"הים לאם מון" - המשך רוחו ההרואית של דין ביין בעת החדשה

לאחר 70 שנות ניצחון דין ביין פו, נולד רומן שנכתב על אבן דרך מבריקה זו, תחת הכותרת "הים לאם מון". היצירה הועלתה כהמשך לרוחו ההרואית של דין ביין בעת החדשה. יש לה משמעות היסטורית ואמנותית ייחודית כאחד.

ערכיה של יצירה זו נידונו רבות בעולם הספרות ובתקשורת לאחרונה, כאשר אמנים בפרט ואנשים ברחבי הארץ בכלל פונים אל דין ביין ברגשות מיוחדים. בסדנה "דין ביין פו - אפוס, מקור השראה יצירתי גדול לספרות ולאמנות" שנערכה בדיין ביין בבוקר ה-19 באפריל, יצירה זו זכתה שוב לתשומת לב של הרצאות רבות.

הרומן "הים לאם מון" מאת הסופר צ'או לה וייט.

בסדנה, אמר הסופר והעיתונאי הואנג דו, העורך הראשי של ה-Literature and Arts Times, כי בשלב מוקדם מאוד, ה-Literature and Arts Times פיתח תוכנית לארגון עבודות תעמולה ואירועים לחגיגות 70 שנה לניצחון דין ביין פו, "מפורסם בחמש יבשות, מרעיד את העולם" בסדרה של פעילויות שיטתיות ויסודיות, שמטרתן ליצור השפעה נרחבת בעולם הספרות והאמנות, ובמיוחד בקרב הדור הצעיר.

מתוך הכרה בערכו של כתב היד של הרומן "הים לאם מון" שנכתב על ידי הסופר צ'או לה וייט, החליט ה"ליטראטור אנד אמנויות טיימס" להשקיע ביצירה זו. לאחר שלושה חודשים של עבודה קשה, אינטליגנציה ומסירות, הצליח הסופר צ'או לה וייט לפרסם את היצירה לרגל 70 שנה לניצחון דין ביין פו.

לדברי הסופר והעיתונאי הואנג דו, הערך הראשון של יצירה זו היה בכך שהיא עובדה על ידי פרופסור חבר, דוקטור ומוזיקאי דו הונג קוואן למחזמר באותו שם, "הים לאם מון". לרוע המזל, המחזמר לא יצא לאקרנים בזמן לציון 70 שנה לניצחון דין ביין פו, אך בהתבסס על חומרי הרומן הזה, הסופר צ'או לה וייט עובד קשה כדי ליצור סרט נהדר.

הסופר והעיתונאי הואנג דו, העורך הראשי של Literature and Arts Times, שיתף בסדנה.

המבקר בוי וייט טאנג סבור כי הרומן "הים לאם מון" מאת צ'או לה וייט מציג גישה חדשה לאירועים היסטוריים מהיבטים תרבותיים, ספרותיים ואמנותיים - תרומתו של האמן למלחמת ההתנגדות המקודשת, כאשר "קומתו של המשורר עומדת באותה רמה כמו סוללות הביצורים" כפי שביטא צ'ה לאן ויין.

עם סגנון כתיבה עשיר ב"חיים", הסופר צ'או לה וייט גילם בהצלחה את דמותו של המוזיקאי דו נחואן - ענק מוכשר של מוזיקה וייטנאמית. הסופר בנתה בקפידה את זמנו של דו נחואן כאמן - חייל בשני מישורים: אזרח ואמן, באמצעות סיפור אמיתי ובלתי מעודן.

דמותו של המוזיקאי דו נואן "נטעה" על ידי המחבר על בסיס רחב ויציב - דמות של "קולקטיבי", "עם". על הבסיס הרחב של העם, אנו רואים "שכבה על גבי שכבה" של אזרחים (בני ארצם מכל הקבוצות האתניות) - לוחמי גרילה - חיילים - מתנדבים צעירים... כולם לכיוון קו החזית, כולם למען הניצחון הסופי של המאבק הצודק להגנה על עצמאותה וחירותה של המדינה, אמר המבקר בוי וייט טאנג.

המבקר בוי וייט טאנג הציג מאמר בסדנה בנושא: דין ביין פו - שם עצם וייטנאמי - גישה חדשה לאירועים היסטוריים הנראים מ"ירח הים לאם".

בנוסף, ההשראה הנלהבת של אמן לפני ההיסטוריה של המאבק באה לידי ביטוי גם על ידי הסופר צ'או לה וייט, כשהוא מעביר רגשות במיומנות. מסיפורה של דמות, מודל הרואי, הן בכתיבה והן בלחימה, ועד לסיפורים אמיתיים, פשוטים ונוגעים ללב של היומיום, עם מבט אסיר תודה על העבר, עם מבט מהגורל המשותף של האומה ועד לגורל הפרט, צ'או לה וייט ביטא בתשוקה אינסופית.

פרופ' ד"ר לה הונג לי, יו"ר אגודת האמנויות הפולקלור של וייטנאם, יו"ר מועצת התיאוריה והביקורת של ספרות ואמנויות של איגוד הספרות והאמנויות של וייטנאם, אישר: "ניצחונו של דין ביין פו עדיין מהווה פוטנציאל עבור אמנים והיצירה "הים לאם מון" היא מאפיין חדש ביצירה הספרותית בתקופה האחרונה."

לדברי פרופסור ד"ר לה הונג לי, היו עבודות רבות ששיבחו את הניצחון, אך לצ'או לה וייט יש נקודת מבט שונה כשהוא מסתכל על המלחמה כולה דרך דמותו של אמן.

יצירות רבות נכתבו על מלחמה, אך מה שנותר מאחור אינו מוזכר ביצירות רבות. "הים לאם מון" מופיע עם פרספקטיבה חדשה על מלחמה, יתרונותיו אינם רק משבחים את ההישגים, מתארים את הקרבות אלא גם מחיים את הדברים הרגילים מאוד במהלך ואחרי המלחמה, פרופ' ד"ר לה הונג לי שיתף עוד.

פרופסור לה הונג לי משתף במשמעות העבודה.

לפני שנושא העניין בכנס, במהלך חילופי האמנות בין אמני קבוצת העלייה לרגל של איגוד הספרות והאמנויות של וייטנאם לבין אמנים ושחקנים מתיאטרון המוזיקה והמחול של מחוז סון לה, הסופר צ'או לה וייט שיתף את רגשותיו לגבי יוזמתו.

עבורו, היצירה נולדה קודם כל מאהבתו לצפון-מערב, שלדבריו, אינה רק ארץ מהפכנית, אלא גם ארץ של מוזיקה, אופרה ואמנות.

הסופר צ'או לה וייט משתף את עצמו ברומן "הים לאם מון" בבורסת אמנות שאורגנה על ידי איגוד הספרות והאמנויות של וייטנאם בסון לה.

הוא התוודה: כשהייתי בן 8, גרתי עם אמי - אמנית מפורסמת בלהקת השירה והריקוד המרכזית של העם, הייתה לי הזדמנות להכיר את המחזמר "קו סאו" מאת המוזיקאי דו נחואן, בו השתתפה גם אמי. במהלך אותן שנים קשות, נולד המחזמר הראשון של וייטנאם עם הדים רבים, ותרם לנחישות לבנות תעשיית מוזיקה מודרנית. והתרשמתי עוד יותר כשנודע לי על נסיבות לידתה של יצירה זו, בעולם הזה היו נידונים למוות שהפכו לנשיאים, אבל אסיר שהפך למוזיקאי גדול כמו מר דו נחואן כנראה קיים רק במדינה שלנו.

הוא הוסיף: מהמחזמר ההוא, הדור שלנו למד עוד על סון לה. התברר שלא היה רק את "עץ האפרסק טו הייאו" אלא גם את המחזמר "קו סאו", ומאוחר יותר כשנכנסנו לחיים, נכנסנו למלחמה, נשאנו איתנו את המטען הזה ואת אהבתנו לצפון מערב האהוב.

"קו סאו", לאחר שנים רבות של אהבה רבה מהעם, גם הוא הוצג מחדש, אך כתב היד של אותו יום אבד עם הזמן, עקב מלחמה, פצצות וכדורים. ומה שהרשים את הסופר צ'או לה וייט לאחר מכן היה שבנו של המוזיקאי דו נואן, מתוך אהבה לאביו ואחריות למחזות זמר, כתב מחדש 1000 עמודי תווים, תוך שימוש בתווים מוזיקליים כדי להחיות את "קו סאו" של אביו.

הוא הוסיף כי לרגל 70 שנה לניצחון דין ביין פו, בעקבות אחריותו וקריאת ליבו האמן, יצר בנו של המוזיקאי דו נואן מחזמר בשם "הים לאם מון" ברוח ספיגת המסורת כדי להיכנס לשלב מהפכני חדש.

"הים לאם מון" של צ'או לה וייט מוערך מאוד בשל חשיבותו ההיסטורית והאמנותית.

עם משמעותו, המחזמר "הים לאם מון", אם יועלה ויוצג לקהל הרחב, צפוי להיות יצירה שתביא תהודה, משום שבנוסף לתוכן אמנותי ואידיאולוגי עמוק וערך חינוכי גבוה, היצירה משקפת גם את מציאות הלחימה, יחד עם ניצחונותיהם של אמנים בניצחון ההיסטורי של דין ביין פו. יחד עם זאת, היא גם מתארת דימויים אציליים ואנושיים, מעוררת גאווה וממשיכה את מסורת הקשר של אמנים להיסטוריה של האומה.

באמצעות שפות ייחודיות משלהן, הספרות והאמנות תרמו תרומה משמעותית למטרה המהפכנית של האומה. המלחמה הסתיימה מזמן, אך יצירות ספרותיות ואמנותיות על קמפיין דין ביין פו עדיין יכולות להיווצר ולהמשיך להשאיר את חותמן על זרימת הספרות והאמנות הוייטנאמית המודרנית. השקעה ביצירות על דין ביין פו עוזרת ליצירות על ניצחון היסטורי זה להמשיך לזרום היום ומחר.

טלה (Arttimes.vn)

מָקוֹר