקשה למדיניות השקעה עבור פרויקט הבנייה והעסקה של תשתית פארקי תעשייה במחוז טאנה הואה.

לאחר פרויקטים של השקעה באזור צפון-מרכז, קבוצת WHA מעוניינת לחקור ולהשקיע בפארק שירותים תעשייתי-עירוני בשטח של 1,200 דונם במחוז צ'או דוק, בה ריה-וונג טאו.

בפגישה ובדיון עם משקיעים, אמר מר נגוין ואן טו, יו"ר הוועדה העממית של מחוז בה ריה ​​- וונג טאו, כי המחוז מתכנן גם למשוך משקיעים לבניית תשתית לפארק התעשייה במחוז צ'או דוק בשטח של 4,200 דונם.

הוא אמר כי עבודת קידום וקריאה להשקעה בתשתיות של פארק התעשייה צ'או דוק תתבצע באופן פומבי ושקוף בהתאם לחוק, כדי להבטיח הוגנות למשקיעים מקומיים וזרים בעת השקעה בפרויקטים באזור.

יו"ר הוועדה העממית של מחוז בה ריה-וונג טאו אישר כי המחוז ייצור את כל התנאים למשקיעים, כולל קבוצת WHA, להשקיע באזור.

במחוז בה ריה-וונג טאו, ישנם כיום מספר פרויקטים גדולים המושקעים על ידי חברות תאילנדיות. ביניהם ראוי להזכיר את פרויקט קומפלקס הפטרוכימיה לונג סון, שהושקע על ידי קבוצת SCG (תאילנד).

לפרויקט זה השקעה כוללת של יותר מ-5 מיליארד דולר, הפרויקט נמצא כעת בניסוי ויופעל מסחרית במרץ 2024. זהו אחד מפרויקטי ההשקעות הזרות הזרות הגדולים ביותר בבה ריה ​​- וונג טאו.

החלטה להשקיע בכביש המהיר צ'ו מוי - בק קאן עם קנה מידה של 4 נתיבים

שר התחבורה חתם זה עתה על החלטה מס' 180/QD-BGTVT לאישור התאמת מדיניות ההשקעה של פרויקט ההשקעה בבניית מסלול צ'ו מוי - בק קאן, במחוז בק קאן.

צילום אילוסטרציה.

באופן ספציפי, משרד התחבורה יתאים את היקף ההשקעה, כאשר נקודת ההתחלה של הפרויקט היא בקילומטר 0+00 (חיבור הכביש המהיר תאי נגוין - צ'ו מוי, מחוז צ'ו מוי, מחוז בק קאן); נקודת הסיום של הפרויקט היא בקילומטר 28+400 (חיבור הכביש המהיר בק קאן - קאו באנג, העיר בק קאן, מחוז בק קאן). בשלב המיידי, ההשקעה תהיה בקטע חיבור של כ-0.4 ק"מ מנקודת הסיום של הפרויקט לכביש לאומי 3B ומתחבר עם בק קאן - כביש אגם בה בה, העיר בק קאן, מחוז בק קאן.

האורך הכולל של מסלול הפרויקט הוא כ-28.8 ק"מ, מתוכם הכביש המהיר צ'ו מוי - בק קאן הוא באורך של כ-28.4 ק"מ, והקטע המחבר הוא באורך של כ-0.4 ק"מ.

בהחלטה מס' 180, משרד התחבורה גם התאים את קנה המידה התכנון. בהתאם לכך, הכביש המהיר מתוכנן לפי תקן TCVN 5729:2012, כביש מהיר דרגה 80, מהירות תכנון 80 קמ"ש, עבודות הגשר מתוכננות לפי תקן TCVN 11823:2017; תוואי החיבור מתוכנן לפי תקן כבישים דרגה III, TCVN 4054:2005. חתך הכביש המהיר מושקע בבניית 4 נתיבי כביש מהיר שלמים ברוחב בסיס של 22 מטר, רוחב פני כביש של 20.5 מטר; השקעה בבניית קטע חיבור ברוחב בסיס של 12 מטר, רוחב פני כביש של 11 מטר.

ישנם 4 צמתים מחוברים במסלול, כולל בניית צומת מחובר עם כביש לאומי 3; 3 צמתים מחוברים נוספים יזוהו ויופעלו כאשר יתקיימו התנאים, כולל: הצומת המחבר לפארק התעשייה ת'אן בין יושקע כאשר הכביש המהיר תאי נגוין - צ'ו מוי ישודרג לחלוטין; הצומת המחבר לפארק התעשייה ת'אן מאי - ת'אן ואן ייבחן וייושם כאשר המסלול המחבר לפארק התעשייה יושקע; הצומת המחבר לעיר בק קאן (דרך כביש הציר העירוני) ייבחן וייושם כאשר כביש הציר העירוני יושקע וכביש המהיר בק קאן - קאו באנג יושקע.

בקנה מידה הנ"ל, ההשקעה הכוללת של הפרויקט היא 5,751 מיליארד דונג וייטנאמי. זמן היישום הצפוי הוא להתכונן להשקעה בשנת 2021 ולהשלים את הפרויקט בעיקרו בשנת 2026.

בנוגע למקורות הון ותוכניות הקצאת הון, משרד התחבורה מתכנן להקצות 4,804.3 מיליארד דונג וייט לתקופה 2021-2025, מתוכם ההון שהוקצה לתוכנית ההשקעות הציבוריות לטווח בינוני של תקציב המדינה לתקופה 2021-2025 הוא 1,815.3 מיליארד דונג וייט; היתרה הצפויה מגידול בהכנסות וחיסכון בהוצאות השוטפות של התקציב המרכזי בשנת 2022 היא 2,989 מיליארד דונג וייט. תקופת המעבר 2026-2030 היא 946.7 מיליארד דונג וייט.

משרד התחבורה מינה את מועצת ניהול הפרויקטים מספר 2 להיות אחראי על ניהול ותיאום עם הגופים הרלוונטיים להשלמת דוח מחקר ההיתכנות של הפרויקט, שיוגש לרשויות המוסמכות לאישור, בהתאם להוראות חוק ההשקעות הציבוריות והחוקים הרלוונטיים, ולארגן את יישום הפרויקט על מנת להבטיח התקדמות, איכות ויעילות.

בעבר, משרד התחבורה פרסם את החלטה מס' 1676/QD-BGTVT מיום 14 בספטמבר 2021 המאשרת את פרויקט ההשקעה לבניית המסלול צ'ו מוי - בק קאן בקנה מידה של 2 נתיבים, בסיס כביש ברוחב 12 מטר, משטח כביש ברוחב 11 מטר; סך ההשקעה המשוער הוא 2,017 מיליארד דונג וייטנאמי.

עם זאת, הודעה מס' 29/TB-VPCP מיום 15 בפברואר 2023 והודעה מס' 63/TB-VPCP מיום 2 במרץ 2023 הכריזו על מסקנותיו של ראש הממשלה פאם מין צ'ין בנוגע ל"אי השקעה בכבישים מהירים דו-נתיבים, מה שגורם לבזבוז הון השקעות, ניצול לא יעיל ודורש זמן ונהלים נוספים לשדרוג".

ביישום הנחיית ראש הממשלה, משרד התחבורה הורה לוועדת ניהול הפרויקטים 2 וליחידות הרלוונטיות להכין ולהגיש דוח מחקר היתכנות מקדים על הפרויקט, מסולם סטייה של 2 נתיבים לסולם כביש מהיר של 4 נתיבים.

טקס הנחת אבן הפינה למפעל ציוד רפואי בשווי 200 מיליון דולר בפארק התעשייה ליין הא תאי

בבוקר ה-5 במרץ, בפארק התעשייה ליין הא תאי, חברת Pegavision החלה בבניית מפעל לייצור מוצרים אופטיים וציוד רפואי. זהו אירוע לציון הוועידה להכרזה על תכנון מחוז תאי בין לתקופה 2021 - 2030, עם חזון לשנת 2050.

סגן ראש הממשלה טראן לו קוואנג, ראשי משרדים וסניפים מרכזיים, ראשי מחוז תאי בין, חברת גרין איי-פארק, תאגיד פגוויז'ן וקבלנים לחצו על הכפתור כדי להתחיל את הפרויקט. צילום: פואנג ליאן

חברת Pegavision בנתה מפעל למחקר, פיתוח, ייצור וסחר במוצרים אופטיים וציוד רפואי, בשווי 200 מיליון דולר, על שטח של 10 דונם בפארק התעשייה Lien Ha Thai.

הצפי הוא שהמפעל ייכנס לפעול בשנת 2028, יעסיק כ-1,140 עובדים, ייצר 600 מיליון מוצרים בשנה, עם הכנסות צפויות של 2,808 מיליארד דונג וייטנאמי בשנה, שיתרום כ-82 מיליארד דונג וייטנאמי בשנה לתקציב המדינה.

חברת Pegavision נוסדה בשנת 2009 ובסיסה בטייוואן. החברה מתמחה במחקר, פיתוח וייצור של עדשות מגע רכות וציוד אופטי רפואי. זהו מקצוע המשתמש במכונות מתקדמות, מודרניות וידידותיות לסביבה. חברת Pegavision מוסמכת לאיכות על ידי ISO13485, GMP, Japan FMA, Europe CE, Taiwan TFDA, China NMPA, US FDA... מוצרי החברה מסופקים לשווקים של יפן, קוריאה, ארצות הברית ואירופה.

זהו המשקיע ה-11 בפארק התעשייה ליין הא תאי שמתחיל לבנות מפעל, 5 פרויקטים נוספים משלימים באופן פעיל הליכים להקמת ישות משפטית, מגישים בקשה להיתרי בנייה להתחלת הבנייה בשנת 2024. הצפי הוא שעד סוף השנה הנוכחית, כאשר כל 16 הפרויקטים ייכנסו לפעילות ויפעלו ב-100% תפוקה, יהיה צורך ב-39,600 עובדים, זהו מספר גדול שיוצר גם מקומות עבודה וגם תורם להעברת כוח העבודה מחקלאות לתעשייה.

חברת המניות המשותפת ליישום והעברת טכנולוגיות בנייה (CJSC) היא הקבלנית המבצעת את הפרויקט של חברת Pegavision. ידוע ש-CJSC היא קבלנית מקצועית עם 20 שנות ניסיון ב-200 פרויקטים שנבנו ב-50 פארקי תעשייה.

בטקס אמר נגוין קוואנג הונג, סגן היו"ר הקבוע של הוועדה העממית של מחוז תאי בין: "זהו אירוע חשוב, שנבחר על ידי המחוז לארגן כחלק מסדרת תוכניות להכרזה על התכנון המחוזי של תאי בין, תוך המשך אישור והדגמה ברורה של התוצאות והמאמצים של המחוז בתקופה האחרונה, ובמיוחד יצירת השפעה מתפשטת במשיכת השקעות, יצירת מומנטום ומוטיבציה חדשים לפיתוח המחוז כבר מהימים הראשונים של האביב החדש."

בנוגע לפרויקט שהחל היום, סגן היו"ר הקבוע של הוועדה העממית של מחוז תאי בין אישר כי מדובר בפרויקט בקנה מידה גדול המבוסס על טכנולוגיה מודרנית, התואם את האוריינטציה של משיכת השקעות במחוז תאי בין. יחד עם זאת, הוא העריך מאוד את בחירת המשקיע כאשר החליט לפתח את הפרויקט בפארק התעשייה ליין הא תאי. לאחר קביעת מיקום ההשקעה, המשקיע יישם באופן פעיל הליכי השקעה כדי להתחיל את הפרויקט.

מנהיגי מחוז תאי בין גם הכירו ושיבחו את מאמצי המחלקות, הסניפים, מחוז תאי ת'וי, וחברת המניות המשותפת גרין i-פארק - המשקיעה בתשתית פארק התעשייה ליין הא תאי, על התיאום והתמיכה במשקיעים ביישום הפרויקט.

Nghe An: מדיניות השקעה מאושרת לפרויקט בשווי 6,290 מיליארד וונד

ועדת העם המחוזית של נגה אן פרסמה זה עתה את החלטה מספר 19/QD-UBND על אישור מדיניות ההשקעה של פרויקט האזור העירוני נגה ליין בקהילת נגה ליין, עיר וין.

בהתאם לכך, מטרת הפרויקט היא לממש את התכנון המפורט בקנה מידה של 1/500 מאזור העיר נג'י ליין שאושר על ידי ועדת העם של העיר וין בהחלטה מס' 2268/QD-UBND מיום 29 ביוני 2023. בנוסף, השלמת תשתיות, הקמת סביבת מגורים חדשה, איכותית וחסכונית באנרגיה, בהתאם לקריטריונים לפיתוח בר-קיימא של אזור השער הצפוני של העיר; חיבור הרמוני של אדריכלות נוף ומערכות תשתית טכנית של אזורים פונקציונליים סמוכים.

פינה בעיר וין, צילום אילוסטרציה, מקור: BTN

באופן ספציפי, פרויקט האזור העירוני נג'י ליין בקהילת נג'י ליין, וין סיטי, משתרע על פני שטח של יותר מ-103.6 דונם, מתוכם, קרקעות למגורים סמוכים משתרעות על פני יותר מ-18.7 דונם (כולל 569 מגרשים); קרקעות לוילות הן 3.1 דונם (58 מגרשים); קרקעות לדיור ציבורי הן 7.09 דונם; קרקעות ליישוב מחדש הן יותר מ-1.03 דונם; קרקעות לדירות לשימוש מעורב הן יותר מ-5.99 דונם... גודל האוכלוסייה הוא כ-10,650 איש.

חישוב ראשוני של עלות יישום הפרויקט הכוללת עומדת על יותר מ-6,290.4 מיליארד דונג וייטנאמי, מתוכם עלות ההשקעה בבניית הפרויקט עומדת על יותר מ-5,402.5 מיליארד דונג וייטנאמי; עלות פיצויים ותמיכה ביישוב עומדת על יותר מ-401.7 מיליארד דונג וייטנאמי; עלות הריבית במהלך תקופת הבנייה עומדת על יותר מ-486.2 מיליארד דונג וייטנאמי.

התקדמות ביצוע הפרויקט תוך 10 שנים, ממועד החלטת הקצאת הקרקע, החלטת חכירת הקרקע, החלטת המרת ייעוד הקרקע או מסירת הקרקע ועמידה בתנאים לתחילת הבנייה בהתאם להוראות החוק. ניהול ופיקוח על התקדמות ופעילויות של אנשים במגרשי קרקע עם זכויות שימוש בקרקע שהועברו בצורה של חלוקת קרקע ומכירת מגרשים לאנשים לבנייה עצמית של בתים מתבצעים בהתאם להוראות החוק הנוכחי.

תקופת הפעלת הפרויקט לא תעלה על 50 שנים ממועד קבלת הקצאת קרקע, חכירת קרקע או הסבת ייעוד קרקע למשקיע. צורת בחירת המשקיעים היא הגשת הצעות מחיר בהתאם להוראות החוק בנושא הצעות מחיר.

אטרקציה תוססת של השקעות זרות ישירות באזור הכלכלי הדרומי

בשבוע שעבר היו שני אירועים בולטים הקשורים לתעשיית המוליכים למחצה בהו צ'י מין סיטי. זה היה האירוע שבו פארק ההייטק של הו צ'י מין סיטי חתם על הסכם שיתוף פעולה עם סימנס EDA (חברה בקבוצת סימנס) להכשרת משאבי אנוש לתעשיית המוליכים למחצה בווייטנאם, וחברת BE Semiconductor Industries NV (BESI) ההולנדית השלימה את ההכנות להפעלת מכונות אריזת שבבים במפעלה בפארק ההייטק של הו צ'י מין סיטי.

עם זאת, דונג נאי היא היישוב עם פעילויות משיכת ההשקעות התוססות ביותר בחודשיים הראשונים של השנה באזור הכלכלי הדרומי המרכזי. רק בחודש וחצי הראשונים של 2024, יישוב זה אישר 27 פרויקטים של השקעות זרים (כולל פרויקטים חדשים ופרויקטים של הגדלת הון) עם הון השקעה כולל של 439 מיליון דולר. שמות גדולים ממשיכים לשים את מבטחם בהשקעות בדונג נאי כמו SLP, נסטלה, היוסונג, קנדה...

בדיון על מצב משיכת ההשקעות בפארקי תעשייה בדונג נאי, אמר מר נגוין טרי פואנג, ראש מועצת המנהלים של פארקי התעשייה במחוז דונג נאי (דיזה), בהתלהבות כי בחודשיים הראשונים של 2024 משכה החברה 439 מיליון דולר בהון השקעות זר, המגיע ל-62.74% מתוכנית 2024 (700 מיליון דולר) וכמעט 1,940 מיליארד וונד בהון מקומי, המגיע ל-96.98% מתוכנית 2024 (2,000 מיליארד וונד). לפיכך, סביר להניח שעד סוף מרץ, דיזה תשלים את יעד משיכת ההשקעות לשנת 2024.

סטטיסטיקות חלקיות מראות שלמרות שמשיכת ההשקעות הזרות אינה גבוהה כמו בשנים קודמות, הו צ'י מין סיטי, בין דונג ובה ריה-וונג טאו עדיין נמנות בין הפרובינציות והערים המובילות המושכות את שיעור ההשקעות הזרות הגבוה ביותר במדינה בחודשיים הראשונים של השנה. בנוסף ליישובים ה"מוכרים" למשקיעים שהוזכרו לעיל, בין פואוק מתגלה כיעד השקעה חדש.

ב-12 במרץ, בין פואוק יארגן את פורום EuroCham - מחוז בין פואוק לחיבור מפעלים תעשייתיים, מסחריים וחקלאיים מתקדמים בשנת 2024. נכון לעכשיו, בפורום משתתפים יותר מ-100 מנהיגים של מפעלים מובילים מלשכת המסחר האירופית בווייטנאם (EuroCham) ומפעלים מלשכת המסחר האוסטרלית בווייטנאם (AusCham).

מר גאבור פלואיט, יו"ר יורו-צ'אם, אמר שזהו הפורום הראשון שיורו-צ'אם תארגן במשותף בשנת 2024. בחירת בין פואוק כפרובינציה הראשונה שתארגן את הפורום מראה שעסקים אירופאים רואים הזדמנויות להשקיע באזור זה.

קל לראות שרשימת הפרויקטים שקיבלו רישיון להשקעה בחודשיים הראשונים של 2024 באזור הכלכלי הדרומי המרכזי כוללת בעיקר פרויקטים קטנים ובינוניים, המשקיעים בעיקר בתעשיית העיבוד והייצור. הפרויקט עם הון ההשקעה הגדול ביותר הוא הפרויקט של Beijing BOE Audio-Visual Electronics Technology Co., Ltd. (סין) שהושקעה בבה ריה ​​- וונג טאו עם הון כולל של 278 מיליון דולר. הבא בתור הוא פרויקט SLP Park Loc An Binh Son במחוז לונג טאן (דונג נאי) שהושקע על ידי Sea Fund I Investment 14 Pte. Ltd. (סינגפור) במסגרת קבוצת השותפים הלוגיסטיים הגלובלית (GLP), עם הון רשום כולל של 121.4 מיליון דולר.

מר נגוין טרי פואנג אמר כי פרויקטי ההשקעות הזרות החדשים בדונג נאי הם פרויקטים המשתמשים בטכנולוגיה חדשה, אין פרויקטים ברשימת התעשיות הגורמות לזיהום סביבתי, הם עתירי עבודה. בתקופה הקרובה, דונג נאי תמשיך ליישם את מדיניות משיכת הפרויקטים בעלי הון השקעה גדול, תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, כוח אדם מיומן, הגבלת פרויקטים המשתמשים בכוח אדם לא מיומן רב, טכנולוגיה מיושנת, המשפיעים על הסביבה כדי להבטיח עמידה באוריינטציית משיכת ההשקעות של המחוז.

לדברי מר גאבור פלואיט, במשלחת העסקית האירופית שתשתתף בפורום הקרוב של יורוצ'אם - מחוז בין פואוק לחיבור מפעלים תעשייתיים, מסחריים וחקלאיים מתקדמים, יהיו קבוצות של עסקים בתחומי החקלאות המתקדמת, הבנייה, התיירות, הבנקאות והפיננסים ואנרגיה מתחדשת.

"זה מראה שעסקים אירופאים מפנים הון השקעות לתעשיות היי-טק שרבים מהיישובים בדרום רוצים למשוך אליהן השקעות", אמר מר גאבור פלויט.

הרחבת שיתוף הפעולה בין וייטנאם לאוסטרליה בתחומים חדשים

לווייטנאם יש יתרון בהיותה מובילה בתמונת המעבר האנרגטי העולמי, במיוחד בכרייה ועיבוד ניקל "ירוק", ויצירת מוצרים מוגמרים המשמשים בתעשיות טכנולוגיה חדשות כמו סוללות לרכב חשמלי. הערכה זו שותפה על ידי נציג של Blackstone Minerals, "ענקית" בתעשיית הכרייה האוסטרלית, בפורום העסקים וייטנאם-אוסטרליה שנערך אתמול בבוקר (5 במרץ) במלבורן (ויקטוריה, אוסטרליה), במסגרת ביקורו הרשמי של ראש הממשלה פאם מין צ'ין באוסטרליה והשתתפותו בפסגה המיוחדת שחגגה 50 שנה ליחסי ASEAN-אוסטרליה.

ההערכה הנ"ל עולה בקנה אחד לחלוטין עם ההצעה הקודמת של ראש הממשלה פאם מין צ'ין בפורום. כלומר, שני הצדדים צריכים לשתף פעולה כדי לקדם כוחות מניעים חדשים כגון טרנספורמציה דיגיטלית, טרנספורמציה ירוקה, כלכלה מעגלית, כלכלת ידע וכלכלה שיתופית על בסיס חדשנות, מדע וטכנולוגיה.

לדברי מומחים ממכון המדיניות אוסטרליה-וייטנאם, מאז ששתי המדינות שדרגו את השותפות האסטרטגית שלהן (בשנת 2018), שיתוף הפעולה הכלכלי, ההשקעתי והמסחרי תמיד זכה לתשומת לב, קידם פיתוח והשיג תוצאות חיוביות רבות.

בכל הנוגע להשקעות, חברות אוסטרליות השקיעו בווייטנאם מאז ימיה הראשונים של פתיחתה ותרמו תרומה רבה לתהליך האינטגרציה והפיתוח החברתי-כלכלי לאורך השנים. עד כה, עם יותר מ-630 פרויקטים והון רשום של יותר מ-2.03 מיליארד דולר, אוסטרליה מדורגת במקום ה-20 מתוך 145 מדינות וטריטוריות שמשקיעות בווייטנאם. בתמורה, וייטנאם השקיעה באוסטרליה ביותר מ-90 פרויקטים, עם הון השקעה כולל של יותר מ-550 מיליון דולר.

בכל הנוגע לשיתוף פעולה בפיתוח, אוסטרליה היא אחת משותפות הפיתוח המובילות של וייטנאם, עם הון ODA מצטבר של כ-3 מיליארד דולר אוסטרלי, במסגרתו שני הצדדים תיאמו ליישום פרויקטים מרכזיים רבים בעלי השפעות גמישות והשפעות חברתיות-כלכליות חיוביות בתחומי החדשנות, פיתוח תשתיות, הכשרת משאבי אנוש איכותיים ומניעת מגפת הקורונה.

מבחינת סחר, בזכות היתרון של הסכמי סחר חופשי מהדור החדש ששני הצדדים חברים בהם, כגון CPTPP, RCEP..., חלה התקדמות ניכרת במחזור הסחר בין שתי המדינות. בשנת 2023, הסחר הדו-צדדי בין שתי המדינות יגיע לכ-14 מיליארד דולר, וידורג בין 10 שותפות הסחר המובילות זו של זו.

עם זאת, לדברי ראש הממשלה פאם מין צ'ין, התוצאות שהושגו הן בעלות ערך רב, אך עדיין צנועות בהשוואה לפוטנציאל ולמרחב לשיתוף פעולה בין שתי המדינות. לכן, ראש הממשלה מקווה שהאגודות, קהילות העסקים והמשקיעים של שתי המדינות יקדמו עוד יותר את שיתוף הפעולה.

ראש הממשלה אישר כי שתי הממשלות ימשיכו ליצור את כל התנאים הנוחים לשיתוף פעולה זה. ממשלת וייטנאם תגן על הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים של עסקים ומשקיעים; תמשיך לקדם שלוש פריצות דרך אסטרטגיות (מוסדות, תשתיות ומשאבי אנוש), תעשה רפורמה ותפשט הליכים מנהליים, ותפחית את עלויות הציות למשקיעים. ראש הממשלה ביקש גם מאוסטרליה לתמוך בווייטנאם בשלוש פריצות הדרך האסטרטגיות.

ראש הממשלה הציע שבשיתוף פעולה, שני הצדדים צריכים להתמקד בקידום מנועי צמיחה מסורתיים כגון השקעות, יצוא וצריכה, שבהם לווייטנאם יש שוק של 100 מיליון איש, מוצרים אוסטרליים רבים מועדפים על העם הווייטנאמי, ולווייטנאם יש גם יתרונות במוצרים רבים כגון מוצרים חקלאיים, אלקטרוניקה וביגוד.

לדברי גב' רבקה בול, סגנית הקונסול הכללי של אוסטרליה בהו צ'י מין סיטי ויועצת בכירה לסחר והשקעות של ממשלת אוסטרליה, ועדת הסחר וההשקעות האוסטרלית בווייטנאם (Austrade) מקדמת באופן פעיל שותפויות סחר והשקעות בתחומים חשובים באמצעות סדרה של יוזמות עם בעלי עניין בווייטנאם, שבהן שיתוף פעולה ירוק בפיתוח תמיד מקושר באופן הדוק ליעדים הלאומיים של שתי המדינות.

"ההתרחבות והטרנספורמציה המהירות של מגזר האנרגיה של וייטנאם מציעות הזדמנות אמיתית לפתח יחסי סחר והשקעות בין שתי המדינות בעתיד, ולהניח את היסודות למערכת יחסים כלכלית עמוקה יותר בין וייטנאם לאוסטרליה בעשורים הקרובים", ציפתה גב' רבקה בול.

דא נאנג נותנת עדיפות להשקעה בפרויקטים רבים באזור שדה התעופה

העיר דא נאנג פרסמה זה עתה את החלטה 414/QD-UBND על אישור תוכנית התכנון של שדה התעופה, TL 1/2000.

בהתאם לכך, שטח חלוקת שדה התעופה מתוכנן להשתרע על כ-1,326.7 דונם. זהו אזור בעל פונקציות ייעודיות, מרכז תנועה חשוב של העיר, הקשור לפיתוח עירוני של שדה התעופה.

העיר דא נאנג אישרה את תוכנית התכנון של שדה התעופה, TL 1/2000.

על פי התוכנית שאושרה, גודל האוכלוסייה הצפוי עד שנת 2030 הוא כ-77,000 איש.

חלוקת שדה התעופה מחולקת לשני אזורים עיקריים: אזור הבנייה העירונית ואזור שדה התעופה הבינלאומי דא נאנג, המאורגנים בארבעה אזורי פיתוח עם ארבע יחידות מגורים.

על פי התוכנית, קרן הקרקע לתשתיות חברתיות ועצים ירוקים ביחידות מגורים מתוכננת לגדול בהדרגה כדי להתקרב לקריטריונים של אזור הפיתוח החדש. קרקעות העיר להשכרה עם תום תקופת החכירה מקבלות עדיפות לתכנון תשתיות חברתיות נוספות, עצים ירוקים וחניונים.

בנוסף, יש להגביר את פיתוחם של עצים ירוקים במוסדות חינוך, מטה או אזורים מנהליים ציבוריים, אזורים רפואיים, בתי חולים, מוזיאונים... לפתח ולעודד גגות ירוקים ואזורים ירוקים אנכיים של מבנים כדי להגדיל את השטחים הירוקים העירוניים.

פרויקטים ביחידות מגורים בעת יישום תכנון מפורט ועיצוב עירוני חייבים להציע הוספת עצים ושטחים פתוחים ולהבטיח גישה ושימוש לכל האנשים.

התכנון מזכיר גם שטחים פתוחים שתוכננו על פי עקרון ניצול והגנה על נופים טבעיים, בהרמוניה עם המרחב האדריכלי של הבניין ובהתאם לתפקוד השימוש בקרקע. בפרט, גולת הכותרת של המרחב הפתוח היא שער הכניסה לשדה התעופה הבינלאומי - נקודת הגישה העיקרית לעיר דא נאנג דרך האוויר.

על פי התוכנית, באזור שדה התעופה, העירייה תתעדף השקעה במספר פרויקטים של פיתוח עירוני, תשתיות חברתיות ותשתיות טכניות.

אזור הפיתוח העירוני כולל 4 פרויקטים: נמל התעופה הבינלאומי דא נאנג; שיפוץ ועיצוב אזורי מגורים ישנים; פרויקט לשדרוג, שיפוץ ועיצוב אזור המגורים הצפוני בן 200 דונם; פרויקט לשדרוג, שיפוץ ועיצוב החלק הדרומי של נמל התעופה (רובע קאם לה).

פרויקטים תנועה יכללו מנהרה בשדה התעופה; פרויקטים של השקעה לשדרוג, שיפוץ והרחבת סמטאות באזורי מגורים; והרחבת רחובות החשמלית נגוין פי חאן ודאנג טוי.

ישנם גם פרויקטים לגשרים ברמות שונות: צומת נגוין ואן לין - צומת נגוין טרי פונג; צומת קאצ' מאנג טאנג טאם - צומת נגוין הואו ​​טו; צומת לה טרונג טאן - צומת טרונג צ'ין; השקעה בחניונים עיליים ותת-קרקעיים במסגרת התכנון; השקעה בקווי רכבת MRT, LRT ותחנות מעבר...

בנוסף, באזור שדה התעופה, העיר דא נאנג תשקיע ב-3 פרויקטים חינוכיים; פרויקט רפואי אחד; 2 פרויקטים תרבותיים-ספורטיביים ו-2 פרויקטים של פארקים ועצים ירוקים.

דאק נונג קוראת להשקעה ב-17 פרויקטים, הון כולל של יותר מ-3,000 מיליארד דונג וייטנאמי

מחלקת התכנון וההשקעות של מחוז דאק נונג מסרה כי הוועדה העממית של מחוז דאק נונג פרסמה רשימה של פרויקטים המושכים השקעות במחוז דאק נונג בשנת 2024 ופרויקטים בעלי פוטנציאל השקעה במחוז.

על פי החלטה זו, רשימת הפרויקטים למשיכת השקעה בשנת 2024 במחוז דאק נונג כוללת 17 פרויקטים, עם הון השקעה כולל מוערך של כ-3,045 מיליארד דונג וייטנאמי.

מחוז דאק נונג דורש השקעה בפרויקטים גדולים רבים.

באופן ספציפי, למגזר התעשייתי והחקלאי ישנם 3 פרויקטים, עם הון השקעה כולל מוערך של כ-190 מיליארד וונד.

במגזרי העיר, התיירות, המסחר והשירותים ישנם 10 פרויקטים, עם הון השקעה כולל מוערך של כ-2,560 מיליארד דונג וייטנאמי. כמה מהפרויקטים הגדולים כוללים את אזור העיר המרכזי של העיר אאה ט'לינג (מחוז קו ג'וט), אזור התיירות האקולוגית הו טרוק (מחוז קו ג'וט), אתר התיירות האקולוגית מפל לו לי (מחוז דאק סונג); רובע המסחר של העיר דאק מאם (מחוז קרונג נו)...

בנוסף, למגזר החינוך והסביבה יש 3 פרויקטים, עם הון השקעה כולל מוערך של כ-245 מיליארד דונג וייטנאמי. למגזר התשתיות הטכניות יש פרויקט אחד, עם הון השקעה כולל מוערך של כ-50 מיליארד דונג וייטנאמי.

בהחלטה הנ"ל, הוועדה העממית של מחוז דאק נונג הורתה גם למחלקות, סניפים ורשויות מקומיות להמשיך ולבחון ולשכלל מסמכים משפטיים כדי למשוך ולקרוא להשקעה בכ-44 פרויקטים פוטנציאליים בשלב הבא, עם הון השקעה כולל מוערך של כ-290,279 מיליארד דונג וייטנאמי.

מתוכם, למגזר התעשייתי והחקלאי יש 19 פרויקטים, עם הון השקעה כולל מוערך של כ-212,265 מיליארד דונג וייטנאמי.

מתוכם, במגזרי העיר, התיירות, המסחר והשירותים יש 19 פרויקטים, עם הון השקעה כולל מוערך של כ-77,444 מיליארד דונג וייטנאמי; במגזרי החינוך והסביבה יש 3 פרויקטים, עם הון השקעה כולל מוערך של כ-250 מיליארד דונג וייטנאמי; במגזר התשתיות הטכניות יש 3 פרויקטים, עם הון השקעה כולל מוערך של כ-320 מיליארד דונג וייטנאמי.

פרסום הרשימה הנ"ל של פרויקטים למשיכת השקעה תיצור הזדמנויות לעסקים ולמשקיעים לבוא, ללמוד ולחקור השקעות במחוז דאק נונג.

קואנג נין חילקה כמעט 625 מיליארד וונד של הון השקעות ציבורי בחודשיים הראשונים של 2024.

הוועדה העממית של מחוז קוואנג נין, שזיהתה את חלוקת ההשקעות הציבוריות כמשימה חשובה, התמקדה ביישום דרסטי וסינכרוני של משימות ופתרונות להאצת התקדמות חלוקת ההון בשנת 2024 כבר מהימים והחודשים הראשונים של השנה.

ביום הראשון של שנת 2024, הקימה הוועדה העממית של מחוז קואנג נין קבוצת עבודה להאצת יישום תוכניות ופרויקטים מרכזיים באמצעות הון תקציבי מחוזי וחלוקת תוכניות הון להשקעה ציבורית, בראשות יו"ר הוועדה העממית של מחוז קואנג נין.

כביש מחוזי 342 דרך מחוז בה צ'ה נבנה באופן פעיל מתחילת 2024. צילום: עיתון קוואנג נין

לאחר חגיגות ראש השנה הירחי, מנהיגים פרובינציאליים ורב-מגזריים ערכו סריקה ישירה בזירה כדי להבין את המצב, עודדו וטיפלו במהירות בקשיים ובבעיות בפינוי האתר ובחלוקת הון השקעות ציבוריות.

נכון ל-28 בפברואר, שיעור ההשקעות הציבוריות ששולמו הגיע ליותר מ-624.8 מיליארד דונג וייטנאמי, המהווה 4.3% מתוכנית ההון, שווה ערך לתקופה המקבילה בשנת 2023. מתוך 22 המשקיעים במחוז, ל-8 משקיעים שיעור ההחזרה גבוה מהממוצע של המחוז כולו, ול-14 המשקיעים הנותרים שיעור ההחזרה נמוך מהממוצע של המחוז כולו. בנוסף, ישנם 5 יישובים שטרם פירטו את תוכנית ההון לשנת 2024.

לאחרונה, הוועדה הקבועה של ועדת המפלגה במחוז קואנג נין התכנסה כדי להקשיב ולתת חוות דעת על מצב פתרון הקשיים והבעיות ביישום פרויקטים של השקעה ציבורית בשנת 2024.

דעות רבות בפגישה הצביעו על כך שהסיבה העיקרית לשיעור התשלום הנמוך של חלק מהמשקיעים היא שעבודות הכנת ההשקעה ביישובים מסוימים עדיין איטיות; פינוי אתרים ופינוי אתרים עדיין תקועים זמן רב; מקור חומרי המילוי עדיין אינו מספק; והחזר סכום התשלום המקדמה שהועבר לשנת 2024 גדול יחסית.

ההערות הצביעו גם על כך שפרויקטים חדשים המתחילים בשנת 2024 עדיין מתקשים ליישום; כמה צעדים פרוצדורליים עדיין גורמים לעומס והתכנון להמרת אדמות אורז, אדמות יער לשימוש מיוחד ואדמות יער מגנים עדיין תקוע.

הוועדה הקבועה של ועדת המפלגה במחוז קואנג נין, שהסכימה עם הדעות בפגישה, הדגישה: חלוקת השקעות ציבוריות היא משימה פוליטית חשובה, התורמת לפינוי צווארי בקבוק, הבאת הון השקעות ציבוריות לכלכלה, משיכת השקעות, הובלת צמיחת הון השקעות חברתי, יצירת תנופה חדשה ומרחב פיתוח, פתרון תעסוקה, הגדלת הכנסות, הגברת הייצור והעסקים, הפחתת עלויות, שיפור התחרותיות, קידום צמיחה כלכלית, יצירת תנאים נוחים יותר להתאוששות מהירה ולפיתוח בר-קיימא.

הוועדה הקבועה של ועדת המפלגה המחוזית ביקשה להמשיך וליישם בקפדנות את הנחיות הממשלה, ועדת המפלגה המחוזית ומועצת העם המחוזית בנוגע לתיקון והגברת האחריות בטיפול בעבודת היחידות; ייחוס האחריות של הקולקטיבים והיחידים בכל שלב בתהליך הטיפול בעבודה, תוך הבטחה שהעבודה תחת סמכות הפתרון תטופל במהירות ובמהירות וקיצור זמן היישום.

בפרט, נדרש להטיל את אחריותם של מזכירי המפלגה ויושבי ראש ועדות העם בכל הרמות על מקומות בהם מיושמים פרויקטים, תוך מתן עדיפות לפרויקטים של השקעה ציבורית על מנת להבטיח פינוי אתרים, מסירת קרקעות ולמנוע בעיות המתעוררות במהלך יישום הפרויקטים. לחזק את אחריותם של ראשי מחלקות וסניפים הקשורים ישירות לתחום ההשקעות הציבוריות וניהול התקציב בפתרון קשיים ובעיות של פרויקטים הקשורים למחלקות ולסניפים שלהם.

במקביל, הוועדה הקבועה של המפלגה המחוזית ביקשה גם להתמקד בפתרון שלוש בעיות. בפרט, יש להתמקד בפתרון בעיות הקשורות למקור חומרי הטמנה. משרד הבינוי, משרד משאבי הטבע והסביבה ומשרד התחבורה חייבים לתאם באופן הדוק עם משקיעים כדי לחקור באופן פעיל מקורות חומרים חלופיים שיחליפו את מקורות החומרים הנוכחיים כדי לענות באופן מלא ומהיר על הצרכים של פרויקטים מרכזיים באזור.

לחזק את עבודת הפיקוח והבקרה, לתקן במהירות את מצבם של פקידים ועובדי מדינה חסרי התלהבות, אחריות ויכולת חלשה, מה שגורם לקיפאון ולקושי בטיפול בעבודה.

משקיעים - האחראים הישירים בפני החוק חייבים גם לנטר, לנהל ולדווח באופן מיידי למחוז ולרשות המקומית על מנת לקבל פתרונות בזמן, להבטיח התקדמות בפרויקט וכן לפתור במהירות קשיים, בעיות וצווארי בקבוק בתהליך היישום. לטפל ביסודיות בבעיות בשטח הקשורות לפינוי אתרים והסדרי יישוב מחדש על מנת להבטיח את זכויותיהם של ארגונים ויחידים שאדמותיהם מוחזרות.

הבהרה הדרגתית של הרשות המוסמכת ליישום פרויקט PPP של שדה התעופה ביין הואה

משרד התכנון וההשקעות שלח זה עתה הודעה רשמית למשרד הממשלה בבקשה לקבל חוות דעת על מינוי הוועדה העממית של מחוז דונג נאי כרשות המוסמכת ליישום ההשקעה בפרויקט שדה התעופה ביין הואה.

על פי משרד התכנון וההשקעות, סעיף 2, סעיף 9 לחוק התעופה האזרחית של וייטנאם קובע: "משרד התחבורה אחראי כלפי הממשלה על ביצוע ניהול המדינה של התעופה האזרחית".

צילום אילוסטרציה.

סעיף 1 וסעיף ג', סעיף 5, סעיף 2 של צו הממשלה מס' 56/2022/ND-CP מיום 24 באוגוסט 2022, הקובע את התפקידים, המשימות, הסמכויות והמבנה הארגוני של משרד התחבורה, קובעים גם כי משרד התחבורה הוא גוף ממשלתי, המבצע את תפקיד ניהול התחבורה האזרחית ברחבי המדינה; מבצע את המשימות והסמכויות של משרד המנהל עבודות בנייה מיוחדות, הגוף המוסמך המנהל תוכניות השקעה ופרויקטים בבניית תשתיות תחבורה; מכריז על רשימת הפרויקטים הדורשים הון השקעה וצורות השקעה בתשתיות תחבורה בהתאם להוראות החוק.

בהתבסס על התקנות לעיל, משרד התחבורה הוא הרשות המוסמכת ליישום השקעות הפרויקט בשיטת PPP.

סעיף 1, סעיף 5 לחוק השקעות PPP קובע כי הרשות המוסמכת כוללת את המשרד או את ועדת העם המחוזית. במקביל, סעיף 2, סעיף 3, סעיף 3, בנקודה ב' בהחלטה מס' 648/QD-TTg מיום 7 ביוני 2023 של ראש הממשלה המאשרת את תוכנית האב לפיתוח מערכת שדות התעופה והנמלים הלאומית לתקופה 2021-2030, עם חזון לשנת 2050, קובע: "ועדות העם של המחוזות והערים המנוהלות במרכז עם תוכניות לשדות תעופה חדשים (כולל שדות התעופה ביין הואה ותאן סון) ישקלו וידווחו לראש הממשלה כדי להיות הרשות המוסמכת ליישום השקעות בשדות תעופה בשיטת PPP".

לפיכך, על פי משרד התכנון וההשקעות, הוועדה העממית של מחוז דונג נאי יכולה להיות הרשות המוסמכת ליישום פרויקט ההשקעה של שדה התעופה ביין הואה בשיטת PPP.

Bên cạnh đó, khoản 3 Điều 5 Luật Đầu tư theo phương thức PPP quy định: "Trường hợp dự án thuộc phạm vi quản lý của nhiều cơ quan có thấm quyền quy định tại khoản 1 Điểu này hoặc trong trường hợp thay đối cơ quan có thẩm quyền, các cơ quan này bảo cáo Thủ tướng Chính phủ quyết định giao một cơ quan làm cơ quan có thẩm quyền".

“Do đó, việc Bộ GTVT đề xuất giao UBND tỉnh Đồng Nai là cơ quan có thẩm quyền triển khai Dự án Cảng hàng không Biên Hòa theo phương thức PPP là có cơ sở”, Bộ Kế hoạch và Đầu tư nêu quan điểm.

Trước đó, vào tháng 2/2024, Bộ GTVT đã công văn gửi Thủ tướng Chính phủ Phạm Minh Chính và Phó thủ tướng Chính phủ Trần Hồng Hà về việc giao UBND tỉnh Đồng Nai làm cơ quan có thẩm quyền thực hiện đầu tư Dự án Cảng hàng không Biên Hòa.

Theo Bộ GTVT, trong thời gian qua, một số địa phương đã báo cáo và được Thủ tướng Chính phủ giao là cơ quan có thẩm quyền thực hiện đầu tư Cảng hàng không mới theo phương thức đối tác công tư như Cảng hàng không quốc tế Vân Đồn, Cảng hàng không Quảng Trị, Cảng hàng không Sa Pa. Các dự án này đóng vai trò quan trọng trong việc kết nối vùng miền, kết nối quốc tế.

Trong đó Cảng hàng không Vân Đồn đã đưa vào khai thác từ năm 2018, góp phần tích cực trong việc phát triển kinh tế - xã hội của địa phương nói riêng và của quốc gia nói chung; Cảng hàng không Quảng Trị đã lựa chọn nhà đầu tư và đang triển khai thực hiện; Cảng hàng không Sa Pa đang tổ chức lựa chọn nhà đầu tư.

Việc triển khai các dự án nêu trên đã ghi nhận những thành công bước đầu trong việc áp dụng chủ trương, chính sách về phân cấp, phân quyền, huy động nguồn vốn đầu tư ngoài nhà nước đối với kết cấu hạ tầng cảng hàng không.

Bên cạnh đó, hiện chủ trương chung của Đảng trong phát triển kết cấu hạ tầng là đẩy mạnh phân cấp, phân quyền và huy động tối đa nguồn lực đầu tư, đa dạng hóa các hình thức huy động, sử dụng nguồn lực, nhất là các nguồn lực đầu tư ngoài nhà nước.

Để cụ thể hóa chủ trương của Đảng và tháo gỡ các vướng mắc trong việc huy động các nguồn lực đầu tư ngoài nhà nước, Bộ GTVT đang hoàn thiện Đề án định hướng huy động nguồn vốn xã hội đầu tư kết cấu hạ tầng cảng hàng không để báo cáo cấp có thẩm quyền, trong đó đã đề xuất định hướng huy động nguồn vốn đầu tư Cảng hàng không Biên Hòa theo phương thức PPP và kiến nghị một số cơ chế chính sách liên quan đến đất đai, tài sản công… làm cơ sở triển khai thực hiện.

Theo Quyết định số 648/QĐ-TTg phê duyệt Quy hoạch tổng thể phát triển hệ thống cảng hàng không, sân bay toàn quốc thời kỳ 2021 - 2030, tầm nhìn đến năm 2050, Cảng hàng không Biên Hòa là một trong những sân bay được quy hoạch là sân bay quốc nội phục vụ khai thác lưỡng dụng trong thời kỳ 2021 - 2030.

Sân bay Biên Hoà nằm tại phường Tân Phong, thuộc trung tâm của TP. Biên Hoà, tỉnh Đồng Nai; có vị trí thuận lợi, gần các khu dân cư lớn (cách TP Dĩ An - Bình Dương khoảng 20km, TP. Thuận An - Bình Dương khoảng 30km; cách thị xã Tân Uyên - Bình Dương khoảng 30km; cách Vũng Tàu khoảng 90km; cách Bình Phước 130km; cách Thủ Dầu Một khoảng 35km và cách TP. Thủ Đức khoảng 25km).

Sân bay Biên Hoà cách Cảng hàng không quốc tế Tân Sơn Nhất khoảng 25km về phía Đông Bắc; cách vị trí Cảng hàng không quốc tế Long Thành khoảng 32km về phía Tây Bắc. Đây đang là sân bay quân sự cấp 1 với 2 đường cất hạ cánh, kết cấu bằng bê tông xi măng, kích thước 3.050mx 45m. Diện tích đất sân bay Biên Hoà khoảng 967 ha, có khả năng bố trí khoảng 50 ha để quy hoạch khu hàng không dân dụng.

Liên tục điều chỉnh Dự án BOT cao tốc cửa khẩu Hữu Nghị - Chi Lăng

Chủ tịch UBND tỉnh Lạng Sơn vừa ký Quyết định số 427/QĐ – UBND về việc phê duyệt điều chỉnh Dự án tuyến cao tốc cửa khẩu Hữu Nghị - Chi Lăng theo hình thức BOT.

Việc không thể hoàn thành đúng kế hoạch đoạn cao tốc Hữu Nghị - Chi Lăng đã khiến cao tốc Hà Nội - Lạng Sơn trở thành đường cụt, phải dừng cách Tp. Lạng Sơn 30 km, cách cửa khẩu Hữu Nghị 45 km trong suốt 4 năm qua.

Tại Quyết định số 427, Chủ tịch UBND tỉnh Lạng Sơn phê duyệt điều chỉnh Dự án tuyến cao tốc cửa khẩu Hữu Nghị - Chi Lăng theo hình thức BOT đã được phê duyệt tại Quyết định số 2014/QĐ-UBND ngày 4/12/2023 và Quyết định số 103/QĐUBND ngày 17/1/2024.

Cụ thể, đối với Quyết định số 2014, UBND tỉnh Lạng Sơn điều chỉnh gạch đầu dòng thứ 3 khoản 12 Điều 1 như sau: “...- Tổ chức thực hiện: tổng nhu cầu sử dụng đất của dự án dự kiến khoảng 640,28 ha (địa phận huyện Chi Lăng khoảng: 166,47 ha, địa phận huyện Cao Lộc khoảng: 297,55 ha; địa phận huyện Văn Lãng khoảng: 69,83 ha; địa phận TP. Lạng Sơn khoảng: 106,43 ha); diện tích đất theo ranh giới giải phóng mặt bằng của tuyến đường khoảng 564,47 ha, nhu cầu sử dụng đất dự kiến xây dựng các khu tái định cư cho dự án là khoảng 14,1 ha (các khu tái định cư theo đề xuất của địa phương phù hợp với nhu cầu thực tế), nhu cầu sử dụng đất dự kiến tạm thời cho các bãi đổ thải và mỏ vật liệu của dự án là khoảng 61,71 ha”.

Điều chỉnh khoản 3 Điều 2 như sau: “3. Ban Quản lý dự án đầu tư xây dựng tỉnh, UBND các huyện: Cao Lộc, Văn Lãng, Chi Lăng và UBND TP. Lạng Sơn: tổ chức thực hiện công tác giải phóng mặt bằng (bao gồm cả công tác di dời hệ thống hạ tầng kỹ thuật, xây dựng các khu tái định cư), bồi thường, hỗ trợ và tái định cư của dự án trên địa bàn quản lý theo đúng quy định của pháp luật về đầu tư theo phương thức đối tác công tư, đất đai, đầu tư công, Luật Ngân sách nhà nước và các quy định hiện hành”.

Bổ sung điểm d khoản 2 Điều 2 như sau: d) Quản lý, thanh quyết toán phần vốn ngân sách nhà nước theo đúng quy định.

Đối với Quyết định số 103, UBND tỉnh Lạng Sơn điều chỉnh gạch đầu dòng thứ 2 điểm b khoản 4 Điều 1 như sau: “- Phương thức quản lý và sử dụng: Ban Quản lý dự án đầu tư xây dựng tỉnh, UBND các huyện: Cao Lộc, Văn Lãng, Chi Lăng và UBND TP. Lạng Sơn: tổ chức thực hiện công tác giải phóng mặt bằng theo đúng quy định hiện hành”.

Khoảng 1,5 tháng trước, tại Quyết định số 103, UBND tỉnh Lạng Sơn đã điều chỉnh khoản 3 Điều 1, Quyết định số 2014 về thời gian thực hiện dự án.

Cụ thể, thời gian thực hiện Dự án giai đoạn phân kỳ là từ năm 2023 đến năm 2026. UBND tỉnh Lạng Sơn cũng quyết định điều chỉnh khoản 6 Điều 1, Quyết định số 2014 về tổng mức đầu tư của Dự án, trong đó tổng mức đầu tư mới sẽ là 11.029 tỷ đồng, giảm 150 tỷ đồng so với phê duyệt trước đó.

Cơ quan Nhà nước có thẩm quyền Dự án tuyến cao tốc cửa khẩu Hữu Nghị - Chi Lăng cũng tiến hành điều chỉnh khoản 7 Điều 1, Quyết định số 2014 về cơ cấu nguồn vốn.

Theo đó, vốn do nhà đầu tư, doanh nghiệp dự án PPP chịu trách nhiệm thu xếp (gồm: vốn chủ sở hữu, vốn vay và các nguồn huy động khác) là khoảng 5.529 tỷ đồng (chiếm 50,13% tổng mức đầu tư dự án), trong đó vốn chủ sở hữu khoảng 1.106 tỷ đồng (chiếm 20% tổng vốn do nhà đầu tư, doanh nghiệp dự án PPP chịu trách nhiệm thu xếp); vốn vay và các nguồn vốn huy động hợp pháp khác khoảng 4.423 tỷ đồng (chiếm 80% tổng vốn do nhà đầu tư, doanh nghiệp dự án PPP chịu trách nhiệm thu xếp). Vốn nhà nước tham gia dự án PPP là 5.500 tỷ đồng (chiếm 49,87% tổng mức đầu tư), trong đó vốn ngân sách trung ương 3.500 tỷ đồng, vốn ngân sách tỉnh 2.000 tỷ đồng.

Với cơ cấu nguồn vốn đầu tư nói trên, thời gian hoàn vốn cho Dự án tuyến cao tốc cửa khẩu Hữu Nghị - Chi Lăng là 25 năm 8 tháng thay vì 29 năm 6 tháng như quy định tại Quyết định số 2104.

Theo Quyết định số 2014, Dự án tuyến cao tốc cửa khẩu Hữu Nghị - Chi Lăng theo hình thức BOT được thực hiện trên địa bàn các huyện: Chi Lăng, Cao Lộc, Văn Lãng và TP. Lạng Sơn với tổng chiều dài khoảng 59,87km, bao gồm tuyến cao tốc cửa khẩu Hữu Nghị - Chi Lăng, chiều dài khoảng 43,43km và tuyến kết nối cửa khẩu Tân Thanh và cửa khẩu Cốc Nam, chiều dài khoảng 16,44km.

Trong đó, tuyến cao tốc cửa khẩu Hữu Nghị - Chi Lăng có chiều dài khoảng 43km được thiết kế với quy mô 6 làn xe cơ giới, bề rộng nền đường 32,25m; tuyến kết nối cửa khẩu Tân Thanh và cửa khẩu Cốc Nam dài khoảng 17km được thiết kế với quy mô 4 làn xe cơ giới, bề rộng nền đường 22m.

Trong giai đoạn phân kỳ, tuyến cao tốc cửa khẩu Hữu Nghị - Chi Lăng sẽ đầu tư xây dựng tuyến theo quy mô 4 làn xe, bề rộng nền đường 17m; tuyến kết nối cửa khẩu Tân Thanh và cửa khẩu Cốc Nam được đầu tư xây dựng theo quy mô 2 làn xe, bề rộng nền đường 14,5m. Sơ bộ tổng mức đầu tư giai đoạn phân kỳ Dự án tuyến cao tốc cửa khẩu Hữu Nghị - Chi Lăng theo hình thức BOT là 11.029 tỷ đồng.

Đà Nẵng: Đề xuất đầu tư cụm nút giao thông gần 2.000 tỷ đồng

Sở Giao thông vận tải Thành phố Đà Nẵng vừa có Tờ trình gửi UBND TP Đà Nẵng xem xét, trình HĐND Thành phố Đà Nẵng phê duyệt chủ trương đầu tư Dự án Cụm nút giao thông Lê Thanh Nghị - Cách Mạng Tháng Tám - Thăng Long - đường dẫn lên cầu Hòa Xuân.

Đây là dự án nhóm B, vốn ngân sách Thành phố, với tổng mức đầu tư là gần 2.000 tỷ đồng. Trong đó, doanh nghiệp đóng góp 30 tỷ đồng. Ban quản lý Dự án đầu tư xây dựng các công trình giao thông Đà Nẵng thực hiện nhiệm vụ chủ đầu tư kiêm quản lý dự án. Thời gian thực hiện là năm 2024 - 2028.

Dự án dự kiến sẽ xây dựng mới cầu Hòa Xuân với quy mô tối thiểu 6 làn xe; cụm nút phía Tây Bắc cầu Hòa Xuân (nút giao thông Cách Mạng Tháng Tám - Lê Thanh Nghị và nút giao Thăng Long - Cầu Hòa Xuân); cụm nút phía Đông Nam cầu Hòa Xuân gồm Đường dẫn đầu cầu Hòa Xuân và nút giao Nguyễn Phước Lan - Nguyễn Văn Thông.

Về sự cần thiết đầu tư, Sở Giao thông vận tải cho rằng, hiện khu đô thị Hòa Xuân có lượng dân cư cao, nhu cầu giao thông phát sinh ngày càng lớn.

Khu vực cầu Hòa Xuân là hướng kết nối với khu vực Trung tâm TP. Đà Nẵng thuận lợi nhất do đó vào giờ cao điểm lưu lượng giao thông tập trung tại vị trí này rất lớn, dẫn đến tình trạng ùn tắc giao thông cục bộ tại các nút giao đầu cầu.

Bên cạnh đó, tuyến Quốc lộ 14B qua cụm nút là tuyết huyết mạch kết nối cảng Tiên Sa, thu hút lượng lớn phương tiện tải trọng nặng lưu thông (không còn cấm giờ cao điểm như trước đây) với dòng xe hỗn hợp, nhiều loại phương tiện tải trọng, kích thước lớn, rất dễ gây ùn ứ.

Dự án khi hoàn thành sẽ giải quyết tình trạng ùn tắc giao thông trong khu vực cụm nút giao, nâng cao khả năng thông hành, mức độ an toàn khi lưu thông qua nút; đồng thời hoàn thiện mạng lưới kết cấu hạ tầng kỹ thuật giao thông theo định hướng quy hoạch, kết nối đồng bộ với hệ thống hạ tầng kỹ thuật trong khu vực, thúc đẩy phát triển kinh tế - xã hội.

Khánh Hòa: Công ty VCN đăng ký thực hiện Dự án Khu đô thị hành chính 1.766 tỷ đồng

מחלקת התכנון וההשקעות של מחוז חאן הואה הודיעה זה עתה על הארכת ההזמנה להבעות עניין בפרויקטים של השקעה המשתמשים בקרקע עבור פרויקט האזור העירוני המנהלי של מחוז דיאן חאן. בהתאם לכך, סוכנות זו האריכה את תקופת ההרשמה לביצוע הפרויקט עד השעה 17:00 ב-21 במרץ 2024. ברשת המכרזים הלאומית, קוד הפרויקט הוא PR2400000518.

משקיעים המעוניינים להירשם לצורך יישום פרויקט חייבים לבצע הליכים לקבלת תעודה דיגיטלית ולהגיש בקשה לרישום פרויקט (E-HSĐKTHDA) במערכת.

פרויקט דירות היוקרה CT2 VCN Phuoc Long מושקע על ידי חברת השקעות משותפת VCN.

משקיעים שעמדו בדרישות המקדימות של יכולת וניסיון (חברת מניות משותפת של VCN Investment) אינם צריכים להגיש מחדש את בקשת רישום הפרויקט.

בעבר, ב-4 במרץ 2024, דיווחה מחלקת התכנון וההשקעות לוועדת העם של מחוז חאן הואה כי עד למועד האחרון להגשת מסמכי רישום ליישום פרויקט האזור העירוני המנהלי של מחוז דיאן חאן (17:00 ב-8 בפברואר 2024), המשקיע היחיד שהתעניין בהגשת מסמכי רישום ליישום היה חברת המניות המשותפת VCN Investment.

על פי חוות דעתה של מחלקת הכספים של חאן הואה מ-23 בפברואר 2024, חברת המניות המשותפת VCN Investment עמדה בדרישות ליכולת פיננסית על פי מסמכי הבקשה המקדימים בנוגע ליכולת ולניסיון של משקיעים הנרשמים ליישום פרויקט האזור העירוני המנהלי של מחוז דיאן חאן.

פרויקט האזור העירוני המנהלי של מחוז דיאן חאן מיושם בקהילת דיאן לאק ובקהילת דיאן טאן (מחוז דיאן חאן), בשטח של 89.1 דונם. מתוכם, 12.2 דונם של אדמות סוכנות, 6.6 דונם של אדמות עבודות ציבוריות, 25.8 דונם של אדמות למגורים, 24.5 דונם של אדמות תנועה עירוניות... לפרויקט זה הון השקעה כולל של כ-1,766 מיליארד דונג וייט (לא כולל עלויות פיצויים, תמיכה ויישוב מחדש).

Đề xuất Trung ương hỗ trợ 5.600 tỷ đồng cho cao tốc Bắc Giang - Lạng Sơn

Theo thông tin của Báo điện tử Đầu tư - Baodautu.vn , UBND tỉnh Lạng Sơn vừa có Tờ trình số 23/TTr – UBND gửi Thủ tướng Chính phủ về việc đề nghị hỗ trợ nguồn vốn ngân sách Trung ương để đảm bảo phương án tài chính, tháo gỡ khó khăn vướng mắc tại Dự án BOT đầu tư xây dựng tuyến cao tốc Bắc Giang - Lạng Sơn đoạn Km45+100 - Km108+500, kết hợp tăng cường mặt đường Quốc lộ 1 đoạn Km1+800 - Km106+500, tỉnh Bắc Giang và tỉnh Lạng Sơn.

Trạm thu phí trên cao tốc Bắc Giang - Lạng Sơn.

Tại tờ trình này, UBND tỉnh Lạng Sơn đề nghị Thủ tướng xem xét, đồng ý chủ trương hỗ trợ từ nguồn ngân sách Trung ương khoảng 5.600 tỷ đồng (không quá 50% theo giá trị kiểm toán, quyết toán của Dự án) để bù đắp dòng tiền thâm hụt trong thời gian thu phí hoàn vốn đảm bảo phương án tài chính và đảm bảo vận hành, khai thác ổn định của Dự án BOT đầu tư xây dựng tuyến cao tốc Bắc Giang - Lạng Sơn đoạn Km45+100 - Km108+500, kết hợp tăng cường mặt đường Quốc lộ 1 đoạn Km1+800 - Km106+500, tỉnh Bắc Giang và tỉnh Lạng Sơn.

Lãnh đạo UBND tỉnh Lạng Sơn cho biết, Dự án BOT đầu tư xây dựng tuyến cao tốc Bắc Giang - Lạng Sơn đoạn Km45+100 - Km108+500, kết hợp tăng cường mặt đường Quốc lộ 1 đoạn Km1+800 - Km106+500, tỉnh Bắc Giang và tỉnh Lạng Sơn được Thủ tướng Chính phủ chấp thuận chủ trương đầu tư tại Quyết định số 2167/TTg-KTN ngày 30/10/2014.

Trên cơ sở đó, Bộ GTVT phê duyệt Dự án tại Quyết định số 1249/QĐ-BGTVT ngày 9/4/2015, UBND tỉnh Lạng Sơn tiếp nhận bàn giao quyền và nghĩa vụ của Cơ quan nhà nước có thẩm quyền từ Bộ GTVT từ ngày 25/5/2018.

Dự án có tổng mức đầu tư 12.188 tỷ đồng, nguồn vốn của nhà đầu tư, vốn huy động tín dụng từ ngân hàng Vietinbank, không có hỗ trợ vốn ngân sách nhà nước. Đến nay, toàn bộ các công trình thuộc Dự án đã hoàn thành, đảm bảo tiến độ, chất lượng, được chủ đầu tư, cơ quan có thẩm quyền nghiệm thu, Hội đồng kiểm tra nhà nước về công tác nghiệm thu công trình xây dựng chấp thuận kết quả nghiệm thu.

Theo đánh giá của UBND tỉnh Lạng Sơn, Dự án được đưa vào khai thác đã góp phần giải quyết tình trạng ùn tắc giao thông trên tuyến Quốc lộ 1, tạo điều kiện thuận lợi và thúc đẩy phát triển kinh tế - xã hội khu vực Đông Bắc Bộ nói chung, hai tỉnh Bắc Giang và Lạng Sơn nói riêng.

Trong quá trình thực hiện, vận hành Dự án có một số thay đổi (giảm 1 trạm thu phí, miễn giảm một số đối tượng thu phí, tăng trưởng lưu lượng xe thấp hơn dự báo ban đầu, bổ sung quy mô dự án...) ảnh hưởng tới phương án tài chính của dự án. Các khó khăn, vướng mắc này của Dự án đã được Kiểm toán nhà nước chỉ ra tại Thông báo số 09/TB-KTNN2 ngày 16/1/2020.

Cụ thể, theo phương án tài chính ban đầu, Dự án được thu phí hoàn vốn tại 2 trạm trên Quốc lộ 1 (tại Km 24+800 và Km93+160) và các trạm trên tuyến cao tốc, dự kiến doanh thu của Dự án là 93 tỷ đồng/tháng.

Trong quá trình triển khai do các yếu tố khách quan dẫn đến doanh thu thu phí hiện nay của Dự án chỉ còn khoảng 30 tỷ đồng/tháng, đạt khoảng 32% phương án tài chính ban đầu, dẫn đến thâm hụt dòng tiền hoàn vốn của Dự án, không đủ chi trả gốc và lãi phát sinh đối với ngân hàng cho vay vốn.

Bên cạnh đó, việc chưa hoàn thành Dự án tuyến cao tốc cửa khẩu Hữu Nghị - Chi Lăng theo hình thức BOT để kết nối đồng bộ thông tuyến đến TP. Lạng Sơn và cửa khẩu Hữu Nghị theo kế hoạch; mặt khác việc ảnh hưởng của dịch COVID-19, chính sách biên mậu của Trung Quốc đối với các cửa khẩu dẫn đến tốc độ tăng trưởng lưu lượng và phân bổ lưu lượng phương tiện trên tuyến cao tốc không đảm bảo như dự báo trong phương án tài chính được phê duyệt.

UBND tỉnh Lạng Sơn cho biết là các vướng mắc nêu trên đã làm thay đổi các thông số đầu vào của Dự án và làm ảnh hưởng trực tiếp đến khả năng trả nợ và vận hành Dự án, tương tự các khó khăn, bất cập tại 8 dự án theo đề xuất của Bộ GTVT.

Thời gian vừa qua, doanh nghiệp dự án đã có văn bản đề nghị UBND tỉnh Lạng Sơn xem xét hỗ trợ bù đắp từ ngân sách nhà nước để dự án vận hành khai thác bình thường. Tuy nhiên đối với đề nghị hỗ trợ ngân sách nhà nước khoảng 5.600 tỷ đồng, tương ứng khoảng 49% tổng vốn đầu tư theo giá trị dự kiến quyết toán (khoảng 11.356 tỷ đồng), vượt quá khả năng ngân sách của địa phương.

Mặt khác hiện tỉnh cũng đang phải bố trí khoảng 2.500 tỷ đồng vốn ngân sách địa phương để hỗ trợ cho Dự án tuyến cao tốc cửa khẩu Hữu Nghị - Chi Lăng. Các khó khăn, vướng mắc nêu trên đã làm ảnh hưởng trực tiếp đến khả năng trả nợ, hiệu quả kinh tế - xã hội, kéo dài thời gian thu phí.

UBND tỉnh Lạng Sơn đánh giá, Dự án cao tốc Bắc Giang - Lạng Sơn kết nối với Dự án đầu tư xây dựng tuyến cao tốc Đồng Đăng (tỉnh Lạng Sơn) - Trà Lĩnh (tỉnh Cao Bằng) theo hình thức đối PPP đang triển khai thực hiện, có ý nghĩa quan trọng đối với sự phát triển kinh tế - xã hội của tỉnh Lạng Sơn nói riêng và cả nước nói chung.

“Do vậy việc xem xét các phương án hỗ trợ nhà đầu tư để đảm bảo tính khả thi của phương án tài chính đối với Dự án BOT đầu tư xây dựng tuyến cao tốc Bắc Giang - Lạng Sơn đoạn Km45+100 - Km108+500, kết hợp tăng cường mặt đường Quốc lộ 1 đoạn Km1+800 - Km106+500, tỉnh Bắc Giang và tỉnh Lạng Sơn theo hình thức Hợp đồng BOT”, lãnh đạo UBND tỉnh Lạng Sơn đánh giá.

Dừng đầu tư 1,3 km đường sau bến cảng Lạch Huyện bằng vốn đầu tư công

Bộ trưởng Bộ GTVT vừa ký Quyết định số 216/QĐ – BGTVT về chủ trương Dự án đầu tưxây dựng Tuyến đường giao thông sau bến số 3 đến bến số 6 thuộc Khu bến cảng Lạch Huyện, cảng biển Hải Phòng.

Phối cảnh đường sau các bến cảng Lạch Huyện - Hải Phòng.

Theo đó, Bộ GTVT chấp thuận dừng chủ trương đầu tư Dự án đầu tư xây dựng Tuyến đường giao thông sau bến số 3 đến bến số 6 thuộc khu bến cảng Lạch Huyện, cảng biển Hải Phòng bằng nguồn vốn nguồn vốn đầu tư công của Bộ GTVTgiai đoạn 2021-2025.

Ban quản lý dự án Hàng hải có trách nhiệm tổ chức bàn giao hồ sơ, tài liệu liên quan của Dự án đầu tư xây dựng Tuyến đường giao thông sau bến số 3 đến bến số 6 thuộc khu bến cảng Lạch Huyện, cảng biển Hải Phòng cho UBND TP. Hải Phòng theo quy định và báo cáo Bộ GTVT về kế hoạch vốn đầu tư công trung hạn đã bố trí cho Dự án.

Dự án đầu tư xây dựng Tuyến đường giao thông sau bến số 3 đến bến số 6 thuộc Khu bến cảng Lạch Huyện, cảng biển Hải Phòng được Bộ GTVT phê duyệt chủ trương đầu tư tại Quyết định số 1603/QĐ-BGTVT ngày 30/8/2021.

Dự án có tổng mức đầu tư 614,372 tỷ đồng từ nguồn ngân sách Nhà nước có mục tiêu xây dựng tuyến đường sau cảng từ cuối bến số 2 đến cổng bến số 5, 6 với chiều dài khoảng 1,3km m (từ Km0 + 750 đến Km2 + 050); bề rộng nền đường 52,5m; cấp thiết kế cấp III đồng bằng; vận tốc thiết kế 80km/h.

Tuy nhiên, tại Thông báo số 39/TB-VPCP ngày 11/2/2022 thông báo kết luận của Thủ tướng Chính phủ Phạm Minh Chính tại buổi làm việc với lãnh đạo TP. Hải Phòng, Thủ tướng đã có ý kiến việc đầu tư hệ thống giao thông đường bộ phía sau các bến cảng khu vực Lạch Huyện và Cầu Tân Vũ - Lạch Huyện.

Cụ thể, trước mắt tập trung đầu tư đoạn đường từ bến cảng số 2 đến hết bến cảng số 6: Giao cho các doanh nghiệp đang thi công các bến cảng thực hiện xây dựng đồng bộ hệ thống đường bộ phía sau các bến cảng.

Lãnh đạo Chính phủ cũng đã chỉ đạo Bộ GTVT và UBND TP. Hải Phòng và các cơ quan liên quan nghiên cứu phương án sử dụng ngân sách địa phương kết hợp với các nguồn vốn khác theo phương thức hợp tác công tư, xã hội hóa để đầu tư xây dựng tuyến đường đảm bảo đồng bộ với các bến cảng thuộc Khu bến Lạch Huyện và Khu công nghiệp.

Trên thực tế, Ban quản lý dự án Hàng hải đã dừng triển khai các bước tiếp theo sau khi Bộ GTVT phê duyệt chủ trương đầu tư, không thực hiện giải ngân nguồn vốn được giao và phối hợp với nhà đầu tư để bàn giao hồ sơ đề xuất chủ trương đầu tư dự án.

Quảng Nam nêu 2 phương án xã hội hoá đầu tư sân bay Chu Lai

Thông tin về định hướng phát triển sân bay Chu Lai trong Quy hoạch tỉnh Quảng Nam thời kỳ 2021 - 2030, tầm nhìn đến năm 2050, Chủ tịch UBND tỉnh Quảng Nam, ông Lê Trí Thanh cho biết, địa phương đã trình Bộ Giao thông - Vận tải bản Đề án xã hội hoá sân bay Chu Lai.

Sân bay Chu Lai sẽ trở thành sân bay quốc tế.

Chủ tịch Lê Trí Thanh thông tin, Ban cán sự Đảng, Chính phủ đã báo cáo với Bộ Chính trị đề án xã hội hoá đầu tư các cảng hàng không sân bay trên toàn quốc. Sau khi Bộ Chính trị cho chủ trương thì Chính phủ sẽ triển khai tổ chức thực hiện.

Bộ Giao thông - Vận tải là cơ quan đầu mối, làm việc với các địa phương để triển khai, đẩy mạnh việc đầu tư sân bay trên toàn quốc. Trong đó, phân loại các sân bay theo quy mô, tầm vóc.

Ông Lê Trí Thanh khẳng định, sân bay Chu Lai được xác định là sân bay quy mô cấp 4F, là quy hoạch cấp lớn nhất của tổ chức hàng không dân dụng thế giới. Công suất đến năm 2050 là 30 triệu hành khách và 5 triệu tấn hàng hoá.

“So với các trung tâm của các nước trong khu vực Đông Nam Á, 5 triệu tấn hàng hoá có nghĩa là quy mô lớn nhất. Điều đó cho thấy Chính phủ xác định được triển vọng và năng lực cạnh tranh của Cảng hàng không Chu Lai trong việc phát triển hàng hoá”, ông Thanh chia sẻ.

Theo Chủ tịch tỉnh Quảng Nam, hiện đề án xã hội hoá sân bay Chu Lai đã được tỉnh trình Bộ Giao thông - Vận tải. Sau khi có cơ chế đầu tư phát triển hệ thống sân bay toàn quốc theo hình thức xã hội hoá như thế nào, thì sân bay Chu Lai sẽ được đầu tư theo hình thức phù hợp.

Theo quan điểm của Quảng Nam, có 2 phương án đầu tư.

Một là, ACV sẽ hợp tác đầu tư cùng với doanh nghiệp tư nhân có năng lực để cùng đầu tư phát triển. Chỉ có một nhà khai thác duy nhất đối với sân bay Chu Lai, kể cả khu vực phía tây sân bay Chu Lai và khu vực phát triển mới là phía đông sân bay.

Phương án 2 là có hai nhà khai thác. Phía tây sân bay hiện nay tiếp tục do ACV là đơn vị khai thác. Mời gọi nhà khai thác thứ hai để đầu tư phía đông sân bay Chu Lai theo quy hoạch.

“Quan điểm của tỉnh là như vậy, nhưng quyết định ra sao phải chờ ý kiến cấp trên. Không có chỗ nào trên cả nước, mà có đến hai sân bay quốc tế gần nhau, đó là sân bay quốc tế Đà Nẵng và sân bay Chu Lai. Đây là điều kiện, nền tảng vô cùng thuận lợi cho sự phát triển của địa phương”, ông Lê Trí Thanh khẳng định.

Theo Quy hoạch tỉnh Quảng Nam thời kỳ 2021 - 2030, tầm nhìn đến năm 2050 được Thủ tướng Chính phủ phê duyệt, Cảng hàng không quốc tế Chu Lai được đầu tư xây dựng với quy mô sân bay đạt cấp 4F.

Cảng hàng không quốc tế Chu Lai sẽ trở thành trung tâm công nghiệp - dịch vụ hàng không quốc tế với các hoạt động vận tải hành khách, hàng hoá, logistics hàng không; trung tâm đào tạo và huấn luyện bay.

Đồng thời, sân bay này sẽ là trung tâm sửa chữa bảo dưỡng các loại máy bay, sản xuất linh phụ kiện ngành hàng không; gắn kết với khu phi thuế quan và các khu công nghiệp công nghệ cao, hình thành trung tâm sản xuất, chế tác, gia công các sản phẩm công nghệ cao, giá trị cao, xuất nhập khẩu đường hàng không.

Theo Quy hoạch tổng thể phát triển hệ thống cảng hàng không, sân bay toàn quốc thời kỳ 2021 - 2030, tầm nhìn đến năm 2050, Chu Lai sẽ trở thành cảng hàng không quốc tế.

Giao đầu mối nghiên cứu mở rộng cao tốc Bắc - Nam đoạn Cam Lộ - La Sơn

Bộ trưởng Bộ GTVT vừa ký Quyết định số 227/QĐ – BGTVT về việc giao nhiệm vụ lập Báo cáo nghiên cứu tiền khả thi Dự án đầu tư xây dựng mở rộng đường bộ cao tốc Bắc - Nam phía Đông, đoạn Cam Lộ - La Sơn.

Đây là một trong 5 đoạn tuyến cao tốc có quy mô 2 làn xe đang được Bộ GTVT ưu tiên dành nguồn lực để nâng cấp, mở rộng lên quy mô 4 làn xe tiêu chuẩn.

Một đoạn cao tốc Cam Lộ - La Sơn.

Theo đó, Bộ GTVT giao nhiệm vụ cho Ban quản lý dự án đường Hồ Chí Minh tổ chức lập Báo cáo nghiên cứu tiền khả thi Dự án đầu tư xây dựng mở rộng đường bộ cao tốc Bắc - Nam phía Đông đoạn Cam Lộ - La Sơn, tỉnh Quảng Trị và tỉnh Thừa Thiên Huế.

Kinh phí lập Báo cáo nghiên cứu tiền khả thi Dự án được thanh toán theo nhiệm vụ, dự toán được duyệt và kế hoạch vốn chuẩn bị đầu tư hàng năm; thời gian thực hiện là từ năm 2024 đến năm 2025.

Tại Quyết định số 227, Bộ GTVT giao Ban quản lý dự án đường Hồ Chí Minh làm chủ đầu tư bước lập báo cáo nghiên cứu tiền khả thi của dự án nêu trên; đối với tư vấn lập báo cáo nghiên cứu tiền khả thi sẽ được lựa chọn theo quy định hiện hành.

Ban quản lý dự án đường Hồ Chí Minh có trách nhiệm tận dụng tối đa hồ sơ dự án đầu tư đã được Bộ trưởng Bộ GTVT phê duyệt tại Quyết định số 1291/QĐBGTVT ngày 19/6/2018 và các kết quả nghiên cứu (nếu có) để phục vụ công tác nghiên cứu, lập Báo cáo nghiên cứu tiền khả thi Dự án xây dựng mở rộng đường bộ cao tốc Bắc - Nam phía Đông đoạn Cam Lộ - La Sơn, tỉnh Quảng Trị và tỉnh Thừa Thiên Huế theo quy hoạch được duyệt; hoàn tất các thủ tục liên quan để xử lý dứt điểm theo quy định hiện hành các công việc đã được Bộ GTVT giao tại Quyết định số 1927/QĐ-BGTVT ngày 11/9/2019.

Dự án thành phần đầu tư đoạn Cam Lộ - La Sơn thuộc Dự án xây dựng một số đoạn đường bộ cao tốc Bắc – Nam phía Đông giai đoạn 2017 – 2020, sử dụng vốn đầu tư công, được đưa vào khai thác từ ngày 1/1/2023.

Hiện phần đường các đoạn tuyến thông thường (giai đoạn phân kỳ) đoạn Cam Lộ - La Sơn được bố trí 2 làn xe với mặt cắt ngang có bề rộng nền đường 12 m. Trong đó, mặt đường xe chạy 7m (mỗi chiều đường 1 làn xe; giữa hai chiều đường sơn tim); bề rộng lề gia cố 2 bên là 4m (kết cấu mặt đường như kết cấu mặt đường của làn xe cơ giới). Lề đất mỗi bên rộng 1m. Riêng các đoạn vượt xe (được thiết kế quy mô theo giai đoạn hoàn chỉnh) bố trí 4 làn xe với mặt cắt ngang có nền đường rộng 23,25m, trong đó mặt đường xe chạy 14m; dải phân cách giữa 0,75m; dải an toàn giữa 1,5m (2x0,75m); dải dừng xe khẩn cấp 5m (2x2,5m). Lề đất rộng 2m (2x1m).

Theo tính toán sơ bộ, để nâng cấp, mở rộng 98 km cao tốc Bắc – Nam phía Đông, đoạn Cam Lộ - La Sơn từ quy mô 2 làn xe lên 4 làn xe tiêu chuẩn, có làn dừng khẩn cấp liên tục là khoảng 6.500 tỷ đồng. Phương án này từng được lập năm 2020 nhưng hiện vẫn cần cập nhật lại cho phù hợp với tình hình thực tế, trước khi trình cấp có thẩm quyền phê duyệt.

Trước đó, tại Công điện số 16, Thủ tướng Chính phủ đã giao Bộ GTVT chủ trì, phối hợp với ngay các địa phương liên quan khẩn trương nghiên cứu phương án đầu tư, nâng cấp các tuyến đường bộ cao tốc đã được đầu tư phân kỳ đạt quy mô cao tốc hoàn chỉnh, phù hợp với tiêu chuẩn thiết kế, nhu cầu vận tải theo đúng chỉ đạo của Thủ tướng Chính phủ tại các văn bản nêu trên; trong đổ tập trung đầu tư sớm nhất đối với các tuyến đường bộ cao tốc quy mô 2 làn xe. Đồng thời, rà soát bổ sung đầy đủ, đồng bộ các công trình hạ tầng trên tuyến (như hệ thống giao thông thông minh, trạm dừng nghỉ,...); báo cáo Thủ tướng trong tháng 3/2024.

Đầu tư gần 360 tỷ đồng xây dựng nhà máy gia công mũ giày tại Thanh Hoá

Theo đó, Dự án được thực hiện tại xã Thạch Định, huyện Thạch Thành, tỉnh Thanh Hoá. Mục tiêu dự án nhằm đầu tư xây dựng nhà máy gia công mũ giày (sản xuất giày, dép).

תמונה איורית

Dự án có quy mô khoảng 65.678 m2 với các hạng mục xây dựng bao gồm: 4 nhà xưởng, nhà xe công nhân, nhà bảo vệ, nhà văn phòng - nghỉ ca, nhà ăn kết hợp nhà y tế, nhà máy phát điện, trạm xử lý nước thải, nhà điều hành trạm xử lý nước thải, bể nước sạch…

Tổng vốn đầu tư của dự án khoảng 359,18 tỷ đồng. Trong đó, vốn tự có của nhà đầu tư khoảng 72 tỷ đồng (chiếm tỷ lệ 20,05%), vốn vay ngân hàng thương mại khoảng 287,18 tỷ đồng (chiếm tỷ lệ 79,95%).

Dự án có thời hạn hoạt động 50 năm. Tiến độ dự kiến sẽ hoàn thành, đưa dự án vào hoạt động chậm nhất trong 24 tháng kể từ thời điểm được Nhà nước bàn giao đất.

Được biết, Công ty cổ phần giầy Thạch Định được Sở KH&ĐT Thanh Hoá cấp giấy chứng nhận đăng ký doanh nghiệp lần đầu ngày 13/5/2022, đăng ký thay đổi lần thứ 3 ngày 27/12/2023. Doanh nghiệp có trụ sở chính đăng ký tại Số 05 Phan Chu Trinh, phường Điện Biên, thành phố Thanh Hóa, tỉnh Thanh Hóa.

מָקוֹר: https://baodautu.vn/dau-tu-cao-toc-cho-moi---bac-kan-quy-mo-4-lan-von-5751-ty-dong-de-xuat-ho-tro-5600-ty-dong-cho-cao-toc-bac-giang---lang-son-d210438.html