המשורר הואי וו: מבחינתי, שירה חייבת להיכתב מבשרו ודמו של אדם, מהלב.

אחד השירים המפורסמים במהלך מלחמת ההתנגדות נגד ארה"ב הוא "ואם קו דונג" מאת המשורר הואאי וו. השיר לא רק תרם לעידוד רוח ההרואית של הצבא והעם במהלך מלחמת ההתנגדות, אלא גם היה לו הכוח להתפשט ולהתקדם במשך עשרות שנים, מה שגרם לאנשים רבים להניח "כברירת מחדל" שהמשורר הואאי וו כתב על נהר עיר הולדתו, למרות שעיר הולדתו נמצאת באזור המרכז, קוואנג נגאי.

המשוררת הואאי וו חותמת על ספרים לקוראים

• זיכרונות רגשיים ליד נהר ואם קו דונג

משוררים ומוזיקאים רבים כתבו על נהרות עיר הולדתם, אך המשורר הואי וו ידוע בעיקר בזכות נהר ואם קו דונג, המקום שאליו היה קשור קשר הדוק במהלך מלחמת ההתנגדות .

אֲבָל בגיל 11 או 12 התגייסתי לצבא. למען האמת, באותה תקופה לא היו לי הרבה זיכרונות מעיר הולדתי. היו לי כמה שירים שכתבתי על ההרים ועל עיר הולדתי, אבל לא כתבתי על נהר עיר הולדתי. ועם כל כך הרבה זיכרונות שקשורים לדמי ולבשרי, נהר ואם קו דונג הפך לחותם בשירתי. החותם היה כה חזק עד שאנשים רבים חשבו שעיר הולדתי נמצאת במערב, לא בקואנג נגאי, ושנהר עיר הולדתי הוא נהר ואם קו דונג. בנוסף לשיר "ואם קו דונג", היו לי גם שירים ופואמות רבים שנכתבו על נהר זה כמו: "אני בראש הנהר, אתה בקצה הנהר", "לוחש עם הנהר", "הולך בריח הקאג'ופוט"... אנשים רבים עדיין חושבים שאני מלונג אן , מהמערב, והם רואים בי בן ארצי עוד לפני שפגשו אותי וקראתי שירים או האזינו לשירים. למען האמת, עבור אמן יוצר, אמפתיה כזו היא נחמדה מאוד. כשנסעתי לנסיעות עסקים ללונג אן, קאן טו, בן טרה ודונג טאפ, אהבו אותי כאילו הייתי יליד האזור המערבי. אהבה זו עבורי היא סימפתיה עמוקה, כבוד שנובע מאהבה משותפת לנהר, לנוף כפרי, למרות שרבים מהמערבים הודו לי על שהבאתי את נהר ואם קו לליבם של אנשים רבים ברחבי המדינה.

האם "Vam Co Dong" הוא השיר הכי טוב שלך?

אֲבָל אני לא חושב שמישהו היה מעלה על דעתו לסדר את יצירותיו הספרותיות בצורה כזו. שיר זה נכתב מזיכרון. בשנת 1963 הייתי במשימה בלונג אן, ממש בתקופה האינטנסיבית של המלחמה. בכל לילה חצינו את נהר ואם קו דונג, כשספינות אויב נכנסות ונעלמות ללא הרף. חציית הנהר הייתה קשה ומסוכנת מאוד; היינו צריכים לחכות שהאורות יהבהבו לפני שהעזנו לחצות, ופחדנו מאוד שיתקפו אותנו במארב. כדי להדריך את הקבוצה על פני הנהר, היו שליחות אמיצות מאוד. הן פילסו בין יקינתוני המים, סירות חתירה כדי לקחת אותנו על פני הנהר ללא חשש מסכנה. באותו לילה, כשחצינו את הנהר בשעה אחת או שתיים לפנות בוקר, ישבתי בבקתה וצפיתי בברווזים השייכים לכפריים על גדת הנהר. ועם רגש עוצמתי, כתבתי את השיר באותו לילה ממש. למחרת העתקתי את השיר לשני עותקים. עותק אחד שמתי בכיסי לשמירה, ואת השני שלחתי. השיר פורסם בעיתונים וברדיו, הולחן על ידי המלחין טרונג קוואנג לוק ושודר ברדיו בשנת 1966.

ידוע שכאשר הולחן "Vam Co Dong" לשיר באותו שם, הדבר יכול להיחשב כ"קדחת" כאשר מצפון ועד דרום הדהדו שירים על נהר Vam Co - הנהר המקושר לאווירת הלחימה ההרואית אך גם החמה והפואטית של הצבא והעם באותה תקופה?

זה קשור גם לזיכרון נוסף שלי. בסוף 1966, בזמן נסיעת עסקים בלונג אן, נשאתי איתי לעתים קרובות רדיו קטן. באותו לילה, בזמן שנסעתי לאורך נהר ואם קו, שמעתי במקרה את קולותיהם של הזמרים טראן ת'ו וטויאט נונג מתחנת הרדיו "קול וייטנאם" בהאנוי שרים: "אתה יודע, רחוק על הנהר האדום..." והתרגשתי עמוקות. זהו זיכרון בלתי נשכח מתקופת עבודתי בשדה הקרב הדרומי. באותה תקופה, מכיוון שהייתי בשטח כבוש על ידי האויב, למרות שהתרגשתי מאוד, יכולתי להגביר את הרדיו רק לעוצמה בינונית, מספיק כדי לשמוע, עם רגשות ותחושות שקשה היה לדכא. למרות שהקשבתי לשיר שלי, כשהוא הולחן ושרו זמרים מהצפון הרחוק, התרגשתי עמוקות באמת.

יש עוד זיכרון מהשיר הזה שתמיד אזכור. זה היה כשפגשתי את המוזיקאי פאן הוין דיו, הוא אמר, הוא שמע את השיר "Vam Co Dong" בזמן שנשא אורז, ועבד בשדות בשדה הקרב של אזור 5, גם בתוכנית ששודרה מהצפון. הוא שאל את חבריו: "איזה נהר כל כך יפה? איפה הוא?" והמוזיקאי פאן הוין דיו התרגש מאוד כשנודע לו שהנהר מגיע מהדרום, מאזור ההתנגדות העז, מלא כאב וגבורה. "אכתוב על נהר ואם קו דונג" - אמר המוזיקאי פאן הוין דיו באותה תקופה. ואכן, זה היה נכון. שנים רבות לאחר מכן, המוזיקאי פאן הוין דיו הלחין את שירי "Anh o dau song, em cuoi song". הוא אמר שהוא אהב את הנהר הזה מהשיר "Vam Co Dong" ששמע במהלך המלחמה.

• סיפורי אהבה, רגשות מהלב

- האהבה בשיריו של הואי וו יפה מאוד אך לעתים קרובות מתמשכת, לא מסוגלת להתאחד, נושאת זיכרונות רבים... האם אלו סיפורי אהבה אמיתיים או דמיונו של המשורר?

- למעשה, כתבתי מסיפורים אמיתיים. "הולכת בניחוח מלאלוקה" - אזכור השיר הזה עדיין מרגש אותי. השיר עוסק בקצינת קישור בשם לאן, שטיפלה בי כשנפצעתי במהלך מלחמת ההתנגדות העזה. לאחר שהשלום עלה על כנו, חיפשתי את מיטיבתי, קצינת הקישור לשעבר, מבלי לדעת שהיא נורתה למוות בחורשת מלאלוקה במהלך המלחמה. לפני שיצאתי למצוא את לאן, הלכתי לקנות שני בקבוקי בושם כדי לתת לה. מישהו כיוון אותי לקברה. המקום שבו לאן שכבה, זה היה קורע לב; קצינת הקישור לשעבר הייתה עכשיו רק תלולית אדמה, מכוסה בעלי מלאלוקה. באותו רגע התרגשתי עמוקות ולחשתי: "לאן, קומי מוקדם, שטפי את פניך ומרחי את הבושם שקניתי לך מסייגון..."

או שהשיר "פרידה מהשקיעה" (המוזיקאי ת'ואן ין הלחין את השיר באותו שם) נכתב גם הוא מזכרונות. באותו יום, טנקי אויב רדפו אחרינו בכפר האסטרטגי. היינו צריכים לברוח לבתים של השכנים, ולקרוא לדלתות הבתים של האנשים. השכנים גילו אהדה רבה לצבא השחרור, ופתחו את הדלת כדי לאפשר לנו להיכנס. למחרת אחר הצהריים, עזבתי, גברת האן (הנערה בביתי שנשארה) קנתה לי תלבושת לבנה, מעדר בידי, צעיף משובץ עטוף סביבי, האן נשא שקית דקל - העמדנו פנים שאנחנו זוג שהולך לעבוד בשדות כדי להטעות את האויב, עובר דרך הדואר. לפני שנפרד, האן אמר, "בואו נלך, זכרו לשחרר את מולדתנו בקרוב!" ראיתי את דמעותיה נופלות. כשהתרחקתי, הסתכלתי לאחור, עדיין ראיתי את כובעה הלבן של האן מתנופף בשמש אחר הצהריים הופך בהדרגה ללילה.

כל שירי נכתבים מתוך סיפורים מרגשים שלי. עבורי, שירה היא בשרי ודמי, שנלקחו מעצם הווייתי, לא מעוטרים או מצוירים. אני כותב את מה שאני חושב ומרגיש בליבי. שירה חייבת קודם כל להדהד באמת עם המשורר כדי להעביר רגשות לקורא. היא חייבת להיות סיפור מהלב, מהנשמה; אי אפשר רק לדמיין אותו ואז לכתוב אותו במילים פרחוניות כדי להפוך אותו לשירה.

- אילו אלמנטים נוספים נחוצים כדי ליצור שירה טובה?

אני מאמין שכדי לכתוב שירה טובה, מלבד הדברים שהוזכרו לעיל, צריך להיות גם כישרון טבעי לשירה, או במילים אחרות, מתנה מאלה.

- כשכתבת את שיריך הראשונים, האם חשבת שתהפוך למשורר מפורסם?

- לא. באותה תקופה, אפילו לא חשבתי על הרצון להיות משורר. למעשה, לא כתבתי למען השירה, אלא פשוט כי הייתי צריך לחלוק סיפורים וזיכרונות בלתי נשכחים באמצעות מילים, דרך שירה. מלבד שירה, כתבתי גם סיפורים קצרים וזיכרונות, בין היתר בשל אופי עבודתי והדרישות ההכרחיות של שדה הקרב. מבחינתי, כתיבת שירה הייתה פשוט משום שזה היה ז'אנר שאין לו תחליף. רק שירה יכלה לבטא במלואו את ליבי ורגשותיי. כתבתי שירה לא רק בשביל הכיף, אלא בצורה ריאליסטית מאוד, כי ליבי היה צריך לבטא את עצמו, לתת קול לרגשותיי.

מלבד שירה, הוא היה ידוע גם ככותב מפורסם של סיפורים קצרים ומסות מימיו בשדה הקרב?

- כתבתי סיפורים וזיכרונות בגלל הצורך להישאר מחובר לשדה הקרב. רק זיכרונות מלחמה כתבתי כ-50-70 מאמרים. באותה תקופה, חדשות שנשלחו מהדרום לצפון היו חשובות מאוד. זיכרונותיי פורסמו בעיתונים נהאן דאן, ת'ונג נהאט ועיתון ואן נג'ה. חלק מהזיכרונות הפכו למסמכים שסייעו לכמה קאדרים, כמו זיכרונות על נערות מקומיות בלונג אן. הודות להישגיהן הספציפיים של כל אדם שהוזכר בזיכרונות, מאוחר יותר היו להן מסמכים שמאשרים את הישגיהן במהפכה. באשר לסיפורים, יש לי כשבעה או שמונה קובצי סיפורים, מקוריים ומתורגמים כאחד. ביניהם קובץ הסיפורים הקצרים המתורגם "פרחים בשלג" - ספרות סינית על גורלם של הסינים עם טרגדיות חייהם, שהתקבל יפה על ידי הקוראים... עם זאת, אנשים רבים מזכירים את הואי וו בתפקידו כמשורר מכיוון שאולי, לשירתו יש קשר עם התקשורת, הטלוויזיה והמוזיקאים, כשהיא מנוסחת לשירים שמרגשים את הציבור ולכן יש לה טווח הגעה רחב.

האם המשוררת הואי וו עדיין כותבת בגיל 90?

- למען האמת, אני מבין שאני מזדקן, אז אני צריך לפרוש ולתת לדור הצעיר לקום. אני מאוד קשור לדור הצעיר. לפני עשרות שנים, בכל מקום שהייתה לי הזדמנות לארגן מחנות כתיבה, תמיד קיימתי אותם למתנדבים צעירים, סופרים צבאיים, סטודנטים וכו', ותליתי את תקוותיי וציפיותיי בסופרים הצעירים. כשהבנתי שכוחותיי מוגבלים ואני לא יכול עוד לכתוב, הייתי צריך להפסיק באופן זמני, והדור הצעיר יקום ולתפוס את מקומי.

- תודה לך משוררת על השיתוף!

מקור: https://baolamdong.vn/van-hoa-nghe-thuat/202503/nha-tho-hoai-vu-voi-toi-tho-phai-duoc-viet-tu-mau-thit-tu-long-minh-5d85ee1/