ספרות וייטנאמית עכשווית ומכשוליה

הרומן "שופן נעלם" - הסופרת היי טראנג. צילום: הוצאת הספרים טרה

צווארי הבקבוק שגורמים לסופרים צעירים להתקשות

ב"יער" הספרותי שלאחר 1975, היו "עצים גדולים" שהניחו את היסודות לסגנון כתיבה חדש, ויצרו עניין בקליטה כגון: נגוין הוי ת'ייפ, נגוין שואן חאן, נגוין בין פונג, פאן הויאן ת'ו, דו הואנג דיו, דו טיין ת'וי, נגוין נגוק טו, טראן דאן, מאי ואן פאן, נגוין קוואנג ת'יו, טרונג דאנג דונג... בינתיים, לסופרים צעירים רקע ספרותי שונה יחסית: ללא זיכרונות רבים ממלחמה, הדור מקבל בברכה זרמים תרבותיים גלובליים ומגמות אמנותיות חדשות. ברגישות, הופיעו סופרים כגון: היין טראנג, לה קוואנג טראנג, קאו וייט צ'וין, מין אן... ויצרו תמונה ספרותית רעננה ומגוונת.

אולם, בצל הדור הקודם, סופרים צעירים אינם יכולים להימנע מפחד, פחד לומר את האמת, פחד מצנזורה ותסביך נחיתות, מחשש שלא נותר להם מה לכתוב?

במהלך 50 השנים האחרונות, הספרות הוייטנאמית זכתה להרבה יצירות מהדהדות, אך עדיין חסרות לה נקודות מפנה שיאפשרו לה לצאת משגרת החשיבה. חלק מהיצירות זכו לכבוד, אך רעיונותיהן וסגנון הכתיבה שלהן עדיין ישנים. הספרות כיום עדיין מתמודדת עם מגבלות רבות: מעט מגזינים מעזים לפרסם יצירות ניסיוניות; קשיים בדפוס ובפרסום של סופרים חדשים; תקשורת ספרותית חלשה; חוסר ביקורת אובייקטיבית; אפילו תחרות מצד בינה מלאכותית, הגורמת למחיקת הגבול בין אמת לשקר, ודורשת מסופרים לשמור על אתיקה מקצועית.

פתרונות לסלילת הדרך עבור סופר צעיר להמשיך הלאה

כדי שספרות תתפתח, יש צורך לכבד גיוון, לעודד סגנונות כתיבה חדשים וליצור מרחב רב יותר לסופרים צעירים, כגון תמיכה בהוצאה לאור, הרחבת פעילויות תרגום, הגברת חילופי דברים אזוריים ובינלאומיים, ארגון מגרשי משחקים ספרותיים רב-לשוניים, פעילויות הופעות ותערוכות ובעיקר בניית ביקורת רצינית ובלתי משוחדת.

ומה שהספרות זקוקה לו יותר מכל הוא הכנות של כל אדם. כאשר סופרים יתעמקו, הספרות תהיה מגוונת יותר, החל מצחוק סאטירי, דרך הרהורים פילוסופיים ועד לתחזית חברתית.

בדיון "50 שנות ספרות וייטנאמית מאז 1975: נקודות מבט של סופרים צעירים" שנערך בהאנוי ב-15 בנובמבר, העיר הסופר הצעיר לה קוואנג טראנג (יליד 1996) כי הספרות הוייטנאמית לא נודעה לעולם כפי שמגיע לה, הסיבה אינה טמונה בסופרים, אלא בקידום, בתקשורת ובאסטרטגיה התרבותית הלאומית.

"אם מסתכלים על דרום קוריאה, יש לה פרס נובל, לא רק בגלל עבודה מצוינת, אלא בגלל מערכת תמיכה שלמה, אסטרטגיה ארוכת טווח ומדיניות לאומית בנושא." לקדם ספרות ותרבות. באשר לנו - לפעמים אנחנו כותבים יצירה טובה, אבל היא יכולה לשרוד רק בתוך גבולותינו. אני גאה במסורת הספרותית של ארצי, אבל אני רואה גם את האחריות של הדור הצעיר של היום: אנחנו לא יכולים פשוט להמשיך, אלא חייבים לחדש, לחזק ולעשות אחרת - כדי שהספרות הוייטנאמית תוכל לצאת לעולם עם קול, זהות ונשמה וייטנאמיים משלה" - העיר לה קוואנג טראנג.