גילויים על "קוואנג בין, מולדתי", שיר שאהב הגנרל וו נגוין גיאפ.

(עיתון דן טרי) - הגנרל וו נגוין גיאפ תמיד חיבב חיבה מיוחדת לשיר "קוואנג בין, מולדתי". לאחרונה, ד"ר לה י לין - בתו של המלחין הואנג ואן - חשפה כמה סיפורים מעניינים סביב השיר הזה.

ד"ר טראן וייט הואה - מנהל מרכז הארכיון הלאומי השלישי - מקבל את התרומה מבתו של המלחין הואנג ואן - ד"ר י לין.

ב-10 בדצמבר, בהאנוי , ערך המרכז לארכיון הלאומי השלישי טקס לקבלת המקבץ השני של מסמכים וחפצים יקרי ערך הקשורים למלחין הואנג ואן ולשני מלחינים נוספים, הואנג לונג והואנג לאן.

בין אלה, ראוי לציון במיוחד תווים בגודל כיס דו-לשוני בסגנון וייטנאמי-סיני "קוואנג בין, מולדתי" . הוא הודפס באמצעות תווים מוזיקליים פופולריים בסין בשנות ה-60 ופורסם על ידי שגרירות וייטנאם בסין, ומעורר רגשות רבים.

המלחין הואנג ואן (1930-2018) נחשב לאחת הדמויות המובילות של המוזיקה המהפכנית הוייטנאמית.

לאורך חייו כמלחין, הוא הותיר אחריו יצירות רבות שהותירו חותם עמוק על חיי הרוח של הציבור, כגון: "הו קאו פאו" ( גרירת התותח), "טוי לה נגואי טו לו" ( אני פועל כבשן) , " באי קא שאי דונג" (שיר הבנייה) , "הא נוי - הואה - סייגון" (האנוי - הואה - סייגון) , "האט ו קיי לואה הום ניי" (שירה על צמח האורז של היום )... ביניהן, השיר "קוואנג בין קווה טא אוי" (הו, מולדתי קואנג בין) הוא כמו קשר מיוחד עם הואנג ואן.

"קוואנג בין, מולדתי" - השיר האהוב על הגנרל וו נגוין גיאפ.

במהלך חייו, לא רק הואנג ואן, אלא גם ילדיו תמיד ראו את קוואנג בין כביתם השני. בתו לה יי לין ובנו לה פי פי תמיד חלמו ללכת בדרכי אביהם ולכתוב את החלק השני של " קואנג בין, מולדתי".

בשיחה עם כתב מעיתון דן טרי , ד"ר לה יי לין, חוקרת אתנומוזיקולוגיה ובתו הבכורה של המלחין הואנג ואן, אמרה כי מילדות ועד בגרות, אביה סיפר לעתים קרובות על הנסיבות סביב יצירת השיר הזה.

גב' לין סיפרה שבשנת 1964 נשלח המלחין הואנג ואן לטיול שטח בקואנג בין. בתחילת השנה, האזור היה שליו מאוד, עם חקלאים שעסקו בחריצות בייצור ומלאי חיוניות. עם זאת, ב-5 באוגוסט התרחש תקרית מפרץ טונקין, ומטוסים אמריקאים החלו להפציץ את צפון וייטנאם, כולל את קואנג בין - חזית הקרב העזה ביותר במרכז וייטנאם.

בזיכרונותיו של אביו, הסצנה הזו נחרטה בזיכרונו כאבן דרך בלתי נשכחת. אנשי קואנג בין, אפילו בתוך פצצות וכדורים, המשיכו להילחם ולייצר, נותרו אופטימיים, גמישים ומלאי חיוניות. רוח בלתי מעורערת זו עוררה בו רגש עוצמתי שלא הצליח לדכא.

"אבי נהג לומר שבאותם ימים בשדה הקרב, בתוך גשם הפצצות ורוחם הבלתי נדלית של אנשי קוואנג בין, שירים ומנגינות זרמו ממנו בצורה טבעית להפליא."

"הוא אמר שהוא לא כתב אותו בכוונה; השיר פשוט צץ באופן ספונטני מתוך רגשות עזים כלפי העם והארץ. לאחר שהשלים את הטיוטה הראשונה, הוא חזר מיד להאנוי כדי לעבד ולהקליט אותו עם תזמורת הרדיו הלאומית של וייטנאם. והשיר התפשט מיד, כאילו חיכה שישירו אותו זמן רב", התוודה י לין.

"קוואנג בין, מולדתי" הפך לתופעה תוך זמן קצר. הזמרת קים אואן הייתה הראשונה לבצע את ההקלטה וגם הייתה הקול המועדף ביותר על המלחין הואנג ואן בעת ​​שירת השיר.

שנתיים לאחר מכן, העבודה בוצעה כדו"ח בפני הנשיא הו צ'י מין, המזכיר הכללי לה דואן, הגנרל וו נגוין גיאפ והפוליטביורו.

ועדת המפלגה המחוזית של קוואנג בין גם העניקה לו רדיו טרנזיסטור מתוצרת ברית המועצות - מתנה שהוא מוקיר מאוד בכל פעם שהוא נזכר בה.

שלא כמו שירים אזוריים רבים אחרים, "קוואנג בין, מולדתי" אינו שואב משום מנגינות עממיות מקוריות. המלחין הואנג ואן משתמש בחומרים עממיים באופן יזום מאוד, ומשנה אותם בסגנונו הייחודי.

"קוואנג בין, מולדתי" נחשב על ידי מומחים לשיר המגלם במלואו את יופיה של המוזיקה העממית של מרכז וייטנאם: עיטורים אופייניים, קצב נמרץ ורגשות שלפעמים חלקים ועדינים, ולפעמים כבדים מהרהורים.

כאשר שר כמה שורות למשפחתו ועמיתיו, קרא המלחין פאם טויין, "זה נהדר! מצוין! איך למדת כל כך מהר?"

השיר נוגן לאחר מכן שוב ושוב בתוכנית "מוזיקה לפי דרישה" . בשלב מסוים אף עלו חששות שהשיר עדין מדי לאווירת המלחמה.

במהלך ביקורו של הנשיא הו צ'י מין בתחנת הרדיו "קול וייטנאם", החליטו ראשי התחנה לבצע עבורו את השיר הזה. לאחר שהאזין, חייך הנשיא הו – הכרה מספקת כדי להפיג כל ספק.

בהמשך, השיר הוקלט ברוב המדינות הסוציאליסטיות, נוגן באירועי התרמה של הקהילה הוייטנאמית בצרפת ובארצות הברית, ובוצע במדינות רבות לאורך השנים 1965-1975.

ראוי לציין כי הגנרל וו נגוין גיאפ, יליד מחוז קואנג בין, תמיד גילה חיבה עמוקה לשיר.

במהלך הטיפול בו בבית החולים 108, האחיות היו מנגננות עבורו את "קואנג בין, מולדתי" ; ובכל פעם, עיניו היו מציפות דמעות.

ד"ר לה יי לין אמר בהתרגשות, "אבי תמיד אמר שאי אפשר לדרג את 'ילדיו הרוחניים', אבל קואנג בין, מולדתי, תמיד מחזיקה מקום מיוחד בקריירה ובליבו."

זהו שיאו של ניסיון, אהבה למדינה, יצירתיות והרגשות האמיתיים ביותר.

לכן, הוא הצליח לחיות עד היום - בליבם של תושבי קוואנג בין ובלבם של דורות רבים שאוהבים מוזיקה וייטנאמית. ביום פטירתו של אבי, אנשים רבים מקואנג בין באו לחלוק את כבודם."

כשדיבר על המלחין הואנג ואן בחיי היומיום, תיאר אותו ד"ר לה יי לין כדמות אב טובה, לא קפדנית אלא עמוקה.

היא זוכרת שראתה את אביה עובד בחריצות ליד שולחנו משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות לאורך כל ילדותה - מוסר עבודה עיקש שלא נזקק להסבר, אך כל ילדיו הבינו אותו בבירור.

"אבי לא היה שתלטן. הוא נתן לילדיו חופש אבל תמיד לימד אותם בעדינות. האמרה שאני זוכרת הכי הרבה היא: כשאתה עומד בפני שתי דרכים, בחר את הקשה יותר . יישמתי את זה לאורך כל חיי כי אני מוצאת את זה נכון ובעל השפעה עמוקה", סיפרה.

המוזיקאי כמעט ולא דיבר על רגשותיו, אך אורח חייו הספיק לילדיו כדי להבין רבות.

בזיכרונה של לין, אביה היה סבלני מאוד כלפיה, והראה זאת בדברים קטנים כמו התשוקה שלה לעטים נובעים ובקשותיה התכופות "לבקש" אותם ממנו. הוא התבדח פעם, "לין לוקחת כל עט מעניין שהיא רואה מאביה".

חייו של הואנג ואן היו שלובים זה בזה בעבודתו כמלחין. הוא הקדיש את רוב זמנו למוזיקה, כך ששיחותיו עם ילדיו - במיוחד ככל שבתו לין התבגרה - נסבו בעיקר סביב מקצועו.

השיחות הללו היו נטולות רגש אך עמוקות באופן שבו נהג דורו.

ההשפעה הגדולה ביותר שהייתה לאביה על לין הייתה חשיבותן של מתינות וסבלנות.

הוא לימד, "לכל דבר יש את הזמן שלו, אין צורך למהר", אך הוא עצמו היה ממושמע ביותר. האמרה "אל תדחה למחר את מה שאתה יכול לעשות היום" הפכה למוטו שלה עד היום.

עבורה, רוגעו, התמדתו וגישתו לחיים של המלחין הואנג ואן הם "נכסיו הרוחניים" היקרים ביותר.

אוצרות יקרי ערך לדורות הבאים.

מסמכים, חומרים וכתבי יד יקרי ערך בעלי ערך יוצא דופן, התורמים להעשרת אוסף הואנג ואן - אוסף דוקומנטרי המורשת העולמית של אונסק"ו - נתרמו בשלב השני על ידי משפחתו של המוזיקאי הואנג ואן למרכז הארכיון הלאומי השלישי.

ד"ר לה יי לין הצהירה כי תרומה זו מסמלת את הפעם השנייה שהמשפחה מוסרת כתבי יד מקוריים, עותקים מודפסים יקרי ערך ומסמכים רבים שהתגלו לאחרונה על הקריירה הספרותית של אביה.

"הייתי באמת המום כשפקידים ממרכז הארכיון הלאומי השלישי הגיעו לביתי לקחת את התיקים. אלה היו שרידים קדושים מאוד של אבי. אבל אני מאמין שהצבתם במקום יוקרתי ואמין כמו המרכז הייתה הבחירה הנכונה."

"עם האקלים החם והלח בווייטנאם, מסמכים בני 60-70 שנה ניזוקים בקלות רבה. פעם אחת גיליתי שכתבי היד נכרסו על ידי ג'וקים וחולדות. לכן, כאשר המסמכים נשלחו לארכיון, משפחתי הרגישה רגועה מאוד", התוודתה גב' לין.

לדברי לין, כל המסמכים הקשורים ישירות לעבודת כתיבת השירים של אביה נמסרו על ידי המשפחה. עבורה, מדובר לא רק בשימור מורשת המשפחה, אלא גם באחריות כלפי סצנת המוזיקה הלאומית.

היא אמרה, "אבי נפטר בשנת 2018, אך עבודת שימור המורשת חייבת להימשך. אנו מקווים שכאשר משפחות מוזיקאיות אחרות יראו שניתן לשלוח את המסמכים למקום בטוח, לשמור אותם היטב ולהעמידם לרשות הקהילה למחקר, הן ירגישו בטוחות לעשות את אותו הדבר."

המלחין הואנג ואן נחשב לאחת הדמויות המובילות של המוזיקה המהפכנית הוייטנאמית (צילום: סופק על ידי המשפחה).

גב' טראן וייט הואה, מנהלת מרכז הארכיון הלאומי השלישי, אמרה כי אוסף מסמכים זה נבחר בקפידה, סווג ועבר דיגיטציה על ידי משפחתו של המוזיקאי הואנג ואן במשך תקופה ארוכה, בתקווה שהמרכז יוכל להשתמש בו באופן מיידי לתערוכות, מחקר וחינוך על תולדות המוזיקה.

גב' הואה הדגישה: "המסמכים שהועברו בקבוצה זו נדירים ביותר, רבים מהם נמצאו לאחר תקופה ארוכה של פיזור עקב נסיבות מלחמה ונשמרו באמצעות אנשים וארגונים שונים הן בארץ והן בעולם."

הגילוי מחדש, השחזור והסיסטמטיזציה של חפצים אלה הם מאמץ מתמשך של המשפחה, בתמיכת חוקרים וקהילת חובבי המוזיקה של הואנג ואן.

האיסוף, השיטור וההעברה לארכיון המדינה מדגימים את אחריות המשפחה בשימור המורשת המוזיקלית של המלחין הואנג ואן, ובמקביל תורמות לשיפור השלמות, ההמשכיות והערך המחקרי של אוסף הואנג ואן, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו בנושא תיעודי.

גב' הואה מקווה שבעתיד, משפחתו של המלחין הואנג ואן תמשיך לשתף פעולה בשיתוף פעולה הדוק עם מרכז הארכיון הלאומי השלישי, מוזיאון המוזיקה של וייטנאם והתקשורת כדי להפיץ באופן נרחב מסמכים יקרי ערך על המלחין הואנג ואן.

שיתוף מורשת זו לא רק מסייע לציבור, ובמיוחד לצעירים, להשיג הבנה עמוקה יותר של תקופה חשובה במוזיקה הוייטנאמית, אלא גם תורם לשימור זכרם של אלו שהקדישו את חייהם לסצנת האמנות הלאומית.

המלחין Hoàng Vân - השם האמיתי Lê Văn Ngọ (נולד ב-1930 בהאנוי) - הוא אחד מהסמלים של המוזיקה הווייטנאמית של המאה ה-20.

מנער שהצטרף לצוות הנוער הלאומי להצלה, ולאחר מכן שירת כקצין קישור וצוער במהלך מלחמת ההתנגדות, הואנג ואן נטמע מוקדם ברוח פטריוטית חזקה, שהיוותה את הבסיס לסגנון כתיבתו, עשיר בהשראה אפית וחדור תכונות הומניסטיות.

לאחר שהשלום עלה על כנו, הוא נשלח ללמוד בקונסרבטוריון למוזיקה של בייג'ינג (1954-1960), ולאחר מכן המשיך את לימודיו בקונסרבטוריון למוזיקה של סופיה (1974-1975). עם שובו לווייטנאם, הוא ניצח על התזמורת של אנסמבל הרדיו קול וייטנאם, לימד בקונסרבטוריון למוזיקה של האנוי, ועבד במשך שנים רבות באגודת המוזיקאים של וייטנאם, ותרם להכשרתם של דורות רבים של מוזיקאים מוכשרים.

צילום: הואנג הו - ט. לה

מקור: https://dantri.com.vn/giai-tri/tiet-lo-ve-quang-binh-que-ta-oi-duoc-dai-tuong-vo-nguyen-giap-yeu-thich-20251211092819930.htm