אני גאה שהילד שלי התנדב לשירות צבאי

[מודעה_1]

המתגייסים החדשים מתכוננים לצאת לשירות צבאי, ומתחילים את מסע שירותם הצבאי בן השנתיים. ליבי פועם ברגשות מעורבים לקראת היום שבו ילדי יצטרף רשמית לסביבה הצבאית.

מרגש לגאווה

גיל 18, הגיל שנחשב לתחילת הבגרות, כדי להיות מסוגל לקבל החלטות בחיים שלך. עם זאת, בעיניי, ילד שזה עתה סיים תיכון, למרות שגובהו 1.76 מטר ומשקלו 68 ק"ג, הוא עדיין ילד רזה, מגושם וחסר דאגות שזקוק להגנת הוריו. לפני כן, כשבעלי ובני שכנעו אותי להגיש מועמדות מרצוני לשירות צבאי, עשיתי מהומה, האווירה הייתה מתוחה במשך מספר שבועות.

גיוס לצבא הוא אחריות של כל אזרח למדינה, תמיד ידעתי את זה, אבל גיוס בגיל 18 גורם לאמא כמוני לדאגה בלתי נמנעת. כל יום בבית, מהקימה לבית הספר ועד האכילה, אני צריכה להזכיר לבן שלי, אז אי אפשר לדמיין איך הוא חי בסביבה צבאית עם משמעת ברזל.

הורים רבים תומכים בגיוס ילדיהם לצבא. (תמונה להמחשה)

יעצתי לבני שהוא יכול לבחור לשרת בצבא לאחר שיסיים את לימודיו באוניברסיטה, או בזמן אחר כשיהיה לו יותר ניסיון וניסיון חיים. התנגדתי בתוקף לדעתו של בעלי, ונראה היה ששום דבר לא יוכל לערער את דעתו, אלמלא דפק בני על דלתם של הוריי באותו לילה כדי לספר לי על כך.

הייתי עד לילד שלי ברגעים רבים בחייו, החל מצעדיו הראשונים ועד ללמידת דיבור, מללמידת רכיבה על אופניים ועד קבלת ציון מושלם בשיעור... אבל מעולם לא היה רגע שגרם לי לפרוץ בבכי ולהתרגש כמו כשהוא גילה את רצונו להתגייס לצבא. באותו רגע, הילד שלי הפך כל כך גדול ובוגר שזה היה מדהים.

אני עדיין זוכר בבירור כל מילה שבני אמר באותו לילה: "אמא, תני לי להתגייס לשירות צבאי, אחרי שאסיים שנתיים אמשיך את לימודיי. אני רוצה למלא את אחריותי כלפי המולדת ולצעוד בגאווה בדרך שלפניי, בבקשה תאמינו בי".

בני אמר, שנתיים זה לא זמן קצר, במיוחד שנתיים של נעורים עם חלומות ושאיפות, אבל למען המולדת, אבותינו לא חסכו בחייהם ובדמם, מדוע אנחנו, הדור הצעיר, יכולים לחסוך שנתיים לדברים גדולים וטובים.

אכן, אפילו אני עצמי באותה תקופה לא יכולתי לחשוב על דברים עמוקים כמוך.

המסע שלי בגידול ילדי הביא לי דמעות רבות, דמעות של דאגה כשהילד שלי חולה או נפגע או כשהוא עושה משהו עצוב. אבל באותו לילה בכיתי מגאווה בידיעה שהילד שלי גדל ויודע איך לחשוב על אחריות ועל העתיד.

וכמובן, כאשר הילד שלי קיבל את ההחלטה שלו והוא אחראי על הבחירה הזו, אין לי סיבה לעצור אותו. כשהוא קיבל את הסכמתי, גם האב וגם הבן הריעו בשמחה וחיבקו אותי. באותו רגע הרגשתי כל כך קטנה ומאושרת כי היו לידי שני גברים בוגרים.

מדאגה לשקט נפשי

למרות שאני תומכת בבני בגיוס לצבא, אני עדיין מודאגת לגבי החודשים הקרובים בצבא. שאלתי את חבריי שילדיהם שירתו בצבא על המצב ורק כשכל התשובות היו חיוביות הרגשתי הקלה ורגועה.

חברה שלי התוודתה שבנה חזר משירות צבאי והוא שונה לחלוטין. הוא לא שיחק כמו קודם, ואורח חייו היה מסודר ומסודר מאוד. אחרי שנתיים בצבא, הבן הסורר, שאף אחד במשפחה לא הקשיב לו, כשהשתחרר, אפילו הביא כסף הביתה לאמו כדי לקנות מקרר וסט שולחנות וכיסאות חדשים.

כששאלתי על הסביבה הצבאית, אמר בנה של חברתי בהתרגשות: "בידיעה שההצטרפות לצבא תאפשר לי לפגוש חברים קרובים כמו אחים, להתאמן ולחלוק, לא הייתי צועק בקול רם כשהורי יעצו לי להצטרף לצבא. למרבה המזל, הוריי היו נחושים, אחרת הייתי מפספס את הזדמנות הפז של חיי עם חוויות שיכלו להינתן לי רק דרך שנותיי בצבא."

מגויסים חדשים בסביבה הצבאית (צילום: QĐND)

נראה היה שבני הבין את דאגותיי, אז מאז היום שאושר לו להתנדב לשירות צבאי, הוא הפך להרבה יותר פרואקטיבי. כל יום הוא יוזם להתעורר מוקדם, לקפל את השמיכות והווילונות בצורה מסודרת ולעזור לי לטאטא את הבית והחצר - דברים שהוא לעולם לא היה עושה אם לא הייתי מזכירה לו מראש.

כשראיתי את ילדי עצמאי עוד לפני שהתגייס לצבא, הרגשתי קצת רגועה. ילדי הקטן הגיע לגיל שבו הוא צריך ללכת על רגליו ולקבל את ההחלטות שלו.

למרות שהסביבה הצבאית קפדנית, היא גם מקום האימונים הטוב ביותר לרצון, רוח ומוסר. אני מאמין שבני, כמו צעירים רבים אחרים שמצטרפים לצבא, יתבגר וישתפר הן בבריאותו והן בנפשו לאחר שירותו הצבאי.

ברגע שתתנסה בסביבה הצבאית עם האתגרים והאימונים שלה, אני חושב שתתגבר בקלות על הקשיים שהחיים יתמודדו איתם בעתיד כדי להתקדם בהתמדה. כפי שאמר ילדי, שנתיים זה לא זמן קצר, אבל בהשוואה לחיים שלפניך, זה עדיין ארוך מאוד.

באווירה הסואנת של עונת הגיוס לצבא, אני מתרגש מאוד לחכות ליום שבו ילדי ילבש את מדי הצבא שלו ויהפוך לחייל כדי לבצע את המשימה שהוטלה עליו על ידי המולדת. רק המחשבה על כך גורמת לי לדמוע, ביום שאשלח את ילדי לצבא כנראה אבכה שוב, אבל אשאר רגועה כדי לומר לו: "אמא ואבא גאים בך, חייל שלי".

טרונג טי האן (הורה)

[מודעה_2]
מָקוֹר