אנגלית היא שפה חשובה בפקיסטן עם למעלה מ-108,036,049 דוברים, מה שהופך אותה למדינה דוברת האנגלית השלישית בגודלה בעולם , על פי אטלס העולם. האנגלית המדוברת בפקיסטן היא גרסה של השפה, המכונה אנגלית פקיסטנית או פאקליש.

כ-27% מאוכלוסיית פקיסטן דוברת אנגלית כשפת אם, בעוד ש-58% דוברים אנגלית כשפה שנייה.

עם זאת, פקיסטן דורגה רק במקום ה-64 מתוך 113 מדינות וטריטוריות במדד שליטה באנגלית לשנת 2023 (EF EPI), עם ציון של 497 ונופלת בקטגוריית "שליטה נמוכה".

שפה "נייטרלית"

השימוש באנגלית בפקיסטן מתחיל עוד בתקופת השלטון הקולוניאלי הבריטי בתת היבשת ההודית, כאשר אנגלית נוסדה כסמל של כוח. אנגלית הייתה השפה הרשמית של הממשל וההשכלה הגבוהה במאה ה-19 תחת השלטון הבריטי.

הממשלה הקולוניאלית הבריטית ניסתה ליצור אליטה מקומית שדוברת אנגלית שוטפת שתשמש כגשר בין השליטים הבריטים לאוכלוסייה המקומית.

לאחר קבלת העצמאות בשנת 1947, אימצה פקיסטן את האורדו כשפתה הלאומית במטרה ליצור זהות לאומית מאוחדת.

תמונה (1).png
אנגלית נלמדת כמקצוע חובה עד לרמת אוניברסיטה בפקיסטן. צילום: יוניסף.

עם זאת, מצב זה גרם למתחים לשוניים בין קבוצות אתניות שונות במדינה. כדי לפתור את הבעיה, אנגלית הוגדרה כשפה הרשמית, ששימשה כאמצעי ניטרלי בין המחלוקות הללו, כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Journal of Interdisciplinary Insights.

למרות שחוקת 1973 הגדירה את האורדו כשפה הלאומית, סעיף 251 התיר את השימוש באנגלית למטרות רשמיות, במיוחד במערכת המשפט ובאסיפות המחוקקות.

משמעות הדבר היא שאנגלית נותרה כשפה רשמית לצד אורדו כדי להקל על התקשורת בין הפרובינציות ולהבטיח המשכיות בפעולות הממשלה. החלטה זו הניחה את היסודות למעמדה של האנגלית כשפת עילית בפקיסטן הפוסט-קולוניאלית.

עם התקדמות הגלובליזציה הכלכלית, ממשלת פקיסטן המשיכה לתעדף את החינוך לאנגלית כדי לגשר על הפער בין המעמדות החברתיים. עם זאת, בספטמבר 2015, בית המשפט העליון של פקיסטן הכריז כי השפה הרשמית תחזור לאורדו, בהתאם לחוקה משנת 1973.

סטודנטים רבים לומדים במשך 14 שנים אך עדיין מצליחים בצורה גרועה.

מדיניות האנגלית הנוכחית בפקיסטן מאופיינת בפרקטיותה. הממשלה פועלת להנגשת אנגלית לכולם, במיוחד במערכת החינוך, כדי להגביר את השימוש בשפה בחיי היומיום וליצור הזדמנויות לדור הצעיר.

במערכת החינוך הפקיסטנית, אנגלית נלמדת כמקצוע חובה עד לרמת אוניברסיטה. עם זאת, איכות ונגישות החינוך האנגלי משתנים באופן משמעותי בין קבוצות סוציו-אקונומיות שונות.

סיבה עיקרית לרמת האנגלית הנמוכה בפקיסטן היא פיזור לא אחיד של חינוך איכותי. בתי ספר באנגלית מציעים תוכניות לימודים טובות יותר אך מוגבלים למרכזים עירוניים ולמשפחות עשירות, מה שמותיר חלק גדול מהאוכלוסייה ללא חשיפה מספקת לאנגלית.

בתי ספר פרטיים פונים בעיקר למשפחות מהמעמד הבינוני ולאליטה העירונית, ומציעים לימודי אנגלית באיכות גבוהה. לבוגרי בתי ספר אלה יש לעתים קרובות סיכויי קריירה טובים יותר.

לעומת זאת, בתי ספר ציבוריים, במיוחד באזורים כפריים, מלמדים באורדו או בשפות מקומיות, כאשר אנגלית נחשבת רק כמקצוע משני. תלמידים במוסדות אלה מקבלים לעתים קרובות הדרכה באנגלית לא מספקת, דבר המגביל את יכולתם להגיע לרמת תקשורת גבוהה.

לפיכך, למרות שלמדו אנגלית במשך יותר מ-14 שנים, רוב התלמידים מבתי ספר שאינם מהשורה הראשונה עדיין חסרים את הכישורים הדרושים כדי ללמוד השכלה גבוהה ולפתח את הקריירה שלהם, כפי שמוצג בכתב העת Journal of Education and Educational Development.

בנוסף, מערכת החינוך הפקיסטנית מדגישה לעתים קרובות מיומנויות קריאה וכתיבה באנגלית, עם דגש מועט על פיתוח מיומנויות האזנה ודיבור. כתוצאה מכך, תלמידים מסוגלים לקרוא ולכתוב באנגלית אך מתקשים לדבר ולדבר באופן שוטף.

סטודנטים רבים מסיימים את לימודיהם עם כללי דקדוק בעלי פה, אך חסרים את הביטחון העצמי לנהל שיחות באנגלית.

"למדתי אנגלית במשך עשרות שנים אבל עדיין לא יכול לדבר משפט שלם" "למדתי אנגלית מכיתה ו' עד כיתה י"ב אבל לא יכולתי לדבר משפט אחד", שיתף קורא עם VietNamNet. קוראים רבים ניתחו את השיטה ואת גודל הכיתות הצפוף כמחסומים להוראת ולמידת אנגלית בבתי הספר.