שיעוריה של העיתונאית לי ואן סאו על עיתונאות נותרו בעלי ערך לא פחות.

העיתונאי לי ואן סאו (CLO) לא רק תרם להקמת אחד מעיתוני המפלגה המקומיים הראשונים, עיתון ת'אנג, ולהקמת רדיו קול דרום וייטנאם ורדיו קול וייטנאם , אלא שהוא גם ממשיך להעביר הלאה את שיטותיו העיתונאיות, העשירות בערך מעשי.

המקום בו החל העיתונאי לי ואן סאו את הקריירה שלו.

לאורך הקריירה העיתונאית שלו, העיתונאי לי ואן סאו תרם תרומות רבות לתחומי המידע, התעמולה, יחסי החוץ ופיתוח תעשיית השידור והטלוויזיה של סוכנות הידיעות הווייטנאמית, והותיר חותמים חשובים רבים בחזית הפוליטית והדיפלומטית. פעילותו העיתונאית שירתה ביעילות את מטרת השחרור הלאומי, האיחוד מחדש והעיתונות המהפכנית של וייטנאם.

העיתונאית לי ואן סאו (רביעית משמאל) מצטלמת לתמונה לזכרה עם מנהיגי עיתון חאן הואה במהלך ביקור במשרד המערכת. (תמונה ארכיונית)

באמצע אפריל 1946, קיימה ועדת המפלגה המחוזית של חאן הואה ועידה מורחבת בכפר דאי דין דונג (קומונה של דין דין, מחוז דין חאן) והעבירה החלטה על הוצאת עיתון ועדת המפלגה המחוזית, בשם "עיתון ת'אנג" (עיתון הניצחון). שם העיתון שיקף את הנחישות להביס את כל האויבים הפולשים ואת הרוח המהפכנית של הצבא ואנשי חאן הואה באותה תקופה.

לאחר שנה של הכנות, ב-26 באפריל 1947, פרסם העיתון ת'אנג את גיליונו הראשון באזור המלחמה הון דו (מחוז חאן וין). בתחילה, צוות העיתון ת'אנג כלל חמישה אנשים בלבד: מר נגוין מין וי - לשעבר יו"ר הוועדה המנהלית של ההתנגדות המחוזית חאן הואה, ועורך ראשי של עיתון ת'אנג; ומר לי ואן סאו - אחראי על התוכן ונחשב לעורך הראשי של עיתון ת'אנג.

כעורך התוכן של עיתון ת'אנג, מר לי ואן סאו עשה את צעדיו הראשונים בדרך להפוך לעיתונאי בולט במדינה. בימיו הראשונים של עיתון ת'אנג, העיתונאי לי ואן סאו אסף מידע מתחנות רדיו וייטנאמיות, אנגליות וצרפתיות, כמו גם דיווחים מרשויות מקומיות, כדי לכתוב מאמרים ודיווחי חדשות. במקביל, הוא גם ערך ישירות חדשות ומאמרים של עיתונאים אחרים.

מיד לאחר השקתו, עיתון טאנג זכה לאהבה, קבלה ותמיכה של אנשים מכל תחומי החיים ברחבי המחוז. העידוד, הרוחני והחומרי כאחד, מאנשים באזורים עירוניים וכפריים הניע את צוות עיתון טאנג להפיק גיליון אחר גיליון.

מימיו הראשונים, עיתון באו טאנג התעמק בזרם ההיסטורי של מאבק ההתנגדות לעצמאות לאומית בראשות ועדת המפלגה המחוזית. העיתון נשא את קול המפלגה, את הנחיות ועדת המפלגה המחוזית בנוגע להתנגדות, ומאמרים שעודדו פטריוטיות, אהבת המולדת ושנאת האויב... הכל למען ניצחון ההתנגדות.

העיתונאית קונג פו קוק, סגנית העורכת הראשית של עיתון חאן הואה, אישרה: "דרך סיפוריו של העיתונאי לי ואן סאו ובני דורו על ימי עבודתם הראשונים בעיתון ת'אנג, דורות של עובדי עיתון חאן הואה תמיד זכרו והמשיכו את המסורת של התגברות על קשיים, אהבת המקצוע והרצון לפתח את העיתון כדי לשרת את מטרת הבנייה וההתחדשות הלאומית."

העיתונאית קונג פו קוק - סגנית העורכת הראשית של עיתון חאן הואה, נשא מצגת בסמינר הנושאי "העיתונאית והדיפלומטית לי ואן סאו: לב של נאמנות בלתי מעורערת". צילום: סון האי

במשך למעלה מ-77 שנים, עיתונאים בחאן הואה נותרו גאים במסורת המהפכנית של עיתונם, מסורת שנוצרה במחשבותיו ובמעשיהם של כל כתב ואיש צוות כיום, ועוצבה על ידי ההיסטוריה המפוארת של עיתון טאנג במהלך ההתנגדות לקולוניאליזם הצרפתי.

למרות אינספור תקופות קשות וקשות שעבר, האויב לא הצליח להשתיק את קולם של ועד המפלגה ואת תושבי חאן הואה. כיום, עיתון חאן הואה הפך לאחד מעיתוני המפלגה המוקדמים הבודדים של העיתונות המהפכנית.

קביעת סטנדרטים מקצועיים לעיתונות

בשנת 1949, תחנת הרדיו Inter-Zone V הטילה על העיתונאית לי ואן סאו לערוך ולסייע ישירות למנהל נגוין ואן נגוין בהפעלת רדיו Southern Voice (ידוע גם כמחלקת טיי סון). רדיו Southern Voice שידר בווייטנאמית, ומאוחר יותר שידר בצרפתית ובאנגלית. תוכניות התחנה כללו חדשות, בעיקר חדשות מלחמה, מצבים מקומיים ובינלאומיים, והעבירו הנחיות ופרשנות ממשלתיות כדי לעזור לאנשים להבין את עלילות ותכסיסי הקולוניאליזם הצרפתי, תוך קריאה לפטריוטיות וסולידריות נגד פולשים זרים.

בהתבסס על הצלחתו בעבודת התעמולה, בין השנים 1968 ל-1973, הוא נבחר לדובר החזית ולאחר מכן לממשלה הזמנית של הרפובליקה של דרום וייטנאם בוועידת פריז. בספטמבר 1973, הוא מונה למנהל מחלקת התעמולה והתרבות של הוועדה הדרומית (ועדת האיחוד).

נציגים צופים במסמכים ובתמונות על העיתונאי והדיפלומט לי ואן סאו. צילום: סון האי.

במאי 1975, העיתונאי לי ואן סאו מונה לסגן המנהל הראשון של תחנת הטלוויזיה של הו צ'י מין סיטי. מיולי 1977 עד 1986, הוא כיהן כסגן יו"ר ועדת השידור והטלוויזיה של וייטנאם ובמקביל כעורך ראשי של תחנת הטלוויזיה המרכזית בין השנים 1977 ל-1980; ועורך ראשי של רדיו קול וייטנאם בין השנים 1980 ל-1985.

העיתונאי טראן דוק נואי, לשעבר ראש מזכירות המערכת של רדיו קול וייטנאם, אמר: "במהלך תקופת עבודתו ברדיו קול וייטנאם, העיתונאי לי ואן סאו נפגש לעתים קרובות עם עיתונאים צעירים. הוא העביר הרצאות מעניינות על עיתונאות, תוך שהוא מדגיש את חשיבות החזון. הוא אמר שהעיתונאים המאושרים ביותר הם אלה שחיים ועובדים במהלך אירועים ורגעים היסטוריים, שוקעים בהם וחושבים בכנות, כי זה מה שנותן ליצירה את נשמתה."

"העיתונאי לי ואן סאו תמיד שיתף עיתונאים צעירים שכאשר כותבים מאמר או ידיעה חדשותית, עיתונאים חייבים לגלות פרטים חדשים. גם אם הפרטים האלה קטנים, צריך לשים לב אליהם; אחרת, הם יהיו סתם רגילים. שידור דורש רהיטות; שיחות, שיתוף וחילופי דברים צריכים להיות תמציתיים וברורים כדי שהמאזינים יוכלו להבין ולזכור בקלות", נזכר מר טראן דוק נואי.

לאורך תקופות שונות, העיתונאי לי ואן סאו ידע כיצד ליישם שיטות עיתונאיות שירש מאבותיו, תוך שימוש יעיל בטכניקות עיתונאיות מודרניות כדי לשפר את יעילות התעמולה ולהביא את קולה של וייטנאם לעולם.

העיתונאי טראן דוק נואי שיתף: "אני זוכר בבירור את מה שאמר העיתונאי לי ואן סאו , 'כדי להיות עיתונאי, עליך לדעת כיצד לאסוף מידע, לשמר את המסמכים שאתה אוסף ולדעת כיצד להשתמש בהם'. לאורך מסעי, שמתי לב שהעיתונאי לי ואן סאו צבר ידע רב, קרא וכתב בהרחבה, ובעל זיכרון יוצא דופן. למדתי ממנו שפות זרות, ומכאן הבנתי שעיתונאים צריכים לדעת לפחות שפה זרה אחת. ידיעת שפה זרה פותחת אופקים חדשים ומאפשרת לקלוט מידע נוסף."

נציגים מצטלמים לתמונה לזכרם עם קרובי משפחתו של העיתונאי והדיפלומט לי ואן סאו. צילום: נ. טאם

ניתן לומר שלאורך כל חייו חי לי ואן סאו את חייו של עיתונאי-חייל ודיפלומט מהפכני. כל צעד וכל שלב בקריירה שלו היו קשורים זה בזה בהתפתחות העיתונות ובהיסטוריה של האומה. עם תרומותיו החיוביות והיעילות, העיתונאי לי ואן סאו הפך באמת לאחד העיתונאים המופתיים של העיתונות המהפכנית של וייטנאם.

מקור: https://www.congluan.vn/nha-bao-ly-van-sau-voi-nhung-bai-hoc-ve-nghe-con-nguyen-gia-tri-post319754.html