עצמאות ארצנו ויצירות ספרותיות הרואיות

ההיסטוריה של המאבק לבנייה והגנת המדינה, מתקופת המלכים התלויים ועד עידן הו צ'י מין , היא אפוס אלמותי שנשמר בהצהרות הרואיות מכל הזמנים.

הפואמה "נאם קווק סון הא" נחשבת להכרזת העצמאות הראשונה של מדינת דאי קו וייטנאם. (צילום: אינטרנט)

1. הפואמה "האלוהית" מאת לי ת'ונג קיט הדהדה על נהר נו נגויט במהלך מלחמת ההתנגדות נגד צבא סונג ונחשבת להכרזת העצמאות הראשונה של מדינת דאי קו וייט לאחר אלף שנות שליטה סינית.

"ההרים והנהרות של הדרום שייכים לקיסר הדרומי "

הגורל נקבע בספר השמיים.

איך אתם מעזים לפלוש!

כולכם צריכים להיות זהירים במעשים שלכם.

(ההרים והנהרות של הדרום שייכים למלך הדרום.

הגורל נקבע בבירור בספר השמיים

למה השודדים פלשו?

יכו אותך עד מוות)

(תורגם על ידי טראן טרונג קים)

השיר מאשר כי הרי ונהרות הדרום שייכים לעם הווייטנאמי, אומה ריבונית עם מערכת מדינה, טריטוריה ואזור התיישבות לצאצאי הדרקון והפיה. זוהי אמת ברורה מאליה, זכות, שאושרה בפועל, ברורה כמו "הספר השמימי", כמו השמש, הירח והכוכבים. כל מזימות ותכסיסים של פלישה והטמעה על ידי אויבים זרים אינם מוסריים, אינם צודקים, ובוודאי יובילו לכישלון.

עם צורת הרבע בת שבע מילים, השיר מהדהד כמו הצהרת עצמאות נחרצת עבור דאי וייט, כאשר המלך והעם מאוחדים בנפש ובכוח, מוכנים להילחם ולהביס את הפולשים.

החיוניות החזקה של התרבות הלאומית, הרצון לשרוד של העם הווייטנאמי, למרות שעבר אלף שנות שליטה וסיפוח סיניות, והקמת מנגנון שלטון נרחב ואכזרי ביותר, עדיין לא יכלו לעצור את רצון ההישרדות של אומה נחושה לשמור על עצמאותה. מאבן דרך היסטורית זו, תקופת האוטונומיה של הלי, טראן, לה... מאות שנים לאחר מכן, המדינה התבססה היטב, המדינה התבססה היטב!

2. לאחר יותר מ-10 שנות התנגדות נגד צבא מינג הפולש (1418-1428), כתב נגוין טרי את האפוס ההרואי "בין נגו דאי צ'או" בו שיבח את ניצחונה הגדול של האומה ואישר שוב את עצמאותה הבלתי מעורערת של וייטנאם.

עצמאות ארצנו ויצירות ספרותיות הרואיות

"בין נגו דאי קאו" - האפוס ההרואי. (צילום: אינטרנט).

בתחילת "הכרזת הניצחון על הוו", כתב נגוין טריי:

"כמו ארץ דאי וייט שלנו מלפני כן"

ניצול תרבות ארוכת שנים

הרים ונהרות חילקו את הארץ.

גם המנהגים בצפון ובדרום שונים

מדורות טריאו, דין, לי וטראן בנו את היסודות לעצמאות

יחד עם האן, טאנג, סונג ויואן, כל צד שלט באזור מסוים.

לסיכום, ההכרזה מאשרת את עתידה המזהיר של האומה:

"המדינה תהיה יציבה מעכשיו והלאה."

המדינה תתחדש מעתה והלאה

היקום נמצא בסערה ואז בשלום.

השמש והירח גוברים ודועכים

אלף שנות בושה נשטפו

"שלום נצחי מושרש היטב".

ההכרזה היא כמו הצהרת עצמאות בעלת משמעות של מסמך משפטי (השווה ערך לשושלת הצפונית), כתובה בפרוזה מקבילה, רהוטה, בטוחה בעצמה, הרואית, נחושה ומלאת גאווה של המנצח. "בין נגו דאי קאו" ראוי להיות מורשת תיעודית לזיכרון לא רק של העם הווייטנאמי אלא גם בעלת מעמד עולמי.

3. ב-2 בספטמבר 1945, בכיכר בה דין ההיסטורית, הנשיא הו צ'י מין, בשם האומה, קרא את הכרזת העצמאות, שהולידה את הרפובליקה הדמוקרטית של וייטנאם. 78 שנים מאז לידתה, הכרזת העצמאות הפכה ליצירה ספרותית הרואית גדולה בהיסטוריה של האומה וליצירה ספרותית יוצאת דופן בהיסטוריה של הספרות של ארצנו. היא זרחה, זרחה ותזרח לנצח בערכים היפים ביותר, ותעורר השראה בדורות של אנשים וייטנאמים.

עצמאות ארצנו ויצירות ספרותיות הרואיות

ב-2 בספטמבר 1945, הנשיא הו צ'י מין קרא את הכרזת העצמאות שהביאה לעולם את הרפובליקה הדמוקרטית של וייטנאם. (צילום: מסמך).

הכרזת העצמאות מתחילה באמת נצחית ואוניברסלית: "כל בני האדם נבראו שווים. הם הוקנו על ידי בוראם בזכויות מסוימות שאין להעיר עליהן; ביניהן חיים, חירות ורדיפת האושר." "כל עמי העולם שווים מלידה; לכל העמים יש זכות לחיות, להיות מאושרים ולהיות חופשיים." "אלה אמיתות שאין להכחישה."

לאחר מכן, הכרזת העצמאות גינתה וגינתה את פשעי הקולוניאליסטים הצרפתים. הם "ניצלו את דגל החירות, השוויון והאחווה כדי לשדוד את ארצנו ולדכא את עמנו", ויישמו מדיניות ריאקציונרית ביותר בכל היבטי הפוליטיקה, הכלכלה, התרבות והחברה... בסתיו 1940, הפשיסטים היפנים פלשו להודו-סין, והקולוניאליסטים הצרפתים כרעו ברך ונכנעו, לא "מגנים" עלינו אלא "מוכרים" את ארצנו ליפנים. מאותו רגע ואילך, עמנו סבל משתי שכבות של אזיקים: הצרפתים והיפנים.

לאחר ניתוח המצב בארצנו מסתיו 1940 ועד לעלייתו של עמנו לתפוס את השלטון, הדגישה הכרזת העצמאות: "האמת היא שעמנו כבש בחזרה את וייטנאם מהיפנים, לא מהצרפתים. הצרפתים ברחו, היפנים נכנעו, והמלך באו דאי ויתר. עמנו שבר את השלשלאות הקולוניאליות של כמעט 100 שנה כדי לבנות וייטנאם עצמאית. עמנו גם הפיל את המלוכה של כמה עשורים כדי להקים את הרפובליקה הדמוקרטית."

עצמאות ארצנו ויצירות ספרותיות הרואיות

הצהרת העצמאות שהוקראה על ידי הנשיא הו צ'י מין בכיכר בה דין ההיסטורית ב-2 בספטמבר 1945, שודרה ברחבי העולם על ידי סוכנות הידיעות של וייטנאם בשלוש שפות: וייטנאמית, אנגלית וצרפתית ב-15 בספטמבר 1945. (באדיבות התמונה).

הכרזת העצמאות הכריזה חגיגית על לידתה של הרפובליקה הדמוקרטית של וייטנאם; ביטלה לחלוטין את המשטר הקולוניאלי והפיאודלי, אישרה את חירותו ועצמאותו של העם הווייטנאמי בפני כל העם הווייטנאמי וכל העולם. "אומה שנלחמה באומץ נגד העבדות הצרפתית במשך יותר מ-80 שנה, אומה שעמדה באומץ לצד בעלות הברית נגד הפשיזם במשך מספר שנים, אומה זו חייבת להיות חופשייה! אומה זו חייבת להיות עצמאית".

הכרזת העצמאות מאשרת: "לווייטנאם יש את הזכות ליהנות מחופש ועצמאות ולמעשה הפכה למדינה חופשית ועצמאית. כל העם הווייטנאמי נחוש להקדיש את כל רוחו וכוחו, להקריב את חייו ורכושו כדי להגן על חופש ועצמאות אלה."

עם מבנה צפוף, כתיבה תמציתית ודחוסה, ביטויים פשוטים אך חדים, ראיות ספציפיות ורהוטות, ההצהרה עוררה פטריוטיות, גאווה לאומית ועודדה את רוח העצמאות של כל אזרח וייטנאמי. ההצהרה היא התגבשות של פטריוטיות נלהבת, של הרצון הבוער לעצמאות למדינה והשבועה הנחרצת לשמר את העצמאות הקדושה הזו...

כל מילה בהצהרה מכילה את הרגשות הגואה מלבבות המנהיג וכל אזרח, קדושים כסחף הנהר האדום הזורם במשך אלפי שנים, וירש את המקור המסורתי ממלכי ההונג שייסדו את המדינה, משתרע על פני שושלות טריאו, דין, לי, טראן, לה... בונים ומגנים על המדינה עד עידן הו צ'י מין המפואר כיום.

רוח ההרואית של הספרות העתיקה עדיין מהדהדת לנצח, דוחקת וקוראת לעמנו לעבור את הצעדה הארוכה כדי להגן על הארץ בעוצמה חסרת תקדים, זורחת בצדק, מתגברים על קשיים וקורבנות רבים, ובונה עצמאות חזקה ומתמשכת לנצח.

עצמאות ארצנו ויצירות ספרותיות הרואיות