הם דיברו מילות אהבה זה לזה, פאו דונג

בתוך השינויים ברמות טאי נגוין, מנגינת פאו דונג עדיין מהדהדת מגגות בתיהם של אנשי הדאו. בחמימות האח ובזיכרונותיהם של בעלי המלאכה הקשישים, מנגינת החיזור הזו ממשיכה לעבור מדור לדור ולשמר כחלק בלתי נפרד מחיי התרבות של הקהילה האתנית רד דאו.

אנשי הדאו האדום שרים את שיר הפאו דונג בתוך נוף ההרים והיערות.

שולחים אהבה דרך שירה

שירת הפאו דונג של הקבוצה האתנית הדאו בבק קאן (כיום חלק ממחוז תאי נגוין) הוכרה כמורשת תרבותית לאומית בלתי מוחשית על ידי משרד התרבות, הספורט והתיירות בשנת 2020.

זוהי צורת הופעה עממית בעלת ערכים אמנותיים והומניסטיים ייחודיים, המתבטאים באמצעות שירים בטקסים, פסטיבלים, חיזור, עבודה וחיי היומיום, ותורמת לתיאור הזהות התרבותית הייחודית של אנשי הדאו.

כשהשמש שוקעת בהדרגה מאחורי ההרים הירוקים העמוקים, שקיעה אדומה ותוססת טובלת את הנוף השליו של כפר באן קוון 2 (קומונה צ'ו דון) בגוון ורוד. במטבח הקטן, האש מתפצפצת בעליזות, וניחוח מתוק של אורז נישא דרך הבית בן שלושת החדרים בענן עשן.

גברת הואנג טי פונג הביטה החוצה מהחלון והחלה לשיר מנגינה של פאו דונג, קולה הנוגע ללב החזיר אותנו לתקופה שבה הייתה בשנות העשרים לחייה...

כשהייתה גברת פונג נערה צעירה, לא היה חשמל, ואמצעי התחבורה העיקרי היה הליכה. אלו היו זמנים קשים ועניים, בהם עבדו בשדות כל השנה. צעירי הקבוצה האתנית דאו באותה תקופה תמיד ציפו לאביב עם פסטיבליו התוססים.

במהלך טט (ראש השנה הוייטנאמי), מלבד השתתפות במפגשים ומשחקים מסורתיים כמו סביבונים, תגית בעיניים עצומות וזריקת כדור, זוהי גם הזדמנות לצעירים למצוא בני זוג לשיר איתם שירי פאו דונג. גברת פונג ומר טריאו טאי קים נפגשו באביב.

גברת פונג סיפרה: "אז לא היו טלפונים או אופנועים כמו שיש היום, אז היה קשה מאוד להיפגש. במהלך טט (ראש השנה הירחי), כשאנחנו הצעירים היינו פנויים, היינו מתאספים בקבוצות והולכים לאזורים שונים כדי למצוא מקומות לשיר שירי אהבה. היינו נוסעים למרחקים ארוכים, לפעמים יום שלם, ומגיעים כשהיה כבר חשוך. אם ראינו בית עם דלת פתוחה, היינו שואלים אם המשפחה תרשה לנו לשיר ולרקוד, ואז היינו נכנסים. היינו יושבים ליד האש, שותים תה ושרים כל הלילה. במהלך השירה וההיכרות העצמית, היינו מוצאים מישהו מתאים, מישהו שאהבנו, והיינו מגיבים בשיר. לפעמים לא היינו מעזים לדבר ישירות מול קהל, אבל דרך ה'פאו דונג' (שיר חיזור מסורתי), לא היינו ביישנים; יכולנו לבטא את רגשותינו ולשאול אם הם יסכימו להיות איתנו."

שירי פאו דאנג קירבו את מר קים וגברת פונג.

סיפור האהבה שלהם החל כשהיא הלכה כמעט 30 ק"מ מקהילת נאם קואונג לבאן קואון כדי לשיר את פאו דונג. לאחר הלילה הראשון שלהם ביחד, רק באביב שלאחר מכן, למר קים הייתה הזדמנות לבקר בכפר של גב' פונג כדי לשיר שירי אהבה.

וכך, לקח להם 4-5 שנים, נפגשו פעם או פעמיים בשנה, עד שהם סוף סוף עברו לגור יחד. כשהם נזכרו באבן דרך מיוחדת זו, הם שרו לנו את המילים שכנראה יישארו איתם למשך שארית חייהם: "אל תזלזלו במשפחתנו המסכנה, בואו נחיה יחד/מאוחר יותר, נעבוד קשה/אם נהיה נאמנים, בהדרגה יהיה לנו עתיד/אם יהיה לנו לב טוב כזה, נחיה יחד לנצח".

העברת זהות תרבותית

כך נמשכה השיחה שלנו, עד שמר קים הניח מחבת גדולה מברזל יצוק על הכיריים והחל להקפיץ צלחת של נבטי במבוק עם עלי שום, קולו נעשה לפתע קודר: "הדור המקושר לפאו דונג איננו מזמן".

בימים עברו, אנשים השתמשו בשיר פאו דאנג כדי לבטא את רגשותיהם, בין אם עבדו בשדות או חוו שמחה וצער. אולם, כיום, מעט צעירים יודעים כיצד לשיר פאו דאנג. לזמן מה, נראה היה שזבל הפאו "נעלם" מהחיים.

בשנים האחרונות, התרבות המסורתית זכתה לתשומת לב רבה יותר, ומסורת שירת פאו דונג שוקמה. אנשים כמוני שיודעים לשיר אותה עכשיו זוכים להופיע בפסטיבלים ובתוכניות תרבות. כמה צעירים בכפר לומדים שירת פאו דונג, אבל לא רבים, ואף אחד מהם אינו בנים. אני רק מקווה שהזהות התרבותית האתנית שלנו תישאר...

לדברי מר טריאו טאי דואנג, מזכיר סניף המפלגה בכפר באן קואן 2, עם חלוף הזמן, מנהגים מסורתיים רבים התפוגגו בהדרגה. הייתה תקופה לפני 2010 שבה תושבי הכפר כמעט ולא שרו עוד את פאו דונג; צעירים עזבו את הבית כדי לעבוד במקום אחר, קשישים כמעט ולא שרו, ותלבושות מסורתיות אוחסנו עמוק בארונות עץ.

תלמידים צעירים לומדים לשיר פאו דונג בשיעור מסורתי בכפר בן קואן 2.

מר דונג הוסיף: "לאחר תקופה של מאמצים לשקם את המסורת, הודות לשיעורי שירת פאו דונג שאורגנו בתמיכת הממשלה המקומית, בכפר באן קואן 2 מתגוררים כיום כמעט 20 איש שיודעים לשיר. אנו, אנשי הדאו, מבינים בבירור שזהות תרבותית היא מקור גאווה ומשחקת תפקיד חיוני בחיינו הרוחניים. יתר על כן, בתקופה הנוכחית, תרבות היא גם יתרון עבור הכפר לפיתוח תיירות קהילתית. אנו מקווים שריקוד פאו דונג יהיה גולת כותרת מרשימה עבור תיירים שיבואו לחוות את המקום הזה."

ב-5 בדצמבר, נחנך בכפר באן קואן 2 קורס הכשרה בנושא עיצוב בגדים מסורתיים ושירת שירי פאו דונג של הקבוצה האתנית דאו (קבוצת הדאו האדומה). הקורס אורגן על ידי מוזיאון התרבויות האתניות הווייטנאמיות בשיתוף פעולה עם הוועד העממי של קומונה צ'ו דון.

קורס ההכשרה כולל 5 אמני שירה של פאו דונג וכמעט 50 תלמידים. הקורס יסתיים לאחר 10 ימים, במטרה לבחור תלמידי ליבה להמשך פעילויות קבועות בכפר ולהשתתף בהופעות באירועי תרבות ותיירות מקומיים.

מהמאמצים בכפר קטן זה באזור ההררי הצפוני, ניתן לראות כי שימור והחייאת ערכים תרבותיים מסורתיים הם בני קיימא רק כאשר ניתנת לאנשים ההזדמנות להשתתף ולהעביר אותם הלאה.

יחד עם באן קואן 2, יישובים רבים עם קהילות דאו בתאי נגוין מתמקדים גם הם בשיקום השירה, התלבושות והפסטיבלים שלהם כדי לשמר את זהותם התרבותית.

יש לקוות, שייפתחו יותר שיעורים כדי שהדור הצעיר יוכל ללמוד לשיר פאו דונג, ובכך לשמר את הזהות התרבותית בזיכרון ולהביא אותה לקדמת הבמה בפסטיבלים ובתיירות, ולהפוך לגאווה משותפת של המחוז.

מקור: https://baothainguyen.vn/van-hoa/202512/thuong-nhau-cat-loi-pao-dung-50128b5/