חג המולד בדאלאט בעבר: ההמנון מהדהד בלילה הקר

בעבר, לדאלאט היה חותם תרבותי קתולי חזק. לכן, עונת חג המולד בעבר לא הייתה מוגבלת רק למרחב הקהילתי של הדת, אלא גם עונה של שמחה וקדושה המתפשטת בנוף, בנשמותיהם של תיירים ותושבים בכלל.

חג המולד הראשון בכנסיית רוסטר

התמונה של כנסיית ניקולס בארי (הידועה גם ככנסיית העוף, מאוחר יותר קתדרלת דאלאט) בחג המולד 1932 יכולה להיחשב לתמונה המוקדמת ביותר של חג המולד בדאלאט שנשמרה בארכיון. בתמונה ניתן לראות כי קתדרלת דאלאט רק השלימה את השלב הראשון של הבנייה (מיולי 1931 עד מרץ 1932), עם המקדש, האפסיס ושני אגפים. את הפריטים הנותרים של כנסייה זו היה צריך להשלים עד 1942, כדי ליצור את השלם האדריכלי כפי שאנו רואים היום.

חג המולד בקתדרלת דאלאת ב-1932

מסמכים

בתמונה, שער הכניסה לכנסייה מעוטר במילה "נואל" בפשטות, פנסי כוכבים תלויים בכניסה, ודגלונים פרוסים לכל עבר מנקודה גבוהה מול הדלת הראשית של הכנסייה... ויוצרים אווירה חגיגית שמחה, עדינה ושלווה. עצי האורן בחצר קתדרלת דאלאט הם כיום עצים עתיקים, אך בשנת 1932 הם היו בגובה בינוני בלבד, והגיעו לגובה הגג של שני כנפי הכנסייה החדשה שנבנתה, ויצרו נוף הרמוני. מהחצר הקטנה של הכנסייה ועד לחזית הכביש, ניתן לראות את בני הקהילה המשתתפים במיסת חג המולד במספרים גדולים. ניתן לזהות אותם כמערביים חובשי כובעי "אונג הוי דונג" - סוג של קסדה לבנה שהייתה נפוצה בתקופה הקולוניאלית הצרפתית, אנשים וייטנאמים בלבוש אאו דאי מסורתי, כמרים, ונראה שמתחת לעצי האורן יש קבוצות של בני קהילה ילידים. ממש בתמונה, אנו יכולים לראות שחצר הכנסייה ביום חג המולד היא הסמל המעניין ביותר למפגש, לדו-קיום ולהרמוניה של מסורות תרבותיות מראשיתן שעיצבו את ערכה של דאלאת.

"מקור אינסופי של אהבה"

גורם זה הודגם עוד יותר באווירת ימי חג המולד מאוחרים יותר, בסביבות שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. עיתון השבועון דאלאת של מחלקת המידע (שיזם מר פאם ג'יה טריאו, ואחראי על התוכן מר הו ת'ונג הואן) יצא לאור בין השנים 1957 ל-1964, בכל חג מולד הוא פרסם גיליון מיוחד עם ציורי שער של מערת בית לחם - שם נולד ישו - מצוירים ומעוטרים באלגנטיות. תוכן גיליון חג המולד כלל תמיד מאמרים רבים המשקפים פעילויות תרבותיות והתנדבותיות בכנסיות בעיר, במיוחד באזורים מרוחקים, שבהם היו מיעוטים אתניים בקשיים.

אולי באופן אקראי, בגיליון המיוחד של שבועון דאלאט שחגג את חג המולד 1957, פורסם מאמר על דאלאט בחג המולד של 1957 מאת הסופר ת'יאן נהאן. המאמר תיאר את אווירת חג המולד באותה שנה, שלדברי הסופר הייתה "שוקקת חיים יותר מכל שנה". מחבר המאמר כתב: "בשעות הלילה המאוחרות, כדי לחגוג את לידת המושיע, כל הכנסיות בעיר דאלאט קיימו טקס חגיגי יותר משנים קודמות. בפרט, כנסיית דאן-קיו (דנקיה - NVN) ברובע 5 אספה 1,618 בני קהילה מונטנארדית מהדיוקסיות בלאו, דראן ולאם-ויין כדי לחגוג לפי מנהגי מונטנארד בצורה שמחה וסואנת, ולאחר מכן הם השתתפו במיסה כדי לחגוג את האדון באווירה חגיגית מאוד לאורך כל הלילה שבין 24 ל-25 בדצמבר 1957".

במאמר " ערב חג המולד בדאלאט" מאת הסופר ואן סון, שפורסם באותו גיליון, מופיעים תיאורים כפריים אך ליריים, מעורפלים אך עדינים של ליל חג המולד בדאלאט העתיקה: "אחר הצהריים, השקיעה נעלמה זה עתה, על גג הכנסייה, אורות החשמל בצבעים רבים, אלפי נרות לבנים נוצצים. במרחק, צליל הפעמונים מצלצלים, מהרחובות, המוני אנשים נוהרים לכנסייה. ילדים לבושים בבגדים חדשים. על פניהם של כולם, הבעת שמחה המקבלת את פני האדון. אנשים מקשיבים בשקט לצליל הפעמונים הנופלים, דועכים בהדרגה אל החלל ולתוך לבבות האנושות. הלילה, מלא ניחוח וצבע, האדון נולד, כוכבים פרוסים מכל ארבעת הצדדים. דלתות הכנסייה פתוחות לרווחה כדי לקבל את פני העדרים המגיעים מכל ארבעת הכיוונים. אנשים כורעים ברך לרגלי האדון, מתפללים לאדון למקור רחמים. מקור רחמים אינסופי".

שנה לאחר ההערות הנ"ל, בבית באמצע המדרון המוביל לקתדרלת דאלאט, עמד נער בן 14, צופה בשמלה לבנה באחר צהריים ערפילי של חג המולד, ונתן לנשמתו להיספג במנגינה השלווה של " לילה שקט ". זיכרון של יופי קדוש באחר צהריים קר של ערב חג המולד, עם גשם קל וערפל, המריא והפך להשראה לשיר "המנון העצוב" - שיר שחצי מאה לאחר מכן, בכל חג מולד, עדיין נשמע מהדהד בשכונות הקתוליות כמו "ג'ינגל חג המולד". הנער בן ה-14 היה המוזיקאי נגוין וו. סיפור אהבה עצוב שזור בשירתו, בחלל הלילה הקר הטיפוסי של דאלאט: " מהדהד בלילה הקר, שיר האל/שר ברכות את המילים "הלילה הקדוש הוא אינסופי " או " הכוכבים הנוצצים בשמיים הופכים את שפתיך ועיניך ליפות יותר/חולצתך הלבנה עפה כמו כנפי מלאך ".

מרחב הדאלאט בליל חג המולד נכנס לנשמתו הרגישה של המוזיקאי, נשמר בשיר אהבה קדוש, נוסטלגי וטהור.

והצייר דין קואנג, שבילה עונות חג מולד נפלאות עם חבריו הקרובים באמצע שנות ה-60 בדאלאט, תיעד פסוקים יפהפיים כמו פלאשבק בערפל: "דצמבר תמיד עצוב/ זוכרים את ערב חג המולד ברחובות מלאי אנשים/ הולכים לכנסייה, זוגות צעירים יחד/ עפים במרחב הירוק של ציוריו של שאגאל/ עם הרבה ורדים לבנים ונרות".

כשעוברים על זיכרונותיהם של תושבים ותיירים, נוכל לראות שדאלאט בעבר הייתה עיר שבה חיים בה לאט ונהנים מעונות חג מולד נפלאות.

מקור: https://thanhnien.vn/noel-da-lat-xua-bai-thanh-ca-vang-trong-dem-lanh-1851535082.htm