דונג הוי במוחו של המשורר שואן הואנג

[מודעה_1]

(QBĐT) - המשורר שואן הואנג התגורר בעבר בהאנוי , הואה, הו צ'י מין סיטי, אך בכל מקום בו היה, הוא תמיד זכר את דונג הוי - המקום בו נולד וגדל, המקום בו הייתה לו זיקה ארוכת שנים ותרם רבות ליצירת שם בעולם הספרות. ניתן לומר ששיריו הטובים, הרומנטיים והנוגעים ללב ביותר הם אלה שכתב על דונג הוי האהוב. דונג הוי תמיד נמצא במחשבותיו.

מאז שעזב את הוצאת הספרות (בשנת 1961) כדי לעבוד בקואנג בין , המשורר שואן הואנג הפיח חיים חדשים בספרות ובאמנויות של עיר הולדתו. הוא משורר מוכשר, ישר, פתוח ורומנטי. דונג הוי, שנודעה בעבר כ"עיר הוורדים", ניחנה ביופייה המקסים ביותר, ודרכו הוא אף מקסים יותר.

בואו נראה אותו מתאר את באו טרו בשנות השישים של המאה הקודמת:

אחר צהריים של באו טרו שליו

האגם שקט ושליו, עשן אחר הצהריים עולה

החול הזהוב מקשיב לרחש האוקיינוס

כנפי שליו חותכות את השמיים

(אחר הצהריים בבאו טרו)

הדימוי של "כנפי שליו חותכות את השמיים" נותר כעת רק בשיריו של שואן הואנג. הפסוק מזכיר לנו את באו טרו כשהוא עדיין היה פראי. זקני דונג הוי הקוראים את הפסוקים האלה משיריו מרגישים כאילו העבר הרחוק חוזר אליהם.

והנה הפסוקים שכתב על שפך נהר נאט לה:

שחפים מרחפים סביבי,

דלת הגל פתחה קרן אור.

עיירת החוף נחה על השמש,

מתנדנד פתאום כאילו רוצה לעוף .

(דרך אחת לדונג הוי)

חייבים ללכת לבאו נין, כאשר "הצל נוטה לאיטו מערבה", בעמידה על מרפסת של בניין רב קומות וצפייה, כדי להעריך באופן מלא את היופי והעדינות של פסוקים אלה.

גם בשפך נהר נאט לה, צעד פעם המשורר עם אישה יפה בסצנה פואטית באמת: צעד אחד בלבד ורגלינו קרובות לקצה הגלים/הים והחוף. באמצע, אנו הולכים (הים והחוף). לאורך החוף, יש דיונות חול זהובות ואשכולות של פרחי ארבע עונות: אתה הולך על ראש גבעה שטופת שמש/סביבך מילות פרחים ריחניות (שוב מדברים על פרחי ארבע עונות). אפילו במהלך המלחמה, דונג הוי מעולם לא איבד את הרגעים הפואטיים הללו: העיירה הקטנה של עיר הולדתנו ערה עם זיכרונות רבים/ניחוח הטוברוזה מתעכב בשעות הארוכות/לך, צלך מוסתר בצל הים/שיר עדין, אבוא לישון על כתפך (אפוס דונג הוי). אלה פסוקים שעברו מדור לדור של קוראים.

בתקופה שבה ארה"ב הגבירה את הפצצותיה על הצפון (1964-1972), העיר דונג הוי כמעט ונחרבה על ידי פצצות וכדורים, והותירו רק את מגדל הפעמונים של כנסיית טאם טואה ואת מגדל המים עומדים לבדם בין ההריסות וההריסות. המשורר שואן הואנג קרא בכאב: האם יש סיבה כלשהי לכך שפלדה ממקומות כה רבים/התאספה באזור צר אחד? בכל פעם שראה מטוסי B.52 מפציצים מאתר הפינוי (בכפר פו וין, קון), ליבו כאב: שלושה גלים רצופים יוצרים אזור ברקים B.52/לא משנה כמה רחוק, זה עדיין דונג הוי/באור האש, ליבו הדהד בקריאה:/דונג הוי! דונג הוי!

המשורר מדבר על רגשותיהם העמוקים של ילדי דונג הוי בימים בהם נאלצו לעזוב את מולדתם:

אנחנו הולכים

קח את דונג הוי למקומות רבים

בשינה, קול השנאה עדיין ער

במקום שיש אש, יש ברק

קריאה בוערת:

דונג הוי שלי!

(נשלח לדונג הוי)

הוא הקדיש את כל מרצו לכתיבת פואמה אפית שלמה על דונג הוי. ביניהם, ישנם כמה קטעים שרבים הזכירו, ציטטו והגיבו עליהם. באופן אישי, אני מאוד אוהב את ארבע שורות השירה הבאות:

אני אחזור לבנות את עיר הולדתי דונג הוי.

ישתול מחדש ורדים על השביל הישן

דליות פורחות שוב באביב

מדליית זהב בכל מגרש ביתי.

בתקופה בה המלחמה התנהלה בעוצמה רבה, המשורר היה עדיין אופטימי, ועדיין שמר על אמונה חזקה בניצחון הסופי. נחזור לבנות מחדש את עיר הולדתנו דונג הוי/נטע מחדש ורדים על השביל הישן - זה עוזר לי להבין טוב יותר מדוע דונג הוי ידועה כ"עיר הוורדים". אנשי דונג הוי אוהבים ורדים. מסורת זו נשמרה עד היום. מלבד ורדים, לאחר יום הניצחון, אנשי דונג הוי אוהבים גם דליות משום שצבען וצורתן דומים לצורתן ולצבען של מדליות. במאבק לחיים ומוות עם האויב, אנשי דונג הוי בפרט והעם הווייטנאמי בכלל ראויים לקבל את מדליית הניצחון. לכן: דליות פורחות שוב באביב/מדליות זהב בכל חצר. זהו רעיון ייחודי מאוד של המשורר.

דונג הוי בתודעתו של המשורר שואן הואנג בא לידי ביטוי לא רק בשירה אלא גם בספר הזיכרונות "הדים מזמנים לא כל כך רחוקים" . בסוף חייו, הוא ומשפחתו התיישבו בהו צ'י מין סיטי. במכתב, הוא התוודה בפניי: "לפעמים אני מתגעגע לדונג הוי כל כך, אני מתגעגע אליה כל כך שאני משתגע". פעם אחת, מתגעגע אליה כל כך, הוא סיכן את חייו כדי להימלט מאשתו וילדיו ו"לצאת לדרך" לעיר הולדתו, מה שגרם לגברת בינה (אשתו) להיכנס לפאניקה ולהתקשר לכל מקום. בידיעה שהוא נמצא בדונג הוי, היא מיהרה "ללוות" אותו בחזרה לסייגון.

ביום שעזב את העולם הזה, כתבתי במהירות כמה שורות כדי להיפרד ממנו, ונזכרתי במחשבותיו על דונג הוי: מביט באשכול פרחי ארבע העונות/אני ממשיך לחשוב עליך/טוברוזות העיר העתיקה/ריחניות לאורך כל המלחמה/דונג הוי עם ורדים/מפרשים של נהר נאט לה/"הדים של זמנים לא כל כך רחוקים"/נזכר בשנות הנעורים...

מאי ואן הואן

[מודעה_2]
מקור: https://www.baoquangbinh.vn/van-hoa/202411/dong-hoi-trong-tam-thuc-nha-tho-xuan-hoang-2222565/