טט ממקום שנמצא חצי עולם הרחק מווייטנאם

במרחק חצי עולם מהאנוי , אבל סעודת ערב השנה החדשה הווייטנאמית בקנדה עדיין מלאה בבצל כבוש, עוף עם עלי לימון, ואפילו עלי כוסברה ישנים לרחצה ולטיהור בסוף השנה.

טט הוא זמן להתכנסות ולאיחוד חם של יקיריהם. אך עבור אלו הרחוקים מהבית ואינם יכולים לחזור הביתה בגלל לימודים או עבודה, הם תמיד מחפשים ומכינים לעצמם ולמשפחותיהם את חג הטט החם והשלם ביותר האפשרי.

זוכרים את "הריח" של טט

הטט הראשון שביליתי מחוץ לבית היה בשנת 2000, כשהייתי רק בן 24. נאמור, בירת האזור דובר הצרפתית בבלגיה, היא עיר קטנה מאוד עם פחות מ-500,000 תושבים.

לפני עשרים וחמש שנה, התיירות עדיין לא הייתה מפותחת כאן, נאמור עדיין הייתה בעיקר עיר אוניברסיטאית ותעשייתית. היו מעט מאוד זרים, לא היו שווקים אסייתיים, לא מסעדות וייטנאמיות, ורק כמה מסעדות סיניות. במהלך שנת הלימודים הראשונה שלי בחו"ל, האנשים היחידים במעונות היו אני וחבר אסייתי משנגחאי; למרות שלא למדנו את אותו תחום לימודים, היינו די קרובים. בזמננו הפנוי, לעתים קרובות נסענו ברכבת לבריסל כדי לקנות אוכל אסייתי.

זמן ראש השנה האסייתי הוא עונת המבחנים, עונת הגשת חיבורים לקורסים לתארים מתקדמים. זה נורמלי לאכול לחם וביצים קשות כדי לעבור את היום. עם זאת, אחר הצהריים של ה-30 לטט, אני עדיין לא יכול שלא להרגיש עצוב ובודד, מתגעגע לארוחת טט עם המשפחה שלי, מתגעגע לריח הקטורת המתמשך המעורבב עם ריח של ספרינג רולס מטוגן, ריח של מרק נצרי במבוק, ריח של אננס מוקפץ... כדי "לספק" את הגעגועים, בטט הראשון מחוץ לבית, חברתי הסינית ואני נסענו לעיר להתקשר למשפחה שלי, ואז אכלנו ארוחת טט בסגנון סיני במסעדה.

שחזור תמונות של ראש השנה הירחית הוייטנאמי בקנדה. צילום: VNA

באותה תקופה, טלפונים ניידים לא היו פופולריים, אז כדי לבצע שיחות אינטרנט, היית צריך ללכת לתאי IDD. אחר הצהריים של ה-30 לטט, התאים היו מלאים, ותמורת 500 פרנק בלגי בלבד (כ-300,000 דונג וייטנאמי), יכולת "לשוחח" במשך כחצי שעה, אז שנינו עמדנו בשורה ו"חיבקנו" את התא. כשדיברתי עם אמי בטלפון, שמעתי אותי משתוקק לבאן צ'ונג מטוגן, מרק מתוק, בצל כבוש וכו', אמי ריחמה עליי ואמרה לי להכין ריבת בשר כדי לתת לה קצת טעם טט ולשמור אותה לאורך זמן. כשעזבנו את התא, שנינו פשוט חיבקנו אחד את השני ובכינו. באותו זמן בבית, כולם חגגו את ערב ראש השנה, צפו בזיקוקים וכו', בעוד החנויות והרחובות של נאמור היו שקטים ושוממים.

וחגגנו את ערב השנה החדשה בארץ זרה עם ארוחת ראש השנה הסיני במסעדה. כשנכנסנו למסעדה, וראה שאנחנו אסייתים, פתח הבעלים ערימה של מעטפות אדומות ונתן לנו אותן למזל טוב. לא חשבתי על זה, פשוט שלפתי אותן, בעוד חברתי היססה לבחור. התברר שלפי המנהג הסיני, לכל מעטפה אדומה יש משמעות. לאחר האכילה, חברתי הזמינה אותי ללכת לתחנת הרכבת לקנות זיקוקים להריח כדי להפיג את התשוקה שלי, ולירות זיקוקים על קצה חומת העיר העתיקה. לא רק שנינו, אלא גם אסייתים רבים אחרים התאספו שם. מכיוון שהיינו רחוקים מהבית, איחלנו זה לזה בהצלחה וצעקנו בקול רם כדי להפיג את הקדרות של להיות לבד בארץ זרה.

אין עוד עצב

טט אט טיי 2025 הוא טט מיוחד מאוד עבורי בקנדה. זהו הטט השלישי שאני חוגג את ערב ראש השנה במדינה הרב-אתנית הזו, אבל זהו הטט הראשון שלי מחוץ לבית עם כל קרובי המשפחה שלי לצידי.

ראש השנה הירחי הוא אחד הפסטיבלים החשובים ביותר בקנדה, שם הקהילה האסייתית מהווה למעלה מ-20% מהאוכלוסייה. אנשים ממוצא מזרח אסייתי ודרום מזרח אסייתי בקנדה חוגגים גם הם את ראש השנה בקווי דמיון רבים לווייטנאמים ולקבוצות אתניות אסייתיות אחרות על פי לוח השנה הירחי.

בכל שנה, ראש ממשלת קנדה מקריא מסר טלוויזיה ושולח ברכות לשנה החדשה הירחי לכל קהילה אסייתית בשפות רבות: וייטנאמית, סינית, קוריאנית...

שגריר וייטנאם בקנדה, פאם וין קוואנג, וד"ר טראן תו קווין - יועץ מסחרי, משרד הסחר של וייטנאם בקנדה (שני מימין) ואנשים וייטנאמים רבים השתתפו באירוע "אביב המולדת". (צילום: טרונג דונג - כתב VNA בקנדה)

מתחילת דצמבר, אנשים קונים בהתרגשות צמחים, מנקים ומקשטים את בתיהם. שוק הפרחים כאן אינו עשיר כמו בווייטנאם, אך עדיין יש בו מספיק משמש, אפרסק, קומקוואט, סחלבים...

בסופרמרקטים, מתחילת ינואר, מוצגים קערות, אורות דקורטיביים, משפטים מקבילים, מעטפות כסף למזל וקישוטי טט אדומים אחרים בחלקים המרכזיים ביותר. משפחות אסייתיות מסורתיות רבות גם סוגדות לאלי המטבח ואחרי ה-23 בדצמבר, סוכנויות, משרדים, שכנים וקרובי משפחה מתחילים להקדיש זמן למתן מתנות טט.

חברים קנדים ווייטנאמים מעבר לים נוהגים לשלוח זה לזה ארגזים של מנדרינות ואשכוליות משום שהם מאמינים שפירות אלה מביאים אושר, שגשוג ומזל בשנה החדשה. בפרט, לאשכולית הורודה בעלת הקליפה הירוקה מווייטנאם יש משמעות חשובה מאוד במהלך ראש השנה הירחי, עם משמעות של שנה חדשה של איחוד משפחות, שלום ואושר.

בתגובה לשכנים ולשותפים שלעתים קרובות שולחים לנו מתנות במהלך חג המולד, וגם כדי לקדם את התרבות, המטבח והמוצרים הווייטנאמיים, בכל שנה, ילדיי ואני מכינים מאכלים וייטנאמיים מוקדם מאוד כדי לתת למורים, שכנים וחברים.

בכל שנה במהלך חג הטט, אמי ואני יושבות יחד ועוטפות כמה מאות רולים קפואים של ספרינג רולס כדי לשלוח כמתנות. לחבריי הקנדים הקרובים, אני שולח גם באן צ'ונג וריבת קוקוס כדי להציג את התמחויות הטט הווייטנאמיות.

סוכריות בוטנים וייטנאמיות בסופרמרקט בקנדה במבצע לכבוד חגיגת טט

עבור אלו שעובדים בפיתוח שווקים מעבר לים כמוני, חג הטט המסורתי הוא גם הזדמנות "סבירה" לקדם ולהציג מוצרים קולינריים וייטנאמיים לשותפים של משרדי ממשלה, איגודי יבוא ונציגויות דיפלומטיות של מדינות שבסיסן בקנדה. בשקיות המתנה של טט של משרד הסחר של וייטנאם בקנדה, רוטב דגים, נייר אורז, פטריות שיטאקי, סוכריות בוטנים, אגוזי קשיו, ריבת פירות יבשים וקפה הם תמיד הבחירות המובילות.

באמצע הדרך מסביב לעולם מהאנוי, בכל שנה במקום רחוק, אנו ברי מזל מספיק לחגוג את ערב השנה החדשה פעמיים: תחילה עם ברכות מקרובי משפחה, עמיתים וחברים במדינה, ואז עם עמיתים וחברים בעבודה. ראש השנה הירחי השנה חל ביום עבודה קנדי, ולכן משפחות מרבות לערוך מסיבות סוף שנה ומפגשים בסוף השבוע כדי לאחל זה לזה שנה טובה.

כשאתם ברומא, עשו כמו הרומאים. הארוחות שמשפחתי מזמינה לחברים ולשכנים בקנדה עדיין מכילות את כל מנות השנה הווייטנאמיות המסורתיות, אך מוכנות עם מרכיבים קנדיים כמו פו לובסטר, רולים של סלמון, סלט אשכוליות עם בשר בקר קנדי, צדפות צלויות עם סירופ מייפל...

קנדה היא מדינה רב-אתנית עם אוכלוסייה אסייתית גדולה, כך שאין מחסור בדברים לחגוג את טט וייטנאמי. למרות שאני גר רחוק מהבית, למשפחה שלי עדיין יש מספיק בצל כבוש, עוף עם עלי לימון, ואפילו עלי כוסברה ישנים כדי להתרחץ בסוף השנה. הדבר הכי משמח בקנדה במהלך טט עבור וייטנאמים שמעבר לים הוא כנראה פעילויות הטט הקהילתיות. זהו אירוע לאנשים מכל הפרובינציות להתאסף יחד. כולם שמחים ליהנות יחד ממנות טט וייטנאמיות, ספרינג רולס, אורז דביק עם גאק וזרעי לוטוס, באן צ'ונג, עוף מבושל וכו'.

השנה בפרט, עם כניסת ליצ'י לסופרמרקטים הקנדיים בפעם הראשונה, אנשים יכולים גם ליהנות מקינוח ליצ'י וריבת קוקוס, מה שמזכיר להם עוד יותר את טעמי מולדתם. קבוצות וסטודנטים וייטנאמים מחו"ל מוזמנים להשתתף במופעי אמנות ובהופעות אאו דאי. לבישת תלבושות לאומיות והופעה על המסלול לצלילי מוזיקה וייטנאמית הם בהחלט זיכרונות בלתי נשכחים של טט לילדים בחו"ל.

חגיגת טט רחוק מהבית כבר אינה עצבות בודדה בגלל תחושת הרחק מהבית, הבודדה והחסרה עבורי ועבור וייטנאמים רבים מעבר לים. עשרים וחמש שנים מאוחר יותר, טכנולוגיית התקשורת וכלי תקשורת באינטרנט הפכו לנוחים במחירים סבירים. טיסות ישירות נפתחו יותר ויותר בין וייטנאם לעולם. האינטגרציה הבינלאומית ומיקומה של וייטנאם על מפת היצוא גם הם ברורים יותר ויותר. התפשטות התוצרת הווייטנאמית סייעה יותר ויותר לקצר את המרחק, להגביר את האהבה והקשר עם המולדת של כל הדורות של וייטנאמים מעבר לים בגאווה.

ד"ר טראן ת'ו קווין - יועץ מסחרי, משרד הסחר של וייטנאם בקנדה

מקור: https://congthuong.vn/tet-tu-mot-noi-cach-viet-nam-nua-vong-trai-dat-371590.html