סיפורו של קיאו מעשיר את המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של שלושת אזורי וייטנאם.

(Baohatinh.vn) - מלבד ערכו ההומניטרי העמוק, *טרויין קיאו* של נגוין דו הוא גם יצירת מופת של שירה המגלמת את יופיה של השפה הוייטנאמית ואת עומק נשמתה. לכן, *טרויין קיאו* חדר בקלות לחיים הלאומיים והפך למקור לאמנות עממית בכל שלושת אזורי וייטנאם: צפון, מרכז ודרום.

טביעות בשירי עם

מסמכים רבים מראים ששירי עם של נהר וי וג'יאם נוצרו מעמלם של תושבים משני גדות נהר לאם, אך היו פופולריים ביותר בסוף המאה ה-17 וה-18, שהייתה גם התקופה בה נגוין דו בילה שנים רבות קשור למולדתו של אביו, הא טין .

דמותו של נגוין דו שר שירי עם בכפר האריגה טרונג לו משוחזרת בסרט "המשורר הגדול נגוין דו".

האגדה מספרת שבאותה תקופה, צ'יו ביי נהג לשיר את "וי" ב"טרואנג לו", "להאכיל את המילים" לנערי טיאן דין בתגובה לנערות אוי וסא פואנג ואי. נראה כי מרחב עממי זה טיפח השראה, כך שגם שירי קיאו המאוחרים יותר נשאו נימה עממית חזקה. וכאשר נולדה טרויין קיאו, יצירה זו עצמה הפכה למקור עבור וי וג'יאם להעשרת החומר האקספרסיבי.

האמן המכובד נגוין טרונג טואן אישר: "המשורר הגדול נגוין דו היה נלהב מגילדת הבדים של טרונג לו לפני שחיבר את סיפור קיאו. אבל זהו גם סיפור קיאו שהוא החומר הנפלא להעשרת שירי העם. הקשרים רבים של הופעות שאלו את פסוקיו וקטעיו של קיאו כדי לבטא רגשות, ויצרו שירי אהבה שנונים, הומוריסטיים ואמנותיים ביותר."

האמן המכובד טרונג טואן (שני משמאל) ואומנים נוספים ממועדון השירים העממיים של קהילת נגהי שואן מצלמים תוכנית טלוויזיה על מורשת.

ישנן דוגמאות רבות שנתן האמן המכובד נגוין טרונג טואן לגבי מילות בלדות האהבה. לדוגמה, הזמרת: "אתה ודאי מכיר את סיפורו של קיאו/ אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות ברורות/ מדוע שר החוץ הגיע לבירה/ מדוע קיאו נאלצה למכור את עצמה כדי לגאול את אביה/ פריחת אפרסק ערב ופרחי שזיף מוקדמים מתעכבים/ מדוע קים טרונג עזב וחזר?".

נאם השיב: "אני בקיא בשפה הלאומית ומיומן בכתיבה; אני גם מיומן בכתיבת סיפור קיאו, תוך הסבר הסיפור לסוחר המשי; האשמת השווא של סוחר המשי; זו הסיבה שבעל הקרקעות העשיר הגיע באופן בלתי צפוי לבירה; כי אדיקות בנים חזקה מאהבה; זו הסיבה שקיו נאלצה למכור את עצמה כדי לגאול את אביה; קים חזרה הביתה; ונודע לה שדודו נפטר..."

מתוך סיפורו של קיאו, אמנים יכולים "לאלתר" בהיבטים רבים של מצבי חיים. עד היום, סופרים רבים ממשיכים לכתוב מילים חדשות לשירי עם על ידי "השאלת קיאו", כדי להפוך את שירי המולדת לחיים יותר, עם צבעים עתיקים כדי לדבר בצורה חלקה על ההווה.

משלחת הא טין ביצעה את היצירה "כינוס אזור שירי העם וי וג'יאם" בפסטיבל "חזרה לאזור שירי העם וי וג'יאם - חיבור תמצית המורשת" בשנת 2024.

קולו של קיו מהדהד בשלושה אזורים

בהשתתפותו בפסטיבל "חזרה לאזור וי וג'יאם - חיבור תמצית המורשת" בהא טין בסוף 2024, שיתף אמן העם דו מין ת'וי (תיאטרון השירים העממי בק נין קוואן הו): "בקואן הו, ישנן מילים רבות המשתמשות ברמיזות לסיפור קיאו, חלק מהשירים אף שרים בית שלם של קיאו. סיפור קיאו עוזר לזמרים ולזמרים לבטא באופן מלא את הרגשות והרעיונות במערכת היחסים האהבה."

אמן העם Do Minh Thuy - תיאטרון Bac Ninh Quan Ho

אם הדימוי והשיר נוטים להיות פשוטים, אז צ'ואן הו הוא סגנון שירה מלומד, המקושר לפסטיבלים ולתחביב של "נגינת צ'ואן הו". לכן, זמרי צ'ואן הו משתמשים לעתים קרובות ברמיזות מקיאו כמו "ליאו צ'ואנג דאי", "דויין קים לה טאם צ'י הונג", "מאי טאן", "נגוייט לאו"... כדי ליצור עומק תרבותי למילים. ישנם שירים כמו "סאו דונג ככל שאני מנער יותר, כך אני מלא יותר" המשתמש בקטע ארוך: "סאו דונג ככל שאני מנער יותר, כך אני מלא יותר/ שלושה סתיו מנקים יום ארוך/ מאי טאן סוגרת את החלון/ האבק האדום, הדרך לחלום/ הירח הדועך, צלחת השמן שחוקה/ הפנים חולמות, הלב משועמם/ חדר הכתיבה קר כנחושת/ במבוק הוא כמו קצה ארנבת, המשי רפוי על המיתרים".

בשנת 2021, פרסם בית ההוצאה לאור של איגוד הסופרים של וייטנאם את הספר "שירי העם של קוואן הו של בק נין עם סיפור קיאו", המאגד 59 שירי קוואן הו המשתמשים במילים של סיפור קיאו. זוהי עדות ברורה לחיוניות המתמשכת של סיפור קיאו בשירי העם של בק נין.

כמה הופעות של אמנים ושחקנים מתיאטרון בק נין קוואן הו בפסטיבל "חזרה לארץ וי וג'יאם - חיבור תמצית המורשת".

מקין בק ועד לאזור המרכז, ואז לדרום, קיאו ממשיכה "להפוך" לצורות רבות של שירי עם כגון: שירי עם הואה, שירי עם בין-טרי-ת'יין, שירי עם קוואנג נאם , שירי עם דרומיים, מנגינות לי, דון קה טאי טו, צ'או, קאי לואונג... בכל מקום בו וייטנאמים שרים, שם צלה של טרויין קיאו עדיין מתפשט בשקט. בשיריה, פשוטי העם בכל אזור כפרי מזהים את היופי האנושי, אדיקותו הבתורית ונאמנותה של קיאו, נאמנים לרוחה ההומניטרית של נגוין דו.

לא רק שחיה בסגנון פולק, קיאו מקודמת מאוד גם על ידי מדיניות תרבות. בשנת 2015, משרד התרבות, הספורט והתיירות אישר את הפרויקט להפצה וקידום יצירתה של טרויין קיאו בקנה מידה ארצי. סדרה של צורות אמנות הוזמנו לכתיבת מנגינות המעובדות משיריו של קיאו כגון: צ'או, קאי לואונג, וי, ג'יאם נג'ה טין, קוואן הו בק נין, באי צ'וי, קא טרו, האט ואן, שאם, קא הואה, דון קא טאי טו...

מופע של מוזיקת ​​עם דרום וייטנאמית (Đờn ca tài tử). צילום: אינטרנט.

עיבודים אלה לא רק מעשירים את חיי התיאטרון, אלא גם מאשרים ש"סיפורו של קיאו" מסוגל לכלול את כל המצבים הרגשיים ומתאים למרחבי הופעה מגוונים - ערך נדיר ביצירות ספרותיות קלאסיות.

בשקט, במשך מאות שנים, חלחל טרויין קיו לחיים הלאומיים בצורה פשוטה באמצעות מילים ושירים. דבר זה מאשר את הערך הרב והחיוניות החזקה של טרויין קיו בחיי התרבות הלאומיים בכל שלושת האזורים צפון-מרכז-דרום.

מקור: https://baohatinh.vn/truyen-kieu-lam-giau-them-di-san-van-hoa-phi-vat-the-3-mien-post300895.html